אני מאוד אוהב את דיוני הנוסטלגיה האלה, סחטיין. להערכתי אם היה משחק, יונייטד 2006-2009 נגד סיטי הנוכחית - הקבוצה של פרגוסון מנצחת, לא רק במשחק בודד אלא ביותר משחקים מתוך עשרה, ואפילו מצליחה לשמור על שער נקי. לדעתי הכי נכון לשפוט רק בסיום העונה, כי אני מניח שהמספרים המטורפים האלה יתאזנו מעט וגם בצ'מפיונס קשה לתת לסיטי את הגביע כבר עכשיו, ואם היא תפגוש נניח את פאריס ותודח בשערי חוץ? יונייטד עולה על סיטי בחלק האחורי ללא ספק, הציוות של פרדיננד-וידיץ' הטוב בתולדות הפריימרליג יחד עם טרי-קרבאליו, וגם בקישור וכמובן בעמדה של כריסטיאנו. הכדורגל משתנה והוא דינמי אבל להערכתי הליגה של אז הייתה יותר חזקה וניתן היה לשבש את התוכנית של פפ שמשחק עם טריליון שחקני התקפה. אגב קצת קשה לי עם המשפט לגבי כריסטיאנו שהוא השחקן הטוב בהיסטורייה של הפריימרליג ו\או בעל ההשפעה הגבוהה ביותר. הוא היה מפלצת במשך השנתיים האחרונות שלו במנצ'סטר יונייטד. תיירי הנרי רשם עונה אחת פסיכית גם כן ב-2003/04 ואני משוכנע שהוא בישל יותר שערים. יונייטד עבדה כולה בשביל כריסטיאנו, רוני היה באגף, ולא שהנרי היה מסכן בארסנל אבל זה אחרת.
זה פשוט תלוי למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים על X שהיא הקבוצה הכי גדולה שהייתה אי פעם בליגה מסוימת. צריך להפריד בין שני סוגים של דיונים: א. מי היא הקבוצה שעשתה את העונה הכי גדולה אי פעם בליגה מסוימת ב. מי הקבוצה הכי גדולה אי פעם שהייתה בליגה מסוימת מהשתתפות שלי בדיונים כאלה או מקריאה שלהם אונליין, עושה רושם שכאשר אנשים מדברים על קבוצות גדולות מבחינה היסטורית, הם לרוב יזכירו קבוצות שהצליחו לייצר דומיננטיות של 2-3 שנים רצופות לפחות, או לאורך תקופה מסוימת. רוב השיח מתייחס לדיון מסוג ב'. אנשים מדברים על יונייטד של פרגי בכל מיני תקופות שלה, על ארסנל של תחילת שנות האלפיים, או צ'לסי של מוריניו.... וכך מדברים גם על בארסה של פפ או ידברו על ריאל מדריד של זידאן. אם סיטי יעשו עונה פסיכית שבה הם חוצים את רף 100 הנקודות בליגה תוך כדי שהם מציגים כזה כדורגל, כזאת מידה של דומיננטיות ברוב המשחקים שלהם, אני חושב שאפשר יהיה לקבוע שהם עשו את העונה הכי טובה שקבוצת פרמיר ליג עשתה אי פעם (תואר שמבחינתי כרגע שמור לצ'לסי של מוריניו). אם הם ימשיכו ככה, הם יהיו מדורגים בראש הרשימה של דיון מסוג א', מבחינתי לפחות ואני משער גם ברמת קונצנזוס כללי. אם הם יתפרקו בשנים שלאחר מכן ולא יצליחו לשחזר את ההצלחה שלהם, לא יהיו הרבה אנשים שידברו עליהם עוד 20 שנה. זה ייזכר כהבלחה, כמו העונה של מוריניו בריאל מדריד עם ה 121 גולים בליגה. אנשים אוהבים שושלות בדיונים ההיסטוריים האלה. לא מדברים על ברצלונה של 2008/9, שזו כנראה הדוגמא הכי מטורפת לעונת חלומות של קבוצה כלשהי בעידן המודרני. הם מדברים על בארסה של פפ, 2008-2011, כמכלול. כך שאי אפשר יהיה לקשור לסיטי שום כתר על הראש ברמה ההיסטורית, וזאת בלי קשר בכלל לתוצאות שהיא תשיג בהמשך העונה. פשוט לא יעבור מספיק זמן כדי להתחיל לדבר על זה. ומכיוון שאנחנו מדברים על קבוצות היסטוריות, הרבה יותר קל ונגיש לנו לזכור את התארים שהקבוצות הללו זכו או לא זכו בהן, מאשר ממש את היכולת הממוצעת שלהן על המגרש. סיטי הזאת של פפ לא יכולה להיכלל בשיח "היסטורי", כי היא עוד לא זכתה בשום דבר משמעותי, ומן הסתם גם עוד לא הראתה שהיא מסוגלת לייצר רצף של זכיות בתארים משמעותיים.
אני מציע עוד 'חלוקה פנימית' לגבי 'העונה הגדולה ביותר' - יש את העניין המתמטי והמספרי, העובדות, אבל לא נכון לקבוע רק לפי הנקודות או גולים לדוגמא. אפשר לקחת משתנים כמו סגל שחקנים ומאמן, לערבב או לא עם העונה בכלליות ולא רק במסגרת הליגה וגם סגנון משחק. הדוגמא הכי טובה מבחינתי היא צ'לסי של הדאבל ב-2009/10. היא שברה שיא של שערי זכות וחצתה את רף מאה השערים, וזה הישג יפה. אבל ההתקפה הייתה דרוגבה שהוא חלוץ ענק, לאמפרד בעונת כיבושים מעולהׁׁׁ(22), ואני לא מחזיק מאנלקה, מאלודה וכו', מצטער. ארסנל של ונגר בתחילת שנות ה-2000, מנצ'סטר יונייטד והקבוצה השלישית של פרגוסון ועוד ועוד טובות ממנה משמעותית ולדעתי גם לסיטי על דורותיה היו שחקני התקפה טובים יותר. עוד אופציות לקבוצות הגדולות של הפריימרליג: ארסנל 2001/02 או 2003/04, מנצ'סטר יונייטד 2006-2009, צ'לסי 2004-2006.
