דיון התקשורת לעונת 2016/17

הגזמת, יש הרבה הרבה יותר, אם אתה לא מגביל את עצמך רק לעברית.

 

ניתן, אבל יש הבדל בין תוכן עובדתי כמו אירועים היסטוריים וכד', לבין ידע מקצועי, תיאורטי בחלקו, מגובה בהמחשה או בניסיון.

יכול לומר לך שקראתי מספר ספרים בנושאי טקטיקה (Inverting The Pyramid, Soccer Anatomy וכד') ועוד כמה מאות מאמרים מזדמנים, ומנגד הייתי רק באיזו הרצאה-שתיים של בעל מקצוע רציני, וההרצאות היו מחכימות יותר כי הייתה אפשרות להתעמק בדברים שלא בהכרח ברורים בהתחלה.
אני לא רואה את יעקובי מצליח לרדת לרזולוציות ענייניות שכאלה על כדורגל (כן על תקשורת כעיתונאי ותיק וברמה גבוהה). את אורי קופר כן, לעומת זאת, ולא במפתיע, כי מדובר בסקאוט ואנליסט מנוסה.

 

לא השוותי בין מה שהם נותנים לך, התייחסתי לזה שאמרת שסוג אחד אפשר למצוא לבד ברשת ואחר לא.
גם ניתוחים של אורי קופר אתה יכול למצוא ברשת, הוא בנה את השם הציבורי שלו שם ובתקשורת הכתובה, ולא רק שלו.
גם של אנליסטים אחרים הרבה יותר מנוסים ממנו.
אז פנים אל פנים יש יתרון אם יש פורום פתוח ואפשר לפתח דו שיח, אבל זה לא שאי אפשר למצוא את הניתוחים האלו מלבד בהרצאות.

בשבילי ללכת להרצאות כאלו זה פאן של לצאת לבירה ולשמוע על כדורגל,
ללמוד איזה דבר או שניים ולהעביר ערב נחמד סביב הדבר שאני הכי אוהב.
לא קופר ולא אקרמן (כנראה, לא הייתי בהרצאה שלו בסוף) מחדשים לי יותר מדי,
אבל גם הקצת שכן עושה את זה בונוס נחמד ליציאה לבירה.
דסקל מחדש לי הרבה, אבל בדברים שפחות מעניינים אותי.

 

טוב לפחות יש לו טביעת עין טובה

 

יעקבי מראש הוא לא איש של טקטיקה, וגם לא מתיימר להיות. המומחיות שלו היא כמו שאמרת בכל הסיפורים שמסביב. אני מאד אוהב לשמוע אותו, למרות שלא פעם הוא מדרדר לצהוב

 

הייתי בהרצאה של אקרמן בירושלים, בעיקר כדי לעודד הרצאות ספורט בירושלים ושלא ניסע כל פעם לאוזן בר המנחוס, וכדי לפרגן לאורי לוי ויוסי מדינה מבאבאגול.

ההרצאה לא הייתה כזו מעניינת, ואני גם לא חובב גדול של כדורגל איטלקי מלכתחילה, והיא עסקה כמעט אך ורק במילאן ובברלוסקוני, אז זה היה יותר כמו סקירה היסטורית יבשה מאשר משהו עם פלפל.


עם זאת, כחובב ספורט, להרצאה בחינם? מה אכפת לי ללכת עם חבר או שניים, לשבת לדבר קצת לפני, לשמוע הרצאה של חצי שעה-שעה, לשתות בירה או שתיים...? אחלה ערב.
גם אם לא יצאתי עם תובנות מעמיקות מההרצאה.

 

זו ההרצאה שתכננתי לבוא אליה, בגלל באבאגול גם כן, אבל הקנס של הנסיעה לי-ם ניצח.

 

שלא ישתמע פה לא נכון, אני מאד מחבב את אקרמן. בחור נחמד ובלי פוזה, ואני אפילו מקשקש איתו לפעמים בטויטר על ליגה איטלקית. לא חושב שהוא ברמה של הרצאות, אבל זאת דעתי האישית.

 

הטור מעולה של פלג בידיעות, פשוט קלע בול. נישבע שכל מה שהוא רשם של על אברהם גרנט חשבתי בדיוק באותו רגע שראיתי את הכתבה.

 

הטור דווקא היה מגוחך, והאמת שנראה כאילו כתבו טור פארודי על פלג. הוא לקח משפט שולי של גרנט ו״עימת״ אותו עם אירוע שקרה בפאקינג 1992. לצערו של פלג גרנט ניצח(בין הבודדים באליפות שעשה את זה) אז נשאר לו להתעסק בשטויות

 

זה קרה פעמיים.
פעם אחת עם בוני והשנייה עם קלינגר.

 

לגבי גרנט,
גם אני לא אהבתי את ההתנשאות שלו כלפי הצוות שלו באותו ראיון, אבל כותב המאמר לא יודע/מתעלם מכמה דברים.
בתור אחד שהיה בגאנה, אני יכול להגיד שההתייחסות של הגנאים לעניין הזמן (דיוק בזמנים) היא קצת שונה מהעולם המערבי. שם (ובעוד מקומות רבים בעולם), מקובל ונהוג לא לעמוד בזמנים, בין אם מדובר בזמן פגישה או בדד-ליינים וכו'. כמובן שישראל היא לא בדיוק מדינה שאזרחיה יכולים להתגאות בדיוק בזמנים, ובעיקר החברה שממנה אני בא, אבל אני חייב להגיד שזה אחד הדברים היחידים שהתקשיתי להסתגל אליהם במהלך שהותי בגאנה.
לגבי היתושים, או שכותב הטור מעולם לא היה באפריקה או שהוא חי סמוך לאיזו שהיא ביצה בישראל, אחרת אני לא יכול להבין למה הוא מתעצבן מזה שגרנט מתלונן על היתושים. כל מי שכף רגלו דרכה באפריקה, יודע שיתושים זה האויב. בגאנה, לא פעם ולא פעמיים רגליי התחילו לדמם מרוב שנעקצתי.

 

כמו שכתבתי, לדאבונו של פלג גרנט ניצח אז הוא מתעסק בשטויות האלה. אם גרנט יפסיד ויכשל בטורניר,ואני מאחל לו שלא, פלג לא יכתוב לא על יתושים ולא על זבובים, הוא ישחט לו את הצורה