דיון התקשורת לעונת 2017/18

ב-'וואלה ספורט' התחילו עם פרוייקט מעניין ובו מדרגים את שחקני העשור של הכדורגל הישראלי - משנות ה-50 ועד שנות ה-2000(כמובן שהעשור הנוכחי לא נספר). "באפריל הקרוב, המספר הזה יגיע בתצורה חדשה. מדינת ישראל תחגוג 70 שנה לקיומה ואיתה גם הכדורגל הישראלי ישלים שבעה עשורים של רגעי גאות ושפל. בלי יותר מדי הישגים, אבל עם דמויות וגיבורים בלתי נשכחים", כתבו בפרויקט, את משימת הבחירה והדירוג של החמישייה/השלישייה הנבחרת בכל עשור הפקדנו בידיהם האמונות של שחקנים, מאמנים, עיתונאים, היסטוריונים ואנשי ספורט המלווים את הכדורגל הישראלי.
בדירוג כל שחקן שקיבל ולו קול אחד גם אם לא נכנס לטופ 5 - זוכה לאזכור.| צוות השיפוט: אברהם אבוקרט, יובל אבידור, זאהי ארמלי, פיני בלילי, שלומי בן עזרא, ניר דוידוביץ', עוזי דן, יצחק הברמן, שלמה וייס, תומר חמד, אלמוג כהן, תומר לוי, אלון מזרחי, אבי נמני, חיים סילבס, רון עמיקם, רון פלדהיים, אלדד שביט, אמיר שלח, איזי שרצקי.


הנה העשור של שנות ה-90:
https://img.wcdn.co.il/f_auto,w_300,t_54/4/5/1/8/451872-46.Xxx
נותרו מחוץ לחמישייה
1 קולות: איתן אהרוני, גדי ברומר, אלי דריקס, אבי כהן הירושלמי, ניר קלינגר, רוני רוזנטל, נועם שוהם
2 קולות: איציק זוהר, משה סיני
3 קולות: אריק בנאדו, רונן חרזי
5 קולות: אלון חזן

https://img.wcdn.co.il/f_auto,w_700/1/9/6/2/1962210-46.Xxx

מקום חמישי: טל בנין (8 קולות)
מקום רביעי: אלון מזרחי ואבי נמני (9 קולות)
מקום שלישי: ראובן עטר (10 קולות)
מקום שני: חיים רביבו (16 קולות)
מקום ראשון: אייל ברקוביץ' (20 קולות)| בזמן שרביבו עשה סלטות בלה ליגה, שותפו לקישור במכבי חיפה ובנבחרת ישראל עשה קסמים בפרמיירליג. איל ברקוביץ' היה גדול בכמה מידות על הליגה הישראלית. הפליימייקר מרגבה היה הארכיטקט של מכבי חיפה בתחילת שנות ה-90 ופירק הגנות עם מסירות אומן שהותירו את הצופים פעורי פה. אחרי שתי עונות הסגנות בירוק באמצע העשור, הוא עשה את המעבר לאירופה וכבר בתחילת הדרך בסאות'המפטון האנגלית סיפק משחק שיא עם צמד ושלושה בישולים ב-3:6 על מנצ'סטר יונייטד. עם הנבחרת לא הגיעה לארץ המובטחת, למרות כמה הצגות, אך כל השופטים שלנו בחרו בו בחמישייה שלהם ורובם גם הציבו אותו בראש.


הנה העשור של שנות ה-2000:
https://img.wcdn.co.il/f_auto,w_700/2/3/3/9/2339295-46.Xxx

נותרו מחוץ לחמישייה
1 קולות: טל בן חיים החלוץ, ערן זהבי, אלון חרזי, ראובן עטר, מוטי קקון.
2 קולות: מיכאל זנדברג, אבי נמני
3 קולות: יוסי אבוקסיס, אליניב ברדה, גילי ורמוט, חיים רביבו
4 קולות: וואליד באדיר, אריק בנאדו, עידן טל

מקום חמישי: טל בן חיים הבלם (5 קולות)
מקום רביעי: שמעון גרשון (6 קולות)
מקום שלישי: דודו אוואט וניר דוידוביץ' (7 קולות)
מקום שני: יניב קטן (11 קולות)
מקום ראשון: יוסי בניון (16 קולות)| המנצח בפער הכי גדול בכל העשורים. אין ספק, העשור הראשון של שנות ה-2000 בכדורגל הישראלי עמד בסימן יוסי בניון. תחילה ככדורגלן העונה במכבי חיפה ובהמשך כשחקן ראסינג סנטאנדר, ווסטהאם וכמובן ליברפול. במדים האדומים, הלהטוטן מדימונה הפך לשחקן היחיד שכבש שלושער בליגה, בגביע ובליגת האלופות. זריזות הרגליים והטכניקה העילאית שעשו שמות בהגנות של ליגת העל, תפסו גם באירופה. ואפילו הראש עבד נהדר, כפי שהוכיח השער הזכור לרשת ריאל מדריד בברנבאו. גם נבחרת ישראל הייתה תלויה כל כולה בכישרון של בניון, שסיפק כמה משחקים נפלאים (בעיקר במוקדמות מונדיאל 2006), הפך לקפטן ובהמשך גם לשיאן ההופעות. והרגל עוד נטויה.

******

להלן משנתי: אני אוהב את הדירוגים האלה, קודם כל, ואוהב את דיוני הנוסטלגיה אם שמתם לב.
לגבי שנות ה-90 - לא אוהב את השיבוץ של טל בנין במקום כזה גבוה, אני חושב שתמיד היה אוברייטד; לדעתי קלינגר וחזן ואפילו איציק זוהר אולי היו דומיננטים ממנו עם כל הכבוד לליגה האיטלקית;
לגבי שנות ה-2000: קראתי חלק מהטוקבקים. אהבתי את הבחירה בשמעון גרשון למקום גבוה. אני חושב שבנאדו היה סלע של יציבות ובנאדו בגיל 33 היה נראה פי מאה יותר טוב מגרשון בגיל 33, אבל כשגרשון היה טוב הוא היה הכי טוב, ולא ראיתי בלם ישראלי ששיחק בצורה כזו כמו שגרשון היה בין 1999 ועד 2002 כולל המסע באירופה כמובן. אפשר להגיד שהוא היה מוקף בשחקנים טובים אבל בכר ואנטבי בלטו קודם כל בהתקפה וגרשון בלם טוב יותר מדומב; יוסי אבוקסיס היה שחקן ענק ולדעתי הוא בדיוק מתאים לחצי פה וחצי שם קרי 1996 עד 2006 בערך. באדיר וטל היו שחקנים גדולים אבל לא באמת עשו את ההבדל בשום מקום, ונכון, זנדברג, היה פעם שחקן כזה. לגבי נמני, לא יודע. יניב קטן באמת היה כל הזמן במכבי חיפה אבל המקום השני שלו מוגזם.



אם היה מדובר בעשור הנוכחי קרי 2010 ואילך, ברור שזהבי במקום הראשון. עוד מועמדים רלוונטים לדעתי, כמובן שאחריו - אליניב ברדה, מהראן ראדי, עומר דמארי, טב"ח החלוץ וגילי ורמוט בתחתית.

 

אני חייב להגיד לך שבתור ילד הפתיע אותי למה דווקא טל בנין היה קפטן הנבחרת בדור המוצלח ההוא. אולי לא רביבו או ברקוביץ', למרות שבנבחרת אייל היה 'שחקן אחר', אבל היו שם גם שחקנים כמו אלון חזן, יוסי אבוקסיס ועוד ועוד. בנין לא קפטן, בנין היה הרבה רעש וצלצולים. הוא הצליח מאוד באיטליה, זה נכון, אבל בארץ הוא עבר קבוצות כמו גרביים. הוא לא היה עוד שחקן ליגה אבל עשו ממנו יותר ממה שהיה באמת לדעתי. לצד התדמית הקשוחה שלו - אני זוכר שחקן שהיה בורח כשקשה. אבל כנראה שעצם זה שאני לא אוהב אותו והוא דמות לא סימפטית במיוחד - הוסיפה. נמני כנראה היה מעדיף למחוק את הקריירה שלו באירופה. לעטר יש את הגול ההוא בפארק דה-פראנס, לא?

 

ב-'וואלה ספורט' המשיכו עם פרויקט שחקני העשור, והפעם: השנים האלה: 2010-2017.

https://img.wcdn.co.il/f_auto,w_700,t_18/2/2/8/6/2286068-46.Xxx

נותרו מחוץ לחמישייה
1 קולות: אלמוג כהן, מאור מליקסון, שיר צדק
2 קולות: טל בן חיים הבלם, איתי שכטר
3 קולות: גל אלברמן, ביברס נאתכו
4 קולות: טל בן חיים החלוץ, בירם כיאל

מקום חמישי: אליניב ברדה (5 קולות)
מקום רביעי: תומר חמד ומהראן ראדי (6 קולות)
מקום שלישי: ליאור רפאלוב (7 קולות)
מקום שני: מאור בוזגלו (8 קולות)
מקום ראשון: ערן זהבי (12 קולות)| נכון, העשור הנוכחי עדיין לא הסתיים, אבל אין מי שייקח לווינר הגדול של הכדורגל הישראלי את הבכורה בשנים הללו. גם לא אירועי הנבחרת האחרונים. את העשור החל עם דאבל במדי הפועל תל אביב, כולל שער הניצחון המפורסם בטדי במאי 2010, ואחרי גיחה לפאלרמו נחת בצד השני של העיר כדי לזכות בשלוש אליפויות רצופות ולנפץ כל שיא אפשרי. מקשר שיודע בדיוק מתי להצטרף לעזרת ההתקפה, זהבי הפך למכונת שערים בלתי ניתנת לעצירה ולכדורגלן בעל רעב בלתי נדלה. הוא סיים כמלך שערי ליגת העל בשלוש שנים רצופות, ובאחרונה שבר את שיא כל הזמנים עם 35 שערי ליגה. אחרי שהפך לליגיונר עם הכי הרבה שערים בעונה אחת, זהבי כבר מכוון ליעד הבא: שיא השערים בליגה הסינית.

*****
אז ככה: הבחירה באלברמן מאוד מרתק, ידעתי שברדה יהיה בטופ 5. רפאלוב קיבל מקום מוגזם מאוד לדעתי, הוא הרבה מאוד זמן פצוע במדי גנק והייתה לו עונה אחת רק באמת טובה במכבי חיפה. חורה לי שאף-אחד לא ציין את ורמוט ולו קול אחד אבל אפשר להבין. ותמוז, היה פעם חלוץ ליגה טוב בשנים האלה 2010-2013, אבל מאז....