המחזור השני בפרמיירליג: Knowing Me, Knowing You

אני מסכים. זה היה משחק לא טוב שלנו. אבל גם במשחק הלא טוב הזה, כמה מצבים באמת היו לפאלאס? כמה לנו?

יש לנו בעיה באמצע המגרש. זה שלא הבאנו קשר יצירתי יפגע בנו, יש לנו שם בור.
גם מבחינה הגנתית, יש לנו בעיה של אתלטיות שם. זה בא יותר לידי ביטוי מול קבוצה כל כך מהירה כמו פאלאס.

יותר מהכל לדעתי הבעיה היתה היום שרוב השחקנים שלנו היו חלשים מאוד מבחינה אישית. מילנר, סלאח, פירמינו היו פשוט רעים מאוד. פישלו בפעולות פשוטות. הבעיה היא שאין לנו באמת אופציות על הספסל. לא באמת.

אבל אין לנו את זה להילחם עד הסוף, זה דיי ברור לי. אנחנו עוד לא שם.

 

יופי של ניצחון חוץ. לפאלאס יש כדורגל והרגשתי שלא נתנו להם להראות את זה. שיחקנו את המשחק שלנו ושמנו 2 בזמנים קריטיים. דווקא ניצחון מאוד "סיטי" במובן הזה לדעתי.
הלחץ שלהם ב10 דקות האחרונות, אפילו שב10 שחקנים, היה קורה בכל סיטואציה מול כל קבוצה. ספגנו את זה יפה וזה ההבדל מבעבר וגם עקצנו אותם בדיוק כשהם בשיא ההתלהבות.
את העצירה של אליסון מהבעיטה החופשית מיניולה וקאריוס לא עוצרים גם אם הם עולים בשער ביחד. כיף להרגיש סוף סוף בעל בית שם.
אשמח לראות את ואן דייק לוקח את גומז פרויקט גם בהמשך. מקווה שזה יתאפשר מבחינת כשירות.

מצחיק להגיד שלא היה פנדל על סאלח. סאקו הכשיל אותו פעמיים באותו המהלך. פלאשבקים איומים לתקופה שהמרבה רגליים הזה שיחק אצלנו בהגנה. לא להאמין שפעם תפסתי ממנו.

 

האיטיות של אליסון עם משחק הרגל מורידה כמה שנים מהחיים, אבל רמת הדיוק ואיכות המסירות שלו? אלוהים ישמור.
אליסון היה טוב מאוד לטעמי. לא התמודד עם הרבה, אבל כל מה שנדרש לעשות עשה בצורה מאוד איכותית.

גומז היה טוב לטעמי, אבל ואן דייק זו פשוט ליגה אחרת. הבחור כל כך חכם הגנתית, עומד במקום הנכון ומבצע את הפעולה הנכונה שזה מרגיש כאילו הוא לא מתאמץ. הטוב במשחק לטעמי.
אציין גם את קייטה, רוברטסון ומאנה שהיו טובים לפרקים במשחק הזה, כל השאר במשחק שנע בין רע לפושר.

הודג׳סון עושה עבודה יפה בפאלאס. השילוב הזה של בנטקה וזאהה יכול לעשות צרות להרבה קבוצות בליגה, וצמד המגנים שלהם מאוד הרשים אותי במשחק היום. טובים הגנתית, עולים הרבה להתקפה ומשחקים עם מלא ביטחון. בעיקרון זה מרגיש כמו מגרש שהרבה קבוצות יעברו שם חיים קשים כדי לצאת עם הנקודות.

אוליבר עם שריקה לפנדל ששנה שעברה אפילו לא היינו חולמים לקבל. אין לי בעיה אם הדברים יתיישרו על פני שנתיים.
אבל למען האמת, זו שריקה שהיא לטעמי 50-50. לא יכול להאשים את אוליבר ששרק, לא הייתי מאשים אותו אם לא היה שורק (כאילו ברור שכן, אבל בתכלס לא). גם אחרי 6 הילוכים חוזרים לא הצלחתי להחליט אם הנגיעה הייתה כזו שחייבה שריקה.

 

הפעולה הזאת של קייטה...

לדעתי דווקא רוברטסון היה במשחק לא טוב. גם טרנט.
קלופ, אגב, מסכים. אמר ששניהם יכולים לשחק 80% יותר טוב.

אגב, מה שהכי מהנה בניצחון הזה זה שהודג'סון הפסיד.

 

אני מאוד מתרגש מהקבוצה שלנו אבל מאוד סולד מהתחושה לפיה אנחנו בפתחה של עונה של 38 משחקים שהם ניצחון-חובה, קשה לחיות ככה. פתאום אני סופר מתחבר לקלישאה של להסתכל רק על המחזור הבא.

הדברים החיובים שאני לוקח מהמשחק הזה:

1. ההגנה שלנו במשחק ענק, ואן דייק מעל כולם (תרתי-משמע) אבל תצוגה פנטסטית סהכ.
2. אנחנו שווים גול וחצי במשחק גם כשאנחנו נראים רע התקפית.
3. מחכה לרגע שפרמינו וסלאח סוף סוף יגיעו לעונה הזו.

 

זה יהיה קשה לעמוד בסטנדרטים של סיטי וגם לא הוגן.
באמת חושב שהשלב הבא של הקבוצה הזאת זה לסיים מקום 2 בצורה משכנעת, לשמור על כולם בקיץ ולעשות עוד מקצה שיפורים ואז אולי.
זה לא אומר שלא נקדים את עצמנו.

ואן דייק עצום...משחק אדיר שלו.
אליסון נתן שם מסירות מטורפות וגם הקצת שהיה צריך לעשות בשער זה קצת שבקלות יכל להיגמר אחרת עם קאריוס.

 

שחקנים מובילים רוצים כמה שיותר כסף ותארים. אם ליברפול לא תתחיל לספק את זה אז הם לא יהיו בליברפול.


Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

אני לא יודע האם פפ קרוב לשובע, יהיה קשה לתלות את התקוות שלנו בו. יכול להיות שיש לו שם גם עוד 5 שנים.
מלבד זאת, גם בקלות יכולה להיות עונה שבה קבוצה אחרת פתאום מגיעה לרמה גבוהה, זאת ליגה קשה.
ההימור הקל יותר הוא שקלופ לא מביא אליפות בשנתיים הקרובות, יותר מאשר שהוא כן מביא.
אם נצליח לשמור שחקנים, זה יהיה המפתח. תשמור על הסגל ותביא עוד 3-4 שחקנים ואפשר לדבר אולי על אליפות.
כרגע לעונה הזאת, אני עדיין לא משוכנע. כמו שכתבת, זה כנראה יותר בגלל הכוח של סיטי מאשר בעיות אצלנו (למרות שיש כאלה).

 

אני לא יודע אם יהיה פה מאבק אליפות עד הסוף, זה תלוי בהרבה מאוד משתנים שקשורים לסגל שלכם.
אני כן חושב שליברפול וסיטי השנה הולכות לתת טון של פער גדול מאוד מהשאר(מאתנו אני מהמר מעכשיו על פער דו ספרתי מליברפול ואם מוריניו עדיין פה בכריסמיס).

אני לא באמת רואה קבוצה נוספת מצליחה להתרומם לרמת המשחק של ליברפול וסיטי שפשוט נראות שהן במרחק שנתיים של חיבור(וכשרון התקפי שאין באף אחת מהקבוצות האחרות*) מהשאר.
זה מספיק לפער גדול לדעתי.

לא מזלזל בצורה שנצחתם בסלהרסט פארק.
פאלאס קבוצה שמסוגלת לשאוב בבית נקודות מכל קבוצה בליגה.
נצחון חוץ יוקרתי ולדעתי גם די משכנע בשליטה שלכם.

בקשר לקלופ,
מה זה אומר שלשיטות שלו יש תוקף?
לדעתי אם יש משהו שהוא הוכיח יפה מאוד בשנתיים האחרונות זה שהוא עשה קצת שיעורי בית אחרי הנפילה ההיא בדורטמונד.
הוא נפל בדורטמונד כי הוא קודם כל ניסה כל הזמן לשחק באותה צורה התקפית וגם כשההגנה שלו הייתה בקנטים והכשרון ההתקפי התחלף.
אתם רואים פה שיש עקומת למידה, יש מאמן שמשנה דברים מעונה לעונה, מחזק נקודות חלשות במגרש ואפילו מכוון לשינוי של צורת המשחק(בטח גם מגיב למאץ' אפים ספציפים שזה בכלל לא דבר מובן מאליו).

קשה עד בלתי אפשרי להמציא את עצמך מחדש במשך 27 שנים כמו פרגוסון,
הוא לא יהיה פרגוסון וזה בסדר גמור, מי כן מסוגל לזה?
אבל יש פה מאמן שנראה שהחיבור שלו למועדון הזה כל כך גדול, התשוקה, האהבה אליו נראית אינסופית שהוא פה להמון שנים, קשה לי מאוד לראות תסריט אחר.
זה פשטני מדי לחשוב שיש לו תקרה על סמך מה שקרה בדורטמונד וכאילו הוא לא השתכלל עם השנים.

 

קלופ הצליח מאוד בדורטמונד. שוב הסיבה העיקרית לירידה בהישגים בעונות אחרונות שלו שם זה שמדובר בפידר קלאב ושתו לו את השחקנים המובילים אט אט ומנגד כמובן באיירן רק הלכה והתחזקה.

אם קלופ רוצה לזכות בהרבה תארים הוא צריך לאמן במועדונים המובילים בעולם. מאוד פשוט.

 

היו לו שחקנים מצוינים גם בעונת הנפילה שלהם.
שתו לו שחקנים אבל הוא המשיך לשחק ולרצות לשחק באותה צורה וההגנה שלהם נראתה פשוט פתטית, הוא לא שינה כלום ואיבד את עצמו לדעת תוך כדי העונה(כאילו רק מחכה שהיא תגמר).

זה גם גרר המון תהיות אם זה מה שיקבלו ממנו באנגליה והרי בליגה הרבה יותר איכותית יש הרבה פחות מרחב לטעויות.
מהר מאוד התברר שהבן אדם עשה את כל שיעורי הבית.

חיזק את החלקים החלשים, שם לעצמו מספיק עוזרים שיוכלו לעזור לו בכל מה שקשור להגנה, עובד עם האנשים הנכונים בבורד, במשחקים שצריך לשחק הרבה יותר ישיר ולהגן עמוק(כמו מול סיטי באלופות) הוא לא מתבייש לעשות את וזה וכשזה נוגד את כל סגנון המשחק שלהם ושלו.
זה מאמן שמתפתח עם המשחק והמגמות, זה מאמן שלקבוצה הכי טובה באנגליה פשוט קשה לקרוא אותו(כמו שראינו מקטעים בסדרה הדוקומנטרית השבוע).

קלופ יכול להפוך את ליברפול למועדון מהמובילים בעולם וכזה שיכול להאבק על כל התארים בכל שנה.
הם לא רחוקים משם היום למקרה שעוד לא החלפת את התקליט הזה עם הרגשי נחיתות של מועדון קטן וזה...

 

מעולם לא טענתי שליברפול מועדון קטן. הם עוד לא מועדון טופ. הם אפילו לא מסיימים בשלישיה הראשונה כמעט.
קודם שיוכיחו בתוצאות.
אם קלופ אחרי פרישה רוצה להסתכל לאחור ולראות בעיקר מחמאות שישאר בליברפול.

הוא כבר בן 50. הגיע זמן שגם יזכה בדברים ממשיים. יש לו ידע ורעיונות טובים ומעניינים בהרבה מחמוריניו. אבל לחמוריניו יהיו הרבה יותר תארים בקריירה כך נראה. וחבל בשביל קלופ.

שוב יחסית לקבוצה שלא זוכה בכלום מעל לעשור ולא קרובה בכלל להיאבק על אליפות, ליברפול עושה יותר מדי רעש.
קודם תעשו, אז תעשו רעש.

 

ובכמה תארים ממשיים זכה אלכס פרגסון באנגליה לפני גיל 50?

הגיל לא רלוונטי, ההשוואות למוריניו או גווארדיולה לא רלוונטיות. אם במהלך שלוש השנים שקלופ נמצא פה עוד לא הצלחת להבין שהדברים שמעניינים אותו וחשובים בעינייו הם לא אותם דברים שאתה מוצא כחשובים, כנראה ששום דבר כבר לא יעזור.

אני לא מכיר את קלופ אישית, ואני לא מתיימר להבין אדם שלא פגשתי, אבל מקריאה לא מועטה של כל מה שקשור לקלופ ולחייו: קלופ אוהב את החיבור לקהל, את החיבור לקהילה, ובכלל, את החיים מסביב לכדורגל. הוא דואג להגיד כמעט בכל הזדמנות ש״יש דברים יותר חשובים בחיים מכדורגל״ ושהוא מרגיש בר מזל רק מהעובדה שהוא יכול להתפרנס ממקצוע שהוא כל כך אוהב.

אני מניח שאם את קלופ היה מעניין המרדף אחר תארים, הוא היה הולך לאמן בריאל כשהוצע לו, או ביונייטד כשהוצע לו, או אפילו בקבוצות כמו פריז או באיירן שאני מאמין שהיו קופצות על ההזדמנות להביא מאמן כמוהו.

אני מניח שאתה תמשיך לדבוק בעמדה שלך שקלופ ״מפחד מהאתגר״ או איזה קשקוש מנטלי אחר. אבל אם יש משהו שעומד לזכותו של קלופ, גם בדברים שהוא אומר בצורה עקבית שנה אחרי שנה, וגם בהתנהלות שלו ובבחירת הקבוצות שלו - מה שמעניין אותו זה הערכים שלו, לא הערכים שאתה החלטת שהם חשובים.

 

הוא לא מפחד מאתגר. הוא מפחד מלחץ של תארים אולי. אני מספיק ציני כדי לא לקנות את יתר התירוצים.
אם הוא לא יזכה בתארים משמעותיים אף אחד לא יזכור אותו.