הפועל תל אביב 2016/17: אחרי 27 שנים רצופות יורדים ללאומית

במחזור הסיום, ברגע האחרון, במגרש של היריבה השנואה, במשחק עם כל-כך הרבה תהפוכות(שער יתרון מהיר, אדום שלא היה ולא נברא, פנדל מוחמץ ועוד אינסוף), כשזה לא תלוי בך ולא לרגע - לא, זה לא יחזור לעולם, זה פעם בחיים. כמו הדסימה של ריאל מדריד וראמוס, כמו בארסה ופאריס, כמו יונייטד ובאיירן בגמר ליגת האלופות, כמו ליברפול נגד מילאן.

הפועל הייתה חייבת לזכות באליפות גם שנה אחת אחר-כך וליצור שושלת, בסופו של דבר סגל שחקנים פסיכי, נניח שהיה רק שנתיים(ב-2008/09 היה חסר לנו קצת מהתחכום של שכטר והגולים של דדי, אבל חיפה הייתה בינונית וניצחנו ברוב המשחקים הגדולים חוץ מבאותו יום) - הביא רק אליפות אחת. עם עוד זכייה באליפות היה קל יותר לשמור על חלק מהכוכבים. אבל לא היינו יציבים מספיק ואחרי שפירקנו את חיפה במשחק העונה - הפסדנו בטדי כמו לוזרים וכמובן במשחק העונה בקרייה, מקום שניצחנו בו בסיבוב הראשון ועוד בעשרה שחקנים.
אני גם לא חושב שיקרה עוד מצב כזה בקבוצה אחרת שכל הכסף מהקופה נעלם, החובה נערמים עוד עוד ועוד וכבר אחרי 3 שנים היה חוב כבד(לא מאה מיליון אבל לדעתי 15-20 מיליון לפחות), ושכל גיבורי הדאבל מפוזרים במקומות אחרים - זהבי כמובן, שכטר, ורמוט, גם ידין היה ירוק, אניימה היה צהוב ועוד ועוד.

בכלל הסיפור שלי סביב המשחק הזה מאוד מוזר, השגתי טרמפ בפוקס, רציתי לבטל בכלל את הכרטיסים כי הייתי שבור מהתיקו בדרבי ואני זוכר את אותו אוהד קם מהריצפה ואומר 'תאמינו! תאמינו. אני מאמין בבני-יהודה', אחרי שבכינו כל שער 5 בתיקו 0:0 עם מכבי שחגגו ורצו לתקשורת. אמא שלי שכנעה אותי ללכת למשחק ובאתי בגישה של 'להגיד תודה על עונה יפה'. לא היה לי אינטרנט בטלפון וחבר שלי הבן זונה שהצליח להשיג שידור למשחק לא הסכים להראות לי את חיפה-בני-יהודה. למחרת הייתה לי מתכונת בספרות אבל אמרתי לבוחן שאין מצב. הרגע הכי יפה שלי בחיים עד שבא ראמוס בדסימה..

 

הזיכרון של זיטו.ביום שבת הפועל תארח את בני-יהודה למשחק חשוב מאוד כשהזכרונות מהמשחק האחרון הם די כואבים. הפועל הובילה 1:0 משער של אלטמן וחלמה לטפס מעל הקו האדום והפסידה 2:1. להפועל שצימקה את הפער מחוף מבטחים יהיה צ'אנס נוסף בשבת.
בינתיים איבזיטו אוגבונה החלוץ שלנו בין 2003-2006 שחוגג היום את יום-הולדתו - העלה פוסט מרגש לפייסבוק עם איחולי בהצלחה והוסיף גלריית תמונות ממשחק זכור במיוחד נגד הכתומים - גמר גביע המדינה ב-2006. אוגבונה היה זה שבישל את שער הניצחון ליבוריאן וזה היה גביע ראשון להפועל מאז הדאבל בשנת 2000. "זה היה גמר יוצא דופן נגד חברי הטוב אניימה ויחד עם פליקס אובוקה. זו הייתה תקופה נהדרת, הפועל הוציאה ממני את הטוב ביותר ואני מקווה לבקר בקרוב".

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/17458294_10158395075960324_3464993217638360354_n.Xxx?oh=f980f9e9b904bd4bda95839dc7237528&oe=596B7EFE

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/17499060_10158395076070324_2533765656946130888_n.Xxx?oh=b04361f5ea674808ab745af5ef9a7159&oe=595E05AE

https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/17523059_10158395075520324_569717847334756073_n.Xxx?oh=80d54a18d87f4af95da8f00168bdd3b7&oe=599B6CAD

אני חושב שזה הבישול היחיד שלו בהפועל חוץ מהבישול לטועמה בפאריס. וברצינות - מהיר כמו שד, חזק, שחקן שנתן את הלב על המגרש, אחד משירי היציע המרגשים ביותר בכל הזמנים. חבל שעזב לברוז' כמו גנב בלילה וגם סבל מפציעות. אוהבים אותך זיטו

 

אוגבונה הוא רכש של קשטן בעידן שאחרי מהפכת קיץ 2003 בה כמעט כל שחקני המפתח עזבו - אבוקסיס, טועמה, בלילי, בן-לוז, הלמאי, אסי דומב ועוד ועוד ועוד. היה מתסכל לראות שהוא לא השתפר בשליטה שלו בכדור למשל והיה מסורבל אבל בהחלט היה שחקן אהוב. אני זוכר את הפצצה שלו מול מכבי בדרבי המרגש 3:0 בעונת השייע ומעבר לכך את הצמד שלו באותה עונה נגד באר-שבע, 3:1 כל-כך חשוב שהבטיח הישארות בליגה כשהמגרש מפוצץ ב-10,000 אוהדים. אין כבר שחקנים כאלה. אוגבונה גם היה הסיוט של בית"ר ללא ספק.

http://images1.ynet.co.il/PicServer2/20022007/1043973/IMG_8910-(Large)_wh.Xxx

- הצמד נגד באר-שבע
- השלושער מול בית"ר
- אוגבונה נגד מרמורק

 

כתוב בספורט5 שהפועל עורכת שיחות עם אבוקסיס והגיעו להבנות שהוא יאמן בעונה הבאה במידה והפועל תישאר בליגה. גם אופציית חיים סילבס עדיין קיימת. עכשיו רק נותר להישאר בליגה! קורצקי חייב לעשות את ההפרדה ולנסות לגרום להנהלה לשנות את דעתה ע"י ניהול משחק חכם בישורת האחרונה, כמובן שכל זה לא קשור בכלל לשחקנים. ומעבר לכך - אבוקסיס צבר ניסיון, הוא מאמן מצוין ועל החיבור שלו להפועל מיותר להרחיב. הוא נכשל בקדנצייה הקודמת באדום, היה לנו רצף שחור משחור שהתחיל דווקא עם הפסד לבית"ר בבלומפילד, משחק שאם אנחנו מנצחים בו אז הבלוף נמשך ואנחנו עדיין מקום ראשון - אבל למרות שהוא לא נקי לחלוטין, יש נסיבות מקלות.

 

http://images.one.co.il/images/one/450_250/gg1287262.Xxx

קצת שמחה בהפועל. בפעם השנייה העונה הפועל רושמת רצף של שני נצחונות רצופים. ברחבי האינטרנט אפשר לראות, כמו שהציגו לחצי דקה בתוכנית 'שער השבת' - גם את העידוד המדהים של הקהל 'במנהרה' במושבה רגע לפני המשחק| וכן את חגיגות היום-הולדת של טוטו תמוז שזכה ל-'עוגה בפנים' לכבוד יום-הולדתו ה-29. תמוז רשם סגירת מעגל יפה - כבש את שער הבכורה שלו בהפועל מאז שחזר דווקא ביום-הולדת, כשגם שער הליגה האחרון שלו בישראל היה נגד בני-יהודה, בתאריך 2.4.2013.

בהפועל החמיאו למאמן קורצקי שפתח בהרכב נכון וגם חגג עם השחקנים בסיום, לקפטן ידין שחזר לשחק אחרי היעדרות ממושכת וכן לעומרי אלטמן שרשם שני בישולים. אוראל דגני אמר לאחר המשחק - "זה היה ניצחון ממש-ממש חשוב, אני שמח שלמרות איך שהמשחק התפתח והכרטיס האדום, הצלחנו לנצח וכולם היו מחויבים. עשינו התקדמות גדולה מאז המשחק האחרון נגד בני-יהודה". בהפועל רק מקווים לסיים את המחזור מעל הקו האדום.

-----------------------------

המאבק עוד ארוך. מותר לשמוח אבל ניצחנו בקרב ולא במלחמה. הקהל היה מרגש. אסור לעצור עכשיו. מעבר לכך, הפועל באמת התגבשה קצת העונה והיא מחוברת מבחינה חברתית לדעתי למרות כל מיני עשבים שוטים כמו סיטון ואחרים. זו באמת הייתה שמחה אמיתית. חיבור כזה לא היה בעונה שעברה לדעתי וגם בזו שלפניה. בסיום העונה בעזרת השם אם נישאר - צריך לחשוב טוב-טוב מיהם הבודדים שצריך להשאיר. חלק יגידו 'מה, שוב מהפכה?' אבל הסגל חלש. מה גם שהרוש יעזוב כמעט בוודאות וגם אלטמן.

 

http://images.one.co.il/images/d/dmain/ms/gg1288278.Xxx

היום שאחרי הפועל חיפה. דקות ארוכות אחרי שריקת הסיום, המאמן מנחם קורצקי, עוזרו יגאל אנטבי והאחים ניסנוב ניסו לנתח את שקרה על כר הדשא. במועדון הסכימו כי משחק ההגנה היה גרוע, אבל לא רק מצד הרביעייה האחורית אלא של הקבוצה כולה, והסבירו את זה בלחץ שבו השחקנים נמצאים בשל מלחמת ההישרדות. כל זה קרה לפני שאשקלון החזירה את הפועל מתחת לקו האדום אגב.

בנוסף, בהפועל סיפרו שארבעה שחקנים סבלו מוירוסים שונים וסחרחורות: אריאל הרוש, אוראל דגני, ג'ון צ'יבוייקה (שגם הוחלף בעקבות שלא הרגיש טוב) ואייל משומר. דגני אפילו קיבל אינפוזיה של נוזלים במהלך ההפסקה. "עם איך שהמשחק התפתח, צריך להגיד תודה שלא הפסדנו. לא הגענו למשחק", אמרו במועדון. "אנחנו רק מקווים שהפועל חיפה תמשיך להילחם ככה מול שאר הקבוצות ושזה לא היה מקרה חד פעמי ורק נגדנו".

בהפועל היו כמובן מרוצים מהשערים שהובקעו ומכך שעומרי אלטמן חזר לכבוש אחרי כחודש, שצ'יבוייקה סופר כבר שער שלישי בשלושת המשחקים האחרונים וששחר הירש ידע לעלות כמו שצריך מהספסל וכבש את שער השיוויון. לגבי הקפטן אריאל הרוש, שהיה אשם בשער השני, אמרו בקבוצה: "הוא החזיר עם כמה הצלות מטורפות לקראת הסיום". אולם היה גם את הצד השני והאווירה הייתה מעורבת. רוב השחקנים התנחמו בנקודה שהושגה, אך ציינו כי היה להם מזל בהשגתה. בניגוד לאלו, אריאל הרוש וטוטו תמוז הלינו כי "הרבה שחקנים פה לא הופיעו למשחק" והתרעמו על השערים שספגה הקבוצה. "נראינו חרא, היינו צריכים לקבל חמישייה", אמר גורם במועדון. "לא הייתה לנו הגנה בכלל, כולם היו חושך. זה היה המשחק הכי חלש שלנו בחודשיים האחרונים. אחרי שניצחנו את בני יהודה עשינו חגיגות כאילו נשארנו בליגה, כנראה שבגלל זה נראינו ככה".

אייל משומר ידע להסתכל על חצי הכוס המלאה: "השגנו נקודה חשובה. לא שיחקנו טוב, אבל צריך לדעת גם לא להפסיד במשחקים כאלו, כך שנקודה זה גם משהו מבחינתנו. לא עמדנו טוב על המגרש, היו לנו שחקנים חולים, היה ריפיון באמצע, אין קשר בין היכולת שלנו לבין זה שהגענו אחרי שני ניצחונות רצופים". בהפועל סיכמו - "זה יהיה מאבק ארוך וקשה עד הסוף, ידענו את זה".

 

השער של של בן-בסט שנפסל בגלל נבדל - היה חוקי לגמריי ואם זה היה 2:0 אז הפועל בחיים לא חוזרת אפילו לתיקו. בגדול לא חושב שיש כאן קונספירצייה, לקבוצות הקטנות אין כלום נגד הפועל, זה לא שמכבי או בית"ר פותחות רגליים ליריבות ועולות בהרכב משני כי יש להן אנטי הפועל. אף-אחד לא 'עוזר' להפועל, גם השחקנים שהגיעו למשל היו פירורים מכל מיני קבוצות, שחקנים שאף-אחד לא רצה כמו משומר או תמוז שהיה שחקן חופשי, להוציא את ברשצקי למשל; ואף-אחד גם לא 'אנטי הפועל'.
מה שכן כל מי שבא בטענות לגבי הפחתת הנקודות - למה הורידו רק 9 נק' ועוד ועוד ועוד - אני מסכים שהעונש הזה מגוחך אבל זה התקנון ואין סיבה שהפועל תקבל עונש אחר. אם נישאר בליגה נצא מהעונה הזו מחוזקים ועם עתיד טוב יותר בטווח הרחוק אני מקווה.

אגב, 4000 אוהדים אתמול באו לסמי עופר, באמת שאפו, אין מילה אחרת. צבא אדום.