הישראליות במפעלים האירופיים - עונת 2020/21

שחררנו את הובאן, ויטור לא היה כל העונה, צדק הושבת, נוואקמה סחב פציעה תקופה לא קצרה.
עם כל הכבוד לאייבינדר ואלחמיד שהצטרפו, הם לא ממש כיסו את הפער.

בסוף עדיין הגענו ל2 מחזורים האחרונים בבתים במצב ששני נצחונות מעלים אותנו, אבל כבר בלוגאנו נתנו משחק מזעזע כולל בישול עצמי של אלחמיד לחלוץ שלהם ונגמר הסיפור

 

ב"ש היו כפסע מצ'מפיונס, אי אפשר לצפות לעלות כל עונה לטופ 32 בליגה אירופית.
ב"ש היו עדיין קבוצה מצוינת ומחוברת לדרישות של בכר.

 

היחסי הימורים על זלצבורג רק יורדים ויורדים
1.62 לנצחון חוץ, 5 לנצחון של מכבי וזה פה בארץ!
בדרך כלל שקבוצה מקבלת יחס של 1.62 לנצחון בחוץ, בבית היחס יהיה 1.25 מקסימום
זה כמו יחסי כוחות ברצלונה נגד גראנדה
ברור שזלצבורג טובה יותר אבל אני לא חושב שאלו יחסי הכוחות עד כדי כך

https://uploads.tapatalk-cdn.com/20200919/3a963a2f5df1a05a1e7c7fb29c222a9d.Xxx

Sent from my SM-N960F using Tapatalk

 

קבוצה שהוציאה 7 נקודות בליגת אלופות רק לפני שנה(הפסידו באנפילד 4-3). ברור שהם כמה רמות מעל מכבי. סנסציה אם מכבי יעפילו לאלופות

 

אל תפריע לישראלים לחשוב שאם מכבי והפועל עברו את זלצבורג ב-2009 ו-2010, זה צריך לקרות גם עכשיו ב-2020.

מכבי חיפה צעדה 5 צעדים לאחור מאז 2009, ובשנתיים האחרונות התקדמה 3 קדימה בשנים האחרונות.
הפועל ת"א צעדה 10 צעדים לאחור מאז 2010, והצליחה לעשות צעד 1 קדימה בשנים האחרונות.
מכבי ת"א צעדה 10 צעדים קדימה בעשור האחרון, אבל בשנתיים אחרונות למרות האליפויות צעדה 3 צעדים אחורה.
זלצבורג צעדה 10 צעדים קדימה בעשור האחרון והיא ממשיכה לצעוד קדימה וביר שבעשור הקרוב תעשה עוד 10 צעדים. ככה זה כשיש מאחוריך קונצרן חולני. עיכוב אחרי עיכוב אחרי עיכוב, בסוף תפרוץ את תקרת הזכוכית והיא נפרצה בשנה שעברה, וכשזה קורה השמיים הם הגבול (והגבול הוא כנראה שלבי הנוקאאוט בצמפיונס)

 

יותר סיכוי ישראל ביורו ממכבי בצ'מפ

 

מאת׳רוול ניצחו היום 3 - 0 את אברדין (אחרי 120 דקות בחמישי, אברדין רביעית בסקוטלנד למרות שחסרים לה שני משחקים) עם שליטה ברורה במשחק כשאברדין סיימה את המשחק בלי בעיטה אחת למסגרת בכל המשחק (מאת׳רוול עלתה למקום ה-8 בטבלה, עם אותו מספר נקודות כמו מקום 7 ורק 3 נקודות ממקום 5).

 

יפה להם. אני עדיין מצפה מבאר שבע לגרד העפלה לפלייאוף. לא איכפת לי אם במשחק מרשים או מכוער. העיקר לעבור.

 

יהיה מאוד קשה בנייחים.
קבוצה מאוד פיזית, עם חלוצים גבוהים עם משחק ראש מצוין.
הם סיימו שלישי שנה שעברה ואמורים גם לסיים שלישי השנה כי הם משחקים את הסגנון הסקוטי הקלאסי יותר טוב מכל היתר, סלטיק ורינג׳רס כמובן משחקים בסגנון אחר ובליגה משלהם.

אתמול הם כבשו שני שערים ממצב נייח (הפנדל הגיע כתוצאה מכדור נייח), הם לוחצים המון, רצים המון ומשחקים מאוד פיזי, בלי הארגנטינים הם אמורים לפרק פיזית את הקישור שלנו, עם טאהה וגולדברג בהרכב הלחץ שלהם גם יוביל לטעויות שלנו בהגנה ואיבודי כדור, אם צדק יפתח במקום טאהה כדי לשפר את הנעת הכדור שלנו נהיה בבעיה קשה בנייחים איתו ועם קבהא.
מסוג היריבות שתמיד היה קשה לישראלים מולם.

 

אווירה קשה בזלצבורג.
אוהדי מכבי ת"א הבהירו להם כעת, שהעלייה של זלצבורג לליגת האלופות תהיה "עלייה עם כוכבית".

 

אבל ככה צריך להסתכל על זה. כל משחק לגופו.
אפילו במקרה של הפועל תל אביב נניח, יש הבדל בין לנצח את צ'לסי במשחק הראשון בבלומפילד כשצ'לסי מזלזלת ומשאירה שחקנים באנגליה (זוכר שצילמו שחקנים של צ'לסי בקניות בסופר באנגליה בזמן המשחק עצמו), לבין התיקו בגומלין בגשר (משחק אדיר של אלימלך) כשצ'לסי באה עם הרכב מלא וגישה אחרת לגמרי כי היא הבינה שהזלזול במשחק הראשון יכול לעלות לה ביוקר.
בדיוק כמו שיש הבדל במקרה של מכבי חיפה למשל בין לנצח את מנצ'סטר יונייטד כשהיא כבר הבטיחה את העלייה ושולחת הרכב משני עם כל מיני כאלה כמו ריקארדו השוער השלישי בהרכב, לבין לנצח את פארמה במשחק נוק אואט.

אינטר ניצחה את יובנטוס כמה ימים אחרי המשחק מולנו עם כמעט אותו הרכב שהפסיד לנו בסן סירו (פלוס שלושת השחקנים שאינטר רכשה לאחר תחילת המוקדמות ולכן לא היו יכולים לשחק באירופה).
אינטר הגיעה לטרנר בידיעה שהיא חייבת לנצח כדי שהעלייה לשלב הבא תהיה תלויה בה, וכבר הובילה 2 - 0 במחצית עם צמד של איקראדי כשאותו הרכב ששיחק מולנו היה גם ההרכב שרץ אצלם בליגה באותה תקופה (ואז עשינו את המהפך במחצית השנייה).
אז ברור שיש הבדל בין מפגש מול יובה עם 40 אלף צופים בסן סירו לבין מפגש מולנו עם 15 אלף צופים בסן סירו, וברור שההישגים של הישראליות זה לא מעט בגלל הקושי של קבוצות כמו אינטר לבוא באותה גישה גם ליריבות קטנות, אבל אולי זאת גם הסיבה שבגללה אינטר נכשלה באותה שנה, כי בניגוד לקבוצות אחרות, באמת איכותיות, היא נופלת בגישה מול קבוצות פחות טובות וצריכה את יובה מולה כדי להתעלות.
אינטר השנה היא קבוצה טובה בהרבה מאינטר שפגשה אותנו, גם הייתה כל השנה הרבה יותר בתמונה של מירוץ האליפות מאותה השנה, ועדין כשהיא פגשה את לודוגורץ ב-32 האחרונות השנה לפני הקורונה בליגה האירופאית, היא ניצחה אותה פעמיים, כלומר לא זילזלה, לא באה בגישה שיכלה לסבך אותה.

מבחינתי, כל עוד הקבוצה היריבה לא עולה עם הרכב משני או לחילופין המשחק לפרוטוקול ובאה בגישה שהמשחק לא מעניין אותה, מדובר בהישג גדול לקבוצה מישראל.

 

ביום שיהיה מפגש בין אינטר ליובנטוס עם 40 אלף בסן סירו יסגרו את המועדון. תנסה יותר לכיוון של 75 אלף. יש הבדל קטן בין 13 ל-75. קטן. יש גם הבדל במוטיבציה, ביוקרה, בסוג המשחק, בהכנה, במפעל. טוב שלא אמרת כלום רק 3 שחקנים. זה שליש הרכב, אבל בגלל שביקשת אז הלכתי וחיפשתי והפלא ופלא גם מצאתי:

זה ההרכב שאינטר עלתה איתו נגד יובנטוס 3 ימים אחרי שקיבלה ממכם בראש בסאן סירו:
הנדאנוביץ', דאמברוסיו, מיראנדה, מוריו, סאנטון, מאריו, מדל, קאנדרבה, באנגה, אדר, איקארדי
זה ההרכב שאינטר עלתה איתו נגד הפועל ב"ש 3 ימים לפני כן:
הנדאנוביץ', דאמבריוסיו, מלו, פאלאסיו, ביאביאני, רנוקיה, מדל, מוריו, נאגאטומו, אדר, ברוזוביץ'

אז בוא נעמיד דברים על דיוקם, כמעט אותו הרכב, זה אפילו לא קרוב למילה כמעט. אני מציע לך באמת, בשביל להצטייר כאדם אמין, לבדוק דברים, במיוחד כשאנחנו ב-2020, שהכל ניתן לבדיקה ב-10 דקות. לא רק שזה לא קרוב לאותו הרכב, למעשה אינטר עלתה עם 5 שחקנים שונים(!) שלושה ימים אחרים. לא 1, לא 2, לא 3 שחקני רכב, 5 שחקנים שונים. אז כן היריבה עלתה עם הרכב מאוד משני ולגמרי באה בגישה שהמשחק לא מעניין אותה.

אל תשווה בין אינטר שפגשה את לודוגורץ והסגל שמרכיב אותה לסגל שהרכיב אותה באותם משחקים נגדכם ב-2016, יש מצב שהשחקנים היחידים ששיחקו אז באותם משחקים ומשחקים היום בהרכב זה הנדאנוביץ ברוזוביץ ודאמברוסיו. שזה אומר 9 שחקני הרכב אחרים, וסביר שגם בשאר הסגל הוא התחלף כמעט במלואו. זה רק מראה לך על ההבדל בין הקבוצות. גם מי שמאמן את אינטר קצת שונה, עם כל הכבוד לפיולי ולדה בור, עם כל הסךידה שלי מקונטה, נאה לי שהוא עשה בקריירת האימון שלו קצת יותר מהם. אליפויות ביובה, צלסי, ניהול מוצלח של הנבחרת. אפילו הבעלים של אינטר שונים - אז אם אני לא טועה היתה העונה הראשונה של הסינים והם לא הבינו בכלל איפה הם. היום זה 180 מעלות.

המשחק השני מול באר שבע היה ב-24 בנובמבר באותה שנה. אינטר הגיעה עם 5 הפסדים ב-14 משחקים ועוד 3 תצאות תיקו, זאת אומרת 21 נקודות מתוך 42. אם אתה חושב שהמפעל עניין אותה באותה נקודת הזמן ההיא, אז שיבושם לך. הדבר היחידי שעניין אותם זה אולי הכבוד של המועדון אחרי ההפסד, אבל בהינתן ש-3 ימים לפני המשחק היה דרבי מול מילאן והמצב בליגה האירופאית היה של 3 הפסדים ב-4 משחקים, עם המצב הקטסטרופלי בליגה, נראה לי שמאוד ברור מה היה לפני מה בסדר העדיפויות מבחינת אינטר...

אינטר של העונה ההיא היתה קבוצה מביכה, בטופ 5 עם הקבוצות המביכות של סוף המילניום והקבוצה של קוזמאנוביץ' וטאיידר. זה הבעיה כולה של אינטר ובאר שבע ניצלה אותה עד תום מבחינתה. את השם אינטר היא ניצחה ואת זה כולם יזכרו. בכל מקרה כמו שהראיתי שחור על גבי לבן במספרים - בליגה האירופאית, בעידן הבתים - אנחנו מצליחים די יפה מול הטופ4, כשזה על הכסף הגדול בצ'מפיונס - אנחנו רחוקים שנות אור. הישג יפה לכדורגל שלנו, אבל את הקבוצות הגדולות, זה לא באמת מפעל מעניין, ובצדק.

 

לא יןדע מה היה בראש של אינטר כשהם באו לטרנר אבל נזרום שהם באו להציל את הכבוד של המועדון.
אבל באו להציל את הכבוד עם הרכב הרבה יותר מרשים מהמשחק הראשון,ובמחציצ הראשונה עשו לנו בית ספר לכדורגל.

הרכב אינטר: סמיר הנדנוביץ' (אדום, 68), דנילו ד'אמברוסיו, ג'ייסון מורייו, ז’ואאו מירנדה, יוטו נגאטומו, פיליפה מלו (אסנה גנוקורי, 62), מרסלו ברוזוביץ', אבר באנגה (חואן פאבלו קאריזו, 70), אנטוניו קנדרבה, אדר (איבן פרישיץ’, 60) ומאורו איקארדי

 

לא עניין אותי לבדוק יותר מידי. עשיתי גוגל ושם כתבו באחת הכתבות על שלושה שחקנים.
בגלל זה גם לא בדקתי את ההרכב של המשחק השני בטרנר, שלפי מה שהראל העלה כאן, חוץ מנגאטומו, מלו וברוזוביץ' כל ההרכב היה זהה להרכב בניצחון על יובנטוס.
כתבתי כבר על ההבדלים בגישה ובקהל שהגיע לאיצטדיון לעומת המשחק מול יובנטוס, אני פשוט חושב שאם זאת הייתה אינטר של השנה, היא הייתה מנצחת ולא הייתה צריכה להשתמש בתירוצים.

 

לא חושב שאינטר של השנה היתה עולה עם הרכב חזק להיפך אולי אפילו עם הרכב יותר חלש אם היא היתה בליגה NECK TO NECK עם יובה