לא יודע את התפלגות גיל המצביעים, אבל קהל הקוראים של OLE ברשת מגיע מכל הגילאים כמו שניתן לראות בתגובות המזוהות השונות.
גם הקריירה של מרדונה אחרי נאפולי לא עושה עימו חסד. הדבר היחיד שהופך אותו לכזה מיתוס הוא מונדיאל אחד. אף אחד לא זוכר לו שהוא הפסיד. אף אחד לא זוכר לו שהוא לא הצליח בגביע אירופה בכלל. אף אחד לא זוכר לו שאחרי נאפולי הוא היה שבר כלי. אף אחד לא זוכר לו שגם בנאפולי הוא לא הצליח לעבור את ה20 שערים, חוץ מעונה אחת עם 21. ההשוואה למסי הוא מגוחכת, אבל עם מיתוס אי אפשר להילחם. זה מיתוס. ההישג של מרדונה בנאפולי מרשים, אבל מצחיק אותי שמנסים להציג את זה כאילו הוא עשה הכל לבד. זה שגוי. היו לו שחקנים מעולים בארגנטינה (שלקחה רק ב78 מונדיאל, ואם היא כזאת גרועה איך זה שהיא הגיע שוב לגמר ב-90, מה, שוב מרדונה לבדו? בולשיט. ברק לא מכה פעמיים) ובנאפולי הגיעו שחקנים מעולים ששיחקו בנבחרות בברזיל ובאיטליה.
בוא לא נגמד את חשיבותם של צ'אבי ואינייסטה. הרי ברצלונה בלי מסי זה בערך ספרד (כתבתי "בערך", לא לקפוץ), שפעם אחרונה שבדקתי, מסתדרת לא רע. החשיבות לקבוצה כיום קשורה גם ליכולת, אבל גם למבנה הסגל. ב2009, לצד מסי, היו לברצלונה גם את אטו והנרי שיבקיעו. ב2011 היו לה את ווייה בשיאו ופדרו בעונה גדולה. כיום, אין אף שחקן בכושר הבקעה מלבד מסי, כך שברור שהחשיבות שלו גדלה מאד. לעומת זאת, בקישור, כיום לברצלונה יש את פאברגאס שיכול לעשות עבדה טובה כמחליף של צ'אבי אינייסטה, משהו שלפני שנתיים-שלוש לא היה לה (ב2010 המחליף של אינייסטה הפצוע במחצית השניה של העונה, היה בדרך כלל פאקינג קייטה). אנשים לא תמיד שמים לב לנקודה קריטית: מסי כל עונה מבקיע יותר, אבל ברצלונה כקבוצה לא בהכרח מבקיעה יותר. במילים אחרות, התלות בו בהקשר הזה, גדלה בכל עונה שעוברת.
אני מסכים שההישגים של מראדונה הם קצת אוברייטד בדרך שבה מציגים אותם לעיתים (כמשהו בלתי נתפס). ראשית, כי הוא כן שיחק עם שחקנים גדולים. שנית, כי זו הייתה תקופה אחרת, טרום עידן בוסמן. הליגות הגדולות היו אז יותר פתוחות ותחרותיות מהיום. הרי שנים ספורות לפני תקופת מראדונה בנאפולי, זכתה באליפות שם ורונה, קבוצה קטנה בהרבה מנאפולי. באליפות ספרד- בתקופה של מראדונה בברצלונה- זכתה בילבאו, על מדיניות השחקנים הבאסקים בלבד שלה והשלימה רצף של ארבע זכיות באסקיות רצופות, לאחר שתי זכיות רצופות גם של סוסיאדד (שאם אני לא טועה, גם לה הייתה אז מדיניות באסקים בלבד). באנגליה ליברפול שלטה, אבל קבוצות קטנות דוגמאת נוטינגהאם זכו או לפחות נאבקו על האליפות, דבר דימיוני כיום. שוב, ההישגים שלו בנאפולי גדולים מאד, אבל לא עד כדי כך כבירים וכאלו שהושגו כנגד כל הסיכויים, כפי שמציגים אותם לעיתים.
לדעתי,אם הוא באמת יישבור עוד שיאים ויזכה בכמות חסרת תקדים של תארים אירופאים ואישיים,בתוספת המדיה והטכנולוגיה שקיימת היום(לראייה דוגמת די-סטאפנו) אז הוא בהחלט ייכנס לרשימה,אבל עדיין עניין המונדיאל תמיד ירחף שם עם הוא לא ייזכה.גם אם יימשיך בכושרו הנוכחי בכל הקריירה,בלי גביע העולם תיהיה לו איזה נקודה שחורה שתעיק שם,חלק יגידו שהוא לא יכול להצליח מחוץ לחממה הקטאלונית ואחרים יגידו שאין לו מספיק אופי כדי לסחוב את ארגנטינה לתואר.בסוף טורניר נוקאאוט כמו המונדיאל הוא עד היום,מדד לגדולה של שחקנים על גבי הזמן,פלה ומארדונה,כנראה שלא היו נחשבים לגדולים ביותר בכל הזמנים רק על פי ההשיגים שלהם בקבוצות.
גם אם הוא יפרוש בעוד שנתיים, לרשימה הוא יכנס בוודאות, רק על ההישגים (האישיים והקבוצתיים) במדי ברצלונה. די סטפנו נכנס אליה רק על ההישגים שלו בריאל. השאלה היא לגבי היכולת שלו להיזכר כגדול מכולם, בלי לזכות במונדיאל.
ביום שני הקרוב יערך טקס הענקת כדור הזהב ויכול להיות שנראה את מסי שובר שיא נוסף, והופך לשחקן הראשון שזוכה בתואר בפעם הרביעית ברציפות מלבד מסי, יתמודדו על התואר היוקרתי גם אנדרס אינייסטה (שחקן השנה בעולם) וכריסטיאנו רונאלדו. קיימות לא מעט הסתייגויות סביב זכייה נוספת של מסי, הוא לא זכה השנה באף תואר קבוצתי בניגוד לכריסטיאנו. אבל הרזומה האישי הצית את הדמיון כל פעם מחדש http://u.goal.com/220900/220974hp2.Xxx
מסי ייחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של המשחק(בין החמישה-שישה) גם במידה ולא יזכה במונדיאל כי סביר שבשנים הקרובות ימשיך לכבוש בקצב מטורף, לקטוף תארים אישיים וקבוצתיים. אבל זכייה במונדיאל תוכל להחשיב אותו אפילו כגדול בכל הזמנים, בתור השחקן היחיד שהיה לו הכל *; פלה זכה במונדיאל והבקיע אלף שערים אבל שיחק בליגה הברזילאית שנחשבה בעבר ליותר טובה מהיום, אבל בכל-זאת; מראדונה הוביל את ארגנטינה לזכייה במונדיאל וזכה בשתי אליפויות עם נאפולי, אלמונית עד להגעתו - אבל מס' שנים מהקריירה שלו פשוט נמחקו בגלל שערוריות אחרות; קרויף לא זכה בצ'מפיונס ולא במונדיאל למרות שהיה קוסם. וכן-הלאה. מהות ההערה היא שני התותחים מריאל מדריד מן הסתם שלא הצליחו לזכות במונדיאל. פושקאש עוד הוביל את הונגריה לגמר אבל הפסיד לגרמניה. בכל-מקרה המאזן מדהים: * אלפרדו די-סטפאנו:: 8 אליפויות ספרד, 5 גביעי אירופה, מלך השערים של גביע אירופה לאלופות עד 2005; 5 פעמים הפיצ'יצ'י של הלה-ליגה. 500 גולים בקריירה. * פרנץ פושקאש:: 5 אליפויות ספרד, 3 זכיות בליגת האלופות; 4 פעמים הפ'יצ'יצ'י של הליגה. 700 גולים בקריירה המונדיאל מהווה סוג של מבחן עבור מסי בגלל ההגדרה הפשוטה שהנבחרת מוציאה אותו מאזור הנוחות שישנו בבארסה. ולמסי יש את השחקנים האיכותיים לידו כדי לעשות את זה, בניגוד לגיגס למשל שהיה תקוע בנבחרת כמו ווילס(לא שייך לויכוח על 'הטוב בכל הזמנים' אבל זו סתם הייתה דוגמא). הוא לא כבש אף שער במונדיאל שעבר והסטט' שלו במשחקים האלה יחד עם 2006 היא בישול אחד בלבד נדמה לי. ואגב, זה לא רחוק מהמציאות(ואפילו קרוב) לומר שעד השנה האחרונה הוא כלל לא הצליח לבוא לידי ביטוי במדי הנבחרת להוציא הברקות קלות כמו בקופה-אמריקה וכן-הלאה. דבר אחד שאולי יעמוד 'לחובתו' של מסי הוא האופי. הוא מנצח משחקים, הוא ווינר, אבל הרבה פחות כריזמטי ובולט במנהיגות בניגוד למראדונה למשל והגיוני שגם פחות מקרויף, פלה, די-סטפאנו וכן-הלאה. גם זידאן יותר 'קפטן' ומנהיג ממנו. אחת השאלות שעלתה בעבר היא האם המינוי לקפטן הנבחרת לא פגע במסי והכביד עליו למרות שהוא יודע מן הסתם להתמודד עם עומס ציפיות. מסי מבקיע יותר בכל עונה וזה נכון אבל אני מתקשה להגיד שברצלונה תלויה בו יותר מאשר ריאל מדריד בכריסטיאנו רונאלדו. כבר דנו בעבר במבקיעים הפוטנציאליים אם לא מחשיבים התפלקות של גול ממצב נייח פעם באלף שנה וכן-הלאה. וגם כי בארסה כקבוצה טובה יותר. לא הייתי מגמד את ההצלחה המסחררת של מראדונה בנאפולי(לא שמחקו אותה לחלוטין כאן). בכל-מקרה, הוא הביא סוג של פריצת דרך למדינה חדשה ואת זה מסי לא עשה. הוא פרץ דרך בצורה אחרת עם מס' שערים אסטרונומי.
יש יותר מדי אי דיוקים בניסיונות שלכם לנתח את התקופה של מראדונה בנאפולי. סתם דוגמה - אני קורא את דור מדבר על נאפולי "אלמונית" לפני מראדונה והדבר היחיד שעולה לי לראש זה מה לעזאזל... כשמראדונה הגיע לנאפולי היא הייתה אחרי רצף של משהו כמו 20 עונות רצופות בסרייה A (כשב-30 שנים שלפני הרצף היא בילתה בסה"כ מספר חד ספרתי של עונות בסרייה בי), כשמתוך 20 העונות האלה לא פחות מ-8 נגמרו כשנאפולי בטופ 4. לאורך כל התקופה הזאת נאפולי גם הייתה הקבוצה עם ממוצע הקהל הגבוה באיטליה וכנראה גם ביבשת. "אלמונית" ביחס למה בדיוק? XAVI6 סופר כמה שערים הבקיע קשר התקפי בליגה הכי הגנתית בהיסטוריה זה גם די הזוי.
צודק. ראשית, מראדונה היה באמת קשר ולא (מעשית) חלוץ כמו מסי היום. ושנית, הליגה האיטלקית אז, הייתה באמת הליגה הכי הגנתית בהיסטוריה, לא משהו שאתה יכול להשות לליגות הבכירות היום. אין לי מספרים מדויקים, אבל היו שם עונות עם גול וחצי ממוצע למשחק.
זה שהיא הייתה הגנתית יותר לא אומר שהיא הייתה קשה יותר. גם לבנטה קבוצה יותר הגנתית מברצלונה, זה לא אומר שיותר קשה לנצח אותה.
http://www.cadenaser.com/recorte/20130107csrcsrdep_26/XLCO/Ies/Messi-Balon-Oro-2012.Xxx אז כאמור: מסי זכה בתואר שחקן השנה בעולם בפעם הרביעית ברציפות. ככה זה קורה כשמבקיעים 91 שערים בשנה. מסי השחקן היחיד בהיסטוריה שזכה בתואר כל-כך הרבה פעמים(בלי לציין את המגבלות השונות שחלו בעבר כמו לבחור רק בשחקנים מאירופה). מדורגים אחריו עם שלוש זכיות - יוהאן קרוייף, מישל פלאטיני(ברצף - 83-85) ומרקו ואן-באסטן. 'הרעים' יידברו על החליפה המגוחכת שלבש ויאמרו שמסי הוא השחקן היחיד בהיסטוריה שיש לו יותר כדורי זהב מאשר שערים במונדיאל(כרגע: 0). ממש לא במטרה להתווכח על האם הבחירה מוצדקת או לא ביחס לתארים הקבוצתיים בהם לא זכה, אלא כדי לעורר את הדיון מזווית אחרת: האם זכייה בתארים אישיים, בטח לפי 'הצבעת קהל' צריכה להוות מדד ועד כמה לגבי הוויכוח על השחקן הטוב בהיסטוריה או בהשוואה למשנהו. הרי לא מדובר בתואר כמו פ'יצ'יצ'י או נעל הזהב, שמתבססים על עובדות נטו.
התואר הזה שבו מסי זוכה בצדק רב על-פי דעת הקהל רק מעידה על הדומיננטיות הבלתי נתפסת שהוא הציג לאורך השנים האחרונות. זה לא רק הכישרון הנדיר שלו - זו רמת העקביות בה הוא משחק. אני חושב שאפשר לטעון שבגיל 25 מסי הוא הכדורגלן הגדול בהיסטוריה, או לכל הפחות מהגדולים ביותר שנראו בענף הזה. מעניין אם בסוף הקריירה שלו נוכל לפתוח דיון בו אנחנו מדברים עליו כספורטאי הגדול בהיסטוריה. בקצב בו הוא נוטה לשבור שיאים, הדיון הזה לא כל-כך רחוק.
באמת מעניין אותי לדעת איך אפשר לערוך השוואת בין כל מיני ספורטאים מענפים שלא קשורים ומתקופות כל כך שונות. איך אפשר באמת לערוך השוואה בין מסי (או מראדונה או מי שתגידו) לבין ג'ורדן או מוחמד עלי? נשמעים כמו דיונים חסרי כל הגיון. כמו שאני אשווה בין שקיעת השמש למחקרים מתמטיים בלוגריתם.
