הפועל באר שבע 2017/18 - אלופים בפעם החמישית והשלישית ברצף!

פער 13 הנק' או מה שזה לא היה בסיום העונה - הוא נתון משקר, אבל משקר לא פחות מצמצום הפער כביכול ל-3 נק'. באר-שבע הייתה טובה יותר כמעט לאורך כל העונה - אותו חודש פיק בהתחלה כשמכבי גם פירקה את הפועל, ורצף ניצחונות יפה של מכבי. לדעתי גם ההרכב של באר-שבע היה טוב יותר וכך גם הספסל. המאבק האמיתי היה בעונתו האחרונה של זהבי שהוא קבוצה שלמה למעשה ומכבי אפילו חזרה למקום הראשון אחרי ה-3:2 ההוא על בית"ר כשזהבי שבר את השיא אם אני לא טועה.

הפערים בסגלים הצטמצמו העונה וברור שקשה בלי ויטור, אבל וואקמה גם כשהוא לא בשיא כושרו הוא עדיין פלוס אדיר ואני חושב שהיחיד במכבי שיכול להתקרב לזה היה אצילי אבל הוא לא רלוונטי כי הוא פצוע. דור מיכה חסר קצת את הרוע והגולים. גולסה לא ינצח משחק גדול לעולם והוא לא תורם מספרית. והאמת? ראדי גם כן חשוב במשחקים האלה, אני בטוח שהוא יהיה טוב ולא כדאי למכבי להשאיר אותו במצב נוח לבעוט מ-20 מטר מהשער. תבינו ששחקנים הם לא מכונות והמוטיבצייה נגד רעננה גם אם פתאום היא מצמקת ל-2:1 היא ממש לא כמו המוטיבצייה נגד מכבי. העונה בחלק גדול מהזמן אני רואה באר-שבע שבעה וזה קריטי מאוד לא פחות מהחסרונות.

 

וואקמה כבש במשחק העונה הראשון נגד מכבי, ובטדי נגד בית"ר הוא גם כבש את הראשון וגם פירפר שם את קלטינס נדמה לי כשבישל את השער של מליקסון - למשחקים הגדולים הוא הופיע. אני רואה פה שגם נגד מכבי חיפה שזה משחק עם ווליום גבוה - טוני כבש, גם אם השער הזה לא תרם יותר מדי ובאר-שבע הייתה מנצחת בכל-זאת. שישה שערים ושלושה בישולים זה לא מדהים אבל זה טוב מהשחקנים האחרים והוא צריך עזרה.

לגבי מכבי - אני חושב שהיא עדיין לא גיבשה את שיטת המשחק הטובה ביותר מבחינתה. נניח: בלקמן-עטר-קיארטנסון - שלושה גולרים על מגרש אבל קיארטנסון מתקשה בעצמו כי השניים שלידו לא משחררים כדור. בלקמן משחק גם על העמדה של אצילי למשל, ואם אתה מסיט את מיכה אחורה אז יש בעייה הגנתית כלשהי, ואם הם משחקים במערך של שלושה בלמים עם מיכה ולא עם דסה, מה שאולי יקרה במשחק הגנה - האמצע לא קיים.

 

הכדורגל משתנה ומאוד דינמי וקשה לדבר על מס' נקודות X העונה לעומת מס' נקודות נניח לפני עשור, אבל כשאתה מכניס למשוואה אליפות מרשימה יחד עם עונה אירופית יוצאת דופן וברור שהיה מדובר במשהו חדש עבור באר-שבע - זה מקבל נפח אחר, לתחושתי. לא קל לעשות את הסוויץ' מהאוורסט של הכדורגל כמו לנצח בסאן-סירו ואחר-כך לרוץ כשאתה בפיגור במשחק חשוך נגד עכו מול 50 צופים. בשתי העונות האלה אני זוכר את באר-שבע עם הרבה מאוד אופי ורצף נצחונות ארוך וקרוב לדו-ספרתי יחד עם מאזן בית פסיכי. ב-2015/16 צריך לזכור שלבאר-שבע היה כבר סגל עמוק והמון-המון זמן לנוח אחרי עונה אירופית כושלת שנגמרה לפני שהתחילה, בעוד מכבי העפילה לצ'מפיונס וסחבה עומס שלפעמים נותן את אוטוטיו כמה חודשים אחרי. גם הפועל של 2002 לא התפרקה במרץ אלא באפריל-מאי.

אולי האליפות 'הראשונה' בתקופה הזו כמובן היא מרגשת יותר אחרי 40 שנה במדבר אבל מבחינת ההישגיות ויכולת\חוזק של הקבוצה אז לי אין ספק.

 

בסדר אתה מדבר על דברים פיקנטריים שהופכים את זה לייחודי יותר או פחות. אבל לדעתי האלופה של שנה שעברה לוקחת די בגדול, וכן ההצלחה האדירה באירופה זו חותמת שאי אפשר להתעלם ממנה. האלופה של לפני שנתיים הייתה חזקה מאוד גם כן, אבל שעפים כל כך מוקדם באירופה, זה מוריד מההיסטוריות ומה"הילה" שלא אותה קבוצה. שנה שעברה היה הכל, קבוצה להיסטוריית הכדורגל הישראלי . השנה... קבוצה חלשה בעשרות אחוזים משנה שעברה, כמובן שיש,נסיבות.

Sent from my ASUS_T00J using Tapatalk