הפועל תל-אביב 14/15: רעידת אד(ו)מה

בואו תראו לי מקום אחד בעולם שעוזר מאמן חוטף אש? מישהו שהוא לא אוהד של צ'לסי בכלל יודע מי זה העוזר של מוריניו בצ'לסי או של וונגר בארסנל?(אני אוהד ארסנל ואני יודע מי זה רק כי רואה אותו יושב לידו)
אז מה זה בדיוק אומר שדומב נשאר כל כך הרבה זמן? שהוא סמרטוט? לא נראה לי...
העונה קיבל את ההזדמנות לאמן(נטו לאמן- הוא לא בנה את הקבוצה). נכשל? שלום. להחליף.
מה כל ההסטוריה והרפש הזה רלוונטי?
עוד מעט גם תגידו שקייסי ואנטמן חארות של אנשים כי הם בצוות של מכבי חיפה שנים?
וכמו שאמרתי, אין הרבה אנשים במדינה הזו שיכולים להיעזר בקשרים כדי להתקדם. מי שיש לו רק קשרים, יתקשה יותר, ומי שיש לו גם קשרים וגם קישורים על הגובה. פתאום אדם שנעזר במישהו כדי להתקדם הוא סמרטוט? ממתי?

 

לפי דעתי אתם גם לא עושים את ההפרדה בין עוזר מאמן שבא מתוך המערכת ובאופן טבעי מחויב קודם כל לה לעומת עוזר מאמן שהמאמן מביא איתו ואז הוא מחויב קודם כל לו כמו במקרה של אבי נימני ויוסי מזרחי כשיוסי הלך עם אבי כשהוא פוטר, וכמו שהיה עם אורי מלמיליאן ורוני לוי(לא רוני לוי הנתנייתי) וגידי דמתי וכמובן ראובן עטר שמביא איתו את צדוק מלכה לכל מקום.

 

@סמואל אטו
מצד אחד אתה טוען שפיטורים לא מעידים על כישלון, מצד שני אתה טוען שהצלחה זה בסופו של דבר עניין של טעם. כי עבור אדם אחד הצלחה היא הישגים ועבור אדם אחר הצלחה היא דרך או סגנון מסויים שלא בהכרח מביאים לתוצאות. מה שאתה אומר בעצם זה שברקוביץ' נכשל כי הוא לא התנהל על פי הטעם שלך. ואולי פה הטעות של חלק מהאנשים בשיפוט כלפיו. הוא לא התנהל כמו שהם היו רוצים שיתנהל, או יתבטא. מקצועית ומעשית, עדיין לא מבין במה הוא נכשל בהתחשב בנקודת הפתיחה הבלתי אפשרית שהיתה לו. הוא עשה, הוא ניסה, הוא פעל. בדרך שלו.

 

לא טענתי שהצלחה זה עניין של טעם, אני טוען שהצלחה לא נמדדת בפיטורים או הישארות/שידרוג, אלא במה שאדם מסויים מביא במסגרת התפקיד שלו.

בוא נשים את זה בצורה כזאת:
אחד הדברים החשובים בתפקיד של ברקוביץ הוא שימור או שיפור התדמית
של המועדון. האם לדעתך ההתנהלות של עם התקשורת וההתבטאויות שלו בתקשורת הם הצלחה?

בשיפור הסגל, האם לדעתך ברקוביץ׳ עשה את המיטב בבניית הסגל? האם זאת הצלחה?

בבחירת אנשי הצוות המקצועי, האם ברקוביץ׳ הצליח כשהיה שותף במינוי אסי דומב?

בניהול המערכת, האם ברקוביץ׳ הצליח ביצירת סביבת עבודה בריאה? האם הוא הצליח ליצור אמון בינו לבין כל המערכת ששמה הפועל תל אביב?
האם ברקוביץ׳ הצליח ביצירת מעמד של איש חזק שאפשר לקחת ברצינות או שהוא נשאר הליצן כולם זכרו אותו?

 

בוא נשים דברים על דיוקם. אייל ברקוביץ׳ לא היה שותף במינוי. הוא זרם איתו וגיבה אותו לכל אורך הדרך. מה שמפריע לי זה שהוא פירגן לו כל הזמן עד אשר הרגיש שתקע לא סכין בגב עם החלוץ האוזבקי(אוזבקי? נראה לי...).
בקיצור, זה נראה שהוא התהפך עליו בקטע אישי אבל בגלל שהקבוצה נראית רע ברקו פתאום גם התהפך עליו בהערכה המקצועית וזה גם נשמע הכי מקצועי. אבל זה לא. הבעיות המקצועיות בהפועל ת״א קיימות מתחילת העונה אבל עד שזה לא הגיע לקטע אישי עם דומב ברקו כאילו לא ראה אותם ורק פירגן.

 

ידוע שהוא זרם עם זה, אבל עצם הזרימה זה חלק מהכישלון שלו. מינוי מאמן צריך להיות תהליך מחושב, זה לא קרה עם דומב ועצם העובדה שברקו זרם עם זה אומר שגם עבורו התהליך זה לא היה קריטי, מה שבעצם מעיד על סטנדרטים נמוכים. כישלון.

 

אסי דומב לא היה המאמן אם ברקוביץ' היה בוחר את המאמן. זה ברור. לדעתי אם ברקוביץ' לא היה שם לו למטרה לקצץ הוא היה מביא מאמן אחר ולפני שהוא אמר חד משמעית שאסי דומב הוא המאמן צצו כמה שמות של מועמדים.
אני חושב שהוא פשוט נתן לזה צאנס, ראה דרך שהוא אוהב(כך לפחות שמעתי אותו אומר בכל ראיון ואין סכנה במקרה שלו שפיו וליבו אינם שווים...) והיה די שלם עם אסי דומב כמאמן.
מלכתחילה נראה לי שהוא הלך עם זה כי לא רצה להביא מאמן יקר יותר אלא להשקיע את התקציב בלהשאיר שחקני מפתח, וכמובן רוב תשומת הלב הלכה לורמוט.
יכול להיות שבכך הוא טעה, אבל שוב, נתן לאסי צ'אנס, היה מרוצה ממה שראה וזרם. במועדון בלי כסף זה מהלך לגיטימי.

הטעות של ברקוביץ' ושמעתי את שייע אתמול אומר את זה בשתי תוכניות רדיו ששמעתי ואני מסכים איתו במיליון אחוז- שהוא לקח את כל הניהול עליו ולא היה מרוכז לחלוטין בנושא המקצועי שלשמו הוא הגיע.
ברגע שהוא חתך בבשר, פיטר כל מיני אנשי מועדון ותיקים, רופאים, אנשי צוות, הוא כבר יצר לעצמו אויבים מבפנים למרות שאלה היו צעדים מתבקשים כדי לקיים את המועדון. לדעתי פה הוא נפל, וגם זה בזכות הרצון העז שלו לייעל את המערכת ולעזור למועדון הזה. זו ההתרשמות שלי כאחד שמסתכל מהצד.

 

תירוצים יש מפה ועד הודעה חדשה.
אני לא יודע מה ברקוביץ׳ ראה או חשב שהוא ראה בדומב. הדרך שבה דומב נבחר לאמן מעידה על הרמה של ברקוביץ׳ בתור מנג׳ר, זה הכל.

 

אני לא מגונן על ברקו, אבל כמו שזה נראה על פני השטח זה בלתי אפשרי לעבוד בהפועל ת"א כשאין לך כתובת אחראית מעלייך.
כל אדם בעל תפקיד מושך לידיו את הסמכות, עוקפים שם אחד את השני וזה עוד בלי לומר מילה על המצב הכלכלי במועדון.
בעידן דניאל יאמר במכבי נתניה הוא הוכיח את עצמו (אפילו שהתפטר), כך שלדעתי במועדון שפוי הוא מסוגל להצליח בתפקיד הזה.

הפועל ת"א במצבה היא קן צרעות, ואפילו שהוא "איש של אתגרים" אסור היה לו להתקרב לשם מלכתחילה.

 

מסתבר ש'הקוסם' יכניס את כל עובדי הפועל למקלט ביום ראשון במסיבת עיתונאים; מסיבות עיתונאים עם ברקוביץ' זה קצת כמו ריאלטי. אתה יודע שהוא לא יחדש לך כלום, אתה יודע שהתוכן יהיה מפוקפק באמינותו במקרה הטוב ופשוט ירוד ונחות להפליא במקרה הרע, ואיכשהו תמיד תחטא להקשיב לו. כי זה פאן. כמו סרט כ"כ רע שהוא טוב.

מזלו שאת הכסף שלו הוא עשה, כי הוא לא היה מסתדר בעולם של מבוגרים אחרי הפרישה.

 

מה?
הבן-אדם לא פתח את העונה שם, איך לעזאזל אתה קורא זה הוכיח את עצמו?

 

עדיין אל תבטל אותו, יש לו קרדיט לא מבוטל בהצלחה של נתניה באותה עונה.

 

אייל ברקוביץ' הפך את אותו קיץ בנתניה לחגיגה אמיתית וזה לזכותו. לירן שטראובר, אבי סטרול, מזואה אנסומבו ואדריאן פיטו שני זרים שנתנו עונה נהדרת שנה קודם, החזרה של קלמי סבן הביתה, אופיר חיים, ואפילו את המלפפון החם של הקיץ איתי שכטר שהיה הבטחה גדולה ברקוביץ' הצליח לשכנע לבוא לנתניה למרות שהיתה לו הצעה על השולחן ממכבי ת"א.
והינה ההוכחה שכשכן היה לו כסף בכיס- הוא לא התפשר על עמדת המאמן והנחית בנתניה מאמן בכיר ולא סתם מישהו- אלי גוטמן.

אייל ברקוביץ' הפך את הקיץ הזה למשהו שעבורי לפחות הוא בלתי נשכח ואני לא זוכר בז כזה סביב הקבוצה.
אלי כמובן השלים את העבודה כשהביא את דדי בן דיין ולואיס מרין ובנה הגנה שלא נראתה במכבי נתניה מאז ימי חיים בר.

 

אני לא אתייחס לכל הפנטזיות שנרשמו פה, אני רק אשאל איזה קרדיט בדיוק יכול להיות לבן-אדם שהיה בנתניה רק חודשיים? הוא לא היה שם מספיק זמן לעשות כלום, וגם מה שהוא עשה בחודשיים היה מלא שערוריות וריבים ולכן הוא גם עזב.