הוא צעק גראנדה מילאן איזה 10 פעמיים באות משחק, והוא ושגיא לא הפסיקו לשבח את מילאן בכל מהפך שלהם, ובקושי התייחסו בכלל לקבוצה היריבה, שדפורטיבו כבשה ראשונה והובילה 1-0 הם נשמעו בדכאון וירדו על ההגנה של מילאן, השמחה הענקית שהייתה לי אחרי המהפך הכי גדול בהיסטוריה לדעתי ב4-0 שהם לא שידרו, היה בגלל התסכול של החוסר יחס לדפור במשחק הראשון. בקיצר, מה שאני בא להגיד שזה משתנה והתקשורת תמיד נוטה להקצין, אני מודה שלפעמיים הליקוקים מוגזמים ומעיקים, אבל מצד שני יש גם יש דעות שנמאס ואחרי המשחק יונתן כהן(לא בפעם הראשונה), ומלר שבא אתמול לנחס(''בארסה בקלות תעלה'', אפילו הוא לא האמין לזה).
אבל מה שקורה עם ברצלונה זה הרבה יותר גדול ממשחק אחד. די נו, אתה יודע טוב מאוד שההבדל בין היחס לברצלונה ליחס למילאן ההיא (שהייתה באמת מצוינת) הוא שמיים וארץ.
הנקודה שלי, שוב, היא שהתקשורת לא יכולה להיות אובייקטיבית גם אם באמת תשאף להיות כזו. מכאן גם שאחת הסיבות שאתה אוהד מילאן היא בגלל שהתקשורת לא אובייקטיבית, כמו גם מרבית הישראלים שאוהדים קבוצות מחו"ל, שברוב המקרים הן הקבוצות הכי מתוקשרות כמובן - בגלל שהתקשורת משפיעה כמעט בכל המקרים של בחירת קבוצה, שהמידע עליה מתווך דרך אותה תקשורת. התקשורת משפיעה והשפיעה תמיד וכמעט בשום מצב לא תהייה אפשרות לבחור באופן לא מושפע כמו שאתה רוצה. זה שאת מילאן תייגו בהקשר מסוים כהגנתית כמה אנשים מהתקשורת, אפילו הרוב, לפחות מראה שהיה מי שיעסוק במועדון הזה בתקשורת, בניגוד למועדונים אחרים שלא זוכים לכך (בגלל שהתקשורת לא אובייקטיבית ושוויונית). מה גם שלא כולם תייגו אותה ככזאת. אם התקשורת הייתה עוסקת במילאן בצורה שווה לעיסוק שלה באטלנטה (לדוג'), כנראה היו פחות אוהדי מילאן ויותר אוהדי אטלנטה. אבל התקשורת לא יכולה להיות אובייקטיבית אז זה לא משנה.
זה עולמה של תקשורת, כבר שכחתם את הגמירות של התקשורת בתקופת ההצלחה של יונייטד עם בקאהם,גיגס,יורק,קול,קין,שרינגאהם,סולשיאר הנווילים ועוד..
אתם פשוט מסרבים להכיר בעובדות שזה לא יאמן. אני זוכר את הליקוקים לפרקי ולתינקות טוב מאוד - אני בכל זאת שונא יונייטד די ותיק, וזה עדיין לא מתקרב לרמות הליקוק שנעשות בארץ לברצלונה. לא היה כזה ואני בספק אם יהיה, ולחכמולגים שטוענים שככה זה בכל העולם, זה לא. מעריכים, מוחאים כף ומחמיאים - אבל בטח שלא מגיעים לרמה הזאת.
לא יכולתי להתעלם מגיבוב השטויות האלו. לא יודע מאיפה הבאת את זה אבל לא היה שום דבר פרו מילאן במשחק הזה, אם כבר היה משהו זה לא בצורה שבה תיארת. ולגבי משחק הגומלין, לא שידרו?! מדובר באחת מתצוגות השידור הפטאתיות והדוחות והסופר-סובייקטיביות שהיו בערוץ הספורט לדורותיו. נדב יעקובי עודד את דפורטיבו בלי בושה בכלל, בכל שער הוא אשכרה ספר כמה שערים חסר לדפו כדי וזה נשמע כמו "2-0 לדפורטיבו, יופי! עוד 2 שערים דפו!".
גם חופרים הרבה אחרי 5 דקות שברסה לא כובשת גול ש"זאת לא ברסה", או כשמפרקים את בוסקטס ישר איזה גאון אומר "בוסקטס הוא צוללן מדופלם". בסדר, תמשיכו עם הרגשי נחיתות.
אני לא מסכים איתך אני חושב שפשוט מצפים מברסה ליותר בגלל שהיא הקבוצה הטובה בעולם, ולדוגמא כשמול אוססונה היא לא כובש מחצית שלמה גול אז אומרים שהיא לא בשיא. ולדעתי בוסקטס הוא כן צוללן מדופלם אבל זו רק דעתי :aaa8:
עזוב אותך, אותו ''סופר'' חיבר גם ביוגרפיה של רונאלדיניו שהדמיוןבין ההד סביבו לבין ההד סביב מסי הוא פשוט מדהים.
לגבי הליקוקים לקבוצות עבר אני לא יודע אם כן ברמה של ברצלונה של היום או לא, אבל העובדה היא שליקוקים לקבוצות כאלה ואחרות תמיד היו ותמיד יהיו. ואם הליקוקים לברצלונה בתקופה הנוכחית שוברים כל שיא, אולי זה כי באמת הקבוצה משחקת כדורגל חסר תקדים שאנשים עוד לא ראו? לא עלתה בדעתכם אפשרות כזאת? וכן גם אני זוכר מצוין את הליקוקים למנצ'סטר יונייטד ולפרגי בעונת הטריפל, כמה שכולם אהבו את בקהאם, שמייקל, סקולס, גיגס והצמד חמד בהתקפה דוויט יורק ואנדי קול. לא שונה בהרבה מהיחס שמסי, צ'אבי, אינייסטה, פויול, פיקה ופברגאס זוכים לו היום מהתקשורת הישראלית. היו גם ליקוקים לריאל מדריד של הגלאקטיקוס ולמילאן בסביבות שנת 2004 כמו שכבר ציינו פה. ובכדורגל הבינלאומי זה אפילו יותר בולט לדעתי. שכחתם כבר איך לפני מונדיאל 2006 הכתירו את ברזיל לאלופה הרבה לפני שהטורניר בכלל התחיל? אף אחד לא זוכר איך התקשורת היללה את ה"קוארדאדו מז'יקו" של רונאלדו רונאלדיניו אדריאנו וקאקה" ואיך כולם היו בטוחים שהם יתפרו חמישיות ושישיות כל הדרך לגביע עולם שישי? אותו דבר בדיוק קרה גם ב98, ואז בכלל הסגידה לרונאלדו היתה בדיוק ברמה של מה שיש היום עם מסי. לא פחות. וב1974 לא הייתי קרוב להיות בתיכנון כלשהו אבל מהסיפורים ששמעתי אפשר לחשוב שנבחרת ישראל בכבודה ובעצמה שיחקה שם בכתום ונתנה הצגות כדורגל חסרות תקדים עד ההפסד בגמר לגרמניה. ככה זה ישראלים, בגלל שהכדורגל שלנו כל כך חלש תמיד אנשים פה חיפשו קבוצה גדולה להזדהות איתה ולשמוח בהצלחות שלה. זה היה ככה ויישאר ככה.
http://www.sport5.co.il/blog.aspx?FolderID...=139040&lang=he כשחשבתי שהערוץ סיים לאונן על ברצלונה ודיבר יותר על המחנות בריאל מדריד מאשר על 11 השליחים של אלוהים שלבושים באדום-כחול, הם מחליטים לתת ליצורים כמוהו במה מרכזית שקיבלה מקום כמו של כתבה רגילה מאשר את המקום המתאים שמגיע לכל בלוג של אדם לא מוכר. אבל האמת שלאנשים קיצוניים כמוהו, לא משנה במה הם תומכים או למה הם מתנגדים, אין מקום באתר שמחשיב את עצמו לאתר הספורט המוביל בארץ. זה אפילו מרגיז יותר מזה שהם מפרסמים בפעם ה-48375895 העונה שמוריניו/רונאלדו/קסיאס/ראמוס/ג'וליאן פאובר יעזוב בסוף העונה כי זה רשום במונדו דפורטיבו או בקדנה סר. גם הזלזול באחד מעשרת החלוצים המרשימים ביותר בעונה הזו לא מוסיף בכלל. זה שיש אנשים בעולם שיהיו בעד מילאן מחר אומר שאף אחד מהם לא מכיר את הגדולה שיש למסי, צ'אבי ואינייסטה? זה שאני לא אוהב אף אחד מהם אומר שאני חושב שאף אחד מהם הוא לא אחד מהשחקנים הגדולים ביותר שיצא לי לראות? ומה בדיוק כ"כ משפיל בלשחק בונקר או כל משחק הגנתי באשר הוא, בין אם זו נבחרת יוון ב-2004 או אינטר של מוריניו, אני דווקא אוהב את זה שכל קבוצה משתמשת באמצעים שיש לה על מנת לעצור את יריבותיה ולנצח, גם אם זה אומר שהם לא יחזיקו 70% מהזמן בכדור בכל משחק. חוץ מזה, אין ספק ששיטת המשחק של ברצלונה ושל נבחרת ספרד היא נהדרת ורק טיפש יגיד שהיא לא מוכיחה את עצמה, אבל זה אומר שכולם צריכים להתחבר אליה וליהנות ממנה? איך בדיוק הוא הגיע למסקנה שמדובר בכדורגל הכי "חיובי" ו-"שמח" מאז עידן פפ? אני לא טוען שזה לא נכון, אני פשוט מנסה להבין מה זאת אומרת כדורגל "חיובי ושמח" ואיך בדיוק אפשר למדוד דבר כזה. אני מאוד נהניתי מהכדורגל של ספרד ב-2008 או של ברצלונה ב-2009 וב-2011, והסיבות לסלידה שלי מסגנון המשחק שלהם כרגע בכלל לא נובעות מאיזה טרנד או מחוסר ההצלחה של ברצלונה בחודש האחרון. הסלידה שלי מהמשחק שלהם באה עקב העובדה שאם מסי לא ביום טוב, הכדורגל שלהם מאוד לא תכליתי ואני לא חושב שאני צריך להסביר על כך (גם אם כן, זה לא המקום). נבחרת ספרד, בה שיחקו שני השחקנים האהובים עלי ביותר, גרמה לי כמעט להירדם מרוב שעמום ביורו האחרון כשכמעט ולא בעטה לשער והניעה את הכדור בעיקר כדי להניע את הכדור, ללא שום תכלית בהתקפות. האם זה פחות מוסרי משיטת המשחק המשחק של ברצלונה ב-2009 או של אינטר ב-2010? כמובן שלא. ד"א, אני לא ראיתי שום טרמפיסטים של ריאל מדריד בזמן האחרון ועם היכולת שאנחנו מראים העונה לא יהיה בכך שום היגיון.
מאודות הבולגר: "לאחר שהתגלה ככדורגלן כושל, שחקן פלייסטיישן כושל ואף כאוהד כושל, נזכר באמירה המפורסמת של דיקנס: "אנא אערף, ננסה לכתוב." כיום הבלוגר הזה מתגלה גם ככותב כושל.
"זה אמנם לא נחשב מגניב להיות בעד ברצלונה ביום שלישי. אבל תחשבו טוב טוב איזו ליגת אלופות אתם רוצים לראות השנה כזו שתכלול שערים בלתי נשכחים, תצוגות כדורגל שיגרמו לאצבעות שלכם לכאוב מרוב ליקוקים ועוד שיאים שהפרעוש ירסק אותם לרסיסים; או 1-0 קטנים עם גולים של באלוטלי מנבדל גבולי? דבר אחד בטוח אם נחזור לאותה תמונה מעוד עשרים שנה, אתם לא רוצים שהשאלה הבאה של הילד שלכם תהיה: "מי לעזאזל זה אל-שראווי?"" לפחות שיהיה בקיא. באלוטלי לא מורשה לשחק עם מילאן העונה בליגת האלופות, כתיבה חובבנית לאתר וערוץ של חובבים. פשוט בדיחה עצובה.
