שוב זה לאו דווקא קשור לאהדה, אלא כמו שהיום עם צ'רלטון קידום מוצר שלהם. אז ליגה אנגלית הייתה של ערוץ הספורט. חוץ מזה היה פופולרי לאהוד את יונייטד בגלל בקהאם. עכשיו הישראלים האלה נוסעים לקאמפ נואו. אני זוכר היטב איך העדיפו לשדר את ברונדבי נגד יונייטד על פני באיירן נגד ברצלונה. זה קשור אחד בשני.
כולם חוטאים בזה. ערוץ הספורט היו נוראיים עם הפרו ברצלונה, זה גרם גם לאוהדי ברצלונה האמיתיים להקיא מהם, זה בא לידי ביטוי גם בבחירת השידורים בצ׳מפיונס. וואן רק לפני חודשיים שלושה חטאו בזה, תשאל את @YYY לא יודע מה מצב הטלוויזיות אצלו בבית, אבל אם אני הייתי אוהד אתלטיקו הייתי מזמן שובר את המסך. נמני בעיקר היה מזעזע.
אגב נושא האולפן הכי איכזב. אני בטוח שבצ׳רלטון הייתה מודעות לשיח הביקורתי סביב ספורט 5, והייתה להם חתיכת במה, בפריים טיים 13 לתת להם נוקאאוט בפן הזה ולא רק בזכויות. במקום לדון ולנשום טקטיקה אובייקטיבית הם נפלו לשיט של פאנצ׳ים א לה נוסבאום ובחירות פאנל PC ו צהובות של עלאק סלבס . חבל. גרם לרובנו מהיומיים הראשונים לוותר על הצפייה בדיונים הללו. על בחירות כמו ניר לוין, ארבל, איוניר אני בכלל לא מדבר. פשוט 1/10 עבורי.
״שידרתי את הרגע שבו איטליה הודחה במוקדמות מונדיאל 2018 כשלא הצליחה לנצח את שבדיה, זה היה רגע השפל של הכדורגל האיטלקי שאותו אני מאוד אוהב. וראיתי את הנבחרת הזאת קמה על הרגליים, ולא סתם קמה אלא משחקת כדורגל אטרקטיבי. הבנתי שמאות, אם לא אלפי אוהדי כדורגל ישראלים נוהים אחרי איטליה, גם אם היו להם העדפות לנבחרות אחרות קודם לכן״. לפני עשור אמרת שאתה השדר הטוב בארץ, משהן השתנה? ״לא. מה שהשתנה זה שאני לא אגיד את זה עכשיו, כי אז העלתי את חמתם של הרבה אנשים. לא אני קובע, אתם תקבעו מי הכי טוב. לא חשוב לי ׳הכי טוב׳, חשוב לי להיות טוב ולתת את השירות לצופה שלי וזה מספק אותי״. רמי וייץ ל-7 ימים
מה שהפריע לי זו כמות הפרסומות (אותן 5 פרסומות), רוב הזמן של האולפן (לפני המשחק, במהלכו ולאחר סיומו) היה מיועד לפרסומות, בקושי היו 3 דקות רצופות של אולפן.
אני חושב שפאנל יכול לעבוד מצוין גם אם כל האנשים שם הם נטו כדורגל, אפילו שחקן עבר שיכול לתת ערך מוסף (רמז: לא אבי נמני) ולא חייבים מישהו במשבצת של טל פרידמן שמספר בדיחות. את דור הופמן מאוד נהניתי לשמוע לדוגמא. אני גם חושב שהיה אפשר לעשות כתבות כמו פעם באולפן ליגת האלופות ונדמה לי שלא ממש היה. סתם, למשל ספרד נגד איטליה - על המצ'אפ של המאמנים, אולי על אונאי סימון (יש לערוץ הרי זכויות על גביע המלך וחלק ממשחקיו נגד בילבאו), לא חסרים נושאים. לגבי כמות הפרסומות האינסופית בערוץ 13 (ציפיתי באולפן וכדומה רק כשעשיתי לייבים למשחקים כעורך בספורט1 וכבר התחלית להפגיז בתמונות מהחימום והאוהדים וכדומה) - אני לא חושב שיש לצ'רלטון השפעה ומה לעשות עם זה. גם אורך האולפן צריך להיות הגיוני, לדעתי חצי שעה לכל משחק זה בסדר, נניח שגמר שווה 45 דקות או שעה.
בסוף המטרה של הפאנל הוא, ובכן, להביא רייטינג. את הקהל שמעוניין לשמוע טקטיקה ודברים מהסוג הזה הוא ירוויח בכל מקרה, אז המטרה שלו למשוך קהלים יותר מרוחקים ע"י הבאה של פרידמן, טילטיל וכל מיני כאלה. זה מבאס ומאכזב אבל מהזוית שלהם די מובן.
הבעיה שיש איזה שובע מכל הפאנלים האלה. זה בעיקר המון זיוני מח. גם אנשים שאני מאד מעריך כמו אסף כהן ודור הופמן, איזה תובנה מעניינת יש להם לתת לי אחרי משחק שמצדיק להישאר ער, בטח כשמדובר בנבחרת איטליה שעם כל הצניעות לא חושב שלמישהו בפאנל יש משהו ללמד אותי עליה. אם אני רוצה תובנות חדשות על האזורי אני נכנס לאייסוקר.
נדמה היה שרק הסיפור של האנגלים סופר. מישהו ראה איזכור לטרגדיה של לואיס אנריקה ברמה שדיברו על תחושת הנקמה של סאותגייט בגרמניה?
אני לא יודע אם מישהו עשה מחקר או בדק את זה אבל אני מניח שלכל הפנאלים יש ירידה דרסטית ברייטינג, זה לא דומה לדוגמא, גם בגלל העידן של הרשתות החברתיות והאינטרנט וכו' - לשקיקה כלפי אולפן ליגת האלופות האיכותי של ערוץ הספורט בתחילת שנות ה-2000 (ולא היה צריך מערכונים של אבי מלר בתוך הראש של רוי קין לדוגמא אלא נטו לדבר על כדורגל). אני מניח גם שיותר צופים באולפן לפני המשחק מאשר בזה שאחריו ומי "שנשאר ער" מחכה בעיקר לראות תקציר אולי שוב, בלי פרסומות למשל ולא רק 2-3 דקות או את הגולים בלבד. הטרגדיה של לואיס אנריקה התרחשה לפני הרבה-הרבה זמן אבל כן זה היה טורניר גדול ראשון שלו. גם ברונו פרננדש וכריסטיאנו רונאלדו היו שווים אזכור, אולי בנזמה\אמבפה בריאל מדריד ובעיקר מנצ'יני באיטליה. לא יודע על מה בחרו שם לדבר.
