קבוצות שבמקרה היו בצמרת כשהתחלת להתעניין בכדורגל ייחשבו בעיניך לקבוצות גדולות למשך כל חייך גם אם במשך עשורים לא תהיה לכך שום הצדקה. במקרה שלי אלה ניוקאסל, לידס, דפורטיבו לה קורוניה, באייר לברקוזן, נאנט ובארץ הפועל חיפה (שדווקא העונה יש להם שנה טובה אבל העיקרון ברור).
אצלי התקופה הזו הייתה בשנים 03-05, אז במקרה שלי אלה בעיקר פורטו, מונאקו, לה קורוניה, ורדר ברמן, ולנסיה, איינדהובן(בגלל החצי צ'מפיונס ב-2005), ארסנל(לשיפוטכם). בארץ מכבי פ"ת כי היו לה אז שנתיים אדירות.
חח יש לזה אפילו חיזוק סטטיסטי מסוים - שכן דפו מלך שערי פרמייר ליג בכל הזמנים בתוספת - היום עם ה - 15 שלו.
סליחה על ההומור השחור והעיתוי הגרוע, אבל מרגיש שכל משחק בית של צ'לסי העונה נפתח בדקת דומייה לשחקן עבר.
בספרד הרבה יותר, כל מחזור, כמעט בכל משחק. נותנים שם כבוד לאנשי מקצוע, אוהדים מוערכים, בעלי מינויים. מעניין אותי כמה דקות דומייה יש בישראל.
לידס נגיד אני רואה אותה לא כקבוצת צמרת, אבל כזאת שצריך להיות לה מקום ברזל בפריימיר ליג כמו אברטון למשל, וכל שנה משום מה אני מופתע שהם לא קרובים אפילו
אחוז הפציעות ההזויות של שחקני נבחרות, הכוללות בין היתר שבירת ידיים, רגליים, מיניסקוס, קריעת רצועות תוך כדי ניסיון מספרת כושל / הכנת פנקייקים במתחם האימונים, עולה מעריכית בכל יום כשמתקרבים לשריקת הפתיחה של טורניר גדול.
סטיב ברוס ומארק יוז אותו דבר https://i.kym-cdn.com/entries/icons/mobile/000/023/397/C-658VsXoAo3ovC.Xxx
כי צריך לשים לב לניואנסים, יש קבוצה גדולה ויש מועדון גדול שזה שני דברים שונים לגמרי. וכן, באנגליה מועדון גדול פעם הוא מועדון גדול תמיד (או לפחות ל100 שנה שאחרי).
