האיטלקיות במפעלים האירופאים 2017/18:: רומא בחצי גמר ליגת האלופות

לפחות השער יפה.

ההכשלה של דז'קו נראת כמו פנדל. צריך לראות את זה שוב.

 

פשוט כואב הלב על דה רוסי.

מחצית ראשונה לא רעה,מקווה שיצליחו להמשיך להחזיק ולא ישברו.

 

רומא מוותרת מהר מדי.. עצוב לראות שאלו פערי הרמות.

 

4-1 בהילוך שלישי על גבול הרוורס. הבדלים תהומיים

 

לרומא "יש מה למכור" בכל הקשור למחוייבות ורוח לחימה. גם זה משהו...
Edf עשה עבודה פסיכולוגית ראויה לשבח.

הבעיה זה (כמה לא מפתיע) המחסור באיכות.
וכמובן שאין מה להאשים את edf בנידון.
יש שחקני הרכב שאתה יודע מראש שיפשלו (דה רוסי) או שלא יצליחו להתמודד (מאנולאס ופאציו. ששניהם בסדר לליגה האיטלקית. אבל מול משחק בקצב מהיר הם פשוט מתקשים. עובדתית.).

ויש שחקנים מפתיעים לרעה - כמו קולארוב או אליסון. שבמקרה הטוב אפשר לכנות את ההופעה שלהם בינונית מינוס.

חבר את הכל ביחד ותקבל 4-1 בהילוך ראשון.

אני אישית מאוד הופתעתי לרעה מאליסון. היה ברור מלכתחילה שללא יום הרואי שלו - לא יהיה סיכויי לכלום.

נ-ב: edf יעשה בשכל אם ימחק את המפגש הזה והבא מהלו''ז שלו. יעלה עם מחליפים בגומלין. יתן צ'אנס לספסל. הגומלין זה סתם משחק לפרוטוקול.
רומא חייבים להתמקד בליגה... רק בליגה.

 

פרס הפתיע אותי לטובה. דרך אגב.

 

לא ראיתי את המשחק המלא, אלא רק את התקציר, והסקתי משם 2 נקודות:
1) יותם צדק בפרשנות שלו לגבי ברצלונה: הם לא מציגים - ברוב הזמן - כדורגל ברמה גבוהה, ועדיין מנצחים.
2) אליסון בהופעה הכי חלשה שלו העונה, בטח בסטנדרטים שלו. הופעה יותר רגילה שלו ואולי היה אפשר להשאיר משהו לגומלין.

 

גם קולארוב אכזב. לא רק אליסון. מנולאס ופאציו כאמור נכשלו אך לא אכזבו - כי זה היה כישלון ידוע מראש.

בקיצור, כשהשחקן המצטיין שלך מבין כל 5 שחקני ההגנה זה פרס - אז אין לך מה לחפש בקאמפ נואו.

מה שכן חייבים להחמיא לרומא על המחוייבות והמוטיבציה והנחישות אשכרה לעשות את הבלתי אפשרי. לאורך כל שלבי המשחק.
הכנה מנטלית ראוייה לשבח של edf וכל הצוות שלו.

 

נ-ב: צריך לשנות את הכותרת של הנושא הזה ל-"לאציו ותו לא."

נושאת הדגל האחרונה של הכדורגל האיטלקי באירופה, והאמת שיש לה סיכויי לא רע בכלל ללכת עד הסוף בליגה הארופית. רק מה, העניין הזה בסבירות גבוהה יפגע לה בקצב צבירת הנקודות בליגה.

 

יש המון דברים\אירועים נקודתיים שיכלו להשאיר משהו לגומלין (שזו למעשה הייתה המטרה של המשחק). לאליסון יש מניה מאוד זניחה בתסריט המוזר שראינו אתמול.

היה כיף לראות את רומא מנסה להכתיב את המשחק שלה בקאמפ נואו ללא פחד, אבל קבוצה שכל אפיזודה גבולית מסתיימת לרעתה (גם כאשר מדובר במזל נטו) צריכה לבדוק למה זה קורה לה, פעם אחר פעם.

הקבוצה נראתה מוכנה (טקטית ומנטלית), הצליחה (ככל הניתן) לסגור את מסי, הגיעה למצבים טובים וחטפה גולים שהם pure bullshit. לא יודע אם קבוצה אחרת (שלא קוראים לה ריאל מדריד) הייתה מוציאה יותר, אבל המסקנה שלי מהמשחק היא שלרומא פשוט חסר איזה 6-7 שחקנים ברמה הנדרשת (כולל השניים שהיו ביציע).

*רומא חייבת להפוך את המסע האירופי הזה לשגרה. גם בתור ג'אנקי של סריה א', אף משחק או סדרה של משחקים בליגה לא משתווה לרמות הfun שיש בשלבים האחרונים של ליגת האלופות.

 

לריאל סגל יותר טוב משל יובנטוס - זה לא מצדיק יכולת מנטלית כל כך דלוחה ולא יובנטינית והיכולת הזו התחילה עוד בראיונות לפני המשחק.

אני מצפה שנבוא לברנבאו ונרביץ קצת כמו שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב ומשם נראה כבר מה קורה ואיך המשחק יתפתח אבל הריפיון הזה והפחד הזה לא מקובלים עליי

Sent from my SM-N950F using Tapatalk

 

להשמיט את המשכורות מהפרמטר שבו נמדדות הקבוצות העשירות ( שיכולות לשלם את הסוכמים הפסיכים האלו כמובן ) זה סוג של התעלמות מהתמונה הכוללת , הרי דבר גורר דבר בכלכלה כך שכאשר ההכנסות גדולות ( שיש לריאל מדריד ושאין ליובנטוס ) - > משכורות גדולות ( שיש לריאל מדריד ושאין ליובנטוס ) -> גורם לשחקנים טובים יותר להגיע ( שיש לריאל מדריד ושאין ליבנטוס )

 

פסז שופכת כסף.
סיטי שופכת כסף.
היונייטד שופכת כסף.
וואלה כל האנגליות שופכות כסף.

נו, אז?
חוץ משכירי חרב חסרי נשמה מה יצא להם מזה?
חלאס עם הכסף כסף כסף הזה.
כסף זה לא כל התמונה.

היו הרבה שנים שגם ריאל ובארסה שפכו כסף לחינם. קדחת לא יצא להם מזה.

ודרך אגב,
למשפחת אניילי יש כסף. להבדיל מכל קבוצה אחרת באיטליה - להם דווקא יש. יכולים גם להכפיל את התקציב, אם רק היו רוצים, וזה לא היה מדגדג את ההון המשפחתי.
הם פשוט לא רוצים.

לא ''לא יכולים''.
אלא הם לא רוצים. מעדיפים להמשיך ברכש של חיפושי מציאות ושדידת קבוצות איטלקיות אומללות.

ודבר נוסף, כמו שציינו לפניי:
יובה חושבת שגויי. חושבת שאפשר לקחת תארים אירופאים דרך ההגנה ודרך הלחימה.
זה כבר לא עובד הדברים האלו.
אנחנו לא חיים בעידן של הגנות... אנחנו חיים בעידן של שחקני התקפה על אנושיים.
שחקני התקפה שפורצים לך גם את ההגנות הכי חזקות והכי מתואמות שרק יש. בקלות.
די, נגמר העידן ש''הגנות מביאות תארים''. וקבוצות עם רוח לחימה משיגות הישגים.

צמד המפגשים האחרון בין ברצלונה לצ'לסי היה דוגמא מובהקת לכך.

תעמוד מול מסי וסוארס ואינייסטה - ותעשה נגדם מבחינה הגנתית הכל כמו שצריך. הכל! ועדיין תחטוף שלישיה.
נו, לך תעבור משוכה כזו.