הליגה הארגנטינאית

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2020/11/25/16063259360173.Xxx

פלה סיכם את זה יפה: "חבר יקר, יום אחד אני ואתה עוד נשחק יחד בגן עדן". עם כל הכבוד לכלי התקשורת בקטלוניה, "דיוס" היה מראדונה, ראיתי הכל רק בדיעבד ובקלטות אבל כולנו גדלנו על השער שלו נגד אנגליה וגם "יד האלוהים". שחקן שהיה עולה למגרש עם חזה נפוח, רוצה להיות באור הזרקורים, כוכב ובן זונה במלוא מובן המילה, 'הכל עליי', וכמובן האליפויות עם נאפולי. הארגנטינאים סלחו לו על הכל ואהבו אותו עד המוות, תרתי משמע, זה כן יום אבל קטן לכל אוהדי הכדורגל לדעתי. הוא לא היה בריא ממש בנפשו, מתח את הגבולות, לדעתי זה נס שהוא הגיע לגיל 60 עם כל מה שעשה. אבא שלי לא קשור לענף, נגדיר זאת כך, והוא תמיד סיפר לי כל מיני סיפורים על כך שהוא היה הבן אדם הראשון שבאמת לא היה יכול לצאת מהבית וללכת ברחוב כי קפצו עליו בכל סנטימטר. התרגשתי כשמונה למאמן ארגנטינה בזמנו אבל זה היה פרק לא מוצלח. דייגו באמת אהב כדורגל, אחד הגדולים איי פעם, נצחי. יהי זכרו ברוך.