המחזור ה-36 בפרמיירליג-מנצ'סטר אדומה, לונדון כחולה

ניוקאסל היו טובים יותר מבורו בחלקים גדולים של המשחק ובלי שום ספק הגיעה לה (ולאוהדים האדירים שלה) לצאת כמנצחת היום.
וידוקה נתן משחק טוב מאוד אצל ניוקאסל (במיוחד במחצית הראשונה). שירר שיחקה אותה עם החילופים. וחייבים לציין אצל בורו את שני ההחמצות הגדולות של אמנס.

ניוקאסל עם שלוש נקודות סופר חשובות, לעומתה בורו בדרך הנכונה לליגת המשנה.

 

ועוד את מי הוא הוציא, את שאווקי שהיה מצוין בחלק ההגנתי וחסם לפחות שלושה כדורים מסוכנים.
חילוף חסר הגיון.
אגב, שירר פגע בול בכל חילוף (אפילו קארול היה קרוב לכבוש).

איש המשחק - מארק וידוקה, כ"כ קשה לקחת לו את הכדור, יופי של משחק לדובי.

 

עוד דבר שלא הבנתי אצל סאות'גייט זה ההצבה של דאונינג בימין גם שאדם ג'ונסון לא משחק.
אתה לוקח שחקן שחזק בעמדה שלו ומחליש אותו בעמדה אחרת.
אחר כך שג'ונסון נכנס דאונינג עבר איתו לשמאל !

פשוט מאמן אהבל.

 

ואני שואל את עצמי,איפה התשוקה הזו שראינו היום מצד ניוקאסל ומידלסברו היתה במשך העונה?
סטוק עם סגל חלש משל 2 הקבוצות ידעה להישאר בליגה הרבה בגלל שהיא ירקה דם בכדי להישאר בליגה,
אפשר להיות עם יכולת טובה יותר או פחות,אפשר לשחק כדורגל בסגנון כזה או אחר
ואפשר להאשים את ניוקאסל עם בחירות מנג'ר מוזרות ובצדק,
אפשר להאשים את סאותגייט והטעויות שלו(מנג'ר אפור ומשעמם)ובצדק,
אבל האשמה הראשית היא על כל השחקנים ב 2 הקבוצות שמקבלים ים של כסף ובמשך העונה כולה הם לא נתנו את הכל ולא מעט בגלל זה הם נמצאים היכן שהם נמצאים.

 

תשוקה אפשר למצוא מקבוצות שאין להן הרבה ברירה אלא להילחם.
כאחד שיש לו דוקטורט בירידות ליגה (כפר סבא) אני יכול להגיד לך שלשתי הקבוצות האלה אין את השחקנים בשביל קרבות תחתית.
יש כמה בודדים אבל רובם בחיים לא היו בקרבות המלחיצים האלה.

כפר סבא ירדה בעונה שעברה עם אחת הקבוצות היותר טכניות בליגה.
שירר עשה בשכל שהוריד לספסל את קולוצ'יני ונתן לשחקן כמו טיילור שהוא שחקן בינוני אבל ישים את הגוף כמו גלדיאטור בכל מקום מפחיד.

בבורו אי אפשר להישאר ליגה עם כל החיוכים של טונצ'אי והנחמדות של אוניל דאונינג ואלבס.
בתחתית צריך כח,צריך מנטליות לעמידה בלחצים (ולחץ של ירידת ליגה הוא הרבה יותר גדול מלחץ של ריצה לאליפות),וצריך להתאבד במגרש.
כל זה טוב לקבוצה שיש לה שחקנים כאלה.

בורו וניוקאסל בנו סגלים על מנת לסיים למעלה.
אנחנו נקלענו לתחתית ויצאנו מזה כי הבאנו קצב כמו פלאסיוס ששינה את כל הקבוצה,חוץ כמובן מהעובדה שאצלנו בסך הכל יש שחקנים הרבה הרבה יותר מוכשרים וגם מאמן כזה.

 

לדלי

אתה לא חייב להיות שחקן אפור בכדי שתהיה לך תשוקה,בשביל להילחם כל משחק על כל כדור,על כל תיקול,
שחקנים טובים הופכים להיות גדולים כשהם נותנים את הכל כאילו רק זה מה שהם היו יודעים לעשות,
ושחקנים טובים שלא נותנים את הכל ומתסמכים רק על הכישרון הופכים להיות בינוניים ומטה.
גם בניוקאסל וגם במידלסברו יש כמה שחקנים עם כדורגל ברגליים ושכל של כדורגל בראש,
כמעט ולא ראיתי אותם העונה נלחמים כמו אתמול,
לו היו יודעים לעשות זאת,אולי הם היו מושכים את הקבוצות שלהם רחוק מהמצב הנוכחי
אבל כתבת את מילת המפתח,מנטליות וזה ההבדל בין הגדולים לבין כל השאר.

 

תגידו,זה רק אני או שלפורום הזה יש קשייון בוקר ?

חשבתי שרק לי יש את הבעיה הזאת.

 

לא משחק גדול בכלל, אך כרגיל הקצב כיפה על זה. תענוג היה לראות את האוהדים של ניוקאסל, אסור שקבוצה עם אוהדים שכאלה תרד ליגה. זאת גם אחת הסיבות שאני רוצה לראות את בורו בליגת המשנה. בלא מעט פעמים שראיתי אותם משחקים הם לא מילאו את האיצטדיון שלהם.
כרגע ניוקאסל נמצאת מעל הקו האדום בזכות הפרש שערים טוב יותר משל האל. כבר הרבה מאוד זמן שאין להם ניצחון. ועדיין, אני לא שולל אופציה שבסופו של דבר נראה אותם שורדים. שני המשחקים הנותרים הם בולטון ויונייטד. יש לה סיכוי טוב למען האמת אם יונייטד תגיע כשהאליפות כבר הוכרעה, אך הם קודם כל צריכים לנצח את בולטון. אם לא יעשו זאת אני לא רואה אותם שורדים.
לגבי בורו, לדעתי היא כבר בליגת המשנה.

 

לא יודע. ההרגשה שלי, בכלל בעקבות כל העונה הזו של ניוקאסל רק התעצמה לאור המשחק אמש והיא - שלניוקאסל יש קבוצה פשוט חלשה שנמצאת בדיוק במקום בו היא אמורה להיות.
שמות זה אחלה, שחקנים שפעם עשו משהו בקריירה שלהם זה גם נחמד. פוטנציאל וניצוצות מדי פעם זה אפילו סימן חיובי, אבל בשורה התחתונה, אם עוברים שחקן שחקן על הסגל של ניוקאסל קשה עד בלתי אפשרי למצוא חמישה שחקנים ששווים הרכב בקבוצת תחתית בליגה עם היכולת שהם הציגו העונה וזו הסיבה שהם במאבקי הירידה.

אני מת על מרטינס, אבל הוא שוב נתן עונה שהדבר הכי יציב בה היה חוסר היציבות שלו.
מצד אחד, גוטיירס ענק, מצד שני, אני לא זוכר אותו סוגר 90 ד' העונה.. בכלל, נראה שהוא חייב לידו שחקנים יותר טובים כי כרגע כל פעולה טובה שלו מתחרבנת ברגע שהוא עושה את הטעות ומחליט בכל זאת לנסות ולתת צ'אנס למישהו מהחברים לקבוצה שלו.
הארפר למרות כל הכדורים שהוא הוציא מהרשת מאז גיבן נטש (אפס, אגב) הוא דווקא אחד מהשחקנים הטובים יותר בקבוצה. סוג של בעייה. לאור היכולת, רק גורם לתהות מה גרם לו לשבת ולחכות כל כך הרבה שנים לצ'אנס.
באט עושה הגנה כמו בימים הטובים, לפעמים זה מצליח יותר ולא פעם, העובדה שהוא גם צריך לעשות התקפה הורגת את ניוקאסל כי חוץ ממנו אין שם אף שחקן שמסוגל לחשוב צלול תחת לחץ.

דאף עוד איך שהוא נתן את התחת ונלחם (בעיקר מאז ששירר הגיע), הוא בעיקר רוצה ופחות מצליח.

אז מי אמור למשוך את הספינה הזו? נולאן ובארטון מכסחים את דרכם לשום מקום. בהגנה כולם נורא רוצים ונורא לא מוכשרים בעליל.

לדעתי גם אם היו שם הרצון והנחישות של אתמול + הקהל לאורך העונה כולה, התוצאה הסופית לא הייתה רחוקה בהרבה מזו שאנחנו רואים היום. הם פשוט כל כך לא קבוצה במובן של לשחק יחד. כל אחד מנסה לבד, אף אחד אפילו לא מעלה על דעתו לחשוב ולעשות איזה מהלך של כדורגל מתוכנן. בלאגן.

אם במקרה שירר מציל אותם (ואני נורא מקווה שזה יקרה ונורא מפחד שהם יעשו בשני המשחקים הנותרים את מה שהם הוכיחו שהם הכי טובים בו - לבעוט בדלי לחיבור הרחוק..), המילים מהפכה, ניקוי אורוות ובנייה מאפס הם אפילו לא קצה הקרחון.

 

ושוב, הבעיה היא שאתה מחפש 5 שחקנים ששווים הרכב בקבוצת תחתית. אבל לטעמי, וידוקה, אואן, נולאן, גוטיירס, מרטיס, גיבן שהיה שם במרבית העונה ואחרים, הם שחקנים לגיטמים לקבוצות מרכז טבלה ומעלה.
אני בטוח שעם מאמן אחר על הקווים בתחילת השנה, אחד שהיה מתחיל ומסיים את השנה, ניוקסאל היו מגיעים להישגים טובים בהרבה.
כבר במחזור הראשון באולד טראפורד ניוקסל באה והפתיעה וחילצה נקודה, ככה שבהחלט יש הבדל בין היכולת של השחקנים בניוקסאל היום כשהם משחקים תחת לחץ של תחתית, ליכולת של אותם שחקנים אם הם היו משחקים היום בניוקסאל כשהיא ממוקמת למעלה או בקבוצות אחרות שממוקמת למעלה.

אני שמח שניוקסאל ניצחה. כעת מה שנשאר לניוקסאל זה בעיקר המון מלחמה. בשלב כזה של העונה קשה פתאום להבריק או להציג כדורגל טוב, ולכן הם צריכים לדבוק בנחישות, ההקרבה והרצון שהם הראו במשחק מול בורו.

ואם כבר בהקשר הזה, המצב של האל ממשיך להיות גרוע, פשוט מדהים לחשוב שכמה חודשים לפני היא ניצחה בחוץ את ארסנל והייתה חלק בלתי נפרד מהצמרת.

 

הכל טוב ויפה, רק שאואן, נולאן, גוטיירס, מרטניס וגיבן עברו כבר שלושה מאמנים העונה ועוד כמה שנה שעברה - הם כבר מזמן לא ברמה של המוניטין שלהם. אולי למעט גוטיירס שמציג יכולת גבוהה ב-60 דקות הקבועות שלו על המגרש. נולאן צל של עצמו, אוואן אפילו לא היה מזהה את הצל של עצמו ברחוב והבעייה עם מרטינס היא כרגיל חוסר יציבות.

וידוקה גם כבר לא שחקן לרמה הזו, עם כל הכבוד למשחק הטוב שלו אתמול. מעבר לזה שאי אפשר לשפוט אותו כי הוא היה פצוע רוב הזמן.

 

ושוב, השאלה היא האם באמת השחקנים אשמים? האם יכול להיות שכבר תקופה ארוכה ניוקסאל לא מצליחה להביא מנג'ר שיתאים למועדון, וגם שכבר מגיע אחד כזה (קיגאן) לא מצליחה לשמור עליו קשורה לחוסר ההצלחה?
אני חושב שגם אם השחקנים שצינתי ואחרים לא טובים כמו המוניטין שלהם, הם עדיין לא שווים ירידת ליגה או קרוב לכך.
קח את מרטינס לדוגמא, אולי טם היה בניוקסאל מנג'ר שרץ לאורך שנים, שיש לו תבנית של איך שהקבוצה צריכה לשחק, של מה הוא מקומו של כל שחקן, אז מרטינס היה מקבל יציבות. כמה מאמנים כבר עברו תחת מרטינס מאז שהוא הגיע מאינטר? כמה פעמים לדעתך המאמנים שינו את הדרישה שלה הוא היה רגיל מהמנג'ר הקודם?
גם לקחת שחקן עם כישרון בלתי ממומש או עם חוסר ביציבות זה עבודה של מאמן, זה הישג של מאמן.
אולי הגיע הזמן שיעבור על ניוקסל קיץ שבו יושקע הכסף במנג'ר מהשורה הראשונה או קרוב לכך.

 

קירק

אני אביא את מייקל אואן כדוגמא לנקודה שהעלתי,
הוא אולי כבר לא חומר של 4 הראשונות אבל בטח לא של תחתית ומאבקי ירידה,
אבל ודיברו על זה לא מעט ברדיו,הרעב שלו נעלם לגמרי,
לאנגליה כרגע יש מחסור גדול בחלוצים,מעבר לרוני כל השאר פלוס מינוס שווים ביכולת הביינונית שלהם,
אואן עדיין בגיל שאפשר לעשות משהו,
הוא מנוסה,הוא קרוב לשבור את שיא כיבוש השערים של בובי צארלטון בנבחרת,
וזה נראה דרך צורת המשחק שלו בניוקאסל שהוא פשוט לא מספיק מעוניין לחזור ולהיות בטופ,
ולכן גם בקבוצה הוא רחוק מלהרשים ומכאן יוצא שהוא לא בתכניות של קאפלו,
ואם נעזוב לרגע את עניין הנבחרת ונתרכז רק בקבוצה ומעבר למספר כיבושים או ביטחון ירוד שלו כרגע,
הוא לא חי,הוא לא משקיע,הוא לא נותן את הכל,כמו פעם וכשפעם הוא עשה זאת ושזה היה מלווה בכישרון הגדול שלו,אז הוא היה אחד החלוצים הטובים בעולם,
היום ולמרות שכבר אינו מהיר כמו פעם והפציעות די הרסו לו את הקריירה,עדיין יש לו כדורגל ברגליים
ואם מנטלית הוא היה ממשיך לנסות לשחק כמו בעבר,אז אולי זה היה נראה יותר טוב מצידו ומצד ניוקאסל.