לא הבנת - אמרתי את ההפך הגמור. תן לחקלאים הקלות כדי שיוכלו להתחרות ולשחרר אותם מהתלות שלהם בטייקונים שציינת. רפתן שלא עובד עם תנובה/אחת הגדולות האחרות הוא בחזקת גמור. במיוחד עם מצב הערבים עכשיו, לשחרר הקלות על עובדים זרים ולעודד מכר ישיר כדי שהחקלאים/רפתנים לא יהיו הזונות של שופרסל ותנובה
קטע, במשך חצי שנה בוכים פה שהרפורמה ריסקה את השקל, בא יחיא סינוואר ופתר את הבעיה הזאת ???? ????? ?????? ??? ?????, ???? ???? ?? 3.85 - ????? ????
לא, מה שקרה זה שבנק ישראל מוכר מליארדי דולרים (8, לפי עמית סגל) כדי לאזן את המצב. יתרות המט"ח והמשק המקומי | בנק ישראל - הבנק המרכזי של ישראל אמנם יש לבנק ישראל עוד מספיק מטח למכור במקרה הצורך, אבל זה לא עובד לינארי בכלל.
???? ?????: ?????? ?????? ????? ???? ??? ??????? ????? ????? ????? ?????? ???????? ???? ?????? ?????? - ????? ???? אני שואל שאלת תם כי אני לא מהתחום, אבל למה אי אפשר להביא פועלים מהודו ותאילנד? באתר בניה שאח שלי מנהל הפסיקו להביא פלסטינים בעקבות המצב ובמקום זה הביאו הודים.
מבחינת שכר ועלויות וביטוחים ואגרות והפרשות פנסיוניות - פועלים זרים (בטח בענף הבנייה) יקרים משמעותית יותר מאשר פועלים פלסטינים. ובעת מלחמה, הרשויות באותן מדינות זרות שאיתן נכנסים למו"מ מעלות את המחיר עוד יותר. בשלל תירוצים מוצדקים יותר או פחות זה לא ממש משנה. ואז הפער הוא כבר עצום.
לפועל בניין סיני לפעמים יש עלות יותר גבוהה ממנהל פרויקט. שמעתי מאחד הקבלנים שהם מגיעים גם ל 50,000 משכורת. הוא אמר שמה שפועל סיני יודע לעשות גם 4-5 פועלים אחרים לא יודעים. מעניין מתי הם צברו כזה ידע. כי כשאני הייתי ילד ואבא שלי היה מחפש פועל לעבוד בחצר אצלו, תאילנדי וסיני היו אותו המחיר פחות או יותר.
ממשלה של פושעים שכמובן דבקה בכספים הקואליציוניים שלה, רק ניסתה לטשטש ולהסתיר. חלאות. https://www.themarker.com/allnews/2...1710-d5be-af9f-3f992f500000?lts=1701241596632 הממשלה אישרה בין יום שני לשלישי את הצעת הרחבת תקציב 2023 כדי לממן את הוצאות הלחימה ואת תוכניות הסיוע האזרחיות. אלא שלמרות ההתחייבויות להסיט כספים ממטרות שאינן נחוצות לטובת הלחימה — היא אישרה מחדש העברה של 80% מהכספים הקואליציוניים שאושרו כבר במאי. בסך הכל ב–2023 יופנו 4.8 מיליארד שקל לצרכים קואליציוניים, לעומת 5.8 בתקציב המקורי. רוב הסכום נועד למטרות מגזריות — תקציבי הישיבות והאברכים, מוסדות החינוך החרדיים שאינם מלמדים ליבה מלאה וההתנחלויות, כמובן. הממשלה מחויבת להציג בהחלטתה את היעדים של הכספים הקואליציוניים. חלק מהיעדים אכן צוינו במפורש בהחלטת הממשלה — כמו 1.1 מיליארד שקל לישיבות ו–177 מיליון שקל לרשתות החינוך החרדיות הפרטיות. אלא שחלק מהסעיפים עמומים. הסעיפים המטושטשים ביותר הם אלה שיופנו למשרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק — שרי הממשלה לא זכו לראות במסמכים שהוצגו בפניהם מהם היעדים של כספים האלה. למשל, 255 מיליון שקל יופנו ל"התעצמות וכוננות" ביהודה ושומרון — גידול של 25% לעומת התוכניות המקוריות של האוצר, כפי שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעצמו. מהי אותה התעצמות וכוננות? האם מדובר בהוצאות ביטחון, או שמא בפעילויות אחרות, שנויות במחלוקת, המיועדות בעיקר להרחבת וביסוס ההתנחלויות? החלטת ממשלה אחרת, שעסקה כולה בביסוס ההתנחלויות באמצעות מימון של מאות מיליוני שקלים, כבר הוכנה רגע לפני 7 באוקטובר. אותה הצעה כללה פירוט של יעד הכסף — פעילויות קהילתיות ביהודה ושמרון, ולא הוצאות ביטחון. הפעם השרים אישרו תקציבים אדירים עם פחות שקיפות ובלי פירוט לגבי מטרת הכסף. נראה כי הניסוחים המעורפלים לא היו תופעה חד־פעמית. השוואה בין טיוטה פנימית ממשרד האוצר של תוכנית התקציב שהגיעה לידי TheMarker לבין הנוסח הסופי שאושר בממשלה מעלה כי יד נעלמה מחקה וניסחה מחדש שורת סעיפים, כך שנוצר ערפל — אולי מכוון — סביב היעדים האמיתיים של חלק מהכספים. במשרד הנגב והגליל של השר יצחק וסרלאוף קיבלו תקציבים קואליציוניים מיוחדים לאוכלוסייה החרדית. לפי הטיוטה שבידי TheMarker, יותר מ–4 מיליון שקל יועדו עבור שתי תוכניות ל"חשיפת האוכלוסייה החרדית" לנגב ולגליל, וכן למימון תוכנית לשנת מעבר לנגב ולגליל עבור חרדים. ייתכן שחלק מהשרים שהשתתפו בדיון היו מעלים את השאלה אם מדובר במסלול להעברת כספים מגזריים. אבל שרי הממשלה לא יכלו אפילו לדון בזה. אף שבטיוטת ההצעה שנוסחה במשרד האוצר הופיע במפורש שקהל היעד של התוכניות האלה הוא האוכלוסייה החרדית — יד נעלמה בחרה להסתיר את המידע הזה, ובפני שרי הממשלה הוצגו אותם סעיפים בדיוק — ללא המילה חרדים. סטרוק מחזיקה גם באחריות על פעילות הקרויה "משימות לאומיות". במסגרת עשרות מיליוני השקלים שהועברו לגרעינים המשימתיים והתורניים השבוע, משרד ההתיישבות תוקצב גם ב–4.9 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים לסעיף שנוסח כך: "סל תמריצים לעידוד הגירה חיובית לערים מעורבות". זה הנוסח שבו אושר הסעיף כבר בעת אישור התקציב והכספים הקואליציוניים במאי, וגם הנוסח שהופיע בטיוטה הראשונית של הצעת התקציב. הסעיף נועד לממן באופן ספציפי את הגרעינים התורניים בערים כמו רמלה, לוד או עכו, וההגירה היא כמובן הגירת יהודים. אלא שמי שקידם את הצעת התקציב אתמול בממשלה החליט מסיבה עלומה לשנות את הניסוח. לא עוד הגירה חיובית — לשמו של אותו סעיף בדיוק צורפה מילת הקסם "חוסן", וכך הוא מוצג בהצעה הסופית שהוצגה לשרי הממשלה: "חיזוק החוסן בערים מעורבות". במשרד של סמוטריץ' נעשה גם שינוי תמוה בניסוח של סעיפי העברות כספים לגרעין הפוליטי שלו — נוער הגבעות. 8.2 מיליון שקלים אושרו לסעיף במשרד החינוך תחת הכותרת: "שילוב בקהילה של מתבגרים המתמודדים עם קשיים נפשיים, חיבורים בחברה הישראלית". מיהם אותם צעירים שזוכים לתקציב ייעודי נרחב כל כך? עיון בטיוטה המצונזרת מספק לכך תשובה: נכתב כי הכסף מיועד, בין היתר, לפרויקט נג"ב — נוער גבעות במרכז. למשרד החינוך יש גם התקשרות בפטור ממכרז עם עמותה בשם "הרועה העברי", שהחזון שלה הוא, בין השאר, "לחזק ולהעצים את החינוך, ההתיישבות והחברה ברחבי ארץ ישראל". ייתכן כי יש צורך לתקצב את נוער הגבעות כדי לסייע לחלקם מבחינה נפשית ולשלבם באוכלוסייה. אלא ששרי הממשלה שדנו בנושא ביום שני כלל לא היו מודעים לכך שהתקציב המקורי, או חלקו, הופנה ליעדים האלה. הסיבה: גם הפעם יד נעלמה החליטה לשנות את הגדרת הסעיף — ולהשמיט ממנו את האזכור של נוער הגבעות. שינויים דומים נעשו בסעיף "מענק ירושלים לחינוך". בהצעת התקציב שהונחה לפני השרים השבוע הוצג פירוט הסעיף במשפט קצר: "תוכניות ויזמויות ייחודיות לעיר ירושלים". מי לא תומך בשיפור החינוך, ועוד באמצעות יוזמות ייחודיות? אלא שבטיוטה וגם בפירוט ההסכמים הקואליציוניים במאי, נחשף באיזה מענק ובאיזה חינוך ספציפי מדובר: "אירועים לציון י"ט בכסלו וג' באלול (יום השנה לפטירתם של זקן אדמורי חב"ד ושל הראי"ה קוק, בהתאמה; נ"ט), תרבות יהודית מותאמת לאורח החיים הדתי ופרויקטים משותפים עם רשתות חינוך, פעילות זיכרון לרבני הציונות הדתית, חג הסיגד, ריקוד דגלים, תיאטרון יהודי, תנועות נוער, פעילות עם מתנדבי שירות לאומי, ואירועים להרמת קרנה של תורה". כל הרשימה הזאת נמחקה מההצעה שהוצגה בפני השרים השבוע. מכבסת המילים המקוממת ביותר נוגעת בעיקר לאופן שבו מוצגים הכספים הקואליציוניים שמופנים לבתי הספר החרדיים שבהם לא מלמדים ליבה מלאה. מלבד העברה של 177 מיליון שקל להגדלת שכר המורים בבתי הספר של הרשתות הפרטיות של ש"ס ויהדות התורה, שאינם מפוקחים ובחלקם לא לומדים ליבה, הועברו גם סכומים משמעותיים לרשתות חינוך חרדיות פרטיות נוספות. כך, המוסדות החרדיים שנמצאים במסלול מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) קיבלו לראשונה בהחלטת הממשלה הנוכחית 75 מיליון שקל. בניגוד לדברי סמוטריץ' כי כל הכסף הקואליציוני כבר אושר בעבר — פה מדובר בכסף חדש שלא הופיע בהחלטות הקודמות. בנוסף, 46 מיליון שקל הועברו למוסדות הפטור — שבהם כמעט שאין לימודי ליבה כלל. המוסדות האלה הם בחלקם של חסידות בעלז. רגע לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו חזר לשלטון, הוא הבטיח לסיעות החרדיות הגדלה חדה של תקציבי מוסדות המוכש"ר כדי למנוע מחסידות בעלזא להצטרף למסלול חדש שבו היו מלמדים לימודי בסיס והיו מקבלים תקצוב מלא תמורת פיקוח ועל פי ביצועים. התוכנית הזאת בוטלה בגלל נתניהו — וכעת הוא פורע את השטר. 121 מיליון השקלים האלה, אם כן, נועדו לשנמך ולפגוע בהשכלה ובמיומנויות של הצעירים החרדים. בהצעת התקציב הוצגו הסעיפים האלה באופן מטעה תחת היעד "תמרוץ וטיפוח". בהצעות קודמות, סעיפים אלה נוסחו באופן ישיר יותר וצוין כי מטרתם היא ליישם את אופק חדש במוסדות המוכש"ר או לשם "תגבור החינוך החרדי". הניסוח של הצעת התקציב והכספים הקואליציוניים נעשה באגף התקציבים במשרד האוצר, באמצעות רכזת המקרו תמר לוי בונה. ואולם מהמסמכים עולה כי לוי בונה השאירה את המלאכה בחלק מהמקרים לדמות פוליטית — ישראל מלאכי, המשנה למנכ"ל משרד האוצר, שאמון על העברות הכספים הקואליציוניים ומסייע לסמוטריץ' לעקוף את הדרג המקצועי באוצר. סוגיה נוספת נוגעת להתנהלות אגף התקציבים במשרד האוצר. האגף הכין חוות דעת מקצועית לגבי חלק מהסעיפים בהסכם הקואליציוני. אלא שחוות הדעת הזאת לא צורפה להצעת התקציב שנשלחה לשרים ולציבור לפני הדיון, ולמרות בקשת TheMarker, במשרד האוצר סירבו להעבירה. במשרד האוצר סירבו להגיב.
