לצרפת יש בעיקר את ריברי. אם הוא יצליח לשחזר את הכושר שלו מהחודשים האחרונים בצ'לסי, אז גם את מאלודה. זה אולי צריך להספיק בשלב הבתים (למרות שיש להם בית לא פשוט, באופן יחסי), אחר כך כבר יהיה יותר קשה. הייתי מוסיף אליהם את פטריס אברה כשחקן שהוא באמת ברמה עולמית, ואולי להוגו לוריס יש סיכוי להתברר כאחד הטובים בעולם. שאר הסגל אפור, בינוני יחסית, בטח ביחס למה שהתרגלנו בעבר הלא רחוק מצרפת. אם צרפת תזכה במונדיאל, זה יהיה פשע נגד הכדורגל. גם מפני שזו נבחרת משעממת, מגעילה מאין כמוה (הגיע הזמן להשאיר הימים היפים של תחילת העשור בעבר, גם אז היא הייתה מלאה בווינרים מלידה. זו פשוט לא אותה נבחרת) ומלאה ב-Attitude שחצני, אבל בעיקר בגלל הגניבה מול אירלנד. אני מתפלל שהם יעופו כמה שיותר מהר. אין נבחרת שאני מייחל לכשלונה כמו שאני מייחל לצרפת. אולי חוץ מארגנטינה. לגבי נאסרי, יאיר - מזכיר מאוד את הסיפור של ת'יאו וולקוט באנגליה, נקווה ששניהם יקחו את הריאליטי צ'ק שהמנג'רים בנבחרות בחרו לתת להם (וארסן ונגר לא) כדי להשתפר ולעבוד על עצמם ברצינות. אצל נאסרי מתווסף גם אופי בעייתי שדומנק, לשם שינוי, רוצה להיפטר ממנו בנבחרת שלו. נו, טוב, לפעמים גם התמהוני הזה צודק.
arsenal fan, אם תוסיף לשלושת השחקנים שמנית את אבידל שהוא מהמגינים הטובים בעולם ואת הנרי, אנלקה וגאלאס שהם שחקנים עם הרבה ניסיון שאפשר לסמוך עליהם תראה שהנבחרת הזאת שווה לא מעט. אי האמון שלי בנבחרת הצרפתית נובע אך ורק מהבעיה שלה על הקווים, עם מאמן לגיטימי צרפת שווה רבע גמר מינימום.
עדי, אני לא חושב שמדובר בנבחרת בינונית או אפורה, אשר תלויה בעיקר בריברי. לדעתי יש להם בכל עמדה במגרש שחקנים מצוינים ומנוסים. השאלה איך הם יראו כקבוצה...
הנרי נראה כמו שחקן גמור. לא סתם דומנק הולך להושיב אותו על הספסל (הוא בכלל היה צריך לפרוש מהנבחרת אחרי הרמאות מול אירלנד). על גאלאס אנחנו יודעים שקשה לבנות בנוגע לפציעות בשנים האחרונות, בטח ברגעי האמת, למרות שאני מסכים שעקרונית הוא בלם איכותי. גם ביורו הקודם ההגנה של צרפת התרסקה ביחד איתו. היחיד שעוד אני יכול להסכים איתך לגביו הוא אנלקה שכובש בקצב משביע רצון מבחינתו בפרמייר ליג. כדורגל יש לו, ועדיין זה לא השחקן שהייתי רוצה לצאת איתו למלחמה. אולי היא שווה לא מעט, ואי אפשר אף פעם לפסול מראש את הצרפתים, אבל יש להם הרבה בעיות. אם הם עוברים בצורה נוחה את הבית המוקדם הלא כ"כ פשוט, זה אפשרי. אני מאוד מקווה שלא.
הנרי הוא עדיין הנרי, הוא עבר לא מעט בכדורגל והוא יודע להיות במקום הנכון כדי ולהבקיע (ואני אף פעם אל אתן להחלטה כלשהי של דומנק להשפיע על דעתי, לבנאדם אין מושג). לגבי גאלאס, מאז שהוא הגיע לארסנל אני הייתי נגדו ואני עדיין רוצה שיעזוב אבל הוא בלם פריימר ליג לגיטימי. הוא קורס מול היונייטד וברסה כמו שהוא כנראה יקרוס אם צרפת תפגוש את ספרד אבל נגד דרום אפריקה, מקסיקו ואורוגוואי הוא מספיק. אני בכל אופן מחזיק להם אצבעות, כיאה לאוהד ארסנל תמיד יש לי חיבה לנבחרת צרפת.
גורקוף זה עדיין סימן שאלה, מצד אחד הייתה לו עונה מצוינת ב08/09 אבל העונה הוא לא הצליח למנוע את ההתרסקות של בורדו בחודשיים האחרונים של העונה, המונדיאל הזה הוא מבחן עבורו לראות האם הוא יצליח להתעלות מעל הבינוניות של צרפת כקבוצה ולהראות האם הוא שחקן של הרמות הגבוהות באמת ולא עוד כוכב ממוצע בליגה הצרפתית. מי שאני לא מבין איך הוא נמצא בסגל זה סידני גובו שכנראה שלדומאנק יש קראש עליו אחרת אין סיבה איך גובו שמזמן כבר לא הכוכב העולה של ליון ונראה שהוא צפוי לעזוב את סגנית אלופת צרפת בקיץ הקרוב.
כמה שטויות במשפט אחד ועוד מתותחן, לך תבין. למה בדיוק הנרי היה צריך לפרוש אחרי אירלנד? עוד משהו אולי? להסגיר עצמו למשטר הצרפתי שכחת.
הנרי היה צריך לפרוש מהנבחרת אחרי המשחק מול אירלנד בגלל שהוא עשה טעות איומה בכך שרימה לעיני כל העולם ושדד מדינה קטנה מהחלום שלה להגיע למונדיאל בזכות נגיעת יד כפולה. הוא היה צריך להודות בטעות, להגיד סליחה ולהתראות, לפחות לא להנות מפרי הרמאות. זה הדבר הנכון מוסרית לפחות בעיניי. כנראה שלא בעיניו. מאז אותו יום גם על המגרש הוא נראה רע, בכל פעם שנתנו לו צ'אנס בברצלונה. גורקוף שחקן מוכשר, אבל בעיניי הוא יותר מדי רכרוכי וחלבי, כמו לא מעט שחקנים צרפתים בימינו (לצערי המנטליות הזו שולטת גם אצלנו ברמת הקבוצה). להגיד שהוא הוכיח שהוא באמת ברמה עולמית זה כבר מוגזם ובטח שאי אפשר להעמיד אותו בשורה אחת עם ריברי ואפילו לא עם מאלודה, אחרי העונה הפנטסטית שלו בצ'לסי. קודם כל, אני לא אוהב את הביטוי "כיאה לאוהד ארסנל". אני אוהד ארסנל ולא סובל אותם. לדעתי זה יאה מאוד http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx מה בדיוק גורם לך לחבב אותם, אם מותר לשאול? שלא תבין לא נכון, אני תמכתי בשחקנים הנהדרים ששיחקו אצלנו ובמדי הנבחרת בימים היפים שלהם, זו גם הייתה נבחרת מרגשת (במיוחד ביורו 2000). אבל הנוסטלגיה הזו כבר לא מדברת אליי. בשנים האחרונות אני באמת לא מוצא אף סיבה. מה שנשאר זה גועל נפש, שחצנות ולאחרונה גם רמאות שממש הגדישה את הסאה. גם הנציגים של ארסנל בנבחרת הם לא סיבה מבחינתי- מגאלאס אף פעם לא היה אכפת לי (והוא עוד עוזב), גם לא מדיאבי המתסכל. קלישי ייכנס להרכב רק אם שני שחקנים טובים ממנו ייפצעו, הוא על תקן נער פוסטר. היחיד שנשאר הוא בקארי סאניה ולמרות שאני מאוד אוהב אותו, הוא לא בדיוק פטריק ויירה.
גורקוף בעיניי הוא אחד השחקנים הטובים בעולם בתפקיד שלו. בעונה שעברה הוא היה הכוכב הכי גדול בליגה הצרפתית והוביל את בורדו לאליפות גדולה,השנה הוא נבלע שלא באשמתו בתוך הבינוניות של בורדו שהחזיקה סגל חלש מידי מכדי להתמודד בכול המסגרות. בכול מקרה, הוא רמה אחת או שתיים מעל שאר השחקנים שם. יש נטיה להמעיט בערכם של שחקנים שלא משחקים באחת הגדולות באנגליה או בספרד , וזה נמאס. גורקוף שחקן אדיר.
הוא כן הודה שהוא נגע ביד, אבל זה היה אינסטינקט. ואתה כאוהד ארסנל ואחד שראה את הנרי מספיק שנים מככב בלי רמאויות כאלו ואחרות, אמור לדעת שזה היה פלוק ולא יותר מזה. לפרוש מהנבחרת בגלל שהוא גזל ממדינה קטנה את החלום שלה, בגלל טעות שיפוט, גיב מי א פאקינג ברייק.
קראתי פעם שלפני מונדיאל 82, איטליה הפסידה לקבוצת חובבים וגם בשלב הבתים לא הרשימה. כולם יודעים איך זה נגמר. האמני טיים הוא בשלבי נוק אאוט, כשכל משחק זה לחיים ולמוות וכבר לא משנה מה עשית בשלב הבתים. כמובן בתנאי שלא הייתה מספיק גרוע כדי ליפול בו.
