אבי, אם אתה קורא אז תשנו את הכיתוב מתחת לאחת התמונות מפריימרשיפ לצ'מפיונשיפ. ואחלה כתבה, אני לא מסכים עם ההשוואה בין ניוקאסל לברצלונה גם מבחינה תרבותית וגם מבחינת פטריוטיות לעיר עצמה. אבל נהנתי והחכמתי אגב, היהודה נוריאל הזה פרובוקטור לא קטן. זכור לי איזה מקרה עם שימוש סאטירי בציטוטיים של היטלר או משהו כזה שהביאו לפיטוריו ממעריב. והוא אכן מבקר מוזיקה.
הוא כתב מאמר על שבוע הספר ועל קריאת ספרים בקרב בני נוער, ונתן בתור דוגמא למשהו את זה שכל השנה אמרו שברצלונה צריכה להוכיח את עצמה מול האנגליות, ובסופו של דבר היא עברה אותן בקלות ולמעשה האנגליות הן אלה שהיו צריכות להוכיח את עצמן מול בארסה. זה אמנם פחות חריף מהטור הקודם בו הוא ממש חתך את כל ארבע הגדולות, אבל עדיין מוזר שבעיתון תרבות יש דבר כזה.
אחלה כתבה מלר, וגם סופסוף התייחסות בתקשורת הישראלית לאחד מהסיפורים הגדולים של השנה. הייתה לי שיחה ארוכה עם חבר על ניוקאסל לפני שבוע והייתי מוסיף גם את חונאס גוטיירז, שחקן מעולה בפוטנציה, אבל לא כזה שעם הניסיון שלו באנגליה ועם חוסר היציבות שלו יכול היה להוציא אותה מכדור השלג - את חונאס הגדרנו כסימפטום. וכמובן פבריציו קולוצ'יני, פעם אחד מ"שחקני העתיד" של ארגנטינה והיום שחקן שביחד עם אואן הכי ראוי לכתם הגדול של הירידה מצד השחקנים - את קולוצ'יני כבר הגדרנו כסיבה. אבל זו כתבה או טור ולא דו"ח של 25 עמודים על ניוקאסל - הסיבות לכשלון, כך שבלתי אפשרי לעבור שחקן-שחקן או מאמן-מאמן ולהסביר בפרוטרוט על חלקו. הנקודה הכואבת, כמו שמלר כתב, היא שבמצבה הנוכחי נראה שניוקאסל תהיה צריכה להילחם בצורה קשה מאוד כדי לחזור כבר בעונה הבאה וזה מאוד מאוד עצוב. זו קבוצה שנבנתה לחצי עליון של הטבלה, שחקנים מקבלים משכורות עתק, ההנהלה תהיה צריכה לחשוב טוב את מי לשחרר או למכור ואת מי להשאיר. המצב מאוד עדין ובאמת יש קבוצות הרבה יותר יציבות ושבטח יודעות הרבה יותר טוב איך להתמודד בצ'מפיונשיפ. קראתי פעם ראיון ארוך עם איידי בות'רויד שטען שבצ'מפיונשיפ בדרך כלל חוץ מקבוצה אחת או שתיים, כולן פחות או יותר באותה רמה ועולות הקבוצות שמצאו את הערך המוסף באותה עונה. מומנטום חיובי וארוך, חיבור טוב, כל מיני דברים. ברור שבשנים האחרונות כבר יש יותר "קבוצות צמרת" בליגה הזו, אבל גם כאן צריך ערך מוסף. הצ'מפיונשיפ זו ליגה מיוחדת (ונפלאה) ואני לא יודע אם ניוקאסל תדע איך להתמודד איתה. בקיצור, אחלה כתבה מלר.
מלר עם כתבה מעולה שסוף סוף דמתה במשהו למלר של פעם, ההוא שמבין כדורגל ולא מבין ברצלונה. הסיפור על ניוקאסל באמת נעלם בכל מה שקרה השנה, אבל זה דבר מאוד גדול ומאוד עצוב, כי כדי שקבוצה כזו תרד ליגה צריך שיקרה משהו ממש קשה וזה מה שקרה. התנהלות חובבנית, מסכן הקהל. ובואו נקווה שהמג'פייז יעלו בשנה הבאה בחזרה למקומם הטבעי... כל כך אוהב את המועדון הזה.
ראיתי את תוכנית סיכום העונה של הליגה האנגלית לפני כמה ימים, ואני חייב לומר שלפחות מהבחינה הזאת - צ'רלטון עשתה מעל ומעבר. הציגו סיכום של כל חודש וחודש, שכלל את הגולים של המשחקים המרכזיים, הטבלה בסיום כל חודש, הראו מי שחקן החודש ומי מנג'ר החודש ועוד. כמעט לא היה שום פרט שצ'רלטון לא התייחסו אליו. לדעתי הם שיחקו אותה עם תוכנית סיכום העונה וחבל שלא כל התוכניות שלהם ברמה הזאת. לדכתי זו אומנות מסויימת להכניס את כל האירועים המרכזיים והכל במשך שעה אחת בלבד ואפילו פחות(ממוצע של שלוש וחצי דקות בערך לסיכום כל חודש אם מתייחסים לשאר הדברים). עריכה: האמת עכשיו זה יותר מתחבר לי מה שאמרת, בכל הקשור לטבלאות והכל. בכל-אופן אני נהנתי. דווקא שכנר היה בסדר אבל שיהיה... הכתבה של מלר הייתה נהדרת, אין ספק. הייתי מעדיף שהוא ירחיב יותר על דמיאן דאף למשל שהוא לדעתי עוד אחד מכשלונות העונה(אני זוכר את הימים היפים שלו בצ'לסי, איך הוא היה עושה למגנים סחרחורת עם המהירות האדירה שלו ובעיקר המשחק נגד ברצלונה בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות בעונת 05\2004), או על היכולת המקצועית של אואן עצמו. אני מצאתי שתי נקודות חיוביות בניוקאסל העונה - אובפמי מארטינס וגם ג'ונאס גוטיירז שלדעתי היה סביר. הוא מסוגל ליותר, אבל הוא היה מעולה ביחס לחבריו. חבל על שירר, אני באמת לא מבין בשביל מה הוא היה צריך את זה(הוא אוהב את המועדון, אין ספק, אבל במצב שבו הוא קיבל את הקבוצה מדובר בכאב ראש רציני). אני מקווה שניוקאסל תחזור מהר, אולי בנייה חדשה תטיב עימה. * גם מגזין 'שם המשחק'(למישהו פה יש מנוי לזה?) הקדישו כתבה לניוקאסל. * אגב בהזדמנות זאת, אשמח אם תספרו אם יש לכם את המגזין four-four-two, האם אתם מנויים וכו'. הדבר הזה משך אותי קצת יותר בשנה האחרונה וקניתי מספר מגזינים כאלה.
דור, התוכנית הזאת היא לא של צ'רלטון אלא של הלוויין הבינלאומי של הפרמיירליג. האנגלים מפיקים את התוכנית הזאת בעצמם כמו שהם מפיקים את השידורים הישירים, סיכום המחזור, עולם הפרמיירליג ושולחים לכל המדינות שמשדרות. העבודה של צ'רלטון מסתכמת בלשים כתוביות, להקליט את הטמטום של לירן שכנר וללחוץ פליי.
מגזין מצויין לדעתי. אני לא מנוי אבל קניתי איזה 5-6 גליונות בשנה האחרונה, כולם מאנגליה. איפה השגת את זה בארץ? ראיתי את זה בדיוטי פרי באיזה 80 שקל...
ראיתי לפני איזה שבוע מגזין של זה אצל חבר שלי, לא זוכר מאיזה חודש, והכתבה המרכזית היתה דירוג של 100 השחקנים הכי טובים בעולם. לא יודע מה באמת טיב המגזין הזה אבל אין מיותר יותר ממאמר שכזה. מה גם ששמו את סיידו קייטה במקום השלושים ומשהו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx .
four-four-two מגזין ברמה מאוד גבוהה. יש לי חבר עם מנוי, בהחלט מגזין טוב. אבל raulito אם אתה רוצה לעשות מנוי למגזין באנגלית אני הייתי ממליץ על when suterday comes . זה כבר משהו אחר, חוויה אדירה, מגזין ענק. זה לינק לאתר שלהם. אני נהנה לנבור שם בכתבות הארכיון, גם לצרכי קריאה והנאה וגם לכתבות שאני עושה http://wsc.co.uk/ יש שם פשוט כתבות מעולם אחר. מומלץ לכל מי שאוהב כדורגל
ראוליטו, זה מגזין מצויין והפך למאוד פופולרי לאחרונה. מומלץ בהחלט. למרות שאני לא מת על האתר אינטרנט שלו(לא מה ששגיב פרסם למעלה), הרבה זבל. אגב, יש למישהו מושג למה שלמה שרף שונא את פיני גרשון? לא זכור לי איזה עימות מיוחד ביניהם.
4-4-2 מגזין נהדר. יצא לי לקרוא אותו כמה פעמים בספרייה כאן ובסך הכל הוא מהנה ולעתים גם מעשיר. מה שכן, אני לא בטוח אם שווה לשלם עליו (או על כל מגזין אחר לצורך העניין) כל כך הרבה כסף. כאן זה עולה קרוב ל 80 דולר למנוי שנתי, אני מתאר לעצמי שבארץ מנוי שכזה יעלה בסביבות ה500 שקל.
לי יש/היה (אם ההורים לא זרקו אז אצלם בבית) גליון אחד של 4-4-2 משנת 2000 זה: http://www.gabrielbatistuta.net/interview/bati_442-t.Xxx
