המחזור ה-17 בפרמיירליג: בוא שוב לנגן הלילה שיר געגועים

כן, האמת שזה יותר משמעותי. אם העוד כמה שבועות האלה בקיץ היו מאפשרים לו לגבש דעה מוצקה יותר על כמה שחקנים שלנו שלדעתי צריכים ללכת, ובאותה נשימה גם להביא עוד שחקן-שניים, הייתי מוותר על ההצלחה שלו במונדיאל.

למרות שבכל מקרה, אי אפשר לתקן את כל המגרעות של הסגל שלנו בחלון העברות אחד, וזה גם לא היה הגיוני להחליף חצי קבוצה בקיץ. הייתי עושה את זה אם הייתי משחק פוטבול מנג'ר, אבל במציאות זה כנראה צריך להיות הדרגתי יותר.

 

אני אקום. הוא מאריך חוזה.

לגבי נושא הרכש, הרי שכולם יודעים מה הייתה ההתנהלות בקיץ. חוץ מזה מספר שנים הקבוצה לא נבנתה נכון ולא נעשה ריענון סגל בזמן ולכן יש המון עבודה בקטע הזה עדיין.
4 שנים אחרונות פרגוסון עסק בשימור הקיים והפסיק להסתכל קדימה. לכן הצטברו הרבה בעיות אחרי פרישתו.

 

זה שוב גורם לך לתהות מה עבר בראש של כל האנשים האלה שטענו בתוקף שפרגי השאיר אחריו סגל מצוין.

 

אליפויות. העניין הוא שזה הגיע למצב שרק פרגוסון עם יכולות הניהול העילאיות שלו, העובדה שהרגיש את השחקנים בצורה מושלמת וגם בגלל שבעצם בנה את הסגל בצלמו ובדמותו, יכל לזכות בהן.
אבל אני חושב שהיו גם כאלה שהסבו את תשומת הלב לכך שיש יותר מדי שחקנים שמעבר לשיא וצריך להחליף אותם ושהקבוצה הולכת אחורה בצורת המשחק שלה.

אני חושב שראשית המשבר שלנו התחיל ברגע שפרגוסון "חיסל" את פוגבה עבור חזרתו של סקולס וגם קידומו של קלברלי. זה בעצם מדגיש את החשיבה.

פרגוסון לא בדיוק חשב מה יהיה עם יורשו בתפקיד, אבל אולי זה גם נבע מהעניין שהוא לא תכנן את הפרישה במשך שנים, אלא סך הכל במשך 4-5 חודשים. כלומר החלטה כמעט ספונטנית.

 

פרגוסון השאיר סגל טוב עם אפשרות לשיפור, גם בגלל שלא הצליח להוציא מספיק מכמה שחקנים, גם בגלל שהיו שם שחקנים צעירים בעלי פוטנציאל וגם בגלל שרכש טוב ונכון היה יכול להקפיץ אותו יפה. הבעיה היא שאנחנו כבר שנה וחצי אחרי הסגל שפרגוסון השאיר, הצעירים (בעיקר בהגנה) נתקעו מאחור עם הפציעות שלהם, ותיקים שגמרו את הסוס עזבו, והרכש איחר להגיע בגלל השטויות של מויס בעיקר (שהביא לנו את פלאיני, שהוא לא ממש פתרון לשום דבר, ואחר כך את מאטה, שגם לא ברור בדיוק איך הוא משתלב ביונייטד עתידית). השנה שאיבדנו לא הסתכמה רק בכך שאנחנו לא בליגת האלופות או משהו כזה אלא באיחור בתחילתו של הליך ניקוי אורוות וקבלת החלטות.

באופן אירוני, ואן חאל סיפר ביום שישי שהוא דיבר עם פרגוסון, שמרוצה מרצף הניצחונות, וסיפר שאמר לפרגי שהוא לא מרוצה מהיכולת ורוצה יותר. אפשר לומר שזה מסכם במידה מסוימת את פרגי של השנים האחרונות - נראה שכל עוד מנצחים, הכל בסדר - ולא משנה איך. ואן חאל, גם בניצחונות הביע אי שביעות רצון מהיכולת. כמובן שאי אפשר להתעלם מהחלק שלו בעניין היכולת - יותר מדי אובר חוכם, יותר מדי מנסה להתחכם, פחות מדי נותן לשחקנים לזרום עם משהו קל ונוח. מצד שני, לכו תדעו. אם הוא נותן לשחקנים לזרום עם מערך אחר והכל ואנחנו מקבלים בראש, אחר כך נגיד שהוא מזלזל ולא עובד מספיק. נו, זה הכדורגל.

מתסכל שאנחנו עדיין לא מצליחים להתלכד למשהו טוב ויציב. מצד שני, איך תתלכד כשבנוסף לבלינד, אתה מאבד את פלאיני (לא שזה אובדן נוראי) ואז גם את הררה. ודי מריה, שיכול להיות אחד שיניע אותך ויספק לך יצירתיות מהמרכז, רק חוזר מפציעה. אז פלטשר משחק, ועל זה נשאר רק לומר - יופי שהוא החלים, יופי שהוא מסוגל לשחק כדורגל, הוא רק לא צריך לשחק את הכדורגל הזה אצלנו.

אנחנו כל הזמן משנים ומאלתרים. אני מקווה שיותר יציבות מבחינת הסגל העומד לרשותו (וסגל שהוא יאהב יוותר, עם סטרוטמנים וכאלה) יגרום לוואן חאל לומר - זה המערך שלי, זה הכדורגל שלי, עכשיו שהיריבות יתאימו את עצמן אלי. לא בטוח שנראה את זה בזמן הקרוב, אלא רק בעוד חלון העברות קיצי. למרות זאת, גם עם כמה פציעות אני חושב שהוא משנה יותר מדי.

 

כמו שאלכס כתב כאן היום, וכמו שאחרים כתבו בכל מיני מקומות באינטרנט, בהחלט יהיה הוגן לומר שוואן חאל הקשה עלינו יותר מאשר פול לאמברט היום.

על כל פנים, אני נוקט בגישה הפרגוסונית לעונה הנוכחית. כל עוד אנחנו מסיימים בטופ 4, ובשאיפה טופ 3 כדי להימנע מהמוקדמות של האלופות, מצידי שנמשיך עם ה 3-5-2 המזוויע הזה עד סוף העונה.
הציפיות האמיתיות שלי מוואן חאל הן החל מהעונה הבאה, בתנאי שגם בקיץ הוא ימשיך לקבל גב כלכלי ראוי. החל מהעונה הבאה, בהנחה שמשבר פציעות כל כך רצחני לא יחזור על עצמו, "אין תירוצים".

מהעונה הזאת אני רוצה רק שורה תחתונה.

 

צ'רלי אוסטין אהובי עולה כבר ל -11 שערי פרמייר ליג אחרי השלושער אתמול.
השער השני שלו אתמול היה גם שערו המאה בפוטבול ליג האנגלית. לקח לו 184 משחקים בלבד להגיע למספר הזה.

איאן רייט, לס פרדיננד, קווין פיליפס, סטן קולימור, בארי היילס כולם חלוצים שעשו את הדרך ממעמקי ליגות החובבים לעבר הפרמייר ליג בדיוק כמו אוסטין עצמו. ככה שהוא בחברה טובה. עכשיו נותר לו רק להגיע לנבחרת כמוהם

 

מתפרצת לתפארת טינסייד. יופי של מהלך וסיומת של אדם ג'ונסון.

סב קואטס פותח בהרכב רק פעם שנייה העונה בגלל פציעה ועוזר לסנדרלנד לשמור על רשת נקייה.

 

כשמגיע אז מגיע. מקווה שהשער הזה יחזיר אלינו את קוטיניו המוכר והאהוב של השנה וחצי הראשונות שלו במועדון.

שוב שער ממצב נייח. שלא יגידו שהבעיה היא לא בהכנה של צוות האימון.

 

מה קשורה הכנה לגול שמגיע אחרי 3 נגיחות ברחבה?
איזו רכות בהגנה

 

לא יאמן,ליברפול יכלו לרדת עם יתרון.ובוווםםםםם זה קורה.

 

אז לפי דעתך אפשר להכין הגנה רק למצב שמגיע ישירות ממצב נייח אבל לא לאף מצב שמגיע אחרי? מעניין.

מה לגבי האופציה להגיד לקו האחורי, מראש באימונים, לצאת קדימה ולהשאיר את השחקנים הקדמיים של ארסנל (דבושי במקרה הזה) בנבדל לפני הנגיחה השנייה? הרי לא זה חלק מהעקרון של לשחק עם הגנה בקו גבוה, משהו שאנחנו אמורים לעשות תחת רודג'רס כחלק מהפילוסופיה שלו?

 

לא אימונים ולא שום דבר, נטו גול של רכות בהגנה שלא הצליחה לנצח שום צ'לנג'.
לא מכיר בקורלציה גבוהה בין קו הגנה במשחק פתוח לבין יציאה מהירה במצב נייח.
לא היה פה שום תרגיל מתוכנן של ארסנל שליברפול נכשלה להתמודד מולו
ושום כישלון בביצוע תרגול הגנה של ליברפול. כן כישלונות אינדיבידואלים.