אם פפה בהרכב שלך זה רק מראה עד כמה לא היה לכם בלם ברמה גבוהה לאורך השנים האחרונות. ליד ריקארדו קראבליו הבלתי נגמר זה עוד נראה כבר יותר טוב. הם משלימים טוב אחד את השני. האחד עם הכוח(פפה) והשני עם המוח(קראבליו). שאתה רושם את זה ככה זה נשמע כאילו זה מובן מאליו. "כל מה שקשר אחורי צריך". שמדברים היום על קשר אחורי ברמה גבוהה מדברים על "היורש של קלוד מאקללה". הקשר האחורי הטוב ביותר שראיתי ואני בספק אם אראה קשר אחורי טוב ממנו. מעבר לזה שהוא שרף שטחים בכמויות אדירות כיאה לקשר אחורי הוא היה יודע לקרוא את משחק ההתקפה של היריבה בצורה מושלמת. שחקן כ"כ חכם וכנראה שעדיין לא מספיק מוערך גם היום גם אם כבר כולם יודעים שהשחרור שלו לצ'לסי הייתה הטעות הקשה ביותר של פלורנטינו פרז. אגדת כדורגל אמיתית. מסכים איתך. אומנם יכולת ומספרים לא אנושיים בשנתיים שלו בריאל מדריד אבל כדי להיזכר כאחד השחקנים הגדולים של הקבוצה הוא חייב לזכות בתארים קבוצתיים. עם כל הכבוד לכך שהוא הביא את "גביע המלך" במו רגליו(או ראשו ליתר דיוק) הוא צריך לזכות בתארים הגדולים והחשובים יותר(אליפות, ליגת האלופות) עם ריאל מדריד על מנת "להשאיר את חותמו" בראשי ההיסטוריה של המועדון. מעבר לכך, תענוג לקרוא. כרגיל.
אני לא חושב שמקאללה לא זכה לכבוד הראוי. גם אני חושב, שבזמנו הוא היה הכי טוב בעולם בתפקידו. אי אפשר לתאר את היכולות הפנומנליות שלו בתור קשר אחורי הורס, הוא היה קטן, אבל שור בכל הקשור לתיקולים, תמיד הכניס את הרגליים שלו לאיפה שצריך, ניצח ברוב מוחלט מהתיקולים שהיה מעורב בהם, היה כל כך חכם, אלגנטי, לא היה מספיק פעיל בהתקפה, אבל בתור קשר אחורי נטו, עשה עבודה מושלמת, לא פחות ולא יותר. כל דקה שראיתי אותו בצ'לסי נהנתי והערצתי, ואין שום ספק, השחרור שלו מריאל מדריד סימן את תחילת הכלום ושום דבר שהיה בריאל. לא מצאו לו תחליף, וככה בדיוק זה היה נראה. גאון בתפקידו, אגדה אמיתית.
אני חושב שפפה הוא אולי האתלט הטוב ביותר באירופה מבין שחקני ההתקפה וזה עוזר לו לא מעט. אין לי בעייה לעבור איתך אחד-אחד על כל הבלמים שלבשו את החולצה הלבנה בעשר השנים האחרונות מינוס הלא-יוצלחים כמו ראול בראבו, אלברו מחייה וכו'. הלגרה היה שחקן נשמה אמיתי וגם לא רע בקישור האחורי אבל כבלם הוא עשה המון טעויות, יותר מידיי; קנבארו הראה לא מעט תצוגות נפל בלבן(רקראטיבו); וולטר סמואל הגיע כמנייה בטוחה מרומא ולא הסתגל לסגנון המשחק הספרדי; קרבאליו הוא קלאסה אמיתית ואם הוא היה משחק בריאל מדריד יותר משנה אחת(פז"ם) - הייתי 'מצרף' אותו 'לקבוצה'. בנוגע למקללה - מסכים עם כל המחמאות(גם איתך, לירן), הוא היה קשר אחורי עצום. הכרטיס הצהוב שמנע ממנו לשחק בגומלין חצי גמר הצ'מפיונס נגד יובה בדלה-אלפי(2002-03) פשוט חיסל אותנו. לדעתי שניים מתחרים איתו על הטייטל 'הטוב ביותר' בדור הקודם - פטריק ויירה, שחקן שתמיד הערצתי ורציתי שיגיע לריאל מדריד, ואדגר דווידס למרות סגנון המשחק המלוכלך שלו ואינספור השערוריריות הספורטיביות. מבחינתי אגב אנחנו עדיין מכים 'למקאללה הבא'. לאס לא הצליח בסופו של דבר להיות הגרזן שלנו. כריסטיאנו רונאלדו עוד יעשה הרבה דברים גדולים בריאל מדריד ויוליך אותנו לתארים. אבל סגנון המשחק המיוחד של פיגו וזידאן(גם אם הוא כובש פי שתיים יותר משניהם ביחד) - זה היה משהו מיוחד. אני לא אפתח דיון סרק אבל אני גם חושב שבעבר הרמה של הליגה הייתה גבוהה יותר, היה צריך לירוק דם כדי לנצח במשחקי חוץ מול קבוצות במרכז הטבלה.
דור, בעיני פפה הוא אוברייטד. באיזה משחק חשוב הוא באמת הופיע? נגד ליברפול? בנוסף לכל הוא טיפש כמו חול. אם הוא נמצא ברשימה שלך, אתם צריכים לקנות 5 בלמים בשנתיים הקרובות. קרבליו בעונה אחת עשה יותר טוב מפפה בכל העונות שלו.
התכוונתי שמאקללה הוא הקשר האחורי הטוב ביותר שראיתי מבחינה הגנתית כי הרי בהתקפה הוא לא היה תורם כלום לעומת פטריק ויירה, לכן הם לא באותה משוואה מבחינתי וגם אדגר דווידס אחד השחקנים שיותר אהבתי. בהחלט ראוי "להילחם" על הקטגוריה הזאת.
דור, הפז"ם של כריסטיאנו בריאל לא צריך לעניין אותך. ביקשת ליצור את הקבוצה הטובה ביותר שראינו משחקנים בקבוצה שלנו, ולכן לא לכלול את כריסטיאנו רונאלדו (שהוא כנראה השחקן הכי טוב שנחת בריאל בעת המודרנית, מבחינת הביצועים שלו) בקבוצה הטובה ביותר זה פשוט לא הגיוני. אני מאמין שקבוצה עם רונאלדו במקום פיגו למשל תיהיה טובה יותר (אם אתה רוצה לבנות הרכב של שני חלוצים)...
נכון, יכול להיות שקסיאס ראוי יותר להיכנס לטובה ביותר, אבל הלב אומר לבחור בסנטי קניזראס ואיאפשר אחרת. אחד השוערים הגדולים בעולם בזמנו וסמל אדיר שתמיד היה נקודת האור שלנו בזמנים חשוכים וליווה את הקבוצה בכל הצלחותיה. בהגנה: בלם: האיש בחתימה שלי, אז'אלה, הגדיר בעיני מחדש בלם מהו. אף פעם לא העריכו את החומה האנושית הזאת כמו שצריך. כמו סנטי, סמל למופת ובלם שלא נראה עוד מסוגו. בלם: פויול - בכל הרכבי ההגנה ושחקניה הטובים שראיתי בחיי, מעולם לא ראיתי בלם שמחפה ונמצא במקום הנכון בזמן הנכון כמו פויול, שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות שגם עם חלוץ היריבה יפרפר 5 שחקנים לפניו, בסוף פויול יכניס את הרגל ויציל את המצב. האבא של בארסה. מגן: היה ושמו עדיין מתויג כמגן השמאלי הטוב ביותר בעשור או אפילו 2 העשורים האחרונים, רוברטו קרלוס. תמיד בראש השוותי אותו לטיל. יוצא הממקום כמו מילוא של תותח, בעיטת פצצה, יכולת התקפית והגנתית ברמה גבוהה... הטוב ביותר שראיתי. מגן: עוד ברזילאי, דני אלבס. זה יישמע מוזר, אבל אהבתי לצפות בו משחק יותר במדי סביליה, כי אצלה הוא שיחק כמו פליימייקר ופשוט הדהים אותי לראות מגן כל כך התקפי שעושה הסבה באמצע המשחק לחלוץ. המגן הכי התקפי שראיתי. קשר: מקאללה - אב כל הגרזנים, אפשר לשנות את עמדת 'הקשר האחורי' לעמדת 'קלוד מקאללה' - הצרפתי הגדיר מחדש את התפקיד הזה. שחקן ענק, קשוח חכם והגון. בהחלט ראוי להיות בטובים ביותר. קשר: זה מגיע לאיש שהצעיד את הקבוצה האחרונה שנתנה פייט אמיתי לברצלונה וריאל מדריד, מנדייטה. המוח מאחוריי כל ההצלחה בתחילת האלפיים, גאון בדורו שראוי גם ראוי להיכנס לכאן. קשר: רונלדיניו, שלאוהדי ברצלונה אסור לשכוח את היותו האחראי הראשי להתרוממות הקבוצה וכל בניית בטרם היא הפכה להיות מה שהיא כיום. יתרה מזאת, אחד ה'פעלולנים' האדירים שכדורגל אי פעם, שילב טכניקה וכדרור עם יכולת כיבוש ומסירות ברמת הגאונות. היה בו הכל, מעין שילוב של מסי-רונאלדו-אינייסטה, ומבחינתי הוא מעל שלושתם. קשר: זידאן, הפליימייקר הטוב ביותר שראיתי בחיי. אין מה להרחיב, הביא לריאל את ההצלחות במו ידיו והיה המחבר שלה באותה תקופה. חלוץ: מסי, אין אף שחקן בעולם שבאמת נותן הרגשה שהכדור דבוק לו עם דבק מגע אמיתי לרגל ואיתו הוא נכנס לשער בזמן שזה לא באמת ככה. בגיל 22 התברג עם ברצלונה בתור הכוכב הראשי לקבוצה הטובה בהיסטוריית הקבוצה ואולי המשחק בכלל. חלוץ: רונאלדו השמן. עם שלל פציעות ובעיות השמנה, עדיין הטוב ביותר ולא בספרד אלא בעולם בעשור האחרון. זה אומר עליו הכל.
