בפעם האחרונה שליברפול שברה שיא העברות על שחקן שלא קוראים לו וירג'יל ואן דייק זה היה סטן קולימור בשנת 1995. כל הקשקשת שהולכת פה על שבירת שיאי העברות על שחקנים קרתה בין השנים 74-97 (פייזלי, סונס, אוונס) - מאז אליסון (נבחר לשוער השנה באיטליה והרכב השנה באירופה עוד ברומא) אני לא זוכר בכלל שחקן אחד מוכח שהמועדון הזה החתים מלבד פטריק ברגר ב-96 מדורטמונד. ליברפול מאז הזכייה באליפות ב-1990 ועזיבת המלך החליפו 7 מאמנים ב-30 שנה. מנצ'סטר יונייטד מאז הזכייה באליפות והעזיבה של קינג המסטיקים ב-2013 החליפו כבר 5 מאמנים ועדיין סופרים. ליברפול ב-30 השנים האלה בלי זכייה באליפות הגיעו ל4 גמרים של ליגת האלופות וזכו פעמיים. זה רקורד יותר טוב משל מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ארסנל ובדיחת המפעלים האירופיים שנקראת מנצ'סטר סיטי. ליברפול ב-30 השנים האלה היו 3 פעמים על סף פשיטת רגל עם מדיניות רכש פתטית (קניית דיאז רשומה בפנקס בקיץ נראה את ההשלכות שלה) אומנם לא זכו באליפות אבל קצרו תארים במפעליים האירופיים: ליגת האלופות, אירופית, סופר קאפ אירופי וכ'ו.. מנצ'סטר יונייטד ב-3 שנות סולשיאר על ההגה הוציאו מעל למיליארד פאונד על שחקנים שלא עזרו להם לזכות בכלום, אפילו הרכישות הבינוניות של ליברפול מפלורן סינמה פונגול עד איגור ביסקן תרמו יותר למועדון מליצני חצר כמו פוגבה ומגוויר שנשבר עליהם שיאי העברות. מנצ'סטר יונייטד הכישלון הניהולי הכי גדול בתולדות הכדורגל.
חחח מה? רק נמסגר את זה רגע כמו שצריך- לבזבז 8.5 מליון פאונד על חלוץ ב1995 זה כמו לבזבז 75 מליון פאונד על חלוץ בארבע שנים האחרונות. אגב, בעשור ההוא שברתם 6 פעמים את השוק הבריטי.
מתי ליברפול קנו שחקן עם לבל רזומה נגיד כמו אנחל די מריה? הדבר הכי קרוב (מלבד פטריק ברגר) היה אל חג'י דיוף שנתן טורניר אחד גדול בחיים שלו עם נבחרת סנגל וזכה בכדורגלן השנה באפריקה אבל חוץ מהטורניר הזה היה שחקן אשפתות עוד מהתקופה שלו בסושו. מנצ'סטר יונייטד מפשלת ברכש יותר מכל מה שאי פעם קומלי הוציא עליו את פנקס הצ'קים. על כל נאבי קייטה אתם מזומברים עם די מריה, פלקאו, פורלן, פוגבה, פרד, מגוויר, לוקאקו, ואן דה בייק, אלכסיס סאנצ'ס או יותר נכון מזמברים אותם.
לא קשור להחתמות טובות או רעות. מדהים אותי שלאוהדי יונייטד יש עדיין ראש לכדורגל כל קיץ מחכים להחתמות, מתרגשים, מפנטזים. לא מבינים שמרמים אותם
הבנתי, לקח לך יומיים לנסח תגובה שהיא כעקרון וואטאבוטיזם מתובל בדמגוגיה בלי מעט תחכום. אז נסגור פינה קטנה, לא טענתי וגם אף אוהד אחר שלנו לא טען לרגע שההתנהלות של מנצ׳סטר יונייטד ב9 שנים האחרונות היא הצלחה גדולה בכל מישור. בדיחה בלי ספק, 9 שנים ואנחנו עדיין סופרים. אשכרה הלכת עד פורלאן מ2002 בגיל 22 כשהוא בכלל שחקן שולי בסגל? רספקט. עצם זה שחלק לא קטן מהשמות שהזוכרו פה הצליחו בענק בקבוצות אחרות(לפני וגם אחרי) מציג לך תמונה די ברורה של עבודת האימון שעשו פה המאמנים בעשור האחרון. הרי את די מאריה למשל קנית בשיא הקריירה. אחרי שעבר מאתנו נתן עוד 2-3 עונות מצוינות גם בצרפת ואצלך התחיל טוב ואז עם המשחק הסטטי שלנו לרוחב ואן חאל זרק אותו בשביל אשלי יאנג. פלקאו הגיע אחרי רצף פציעות קשות, נראה ״גמור״ במשחק השבלוני שלנו עם ואן חאל ואז כמה עונות אחר כך נותן עונה אדירה בקבוצה הכי גדולה בהיסטוריה של מונאקו אצל ז׳ארדים. איך זה הגיוני? הוא לא היה אמור להיות בקבר בשלב הזה? להזכיר לך קבוצה שהבקיעה מעל ל150 שערים בעונה כשהוא שחקן הרכב ומלך השערים של הקבוצה. אני עדיין מעדיף שאם לקבוצה שלי יש את היכולת הכספית להציב תקציבים כאלה כמעט כל עונה אז שיגיעו שחקנים בדיוק בלבלים האלה, כאלה שעם אימון טוב הם וורלד קלאס. ולא כל מיני אדם לאלנות ב34 מליון פאונד, דז׳אן לוברן ב28 מליון פאונד, לאזר מרקוביץ׳ בגיל 18(להזכיר שמישהו פעם סיפר לי שהוא טופ 3 כשרונות בכדורגל האירופאי אנדר 18 כי איזה כתב בecho התייחס אליו ככזה) ב27 מליון פאונד, באלוטלי ב20 מליון פאונד עם מורנו ב20 מליון פאונד ואוריגי(שבנינו גם כשחקן צעיר לא ראיתי שם כלום חוץ מפיזיות) ב13 וכל אלה בקיץ אחד ב2014. כלומר לקחו את ה75 מליון פאונד שקיבלת על סווארז, הוסיפו כמעט 60 וקנו זבל טהור. צריך להיות הודיני כדי להוציא מכל שם ברשימה הזאת משהו שיתחבר למשהו סביר כשלאף אחד מהם אין באמת תקרה למשהו מעבר. הדמגוגיה בדיון איתך זה שאתה מחפש לי די מאריות באנגליה בשנות ה90 לפני הבוסמן וכשכל קבוצה החזיקה בטוטאל 2-3 שחקנים לא בריטים בסגל(דרום אמריקאים אני אפילו לא מזכיר..). לא היה די מאריות, היה שבירת שיא בריטי 6 פעמים, היו המון זבל ליד שחקני בית היסטוריים ושחקני רכש היסטוריים במשך 20 שנה. כאוהד זה היה הורג אותי ושוב זו תחושה סובייקטיבית לחלוטין, שכל אחד יצחק מהבדיחות שמצחיקות אותו. ב2008-9 יש לך את ג׳רארד, טורס, בניון, מסצ׳רנו, צ׳אבי אלונסו, קארגר, הופיה, אגר בסגל ולידם באבל, לוקאס לייבה, רובי קין, דוד אנגוג, דירק קוייט, דוסנה, אלברט ריירה, דגן, סקרטל עם מאמן גביעים בינוני. תגיד לי שזה לא אחד מבזבוזי הכשרון הכי גדולים שראינו מקובצים לקבוצת כדורגל בפיק של הקריירה בו זמנית.
כשאתה מתנהל כמו שאנחנו התנהלנו בשנים האלה זה מצב כמעט בלתי נמנע. יש גבול כמה אפשר לפגוע עם שחקנים במחירים סבירים - לפעמים תקבל צ'אבי אלונסו ולפעמים תקבל לוקאס לייבה, לפעמים אגר ולפעמים סקרטל. בשנים האחרונות המודל שלנו השתנה משמעותית - קונים קצת (מאוד) אבל במחירים יפים מתוך ביטחון גדול שאנחנו מקבלים שחקן איכותי מאוד. למעט קייטה, עד עכשיו אחוזי ההצלחה פנטסטיים. צריך לציין שאנחנו, בניגוד לרוב המועדונים הגדולים, לא היינו מוקד משיכה מקצועי וכלכלי לכוכבים בפיק שלהם. אפשר לומר שטיאגו הוא השחקן בפרופיל הכי גבוה שהגיע לליברפול ב30 שנה האחרונות מבחינת רזומה ומעמד בזמן ההגעה.
פרננדו טורס לא כוכב בפיק של הקריירה כשהגיע ? הבאת את טורס בלא מעט כסף, שמת לידו כמה שחקנים טובים מאוד והצפת את הסגל בזבל יקר עם מאמן לא טוב. כלומר בזבזת לו ולג׳רארד את השנים הטובות בקריירה.
טורס נתן מספרים בקבוצת דרג ב' במקרה הטוב, החתמה מבטיחה מאוד אבל לא וורלד קלאס מוכח. איזה גול של מאטיפ. נותן עונה גדולה מבחינה התקפית.
מישהו שיאהב אותי כמו שאתה אוהב להיתקע על קטנות. אז טיאגו וטורס ב30 שנה. חוץ מזה הכל זה הימורים, לא מפתיע בכלל שהסגל התמלא בזבל. לידס כאלה עלובים, היה יותר קשה מול קרדיף בגביע. להוציא את סלאח זריז. מאנה נראה כמו פירמינו לצערי.
רוקדים על הדשא. טרנט, בשיא הנונשלנטיות נותן כדור על 40 מטר בנגיעה אחת בשמאל בשביל להעמיד את סלאח מול שוער. סטנדרטי עבורו סה"כ.
וסוארס מאיאקס לא היה רכש גדול? אנחנו בזמנו הלכנו על איכות מאשר כמות, ליברפול שילמו אותו כסף ולפעמים אפילו יותר כסף אבל על כמות גדולה יותר של שחקנים, המון רוחב, המון בינוניות.
