דווקא את זה היית חייב להביא ? אי אפשר מחזור אחר ? כמה שמעתי על המשחק הזה מהאוהדים הותיקים, בכלל הסיפורים של האוהדים הוותיקים תמיד מרגשים וכואבים. זה היה המשחק הראשון של מ.ס. אם אני לא טועה. איווניר פוטר מהר מאוד ומלמיליאן החליף אותו והבנתי שעשה רצף ניצחונות מטורף. לא זוכר שהיה שחקן או מאמן במכבי נתניה שקיבל אהבה (לפי הסיפורים) כמו שקיבל מלמיליאן במכבי נתניה.
זה לא היה קאמבק סטייל בני יהודה 07/08. התחלנו זוועה ואז כאמור הגיע רמי לוי וייצב את הקבוצה עד שהתחלנו שוב לאבד גובה כשהשיא היה השביעייה מחיפה. מלמיליאן אימן 11 משחקים ועשה מאזן בהחלט יפה של 5-5 והפסד אחד למכבי תל אביב בחוץ (וגם הודח מהגביע בפנדלים האכזריים עם ביתר אחרי שמשה גלאם מעיף החוצה מאצ׳ פוינט). נזכור אותו תמיד לטובה על החזרה לליגת העל וההישארות אבל בהמשך לא באמת הצליח להוציא אותנו מהאפרוריות.
המצאותם המוזרה של יורם ארבל ומוטי איווניר במגרשים לאחר המשחקים ששודרו בשידור ישיר ותוך כדי הדקה ה-91(לאורך כל עונת 96/97) זכתה לביקורות קשות ממבקרי הטלוויזיה עד שלאחר מחזורים ספורים בעונת 98 הופסקה כליל.
אגב ממשחק השרוכים ועד האליפות של הפועל שנתיים אחרי לדעתי חוץ משלום תקווה ושביט אלימלך לא נשאר אף שחקן. זאת היתה קבוצה אחרת לגמרי.
שמעון גרשון,כפיר אודי(כבש במשחק מול הפועל פ''ת ששוחק במקביל למשחק השרוכים),ישראל כהן(כנראה קיבל השראה מאותו משחק),סבסטיאן סימרוטיץ',פיני בלילי,יעקב הלל,אייל בן עמי, ועוד שחקן ספסל אלמוני בשם זיו כבדה(אחד הכשרונות המבוזבזים ביותר). כולם בנוסף לאלימלך ותקווה היו גם בעונת השרוכים וגם בעונת הדאבל שנתיים לאחר מכן.
סבסטיאן סימרוטיץ' נפרד באמצע העונה, אתם יודעים. דריבליסט בחסד, קצת עצלן, שחקן שקונים כרטיסים בשבילו אבל גם קצת מעצבן. זה היה נראה עניין של זמן בדיעבד עד שיגיע פיצוץ עם דרור קשטן. אם ממש נרצה לחפש - דיאן ראוצ'ינה שהיה שחקן חשוב בדאבל (לדעתי אוברייטד), אישטוון פישונט, צמד המגינים יגאל אנטבי ואילן בכר - אלה השינויים הגדולים באמת לצד רונן חרזי שנתן עונה מהסרטים של 17 שערים ב-27 הופעות ליגה. זה היה אותו בסיס. אגב צפיתי בפרק 'סערה בממלכה', כמובן שאני קצת 'מוטה' אבל לא קיבלתי הסבר נורמלי לגבי איתן טייב, אפס לקיחת אחריות.