הפועל תל אביב 2016/17: אחרי 27 שנים רצופות יורדים ללאומית

הפועל בהחלט שוב איבדה את הידיים והרגליים, ככה זה שאין דמות רצינית או סמכות מקצועית חזקה. מאמין שאם לוזון היה נשאר הוא היה מונע חלק מהבלאגן הזה בסגל למרות שבשנה שעברה הפועל של גוטמן גם כן החתימה המון שחקנים וחלקם מיותרים כמו קאווה הזה ולוטם ז'ינו. טב"ח הבלם לא יגיע, זו הנפצה. לגבי החלוצים: לא מחזיק משחר הירש, נראה לי די כבד. שמחתי שהגיע בתקווה שיגיעו אחרים טובים ממנו. קשה לי להצביע על נקודה טובה אצלינו מהקישור האחורי ומעלה, באמת שיש לי סלט בראש. צריך איזה שחקן שיוסיף מהירות, נניח איסמעיל ריאן, וכמובן לשחק עם 4 שחקני התקפה נגד קבוצות התחתית. מצד שני לא חושב שאפשר להאשים את קורצקי בבית-זונות שהיה בנתניה בעונה שעברה. שלומי דורה בנה קבוצה חסרת רגל מסיימת, חסרת מזל אם תרצו, ועטר היה זה שדירדר את נתניה באמת לרצף הפסדים עמוק.

 

סלים טועמה פרש מכדורגל: "לא יכולתי ללבוש צהוב"
מסביר למה סירב להצעה ממכבי ת"א, בטוח שהנבחרת תגיע לטורניר גדול ("כשיהיו בהרכב כמה שחקנים ערבים"), בוחר את הטובים ביותר איתם שיחק בהפועל ת"א וחושב שאין סיכוי לערבי בבית"ר ("לטביב לא יהיה אומץ"). ראיון פרישה המלא:: לחצו כאן [הורדתי את החלקים שפחות קשורים לכדורגל].

http://images1.ynet.co.il/PicServer5/2017/02/02/7560100/75600860100099980650no.Xxx

הוא תוצר מחלקת הנוער של גדנ"ע יהודה, עד שהצטרף להפועל ת"א ב-1998. נחשב לאחד מ'תינוקות קשטן'. זכה עם הפועל בדאבל וכבש שער בגמר הגביע הדרמטי נגד בית"ר ירושלים בשנת 2000. כעבור שנתיים היה חלק מהמסע הקסום לגביע אופ"א כשהפועל הגיעה עד לרבע הגמר נגד מילאן. הוא בישל לאוסטרץ' את שער הניצחון נגד לוקומוטיב ברוסיה בגומלין. לאחר חמש עונות בהפועל הוא עבר למכבי פ"ת, נדד לתורכיה ושוב חזר למכבי פ"ת. בקיץ 2006 חזר להפועל ת"א לקדנצייה שנייה ואחרי עונה טובה ברמה האישית כולל צמד מטורף נגד פאריס סן-ז'רמן בצרפת וגם שער נגד גלאזגו ריינג'רס בליגה האירופית - יצא שוב לאירופה וזכה עם סטנדרד ליאז' באליפות בלגיה. עונת הבכורה הייתה טובה, השנייה פחות ולטועמה יש פרק יווני בקריירה - במדי לאריסה. לאחר הדאבל האדום הוא חזר להפועל לקדנצייה שלישית וכבש את שער הניצחון בגמר הגביע נגד מכבי חיפה ב-2011, כשבעונה לאחר-מכן בישל לאיגיבור את שער הניצחון בגמר נגד אותה יריבה. בקיץ 2014 אייל ברקוביץ' החליט להיפרד ממנו וטועמה נדד לליגה הלאומית. לטועמה, שהיה ידוע בזכות הכדורים החופשיים המושלמים ורגל שמאל האימתנית, והוא אחד מהמבשלים המצטיינים מאז קום המדינה, 286 הופעות ליגה במדי הפועל ת"א בהן כבש 44 שערים. בנבחרת ישראל רשם 13 הופעות בהן כבש שער אחד.

*****

אחרי שזכה בדאבל עם הפועל ת"א, בעוד שלושה גביעי מדינה, ובאליפות גם עם סטנדרד ליאז' בבלגיה, החליט טועמה לעשות הסבה מקצועית ולשמש כעוזר מאמן של אופיר חיים במכבי שעריים מהליגה הלאומית. "הגוף לא סוחב כמו פעם", הוא מסביר, "גם נפצעתי לפני חודשיים בגב ואני פשוט לא מסוגל לחזור. הגיע הזמן לפרוש". טועמה הותיר חותם בכדורגל הישראלי מאז היותו חלק מ"תינוקות קשטן'" בהפועל ת"א, אבל גם היה קורבן לגזענות בלתי פוסקת, בעיקר מצד חלק מאוהדי מכבי ת"א ששרים "טועמה מחבל" לעיתים. "אני לא מבין אותם", אומר הקשר לשעבר. "מעולם לא התעסקתי בפוליטיקה, אני גר בלוד מהיום שנולדתי. כשהיו מלחמות לא ירדתי למקלט כמו כולם? אנחנו חיים במדינה אחת עם גורל משותף. אם אסתובב מחר בת"א ויגיע מחבל, אני לא יכול להיפגע? אז לכנות אותי מחבל?"

איך התמודדת עם זה כשחקן?
"זה לא הציק לי יותר מדי, אולי נתן לי הרגשה של 'אני אראה לכם מה זה'. לא חשבתי לרדת מהמגרש. הגזענות הזו הייתה צצה גם ברחוב. אוהדי מכבי ובית"ר היו מקללים אותי, או מתקשרים לבית של ההורים שלי ומקללים. לפני משחקים נגד בית"ר שמעון גרשון ויוסי אבוקסיס היו אומרים לי שהתשובה הכי טובה זה לפרק אותם עם שער".

"אני מרגיש פספוס בקריירה"
חוץ מאימון, טועמה חושב גם על הקמת בית ספר לכדורגל בלוד ומגלה כי הוא עומד להשיק פרויקט יחד עם שרבל ג'ובראן, בנו של שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן. "אנחנו רוצים להתחיל לייצג שחקנים ערבים. הם גדלים ואין מי שיכוון אותם. היום סוכן רואה שחקן עם פוטנציאל וזורק אותו לכל מיני מקומות, לפי האינטרס הכלכלי שלו. יש הרבה שחקנים ערבים איכותיים, אבל לפעמים חסרה להם החוצפה החיובית במגרש. הם יותר מדי עדינים וטובים. אני רוצה לתת להם את הדחיפה, לתרום מהניסיון שלי".

מרגיש פספוס בקריירה?
"כן, שלא יצאתי לחו"ל בגיל מוקדם יותר".

רגע השיא?
"היו הרבה. תינוקות קשטן. לא ספרו אותם והבאנו דאבל להפועל ת"א, רבע גמר גביע אופ"א שהיה רגע גדול ומרגש".

השער הכי חשוב?
"השערים בדרבי, הצמד נגד פריז סן־ז'רמן בפארק דה פראנס, ונגד גלאזגו ריינג'רס בארץ".

ועכשיו הפועל ת"א נפלה לתהום.
"עצוב. היה לי ברור שזה יקרה. ההתנהלות לא הייתה טובה יותר מדי שנים. הבלגן בין טביב למוני הראל, ואז חיים רמון וההתנהלות הלא טובה שלו, עד שהכל התפוצץ. לאמיר כבירי הייתה כוונה טובה, אבל הוא טעה כשלא בדק הכל לפני".

אתה חושש לגורל המועדון?
"דווקא המהלך שקרה להפועל טוב. לא יקרה כזה אסון אם הם יירדו ללאומית, יחזרו תוך שנה לליגת העל, ואז לצמרת. צריך להגיע בעלים חזק, כדי שהקומץ שהסתובב לנו בין הרגליים במתחם האימונים לא יחשוב שהוא מנהל את המועדון".

דרג את המאמנים שהיו לך.
"מספר אחת דרור קשטן, שגידל אותנו. אחר כך אלי גוטמן, טקטיקן ברמה הגבוהה ביותר. גיא לוזון אימן אותי בתחילת דרכו וראו שיהיה מאמן גדול".

השחקנים הטובים ביותר?
"הגדול מכולם היה יוסי אבוקסיס, לא היה ולא יהיה אחד כזה. נשמה, מנהיגות. ברשימה אחריו שמעון גרשון, רונן חרזי, שביט אלימלך, שלום תקווה והשוער וינסנט אניימה".

איל ברקוביץ' שיחרר אותך עם הגעתו.
"שמחתי כשהגיע להפועל, כי הוא אוהב סמלים שמזוהים עם המועדון. ציפיתי שייתן לי לפרוש במועדון שלי, זה היה החלום. כנראה לדבר בתקשורת זה הכי קל ולעשות זה יותר קשה. אני מאוכזב ממנו, הוא עושה הפוך ממה שהוא מטיף בתקשורת".

שוחחתם על העניין?
"הוא דיבר איתי דקה, אמר תודה ולהתראות. יש צורה והתנהלות לכבד אנשים, והוא נכווה בעבר בדברים האלו, כשרצה לחזור למכבי חיפה ולא נתנו לו. ציפיתי שלא יעשה את זה לאחרים".

בכלל, בהפועל ת"א יש בעיה בהתנהלות מול שחקני עבר.
"כי כל כמה זמן מגיע בעלים חדש. תמיד הייתי אדום, הילד שלי יהיה אדום, ואם יקראו לי תמיד אשמח לחזור".

שיחקת עם ערן זהבי בהפועל ת"א.
"הוא בישל לי את שער הניצחון בגמר הגביע נגד מכבי חיפה, ואני החזרתי לו עם הבישול למספרת בליון. לא האמנתי שערן יעשה מה שהוא עושה, אבל הוא תמיד היה אחד שעובד ורץ בלי הפסקה. בהפועל היו שחקנים הרבה יותר כישרוניים ממנו, למשל גילי ורמוט, אבל זהבי הוא פרנק למפארד הישראלי - תנועה וריצה לעומק בלי הפסקה".

אם הייתה לך הצעה ממכבי ת"א?
"כשהייתי בליאז' קיבלתי הצעה ממכבי ת"א, כשאבי נימני היה המנהל המקצועי. לא יכולתי ללבוש צהוב. לא אוהב אותם ספורטיבית. ורמוט עשה את המעבר הזה, אבל תהיה בטוח שהוא לא רצה ללכת למכבי, והבין מהשנייה הראשונה שעשה טעות. אם אתה לא מרגיש בבית, לא תוכל להפיק מעצמך כלום".

נבחרת ישראל היא פספוס מבחינתך?
"היה מגיע לי לשחק יותר. היו מאמנים שהעדיפו שחקנים שלהם. בתקופה של קשטן שיחקתי יותר, כי הוא הכיר אותי. לייצג את המדינה זה משהו שאני גאה בו".

*****

דווקא אתחיל עם משהו שלא קשור לכדורגל. אני חושב שסלים טועמה איש טוב ונעים הליכות, הוא אכל הרבה חרא מהיציעים, גם ממכבי וגם מבית"ר, הצהובים אפילו זרקו עליו בקבוקים והפריעו לו להרים את כדורי הקרן בדרבי - וטועמה לא נגרר למלחמות האלה, לא טינף מעולם, נשאר צנוע, לא עורר פרובוקציות ובסה"כ רצה לענות לאוהדים שמיררו את חייו - על כר הדשא. גם חבר שלי אוהד בית"ר אמר את זה, ואני זוכר את הנפילה של בן-שושן ששר את השיר ההוא אחרי הזכייה של בית"ר בדאבל. סלים לא לקח ללב, הצטלם עם בן-שושן בפרסומת נגד הגזענות ושכח מהעניין.

לגבי הכדורגל, נעזוב את הקלישאות על שחקן שנתן הכל על המגרש כי לסלים היה כישרון לגולים. המצבים הנייחים שלו היו מדהימים, כל קרן היא חצי גול ושלא נדבר על הבעיטות החופשיות שלו: בלתי-אפשרי לשכוח את שתי הבומבות לחיבור נגד מכבי - ב-2003 בדרבי המטורף(3:1) - והוא כבש שער ממש דומה נגד הפועל פ"ת, וגם ב-2007. את הגול נגד ריינג'רס. הוא גם כבש ב-2011 נגד הפועל חיפה, הפועל רמת-גן ומכבי פ"ת(בדקה ה-90) אם אני לא טועה. מעבר לכך הייתה לו הרמה מדהימה גם תוך כדי משחק ומהירות לא רעה בכלל. סלים סמל, מהשחקנים שגדלתי עליהם וכמה היה מצער שלא השתמשו בו מספיק אפילו בעונה שאחרי הדאבל. ניסה להיות 'השלום תקווה' החדש של הפועל. שחקן שמאוד אהבתי, שיחק כמו אוהד. הוא לא היה השחקן המוכשר ביותר בישראל ואם הקריירה שלו מפוספסת אז רק במקצת. מכבי תמיד שיקשקה ממנו.

אני קורא את ראיון הפרישה ומאוד רוצה שישתלב בצוות המקצועי ושלהפועל יהיה קצת כבוד לשחקני העבר. מעבר לכך הוא מזכיר את רגעי השיא בטירוף של ילד. הוא מדבר על השחקנים הגדולים ביותר ששיחק לצידם, תראו איזה שמות: שמעון גרשון, שביט אלימלך, יוסי אבוקסיס, בהמשך הזכיר את רונן חרזי, שלום תקווה(שחקנים שבתור ילד אני פחות חוויתי אותם באדום) וגם את אניימה. אתה מבין איזו זכות זו פעם הייתה לשחק בהפועל ת"א, איזה שמות. והיום החולצה הזו שווה לתחת. סלים טועמה סלים, אנחנו אותך אוהבים.

קצת וידאו:

http://mscwbe.wcdn.co.il/archive/255155-5.Xxx

http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/947892/PHW53_wa.Xxx

הדרבי המטורף ב-2003 - לחצו כאן| הדרבי המטורף ב -2007 - לחצו כאן| הניצחון 4:2 בפריס - לחצו כאן| הגול בגמר הגביע ב-2011 - לחצו כאן| קליפ ישן מ-2011 עם כמה שערים יפים - לחצו כאן

 

טועמה שיחק במכבי פ"ת במשך שתי קדנציות, כל אחת למשך עונה אחת, כשבאמצע היה מעבר לא מוצלח לתורכיה. כך שזה לא מתיישב עם התזה שלך. אם הוא לא היה טוב או מחויב אף-אחד לא היה מחזיר אותו. היו מאוד מרוצים ממנו בקבוצה אז והוא שיחק טוב. זכורה איזו התבטאות קצת יותר מדי כנה מצידו בתקשורת - 'אם הפועל תיהיה במאבקי הירידה יהיה לי קשה מאוד לשחק מולה', אבל לא מעבר

- בספורט5 הציגו את תמונת המצב העגומה של הפועל: 49 שחקני רכש בשנתיים
מעניין כמה הפועל רכשה בין 2000 ל-2010 למשל.
מעניין מה המצב בקבוצות אחרות.
נתון עצוב שאי-אפשר לברוח מזה. בפורום 'שדים' יש דיון על השחקנים הכי גרועים שלבשו את החולצה האדומה. רובם מ-3 העונות האחרונות.
- רכישות טובות: נמניה ניקוליץ', ארון שוינפלד, אביחי ידין, עמרי אלטמן
- בינוני: אריאל הרוש, אוראל דגני, חן עזרא
* מניח שברשצקי יתברר כהחתמה נכונה.
את השאר אפשר לחלק לגרוע עד גרוע מאוד יחד עם מביך.