דיון התקשורת לעונת 2016/17

נו באמת, אם ילד שעוד לא שיחק דקה כדורגל בבוגרים היה אומר שהוא לא נופל ממסי בX זה גם היה נראה לך סביר?
צנוע הוא לא. וחבל, בלי צניעות קשה להתקדם.

 

ההשוואה בכלל לא נכונה. הוא לא אמר "אם אני אשחק עם נובאק דיוקוביץ' אני לא חושב שלא אפסיד" או "אני לא נופל מדיוקוביץ'". הוא אמר "אם אני אכה איתו", יעני אם הם יעבירו ביניהם כדורים ביחד על מגרש שלם, לא בקטע תחרותי.

זה כמו ששחקן כדורגל בן 17 יגיד "אם אני אתמסר עם מסי אני אעמוד בקצב שלו". מה לא נכון בזה?

 

רון ברבש משדר את המשחק של ק"ש בספורט 1
הוא משדר קבוע ופספסתי או שזה משהו חדש שהוא חזר לשדר משחקי כדורגל ?

אבל בכל מקרה כיף לשמוע קול מוכר מהימים היפים של ערוץ הספורט לפני שהוא נהרס בצעקות ופרשנים בשקל

 

הוא ומכנס ביחד זה כמו גז הרדמה שנותנים לפני ניתוח

 

טור מזוקק מתוך ספורט הארץ, על יחסי מכבי-הפועל. כתיבה מעולה.

אנחנו והם: איך הפועל ניצחה את הדרבי

אנחנו לא חושבים שאין מכבי בלי הפועל, אבל הם? הגדרתם העצמית נגזרת מאיתנו. זה השיח שהם יצרו, התבנית אליה אנסו אותנו

תמיר כהן

רק בצבא לחצתי יד בפעם הראשונה לאוהד הפועל. זאת לא היתה בדיוק לחיצה אלא יותר החלקה מהירה על כף היד ומגע קל בכתף, מעין אמירת שלום של חברים בצבא. כך היה נהוג, אז כך עשינו, גם עם אוהדי הפועל. אם מוציאים את הסירוב הילדותי בסוף התיכון להתקשר למישהי שמגיעה מבית אדום, אף פעם לא לחצתי יד לאוהדי הפועל כאקט החרמה, אלא פשוט לא הכרתי כאלה ברמה שתצדיק לחיצת יד. בטח כזאת עם צ'פחה של לוחמים. עד הצבא. כך זה שבעיר בה גדלת יש שתי משפחות אוהדות הפועל - שתי משפחות די גדולות אמנם, אבל עדיין רק שתי משפחות.

בצבא, ב-18 שנות איחור, התחילה להיכתב אצלי תורת ה"אנחנו" ו"הם". תורה שהיום - ממרחק של כמעט 15 שנה - אני מבין שהאדומים הם אלה שהכתיבו, הם אלה שהגו ונתנו לנו את התחושה שהיא שלנו. גם שלנו. קונספט גאוני צריך להודות, נראה שזה עבד לא רע גם עם התורה המקורית. מוטיב ה"אנחנו" ו"הם" הוא הוא הדגל שמגדיר את האדומים. משתי קבוצות כדורגל שחולקות עיר, ולרוב גם מגרש, התפתחה תורה שלמה של פערים, הבדלים, אג'נדות, פילוסופיות, תרבויות, תפישות כלכליות, אמונות פוליטיות, לאומיות, עדתיות, מרכז ופריפריה, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים - הכל נאנס לתוך מסגרת האנחנו והם שהאדומים כל כך התאמצו לבנות - ואנחנו נפלנו למלכודת הנבדל הזאת והגדרנו את עצמנו בדיוק ההפך מכפי שהם הגדירו את עצמם. אבל הם הרי אלה שהגדירו קודם, הם אלה שבנו את המגרש, כתבו את החוקים וחילקו את ההזמנה. אין מלך בלא עם, אין הפועל בלי מכבי.

ואנחנו הרי לא צריכים את זה. אנחנו אפילו לא חושבים שאין מכבי בלי הפועל, אנחנו חושבים שיש מכבי, רק מכבי, רק אחת, וכל השאר נועדו כדי לאפשר את העולם בו מכבי מתקיימת. העולם בו מכבי מנצחת, מפסידה, רצה לאליפות או סוגרת את הבסטה בנובמבר - מכבי היא הסיפור, כמו שהאל לא מוזכר במגילת אסתר אבל נוכח בכל התפתחות של העלילה. זאת מכבי. אלה אנחנו.

והם? ההגדרה העצמית שלהם נגזרת מאיתנו. ממכבי. מכבי מאמי לאומית? "מייצגים את הפועל ולא את ישראל". מכבי מיליונרים? נאמץ במלאכותיות תורות כלכליות שהביאו לסבל של עשרות מיליונים בעולם. מגן דוד צהוב על החולצה? לנו יש פטיש ומגל קומוניסטי. הגרמנים אוהבים לדרוס ושואגים עוד-עוד-עוד? נפרק אותם 0-1. להם יש את אתניקס ועומר אדם? לנו יש את אריק. מאות אלפים בכיכר? חמשת אלפים איש בבלומפילד כי רק הפועל זה מרגש. להם יש אוהדים בכיינים ומפונקים? אנחנו נמשיך לשיר גם כשאנחנו חוטפים חמש. את מכבי מגדיר הניצחון? אנחנו נפרח בהפסדים, בתקופות הקשות. מכבי ימין-לאומני-קפיטליסטי? אנחנו שמאל-יוני-סוציאליסטי. אנחנו והם. הם ואנחנו.

ואנחנו כותבים אנחנו. ואנחנו כותבים הם. כי זאת השפה, זה השיח שהם יצרו, זאת התבנית בתוכה אנחנו פועלים, התבנית אליה הם הכניסו אותנו. אנסו אותנו אליה. לקחו גם את הבנות. פילוסופיה בגרוש, תובנות בלירה, אבל הפועל זאת הקבוצה היחידה שהכניסה את מכבי לתבנית. הרי ליריבות כמו מכבי חיפה, בית"ר ירושלים אוההבלחה ההיא מהדרום אין באמת משמעות או השפעה על החיים שלנו ביום יום. אם ההצלחה שלהם לא באה על חשבוננו זה לא באמת יפגע בנו, לא ירתיח את הדם כמו גול אדום באירופה, כמו לצפות בגוטמן דומע מאושר או סתם לפגוש ברחוב או על המרקע עוד אחד מהסלבס שמתהדרים באהדת הקבוצה. זה עולה לנו בבריאות הדבר הזה. בוקר של דרבי הוא אחד הדברים השנואים, הפרפרים והדפיקות בחזה מבהירים שמשהו דפוק אצלך. שבכלל לא בטוח שזה שווה את זה.

במגרש המשחקים של אנחנו והם - הם ניצחו בדרבי הזה. בעולם הערכים המכביסטי (וגם זה של תקנון המשחק) אנחנו אלה שניצחנו, כבשנו יותר שערים, קיבלנו את שלוש הנקודות ואפילו חגגנו כמו שצריך בסיום. במשחק של ההם - זה היה טוב יותר מעוד 0-1 משער של בלם זר בדרבים לפני עשור. כמו שנכתב כאן בבלוג האדום (שמספק השנה טורים למקרר של אוהדי מכבי) "לקבוצה של מאה מיליון יש כמה דברים ללמוד מקבוצה שחייבת מאה מיליון"; נכתב שם על האוהד שאמר שגם אם יקבלו תשע לא יהיה איכפת לו כי לא מורידים נקודות על הפסד; נכתב שם שבזמן שאנחנו לובשים שחור הם מגיעים לעודד, לתמוך, להילחם ועוד כמה פעלים שאפשר להדביק כמילה בודדת על כרזת גיוס קומוניסטית בצבעים דהויים; נכתב שם גם שהם עוד יבואו חשבון על זהבי וטב"ח - "הסמלים", כהגדרתו. נגזרות של אנחנו והם. עולם שלם של דימויים, היסטוריה משותפת, סמלים וגיבורים שמייצרים נרטיב.

אבל האמת עצובה יותר. מבחינתם. ואולי גם מבחינתנו כי הרי אנחנו עמוק בתבנית הזאת. הם לא כל כך שונים כמו שהם חושבים. 6,000 האדומים שהגיעו לדרבי על החיים והכבוד זה מספר די דומה לצהובים שמילאו את כל החצי שלהם בבלומפילד כל דרבי מחדש רק כדי לחטוף במשך עשור; כשלאבירי הסוציאליזם היה בעל בית קצת פחות סוציאליסט מהם, הם עטפו בחום כל רכש נוצץ שנגזל מקבוצה חלשה - גם אם זה אומר בפועל לפרק את המועדון מנגד; בזמן שחברי ההסתדרות הנצחיים ונצר אחרון למפא"י מתחו ביקורת על החוזים שג'ורדי סיפק, עשרות עובדי מועדון לא קיבלו שכר במשך חודשים - עזבו שחקנים עשירים, עובדים פשוטים שמרוויחים 6,000 שקל בחודש; בזמן שהם יוצאים נגד החיבוק התקשורתי שמקבלת מכבי, עשרות עיתונאים אוהדי הקבוצה יודעים על המתרחש בתוך המועדון ומרימים "תחקירים" רק כשהחרטום מבצבץ מתוך המים הסוערים; בזמן שהם מלגלגים על הפיכת ערן זהבי לסמל הם נותנים את סרט הקפטן לאריאל הרוש, לעמרי אלטמן ולעבריין המורשע שי אבוטבול. ושום מילה על השירים, האלימות, המחאות נגד ההנהלה או קבוצת כדורסל שמתבססת רק על זרים בדומה למפלצת ההיא מרחוב הירקון.

כל מה שהם שונאים בנו הם עשו בעשרים השנים האחרונות. הכל. גם את השחצנות המכביסטית הם לקחו מאיתנו ללא מעט שנים. זחיחות לפני דרבי, בצד האדום, היו כחולמים, היו כצהובים. והדרבי הזה? הדרבי הזה נתן להם בדיוק את מה שהם רצו. נדמה שאם היו מנצחים היו שמחים פחות כי אז זה בעיקר מעיד על מכבי, על החולשה שלה. אבל לא, ההפסד המינימלי הזה מעיד לתפישתם בעיקר עליהם, על רוח הלחימה, על שבירת הרגליים, הנגיחות בראש, המריבה של הקמע עם הצהובים, על השירה "המרגשת" בסוף המשחק על זה ש"כדי להיות אוהד הפועל צריך להיות משוגע, טמבל ונרקומן" - כאילו זה לא המצב באהדה רצינית של כל מועדון ספורט בעולם.
אז ההם ניצחו בדרבי. ברכות. קרעתם אותנו 1-0. אנחנו מפרגנים.

 

רק להבהיר שזה לא תמיר כהן הכדורגלן, זה תמיר כהן שסיים חטיבת ביניים

 

יצא לו לשדר כמה משחקים מתחילת העונה שהתחילו את הנוהל שכל משחק משודר.

ובלי קשר לעונה הזו, הוא משדר לא מעט משחקי כדורגל קיקיוניים בצ'רלטון.

 

מצחיק איך כל פעם אוהדי מכבי נורא מתאמצים לערער את הזהות של הפועל. שקוף שזה נובע מזה שהם מרגישים שבזהות של הפועל יש יותר תוכן מבזו של מכבי (ישראליזם שטחי, וואינט ודידי הררי).

נראה שהכותב די סוגד להפועל, כמו חלק מאוהדי מכבי.

 

הטור הזה גורם לי לרחם מאוד על הכותב וגם להצטער שקיימים אנשים מסכנים כאלה.
שיתבגר וימצא מישהי, פאתטי.

 

אני דווקא מבין ממנו שהוא פשוט יוצא נגד השטות הזו, שכל היומרנות של אוהדי הפועל כמו איתי (יותר תוכן, ישראליזם שטחי ושלל חארטות) היא המצאה מוחלטת, ותכלס אין הבדל משמעותי.

 

זה מה שאני אמר. כל הנסיונות האלה של אוהדי מכבי להוכיח כל פעם מחדש כמה הזהות של הפועל מומצאת ולא קיימת, זה הכל בא מהתוכן הריק והכלום שגם הם יודעים שקבוצתם, "מכבי", מסמלת.

 

זה מה שאני אומר, הפועל בעצמה, גם, מסמלת כלום בגדול.

 

כיום, 2017 כמה מועדונים בעולם מייצגים משהו בעידן הבעלות הפרטית? הכל זה ביזנס.

 

אוקיי, זכותך.

 

הכי מביך לשמוע את כל הסופרלטיבים שטוכעס לקרים כמו בן דור
נתנו כשהחתימו את מולנסטיין הזה.. מביאים תותחים, מביאים מקצוענים נטו.. שחר העדיף נסיון,
מביאים מומחים בבניית קבוצות.. פחח, מת שישמיעו את ההקלטות האלה לכתבים.