דיון התקשורת לעונת 2016/17

אם ל-One היו עוד תכנים לשדר אז מן הסתם לא היית יכול ליהנות ממשחק של אייבר נגד גראנדה. מבחינתי הערוץ עשה שיפור עם האולפנים לפני משחקים גדולים ולא רק קלאסיקו או דרבי, זה מראה על שאפתנות. אבל חבל לראות חאפריות בכל הקשור לפרשנות. לא מפריע לי שרביבו קופץ בגולים כמו אוהד, מפריע לי שהוא לא מחדש דבר ואף לוקה בחסר. הוא לא יודע דבר על ויאריאל שהיא קבוצה די מוכרת ולא צריך להיות פרופסור לכדורגל הספרדי כדי לדעת מה שקורה בקבוצה הזו. אנחנו כצופים וכאוהדים תמיד זכותינו לדרוש את הטוב ביותר. גם באתר האינטרנט יש שיפור. לא יקרה כלום אגב אם ילכו על היוזמה המבורכת של ספורט1 ונוכל לשמוע שידור בספרדית.

 

כתבה מעניינת של אורי קופר על הפנדלים:
11 מי יודע\ הכל מקצועי

כל אוהד כדורגל ניסה לנחש אינספור פעמים, בקול רם, לאן שחקן יבעט פנדל. כמעט בכל בעיטה מהנקודה הלבנה שצופים בה חברים, בבית או במגרש, יהיה מי שיצעק "שמאלה לאמצע" או "מעל השער". כשבוחנים את המציאות, לאן השחקנים באמת בועטים, אפשר להמר יותר בקלות, בטח כשמדובר על הכדורגל הישראלי העונה.

פנדלים הוא אחד הנושאים הנחקרים בכדורגל, בעיקר כי פשוט יחסית לנתח אותו וגם מאחר שלקבוצות נוח לעשות שימוש בנתונים. בעבר, כששוער היה מספר שלמד לאן כל שחקן יריב אוהב לבעוט בבעיטות הכרעה, או שאחד המאמנים היה צועק לו הוראה בעניין, הנושא מיד היה עולה לכותרות. היום כמעט כולם מוכנים מראש, ויש חברות שמספקות לקבוצות ולנבחרות מידע מקיף: האם השוער אוהב לזנק ולאן, מהם הצדדים וגובה הבעיטה המועדף על כל שחקן. זה קורה לא רק לפני משחקי נוקאאוט, אלא ממש חלק מתדרוך שבועי.

http://images1.ynet.co.il/PicServer5/2017/02/28/7618744/761874301002100980730no.Xxx

בזמן שבפנדל נוצר סוג של משחק פסיכולוגי בין הבועט לשוער - כל אחד יודע מה ההרגלים של השני ושוקל אם לשנות את ההרגל שלו בגלל המידע שיש לאחר - עדיין יש דפוסים ברורים. בדיקה מקיפה שעשינו בשיתוף חברת Instat, וכללה מעקב אחר כל בעיטות העונשין העונה בשמונה מהליגות הבכירות באירופה, מראה היטב לאן שחקנים אוהבים לבעוט - שטוח ולפינה, בעיקר הפינה השמאלית, שאליה נבעטו כרבע ממאות הפנדלים שנבדקו (ראו תרשים). זו כמובן אינה הבדיקה הראשונה שנעשתה בנושא. חברת Prozone נוהגת לפרסם נתונים על פנדלים לפני טורנירים בינלאומיים גדולים, וגם באוניברסיטת בן־גוריון התפרסם בעבר מחקר רציני שהתחקה אחר כיווני הבעיטה. העונה, לפחות בליגות הבכירות, יש פחות בעיטות לחלק המרכזי של השער, אבל הרעיון הכללי לא השתנה במהלך השנים: קודם כל לפינה ולמטה.

למה בועטים יותר לצד שמאל? שחקן ימני יעדיף לבעוט שמאלה כי הבעיטה נוחה וחזקה יותר, ולהפך. מאחר שהצד הימני דומיננטי אצל יותר אנשים, אנחנו רואים יותר בעיטות לשמאל. מאחר שהנתון הזה ידוע, שוערים מזנקים הרבה יותר לצד ימין שלהם (שמאל של הבועט).
שחקנים בועטים בעיקר לחלק התחתון של השער, בדרך כלל בעיטה שטוחה, אבל האם כדאי להם לעשות זאת? כנראה יש אפשרויות טובות יותר. לשוער, גם לפי ההיגיון וגם לפי הנתונים, יש סיכוי גדול יותר לעצור בעיטה נמוכה, בעוד שכדור שהולך לשליש העליון של השער (ולמסגרת) ייכנס בוודאות של כמעט מאה אחוז. כשבועטים גבוה עולה כמובן הסיכון להחמיץ את השער לגמרי, ולכן הפנדל הטוב ביותר צריך להיות מכוון גבוה, אבל לא לחיבור, אלא קצת נמוך יותר. הרבה שחקנים יודעים את זה, כמובן, אבל עדיין מעדיפים לבעוט שטוח. מחקרים פסיכולוגיים שונים הראו שאחת הסיבות לכך היא שהפחד מבעיטה מביכה מחוץ למסגרת גדול בהרבה מהחשש מעצירה של השוער, שמורידה במידה מסוימת מאחריות הבועט.

המחמיצנים מבאר-שבע
במחזור האחרון בישראל נשרקו שני פנדלים. רומאריו פירס כבש ושמעון אבוחצירה נעצר אצל אריאל הרוש. המשותף לשניהם? נכון, לפינה השמאלית למטה. הראינו שזו הנקודה האהובה על רוב בועטי העולם, אבל בישראל של עונת 2016/17 המספר קיצוני עוד יותר. 20 מתוך 44 הפנדלים שנבעטו העונה, כמעט חצי, הלכו נמוך ולצד שמאל. מדובר אמנם במדגם של פחות מעונה, אבל המגמה ברורה. קשה לומר אם יש או אין קשר בין הקיצוניות הזו לבין העובדה שמדובר באחת מעונות הפנדלים הפחות מדויקות שהיו כאן. פחות מ־66 אחוז מהפנדלים העונה הסתיימו בשער, כשב-30 השנים האחרונות רק עונה אחת הייתה גרועה יותר. הממוצע האירופי לדיוק בפנדלים עומד כ־78 אחוז (ויורד כשמדובר בדו־קרב פנדלים ולא במהלך משחק). אגב, מבין הפנדלים שהוחמצו רק שלושה לא הלכו למסגרת: ברק יצחקי בעט מעל השער, אחמד עאבד פגע בקורה וקלאודמיר שלח כדור למשקוף.

הקבוצה הבולטת בתחום היא כמובן הפועל באר־שבע, שקיבלה עשרה פנדלים, הכי הרבה בליגה (מכבי חיפה שנייה עם שמונה), אבל הבקיעה רק שישה. וכשמסתכלים על היסטוריית הבועטים אפשר לראות שמאור מליקסון ומאור בוזגלו, השניים שסחטו הכי הרבה פנדלים העונה, הם גם בין המחמיצים הגדולים.
לפי הנתונים של היסטוריון הכדורגל ירון משעל, וואליד באדיר הוא השחקן הכי פחות מדויק מהנקודה הלבנה ב־30 השנים האחרונות (מינימום עשר בעיטות, בליגה בלבד). בוזגלו, שלא דייק בחצי מהפנדלים שלו, נמצא במקום השני מהסוף, ומליקסון שישי. הבועט הטוב בישראל בשלושת העשורים האחרונים הוא יוסי אבוקסיס, שהבקיע 17 מ־18 פנדלים, ואחריו מנור חסן (ראו טבלה).

http://images1.ynet.co.il//PicServer5/2017/03/01/7619050/wa.Xxx

מהצד השני, של השוערים, אפשר לראות שוויקטור צ'אנוב, שהלך לעולמו בחודש שעבר, הוא השוער המצליח ביותר בישראל בתקופה הזו. מבין עשרת הפנדלים שהלכו למסגרת שלו, שוער מכבי חיפה בעבר עצר חמישה. כמו צ'אנוב, גם השוער במקום השני נולד באוקראינה, אבל הוא כמובן ישראלי. מעניין לראות אם בוריס קליימן, רק בן 26, ימשיך לזנק למקום הנכון.

היום לקליימן, ולשוערים אחרים, יש משחקי גביע כך שהסיכוי להתמודד מול פנדל גדול יותר. רבים ממנתחי הפנדלים בעולם חושבים שלשוער עדיף להישאר במרכז השער ובכלל לא לזנק. הסיבה: גם אם יהמר לצד הנכון, מה שקורה רק ב־40 אחוז מהמקרים, לא בטוח שיצליח לעצור. אבל כשמסתכלים על המספרים מליגת העל העונה, ברור שלשוער ישראלי כדאי לנסות את צד ימין שלו. אם הבעיטה תהיה טובה הוא כנראה לא יצליח לעצור, אבל בחלק גדול מהמקרים הוא יהיה בכיוון.

*****

שמח לראות את אבוקסיס ניצב בגאון במקום הראשון מבחינת הפנדליסטים, מעניין נגד מי הוא החטיא. ג'ובאני רוסו מראה אחוזים מעולים אבל את הפנדל שהוא החמיתץ, ושאלתי את אורי קופר בפייסבוק אם זה כולל משחקי גביע ועוד והוא לא ענה - זה היה בגמר הגביע נגד מכבי ת"א ב-2002. שלחתי לקופר שאלה איפה מדורג שמעון גרשון, זוכר אותו בהפועל כפנדליסט גדול, הפנדל נגד צ'לסי למשל לאמא של החיבור, בידיוק אל הזווית, מקום אליו אף שוער לא יכול להגיע. אני גם הייתי בועט ככה בתור ילד, בטח כשהשוערים נמוכים. כשגדלתי ניסיתי לבעוט תמיד שטוח לפינה אבל אני מדבר איתכם על כדורגל בשכונה, בחוג, לא כדורגל מקצועני. מזדהה עם מה שנאמר, כבועט ימני קל יותר לבעוט לצד שמאל. לגבי השוערים, אלימלך היה גדול בפנדלים ואני זוכר אותו מתעלה בעיקר במשחקי חצי גמר וגמרי גביע איי-שם בדאבל. גם קורנפיין היה גדול בעונות האחרונות שלו.

 

וגם את הפנדל בגמר גביע המדינה ב-1999 נגד בית"ר ירושלים, שנה אחרי משחק השרוכים. הפועל כביכול 'נקמה' בבית"ר בגמר וגרשון עצמו היה חייל בצבא ובעט את הפנדל המכריע. עוד לפני הגמר הוא כתב את 'שיר הגביע' המסורתי ושותפו לחדר אייל בן עמי היה בשוק - איך אתה מעז לנחס? הנה השיר. בנימה אחרת אגב גרשון שחקן ההגנה עם מספר השערים השלישי הכי גבוה בכדורגל הישראלי - 37. תמיד היה לו את קור הרוח. הוא כבש גם בחצאי הגמר ובגמר בשנת 2000, ברבע הגמר נגד מכבי חיפה ב-2004, אפילו בדאבל של בית"ר בגמר נגד הפועל.