איזו הגנה מזוויעה. במזל ניצלנו עכשיו משער של האזארד ואם זה ימשיך ככה זה לא יגמר טוב. שער אחד שלהם, הם עוברים לבונקר ואנחנו בחוץ.
וואו על פולהאם ורוי הודג'סון , 4:1 על יובנטוס, מי היה מאמין? השער של דמפסי מדהים, מזכיר מאד גול של ברגקאמפ http://www.101greatgoals.com/videodisplay/5094111 אני האמת לא ראיתי את זה לייב, כי ראיתי משחק ענק אחר 4:4 בין ברמן לולנסיה.
חחחח ורק השבוע כל הקופים מאיטליה התענגו על כך שקבוצה איטלקית הדיחה קבוצה אנגלית. את האמת ממש לא הפתיע אותי הניצחון. פולהאם קבוצה אנגלית קטנה מאוד אבל כולנו יודעים כמה כישרון יש לה בחלק ההתקפי ועד כמה קשה לשחק נגדה בבית. יובנטוס, קבוצת הפאר האיטלקית, היא רק שם ממש לא מפחידה ומרתיעה. כל הכבוד לפולהאם.
אני מוריד את הכובע בפני פולהאם, דווקא בשבוע שאיש תקשורת בישראל בשם אבי רצון טוען לעליונות של הכדורגל האיטלקי באירופה באחד הטורים הכי הזויים. אבל מצד שני, יובנטוס כמו מילאן השנה היא קבוצה פשוט חלשה. יובנטוס פעם היתה אחת הקבוצות הכי טובות בעולם, שתמיד כיכבה בליגת האלופות. היום מדובר בקבוצה ביזיונית, וכול הכבוד לפולהאם שהראו עליונות.
טוב את האמת שלא האמנתי שנעלה. השער השני של טורס ללא ספק הוריד הרבה מתח. אני מקווה שנקבל את פולהאם או את ולנסיה ברבע, יהיה מעניין.
כל הכבוד על קור הרוח ועל השער הנקי במשחק היום מול ליל. חזרתי מהטיול השנתי (האחרון http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx ) ישר למשחק המטורף בין ברמן לולנסיה כשאני כולי אוכל את הציפורניים, מחכה ברטט עד למשחק שלנו ואני חייב להודות שאני מרוצה מההופעה של השחקנים לפחות בחלקים גדולים של המשחק. שיחקנו בלי אקווילני, מקסי ובניון שחזר מפציעה ל10 דקות בקושי והצלחנו לחבר כמה מהלכים יפים שהובילו ל3-0 שהעלה אותנו כמובן. חשוב להמשיך לשמור על פרופיל נמוך ולעשות את העבודה. וכמובן, חייבים להוריד את הכובע בפני רוי הודג'סון וחניכיו. עשו עבודה יוצאת דופן והראו הרבה אופי כדי לעבור שם גדול כמו יובנטוס המפוארת, הדחיפה של הקהל היתה מצויינת ואין ספק שפולהאם לא נופלת מהענקית האיטלקית (רק שתבינו את ההפרשים בין הליגות). נקווה להגרלות טובות לאנגליות (קודם כל ליברפול!).
קלינט דמפסי הזה כזה תותח! הוא אשכרה טים קייהיל שלפני הפציעה. שחקן זריז, חד ולוחם. אין מילים על הודג'סון ופולהאם, מאמן פנסיונר מגיע לקבוצה עם רגל וחצי בליגת המשנה, מציל אותם, הופך אותם לקבוצת הגנה תותחית עם הבלם אולי הכי טוב באנגליה בימינו ועכשיו הם ברבע גמר גביע אופ"א אחרי ששלחו את יובנטוס לאכול שוקולד טורינו. מרגרט תאצ'ר או לא, איזה שאפו להודג'סון!
אני חושב שכבר יצא לי לספר את זה כאן, אם לא זו הזדמנות נוספת. במסגרת העבודה שלי אני נמצא בערך פעמיים בחודש בלונדון, בדרך כלל זה יוצא לרוב שבוע העבודה ואם יש לי זמן אני מנסה לתפוס משחקים. אני לא אוהד אף אחת מהקבוצות בלונדון, אני בכלל לא אוהד רציני של אף קבוצה (בצעירותי אהדתי את ליברפול אבל זה לא נשאר ממש), אבל הקבוצה שאני הכי אוהב ללכת למשחקים שלה BY FAR היא פולהאם. בגלל האיצטדיון עם הריח של פעם, בגלל שהם אנדרדוג, בגלל שיש להם את האוהדים הכי חביבים, בגלל ההישארות המדהימה שלהם לפני שנתיים, בגלל שהיא היחידה שלא ממש הפכה לסחורה כמו הקבוצות אחרות בלונדון ועוד סיבות. בלי לחפור יותר מדי, הייתי השבוע בלונדון באופן יוצא דופן רק יומיים וממש רציתי להיות במשחק הזה נגד יובנטוס , לא בבחינת "אוקיי, אם אני כבר כאן, אז נראה מה אפשר לעשות כדי ללכת", אלא ממש נכונות לעשות ויתורים כדי להיות במשחק. רק שלא היה לי כרטיס למשחק ובניגוד לפעם הקודמת נגד האוקראינים, הכרטיסים כבר אזלו בשלב יחסית מוקדם ואף אחד מחבריי לא יכל להשיג בשבילי כרטיס במחיר נורמלי. הייתה לי הרגשה שהולך לקרות משהו מיוחד עם יובנטוס, למרות ההפסד במשחק הראשון, אז החלטתי לחרוג ממנהגי ולפתוח את הכיס ולשלם לספסר. זו הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי בשנה האחרונה. היה משחק מדהים, אחד הגדולים שהייתי בהם. פולהאם עשו דבר גדול ורוי הודג'סון תותח. הלוואי שזה יימשך עד סוף העונה, ראיתי הבוקר שהם נגד וולפסבורג ברבע הגמר, חבל שהמשחק יוצא בפסח ולא ייצא לי להיות בלונדון. ועוד יש להם את טוטנהם בגביע, הלוואי שיגיעו גם לוומבלי.
נהניתי לקרוא את דבריך ומסכים, האצטדיון של פולהאם חוויה - הייתי בו פעמיים, אף פעם לא במשחק, אבל אחת החוויות הגדולות שלי מלונדון הייתה כשהגעתי לשם ביום חמישי אחד, שאלתי אם יש סטדיום טור, אמרו לי רק פעם בשבועיים בראשון, אמרתי שביום ראשון אני כבר חוזר, פתחו לי את השער לאצטדיון ופשוט הסתובבתי חופשי ביציעים. היה גדול. אכן אחלה קבוצה, אבל שלא יגיעו לוומבלי השנה..
מסע הקסם המסתורי של פולהאם ממשיך עם ניצחון 1-0(שער ללקק את האצבעות של זאמורה) על וולפסבורג בחוץ והם בחצי הגמר.
כבוד ענק לכדורגל האנגלי. דווקא בעונה פחות מוצלחת בליגת האלופות, הליגה האנגלית מביאה את הכבוד מקבוצת בטן טיפוסית. זה מראה על העומק בליגה האנגלית לעומת שאר הליגות הגדולות. כבוד ענק!
