הפרמייר ליג, מח' 9: 2-2 מהנה בין ארסנל לליברפול. צ׳לסי מנצחת את ניוקאסל. 0-1 קטן לסיטי

סיכום מדויק של פתיחת העונה.

בפועל בעקבות החודשים הראשונים האלו + חלון העברות רע + העובדה שז׳סוס וסטרלינג מסתמנים כגוויות, סביר להניח ידחפו דווקא עמדות כמו קיצוני ימין, 10 ואולי קישור אחורי/הגנה בתעדוף שלו. מאמן נהדר טקטית, אכן מעצבן עם הבזבוזי זמן, אבל בבניית סגל הוא לא לומד מטעויות.

שני צעדים קדימה, צעד אחורה. זה הסייקל איתו.

בתור אחד שצמוד לארסנל במילניום הנוכחי, חוויתי בשנתיים האחרונות אופטימיות שלא חוויתי תקופה, אבל מתחיל לחדור החשש שיש מצב שהפיק של הארה הזה יגמר בלי אליפות.

 

לפני העונה הסתקרנתי מאוד לראות אם תצליחו לעשות את הצעד הנוסף שדרוש בשביל להיות קבוצה שלוקחת תארים. לאור פתיחת העונה הזאת אני מתחיל לחשוב שלא. אמנם עוד מאוד מוקדם אבל יש לי תחושה שההססנות של ארטטה היא העקב אכילס הכי גדול שלו. טקטית עשיתם לנו קרקס במחצית הראשונה, ובמקום לבנות על זה ולהרוג את המשחק, הוא החליט לנסות לשמור על היתרון.

אמנם זה לא בושה לשחק עם 9 שחקנים מאחורי הכדור ובזבוזי זמן כשאתה פחות שחקן באתיחאד, אבל זה בהחלט בושה (ובעיקר לא יעיל) לעשות את זה באמירייטס נגד ליברפול ב11 על 11 כשאתה מוביל ונראה טוב יותר. וזה משהו שחוזר על עצמו גם, כמדומני שבעונה שעברה קרה משהו דיי דומה נגדנו.

 

אני לא בטוח שזה משהו מכוון מארטטה. בראיון לאחר המשחק אפשר להבין מדבריו שהוא מאוכזב מאיך שעלינו למחצית השניה. זו בעיה מנטלית ופחדנות אצל השחקנים, במיוחד כשאתה מרגיש כל כך פגיע מאחור. כמובן שזה גם באחריותו, אבל אני לא חושב שזה מתוכנן ולא זוכר יותר מדי משחקים בהם זה קרה (היו משחקים שבהם פשוט היריבה היתה אגרסיבית והשתלטה על המשחק למשך כמעט כולו, כמו ספרס ואטלנטה - וזו בעיה אחרת).

 

זה לגמרי קשור לחלק האחורי הרעוע.
וויט היה טוב אבל את היכולת שלו כבלם אנחנו מכירים. ארטטה הצליח להציל את הרכישה הזו עם ההסתה שלו למגן והעונה אני רואה בו שחקן גיבוי(נראה שגם ארטטה שמול סיטי לדעתי עלה עם ההגנה המועדפת עליו). לידו קיוויו שהיה נורא נגד בורנמות ובעיני גם פה יש לו חלק בשער(עשה פעולה מאוד מוזרה ונתן לכדור לכיוון נונייז לעבור. בצד ימין פארטי שהיה טוב אבל הוא לא מגן ימני ופעולה רעה שלו הובילה לקרן מאוד מיותרת בשער הראשון) וילד בן 18 בשמאל... כנראה שבלי לצופף במצב הזה כמו שבלי לצופף במשחק מול סיטי- היו בסבירות גבוהה מובילים להפסדים בשני המשחקים האלה.

 

בהחלט. עובדתית בהרכב מלא, ארטטה לא התבנקר, להפך, הוא דוגל בלחץ גבוה והתקפה לאורך משחק שלם.

הריגת משחקים ומריחות של נייחים/אאוטים זה משהו שהוא כן הביא מההתחלה וזה מעצבן.

 

הייתי חייב לחזור לזה עם התגובה של פאלמר
https://x.com/ryanator109/status/1850568051256873201?s=46

וגם נתן צהוב, אין נעל כזה.

 

אני לא אומר שאין קשר אבל כשאני משווה לקלופ וגוארדיולה שנתקלו לא פעם בסיטואציות כאלה עם אלתורים בהגנה, קלופ כמובן כמעט עונה שלמה של חילטורים בעמדות הבלמים, הם כן עשו התאמות אבל אף פעם לא ככה. תמיד שמרו על מידה מסוימת של שליטה או ניסיון לשלוט.

פה לא הרגשתי שניסיתם בכלל לחזור למשחק.

 

ברגע שכתבת עונה שלמה זה כבר מצב שונה.
אם וויט וגבריאל עכשיו משחקים יחד 4-5 משחקים או אפילו וויט וקיוויו התיאום עולה והם צוברים ביטחון יחד.
סאליבה החסיר אתמול משחק ראשון מאז תחיל עונה שעברה. הוא וגבריאל שיחקו כמעט בכל המשחקים. יש ביניהם הבנה עיוורת.
וויט הוא לדעתי גיבוי לצד ימין. קיוויו עונה שעברה היה גיבוי לצד שמאל.
פתאום הם הבלמים שלך ועם שני מגינים מאולתרים ובמשחק מול יריבה חזקה ש 4 פור מעליך שאסור לך בשום מצב להפסיד- מאוד הגיוני לנסות לשמור על היתרון ולא לרוץ לתקוף בחמת זעם ואז לחטוף את השני כמו שקיבלת את הראשון בעוד כדור ארוך מול הגנה שייקית.

 

יש היגיון בזה אבל יש גם היגיון הפוך. קודם כל ווייט לא בלם ענק אבל עדיין שחקן פרמיירליג שהיה אצלכם באנקר בהרכב תקופה ארוכה, הוא לא חסר מושג לגמרי. קיוויור אני פחות מכיר אבל גם אמור להיות שחקן לגיטימי לא? כלומר האלתור הכבד היה רק עם הילד שעלה דקה 76... בעיניי הבעיה התחילה כבר בחצי שעה שקדמה לזה.

לא מדובר על לתקוף בחמת זעם, יותר על מה הגישה שאתה מנסה להנחיל לשחקנים במצב כזה. שוב יצא לי לראות את קלופ מעמיד הגנות עם קוואנזה ובראדלי לפני שהם היו שחקנים לגיטימיים, עם נאט פיליפסים למיניהם. תמיד המנטליות הייתה לנסות לשלוט. אף אחד לא ציפה מהם להניע כדור כמו ואן דייק בשיאו אבל ההתאמות התבצעו מתוך ניסיון אמיתי להשאיר את סגנון המשחק יחסית כמו שהוא.

בעיניי הפער בין המחצית הראשונה שלכם לשנייה היה גדול מדי גם לפני הפציעות וגם אחריהן.

 

לדעתי רגע המפנה במשחק היה שגבריאל יצא.
וויט וקיויו זה צמד בלמים ברמה של קבוצה שיורדת ליגה.

 

קיוויור לא שחקן לגטימי הוא בלם גרוע.
משהו כמו להחזיק מאנדו אם עכשיו גראבנברח פצוע.

ווייט אף פעם לא הוכיח את עצמו כבלם אמין בארסנל.
כששיחק שם בעונה הראשונה שלו היה רע. מאז הוא מגן טוב.
הגיוני לגמרי שההגנה של ארסנל תראה שייקית ומפורקת אחרי שחסרים ממנה כל הרביעיה הפותחת(וגם טומיאסו שהוא אחד מהמחליפים).
הם בבעיה גדולה גם בהתקפה, לאורך זמן קשה להם בלי אודוגרד וכמעט הכל נופל על הכתפיים של סאקה.

יש מחירים כבדים לניהול סגל של ארטטה+ ההחלטות שלו לשלוח מפה שחקני סגל שהיו יכולים לעזור לו.

 

שימו לב שהביקורת שלי היא לא שהם ספגו או היו חלשים בהגנה אלא איך ארטטה ניגש למשחק כשהם עלו מהמחצית (לפני הפציעה של גבריאל). מבין שפציעות כאלה מטות את הכף ועדיין חושב שהנקודה עומדת בגדול.

 

גבריאל יצא בדקה ה 54. ויש לזכור שהוא נפצע עוד קודם ובין הפציעה לבין הדקה ה 54 היו דקות של קצת חוסר ודאות לגביו.
קשה להסיק מסקנות בכל כך מעט דקות.
אם כבר במחצית הראשונה אפשר להגיד באופן ברור שארסנל לא באה להתנפל. עד לדקה ה 20 היא די נתנה לליברפול לשלוט וחיכתה מאחור. אבל מהדקה ה 20 ארסנל שלטה וזה קצת השכיח את ההתחלה ההססנית.