מה ז"א לא הראה עליונות טקטית על מאמן? כשהקבוצה שלו רצחה את באיירן בעזרת משחק הלחץ שלהם שחנק את שוויינשטייגר זה לא טקטיקה? טקטיקה זה לא רק הגנה. הנקודה שלי היא לא היכולת הטקטית של קלופ אלא מן תפיסה רווחת כזאת שטקטיקה זה הגנה.
@oranfu, אני לחלוטין מסכים שהמונח טקטיקה לא צריך להתייחס רק להגנה. משחק לחץ הוא אלמנט דומיננטי מהסגנון האטרקטיבי והאינטנסיבי שקלופ מנסה ליישם בקבוצות שלו והוא אכן דבר שיש לעבוד עליו לאורך זמן כדי לבצע אותו ברמה גבוהה. שהכישרון ההתקפי ברמה האישית בדורטמונד היה ברמה הגבוהה ביותר זה התחבר לתלכיד הכי טוב שראינו כאן בשנים האחרונות, אולי למעט אתלטיקו מדריד, ששיחקה כדורגל פסיבי הרבה יותר. הרושם שלי הוא שקלופ לא מאמן שמתאים את עצמו ליריבה, הוא לא מאמן שמפתח רעיונות טקטים חדשים תוך כדי תנועה ואלה גם הסיבות העיקריות, לטעמי, שהרומן שלו עם דורטמונד הסתיים. הוא כנראה הרגיש (בצדק) שהוא לא יכול להוציא את הקבוצה מהמקום אליו הוביל אותה בעונה שעברה, והוא בטח הבין שהוא כבר לא יוכל להחזיר אותה לפסגות אליהם לקח אותה. עם זאת, יש לו יתרונות על מאמנים מבוגרים יותר מהפרמיירליג שדומים לו בפן הטקטי במובן מסויים כמו ונגר ופלגריני; הוא מאוד כריזמטי, מאוד אינטנסיבי בגישה שלו, ניכר שמאוד אכפת לו, והחיבור שלו לשחקנים הופך להיות מאוד מיוחד - סוג של איזו הטמעה בין מוריניו לאנצ׳לוטי ואולי אף יותר מזה. יש בו משהו צעיר ומרענן, ואפילו ״קולי״ יותר מהם ליד השחקנים שלו.
אני אוהב את הגישה של "אני בא לשחק את המשחק שלי ושהיריבה תתרכז בלנסות לעצור אותי", בטח עבור קבוצות שיש להן איכות התקפית.
זו גישה מאוד אטרקטיבית ורומנטית שתלהיב כל אוהד, בטח שזה גם מתבטא בתוצאות מוצלחות, אבל זו לא בהכרח הגישה הנכונה בכל משחק ומשחק (בעיקר בליגת האלופות שזה טורניר שנאלצים ליזום בו ולבצע התאמות, בפרמיירליג זה בהחלט פחות מהותי). גם להבדיל מפפ, שגם הוא הולך עם האידיאולוגיה שלו עד הסוף בכל מקום, קלופ לא אוהב להחזיק בכדור - הוא אוהב לתקוף גלים גלים - וזו דרך הרפתקנית בהרבה מזו של פפ.
מאמן צריך להיות גמיש ולא אידאליסט גמור. גם פפ אוכל חרא בגלל זה בתבוסות בצ'מפיונס, פשוט יש לו חומר שחקנים גדול מדי כדי להפגע גם בליגה. אם קלופ יגיע לליברפול אז בטח ובטח הוא יצטרך גם להתחשב ביריבה.
זה קרה לפני הרבה זמן. מאז האליפות האחרונה דורטמונד לא ניצחה את באיירן באף משחק חשוב עד לחצי גמר הגביע אשתקד. ולמה רק באיירן זה הפרמטר היחיד? כל קבוצה שהגיעה מוכנה למשחק הלחץ הזה והתגוננה כמו שצריך הותירה אותו חסר אונים. פשוט אין לו תוכנית ב׳. אף אחד לא דיבר על ההגנה (בעצמה לא הייתה להיט אשתקד וזה בלשון המעטה).
כמובן שיש משחקים שצריך לבצע התאמות מסוימות. לא עולים למשחק נגד ברצלונה באותה גישה כמו נגד שטוטגארט. סתם הזכרתי משחק שזכור לי שהלחץ עם שהאין שחט את שווינשטייגר. אני לא מתכוון להתווכח על האיכות של קלופ.
באיזו יריבה הוא צריך להתחשב? אין בליגה הזו קבוצה שמתקרבת לרמה של באיירן. כל האלופות האחרונות ללא יוצא מן הכלל הראו שלא המשחקים בין הגדולות הם אלו שמכריעים את האליפות, להבדיל מהליגה הספרדית במרבית המקרים, אלא דווקא הריצות הטובות שהגדולות מייצרות מול הקבוצות הקטנות יותר לאורך עונה הוא מה שיוכל לקחת אותם עד הסוף. אם קלופ מסוגל להטמיע בליברפול, לצורך העניין, את הדברים הטובים שעשה בדורטמונד, זו תיהיה קבוצה שעוד לפני רכש נוסף כבר עם הכלים הנוכחיים שלה יכולה לעשות דברים יפים מאוד. אני חושב שעל הנייר הוא בהחלט מתאים לקבוצה הנוכחית ולא פחות חשוב מזה למועדון ולמורשת שלו.
כשמדובר בליברפול פחות חשוב (לפחות בהתחלה) איך נראית הליגה. ליברפול זקוקה ליכולת של קלופ להפוך שחקן אלמוני לוורלד קלאס בתוך עונה אחת וממש לא יזיק לה מאמן שמסוגל להטמיע שיטת משחק. אם היא תעבוד או לא נגד קבוצות חזקות - פחות חשוב. מאמן אחר יוכל לקצור את הפירות שקלופ ישאיר אחרי שיילך. בצ'לסי זה סיפור שונה לגמרי - הם רוצים אליפות וחצי גמר צ'מפיונס בכל עונה, ובשביל זה אתה כן חייב שהשיטה שלך תעבוד מול כל קבוצה ואם לא אז שתהיה לך תוכנית ב'. לא מזמן קראתי בוואלה כתבה על אלכס פרגוסון שתיאר בספר שלו על משחק בווסטהאם שהקבוצה שלו פיגרה 2-0 במחצית, הוא זרק לפח את תוכנית המשחק שלו ובסוף ניצח 4-2. על זה אני מדבר.
מעניין להיכן נעלם אותו משתמש שאשתקד הגן בחירוף נפש על פלקאו, מאז הקופה אמריקה לא שמעתי ממנו. השחקן הזה מזמן לא קשור לרמות האלו.
אגווארו חלוץ מדהים שיש לו הכל, בסיטי הוא אמנם משחק עם שחקנים טובים יותר בהשוואה לפרטנרים שלו באתלטיקו, אבל מאז המעבר לאנגליה הוא העלה מסת שריר וגם הפך לשחקן חד יותר מול השער. אתמול זו הייתה תצוגת על, כזו שלא רואים כל יום. סיטי יכולה להמשיך לחלטר וכל עוד הגאון הארגנטינאי יהיה בריא - יהיה בסדר והיא תזכה באליפות, לאף קבוצה אין קראק כזה עם כל הכבוד לסטרלינג, דה-ברוינה או יא-יא טורה שלפעמים בא לו לשחק ולפעמים לא. קון מיצה את עצמו בפריימרליג ועם סיטי הוא כנראה לא יזכה בליגת האלופות. בוא למדריד! מחכים לך!! - אפשר לדבר על עונות פחות טובות, עונות מעבר, אבל מוריניו נפל בענק השנה, את המספרים אתם מכירים בעל-פה ולפתיחת עונה כזו עלובה אף-אחד לא ציפה. אם יותר מדי שחקנים לא נמצאים אפילו במרחק סביר מהכושר שלהם אשתקד - זו אחריות של המאמן. אני ממש לא מדבר במונחים של פיטורים אבל מוריניו איבד את הקבוצה. גם בריאל מדריד הוא פתח את העונה השלישית בצורה קטסטרופלית, אז הוא התעמת עם שחקנים בחדר ההלבשה והיום זה לא המצב. אבל צ'לסי היום היא האנטיתזה למוריניו. היא קבוצה רכה, היא חסרת אופי, ביתה כבר לא מבצרה. פתאום הוא מדבר על כך שצ'לסי תהיה במקום הרביעי, מתחייב על כך.
אז למה אתה לא מדבר במונחים של פיטורים? כל מאמן מלבד מוריניו היה לקראת פיטורים (או אחריהם כבר). אם לא "מדברים במונחים של פיטורים" כלפי מוריניו זה בגלל אחד מהשניים - או שמאמינים בהוא שבאמת 'המיוחד' (האחד, הנבחר, וואטבר), או שמאמינים שיש אשם אחר במצב של הקבוצה כרגע. מילא אם לא היו אלטרנטיבות בשוק, אבל אני לא רואה את קלופ מסרב. והוא עוד מאמן שעשוי להפוך את צ'לסי לקבוצה שמחפשת לשחק כדורגל, ולא כל השטויות (רופאה, תקשורת, שיפוט) שמסביב שמוריניו אהב.
כי כפי שמוריניו ברוב צניעותו הצהיר הוא המנג'ר הגדול בתולדות המועדון. לגבי פלקאו עסקת אגו של מוריניו. הוא סך הכל מנסה להוכיח ליונייטד או בכלל לאנשים שהם טעו לגבי השחקן.
