חשיבה מעניינת לגבי סקודטו 2001: טוטי וג'אניני זכו בסקודטו אחד. אני מעריך שתזכה ליותר סקודטי בתקופת פלורנצי מאשר בתקופת טוטי.
הדבר הכי עוצמתי שראיתי בכדורגל נקודה. זאת חובת צפייה. אוהדי רומא, לא אוהדי רומא. אוהדים של ליגות אחרות. לא משנה מי.
https://scontent.fhfa1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/18699984_468954276775518_2053310830094572029_n.Xxx?oh=6c3c2784262e2c9751eb95e1f219b485&oe=59AD87D3
שום הון שבעולם לא היה מעניק לו את הרגעים הכל כך נדירים ומיוחדים האלה. בין הרגעים העוצמתיים שחוויתי בכדורגל, כאלו שמדגישים את הכוח הגדול שלו.
את הסרטון שהחבר שם כאן בהודעה - הסירו, אולי זכויות יוצרים, לא יודע למה. אני ראיתי את השתי דקות שהעלו באתר ספורט1 כי לא מצאתי משהו עדכני ביוטיוב - וזה הספיק לי כדי להזיל דמעה. אף-אחד לא מכיר את רומא בלי טוטי ואף-אחד גם לא רוצה להכיר אותה בלעדיו. תמיד מרגש אותי לראות שחקני כדורגל בוכים, אז מה נאמר ומה נגיד עכשיו? יש לי חולצה של טוטי בארון, הולך ללבוש אותה לכמה דקות ולהצדיע. משפט שגם כתבתי אחרי שראול עזב - התחושה היא קשה, היא עצב שלא נגמר, השחקנים שגדלת עליהם, שבגללם אתה אוהד את הקבוצה שאתה אוהד. הפרידה הזו היא קשה הרבה יותר מעוד איזה אליפות שריאל הייתה מאבדת מול בארסה, מעוד מאניטה בקלאסיקו או השפלה, עוד עונה של שמינית גמר.
עצוב מאוד, אבל אלו החיים, תודה שיצא לי לראות אותו משחק ונשאר נאמן לקבוצה שלו. הוא,מאלדיני ואלכס הם הסיבות שבגללם אני כלכך אוהב את המשחק הזה, העולם מקום קצת פחות רומנטי עכשיו. שהיה לו בהצלחה , מקווה שישאר בסביבה
שאפו ענק לקרוטונה וניקולה. סיבוב שני אדיר בכל קנה מידה. מגיע לאמפולי. כל הכבוד לורנה שדבק עם ניקולה לאורך כל העונה והחליט שלא להחליף מאמנים כמו גרביים.