מרקטינג זה הבייבי של המועדון. כולם יודעים שלאי הגעה לצ'מפיונס העונה יש משמעות גבוהה יותר משנים עברו בגלל החוזים שיקוצצו. יתכן שזה מה שיביא לזעזוע ניהולי קודם כל לכן אני מאוד רוצה שזה יקרה. לצערי מפעל הליגה האירופית חלש העונה משנים עברו. אבל אולי יונייטד עוד תתעלה על עצמה ולא תזכה במפעל. שונא הנהלות שלא אכפת להן מהמשחק. אז שיפגעו בכיס.
הבעיה בהצעה שלך (אני מבין שלא חשבת עליה יותר מדי, אבל זה נכון לכל הצעה בסגנון) זה שאין לך דרך אובייקטיבית לנרמל את רמת הקושי של הליגה. אוקיי, אז השנה נניח ולקבוצה במקום רביעי באנגליה לא מגיע(*), ותכניס קבוצה עם מאזן טוב יותר בספרד. איך אתה מתמודד עם מצב שבו יש ליגה חלשה יחסית שבה לארבע קבוצות יש יתרון משמעותי על פני השאר, לעומת ליגה שבה קבוצות הבטן-תחתית יותר תחרותיות וכתוצאה מכך המאזן של מקום 4 נמוך יותר? ועל כל נוסחא כזו שתפתח, לא יקח יותר מדי זמן בשביל להביא דוגמא שתמחיש את הבעייתיות בשיטה. יש הבדלים בין הליגות, בסגנון וברמה. לא נכנס לדיונים המעייפים של איזו ליגה יותר טובה, תחרותית או מעניינת. הדיונים האלה מעיקים גם ברמת הפורום, ואתה באמת לא רוצה שאופ"א או פיפ"א יתחילו גם הם להכנס לדיון הזה עם כל מיני מדדים שרירותיים להעריך את רמת הקושי. השיטה הנוכחית היא בסדר גמור - בכל מדינה יש את העונות הטובות והפחות טובות, אני לא בטוח שזו עונה גרועה של הפרמיירליג, ואני לא בטוח שהמירוץ לטופ 4 הוא כל פאתטי כמו שנוח לנו להציג אותו. מי שתסיים שם (כרגע זה נראה בין ליברפול לארסנל) תסיים שם ביושר, בין אם זו ארסנל שתצטרך רצף של 6-7 נצחונות במאני טיים או ליברפול שהתמודדה השנה עם סגל קצר מאוד ופציעות של שחקני מפתח. (*) לא מבין למה לליברפול לא מגיע. זה זכרון קצר ותו לא. בספטמבר-דצמבר הצגנו יכולת וקצב צבירת נקודות של קבוצה אלופה. בינואר-פברואר עברנו לקצב של יורדת ליגה, ומאז די התאזנו מסביב לקצב של קבוצה של 5-7. בסופו של דבר כשאתה מסכם את זה אני חושב שמקום רביעי יהיה הישג הולם. לא הוגן לשכוח לקבוצה הזו את חצי השנה הראשונה, שבעצם אפשרה לנו לדדות ככה בחלק השני ועדיין להיות עם מספיק פער ממנ' יונייטד וארסנל.
גם לא מגיע יחסית למי? יחסית לליון? ראיתי את המשחק שלה מול איאקס, נכון רק מחצית שנייה אבל גם זה מספיק. היא ביזתה את המעמד של חצי גמר של מפעל אירופי. כבר נידונו פה הצעות איך לשפר את המפעלים האירופיים. כנראה דרוש באלופות שינוי פורמט שהפך כבר למעיק ודי משעמם. פרט לכך חייבים להסיר את ההפרדה במוקדמות. אני מבין שגם אחרי 2018 היא נשארת. לגבי עניין חוזק הליגות אז בדיוק בשביל זה הדירוג יודע להעריך. אתה יכול להתווכח עם השיטה של ספירת הניקוד, ואולי באמת יש משקל רב יותר לליגה אירופית שהיא קלה הרבה יותר מצ'מפיונס, אז אפשר לבצע שינויים בחישוב.
מה שאני לא יכול להתעלם ממנו אצל מוריניו זו העובדה שהוא פשוט מסרס את הקבוצות שלו מבחינה התקפית, וכתבתי על כך לא פעם. כיצד ניתן להסביר את זה שקבוצה עם שחקני התקפה נפלאים כמו מאטה, מחיטריאן (לדעתי שני שחקנים שהם וורלד קלאס ואני לא זורק את המילה הזאת הרבה) ומרסיאל מספקת היום משחק כ"כ חסר מעוף? משהו בשיטה שלו פשוט קלוקל ובצורה חמורה, וזה משליך גם לשנים הקודמות עם צ'לסי שלקחה אליפות באמת רק בזכות חצי עונה חלומית של קוסטה וססק, והאזרד בשיא. אני באמת לא מצליח לשים על זה את האצבע כי זה לא נכון ששחקני ההתקפה שלו עסוקים בלהגן יותר מבקבוצות אחרות. אולי זה משהו במנטליות שהוא משדר? הפחד של שחקנים לבצע טעויות תחתיו? אני באמת חושב שאם מויס היה מאמן את השחקנים האלה התוצאות היו טובות יותר. הביזיון של יונייטד העונה לא נופל בהרבה מזה של צ'לסי בשנה שעברה ביחס לחומר השחקנים. כשאני חושב על זה, קשה לא להסכים עם אנשים שאומרים שמוריניו איבד את זה. נכון שמאמנים חווים עליות ומורדות בקריירה, אבל המאמן הזה חייב למצוא פתרון ומהר כי אין לי ספק ששעון החול מתחיל לזלוג לרעתו. מנצ'סטר יונייטד לא תסבול עוד עונה שבה היא משדרת מנטליות של קבוצת אמצע טבלה.
זה קל מדי להגיד שהשחקנים של מוריניו עסוקים מדי בהגנה. הם לא. הם לא מגנים כזה טוב ומאוד קל לפרוץ את מערכי ההגנה שלו. הם פשוט עסוקים בלא לתקוף. זה קצת מבלבל אבל מסתדר לוגית. כשאתה זוכה בכדור ומעיף קדימה אתה לא בהכרח מגן טוב או מתרכז בהגנה. אם מוייס היה מאמן את הקבוצה במצב הזה ונותן את המסיבות עיתונאים של מוריניו, לא היית נכנס לדה באזר וקורא תגובות שמתייעצות אחת עם השנייה אם זו עונה יחסית מוצלחת(אם נזכה בליגה האירופאית) או רק אי הצלחה יחסי לעונה ראשונה. הראש שלו היה כבר מזמן על הגריל. ברור לגמרי שאלה שהיו כל כך אופטימיים עד כדי עיוורון בחצי הראשון של העונה, מאמינים במיתוס הזה על העונה השנייה שלו. חבל שגם בבורד מאמצים את הגישה האינפנטילית הזאת.
גם בשיא שלו הוא היה מעמיס משימות הגנתיות על השחקנים שלו. אינטר זכתה בליגת האלופות עם סמואל אטו שרודף אחרי מגנים, רובן וג׳ו קול בצ׳לסי, גם פורטו לא הייתה קבוצה התקפית מרשימה. לא חושב שהוא השתנה בצד הזה לאורך השנים.
השחקנים לא עושים יותר מדי הגנה, משחק הלחץ פשוט לא מספיק אפקטיבי ואז הם נאלצים לרוץ אחורה אחרי המגנים אז זה נראה ככה. אין פשוט משחק התקפי, זה הכל. הכל מבוסס על פעולות של אינדיבידואלים או סתם איזה כדורים קדימה. Sent from my Pixel using Tapatalk
בכל קבוצה איטלקית הקיצוני הימני רודף אחרי מגנים. ככה ה tracking back עובד. אינני יודע אם זה רק באיטליה, כי איני בקיא מספיק, אבל בקבוצה איטלקית כולם עושים הגנה בצורה כזו או אחרת, מלבד חלוץ החוד.
פלופ, אפס, בינוני. שורה תחתונה, הוא נתן כמה עונות גדולות בליגה הזאת. הוא הראה בעבר הרבה יותר ממה שנתן העונה תחת מוריניו. אולי לא רמה עולמית שימי תבורי, אבל שחקן שיכול להיות הרבה, הרבה יותר שימושי לאורך העונה בקבוצה שהייתה צריכה להתחרות על אליפות.
אני חושב שזה נורמה בכל העולם היום, אבל בכל אופן, זה לא שסתם שמו מישהו באגף ואמרו לו ״תשמור את המגן״. מוריניו לקח את אחד מחלוצי ה-9 הטובים של שנות האלפיים והפך אותו לשחקן שמתרכז 70% בהגנה. אני חושב שזו הדוגמא הכי מייצגת לסגנון של מוריניו( ללא קשר אם זה אהוב או מוצלח).
אני מצטער אבל אתה טועה. אטו שיחק בצורה שאתה מתאר רק מול ברצלונה בקאמפ נואו. בשאר העונה הוא היה שחקן התקפה שגם עושה הגנה, אבל ממש לא ב70% מהזמן.
המוטיבים שסמואל אטו מתאר מהעבר בקריירה של מוריניו פשוט לא רלוונטיים למה שקורה העונה הזאת. חלוצים אצל מוריניו העונה לא עושים יותר הגנה מבעבר. זלאטאן למשל לא לוחץ או יורד אחורה להגן על חשבון ההתקפה. קיצוניים כמו מיקי או מארסיאל לא באמת 70 אחוז מהזמן נראים כמו מגנים לכל דבר. אין באמת "הגנה מדהימה" או שיפור בהגנה או איזו מחויבות הגנתית כזו כמו שהיה קל לראות בקריירת העבר בקבוצות שלו. ומכאן שלא ברור לי מאיפה האופטימיות הזאת שזה בסיס למשהו ששווה לקחת את הסיכון איתו גם לעונה הבאה(הוא תיאר בעצמו את זה בדפים קודמים בדיון הזה). אנחנו פשוט לא יודעים ליצור התקפה ומכאן הבלבול הקל שזה קורה כי אנחנו עסוקים יותר מדי בהגנה. מוריניו בא לכל משחק גדול העונה(פרט לצ'לסי) בצורה שבה אתה במקסימום חי על הנס ומוציא 0-0 מהסיבה שהוא לא מסוגל להפיק מהקבוצה שלו משהו אחר. הנתון הזה שלא הבקענו שער חוץ מול אף אחד מהטופ 6 העונה הוא פשוט לא מקרי, לא מקרי. אנחנו פשוט לא היינו שווים לקבוצה ממול במפגשים האלה וזה עדות לתהליך שיטתי של דעיכה. לא הייתה פה למידה, לא היתה מגמת שיפור, גם "הלשחק לעומק" וה"חוסר מזל מול השער" כבר לא רלוונטיים ממזמן. אם היינו גרועים בהתקפה רק במשחקים האלה, ניחא. אבל אנחנו הבקענו 24 שערי בית בליגה העונה, זה כבר מזמן לא כמו האל. הם על 27. בפורומים אחרים עסוקים כל הזמן במי אכזב העונה וצריך להחליף אותו, כן מאטה, לא מאטה, כן מארסיאל, לא מארסיאל, כן רוני, לא רוני. את מי נביא? גריזמן או אמבמפה, אלכסיס או אובימיאנג. עם נתונים כאלה כל כך ברור מי הגורם הבלעדי לכשלון פה וחבל שהצביעות משחקת פה תפקיד מכריע.
