לפי דעתי את אברטון אנחנו יכולים לנצח, או לפחות לא להפסיד. לגבי ליברפול , יש לי תחושה שאנחנו לא מפסידים וגומרים להם את סיפור האליפות. אם נצליח לנצח את בורו(העונה בגביע הם עשו לנו חיים קשים), גם 5 נקודות עשויות להספיק לנו להשיג את המקום ה7.
אין סיכומים? אתמול טקס הרשמי של משחק סיום העונה זכה סקוט פארקר כHammer of the year, רוברט גרין כסגנו, ג'ק קוליסון בתואר השחקן הצעיר וג'וניור סטאניסלס כשחקן המתקדם. אני חושב שהעובדה שהעונה היו כל כך הרבה מועמדים בכל הקטגוריות הופכת את העונה הזו לגדול במיוחד. בקלות היה ניתן להחליף את פארקר/גרין באפסון, אילונגה, נובל, ברהאמי או קרלטון קול. על תואר השחקן הצעיר העונה הייתה התמודדות שלא הייתה שנים - חוץ מקוליסון גם סטניסלס, טומפקינס וסאביו היו מועמדים ראויים. שחקנים שעשו התקדמות יש בשפע, קול ובואה מורטה לא דומים כל לשחקנים שהיו לפני זולה וקלארק... אז אם כבר זמן לסיכומים, מבחינתי זה היה נראה כך: מצטיין העונה: כפי שכתבתי היו העונה המון מועמדים, ופארקר הוא בחירה ראוייה, שכן הוא זה שהניע את המשחק הנהדר שלנו במרכז השדה. אבל אם זה היה תלוי בי, התואר הזה היה הולך למאטי אפסון, סלע של יציבות באחת ההגנות הטובות שהיו לנו ב15 שנים האחרונות. הרוויח את המקום שלו בנבחרת אנגליה ואם יש מישהו שחייבים לשמור עליו בקיץ זה הוא. השחקן המאכזב: קרב קשה בין טריסטן ודה-מיקלה, שהגיעו על תקן חלוצים עתירי ניסיון אירופי ונראו לאחר הפציעה של קול והמכירה של בלאמי כחוד הכי גרוע בליגה וככה'נ היו המכשול שמנע מאיתנו לעלות לאירופה. טריסטן עוד הבקיע כמה לקראת הסוף, כך שזה יילך לדה-מיקלה. השחקן הצעיר: סטניסלס, קוליסון וטומפיקס היו נהדרים מהרגע שקיבלו את ההזדמנות להוכיח את עצמם. טומפקינס לדעתי בדרך להיות בלם נבחרת אנגליה עוד כמה שנים, אבל קוליסון, שכבר פרץ להרכב הנבחרת הבוגרת של וויילס פשוט נראה נהדר כל העונה, החל מהעונה הבאה הוא הולך להיות שחקן הרכב לגיטימי. תגלית העונה: ג'וניור. בניגוד לשאר הצעירים הוא לא עשה צעדים ראשונים בעונה שעברה ופרץ להרכב על תקן שחקן די אלמוני. הרוויח את המקום שלו ביושר, כבש שני שערים חשובים ועם קצת ליטוש מזולה יוכל להוסיף המון ברק ומהירות לקישור שלנו בשנים הקרובות. משחק העונה: ה4-1 על פורטסמות' בפראטון פארק בבוקסינג דיי, פשוט תצוגה מדהימה. גם ל3-1 על פולהאם בבית, שהיווה תצוגת תכלית של כדורגל נוסח זולה, מגיע איזכור. שער העונה: השער של קול ב1-0 על וויגאן בחוץ. לפחות 10 מסירות שעירבו לפחות 6-7 שחקנים שונים בנו מהלך חותך הגנה וסיומת קטלנית. שער יפייפה. הרכש הטוב: ואלון ברהאמי. בדיוק השחקן שאוהבים לראות בווסט האם. דינאמי, אגרסיבי, עובד קשה ועם זאת איכותי על הכנף. כל כך חבל על הפציעה שגמרה לו את העונה במרץ... הרכש הרע: טריסטן כבר אמרנו? אכזבת העונה: לא לעלות לאירופה. עונה שהתחילה עם כל כך הרבה מכירות מאכזבות של שחקנים, שהוחלפו בהעברות חופשיות והשאלות בינוניות, הסתבכות כלכלית עצומה של הבעלים ופציעות רבות, איכשהוא הפכה לעונה נהדרת בזכות כדורגל סוחף וחיובי, הרבה בזכות שחקני בית מוכשרים. לדעתי היה מגיע לנו על זה משהו, כך שלפספס ברגע האחרון די מאכזב. רגע בו הייתי גאה להיות פטיש: הפסד 3-0 לליברפול בבית, המאבק על אירופה נראה אבוד, ועדיין הקהל על הרגליים שר בקולי קולות. רגע מדהים.
תרשה לי לגנוב את הפורמט שלך- מצטיין העונה: מצטיין העונה בעיניי צריך להיות מי שברוב המשחקים הגיע ועשה את העבודה שלו. אומנם לרוברט גרין היו חלקים טובים בעונה(וגם כמה מאכזבים- כמו הסיוט שהיה לו מול בולטון בבית), גם אפסון היה טוב בחלקים(והיה אחד השחקנים ששיחקו הכי הרבה העונה), גם נובל הראה ניצוצות לקראת הסוף(אך היה די רדום ברוב שלביה ולא לקח מנהיגות), ואם קרלטון קול לא היה נעדר כל כך הרבה העונה רוב הסיכויים שהייתי בוחר בו. בגלל שפארקר היה שם תמיד עם 120 % יכולת, ובתקופה הקשה כלכלית כשכולם מיהרו לברוח והכפיש, הוא היה שם להכריז שהוא נשאר ושהוא רוצה אירופה. רכש נהדר, שחקן מצויין , מקווה שנזכה בעונה הבאה לראות אותו משתף פעולה באמצע עם נובל יותר. השחקן המאכזב: למרות הסכומים שנזרקו על סאביו הצעיר שעדיין לא הוכיח את עצמו, מוקדם עדיין להתאכזב מהבחור. מי שכן שיחק הרבה בהרכב אבל לא הצדיק את זה היה די מיקלה. השחקן הצעיר: כואב לי לבחור כאן מישהו אחד כי ארגיש שאני עושה עוול לשניים אחרים. סטאניסלס, טומקינס וקוליסון - כולם ראויים. טומקינס הוא בלם איכותי מאוד, בוגר במשחק, נינוח ועשה התקדמות מדהימה. אני רק יכול לקוות שהוא יישאר עימנו עוד הרבה שנים ויוביל את החלק האחורי עם ג'ורדן ספנס. השחקן המתקדם: קוליסון. הבחור עלה לשחק בפעם הראשונה העונה כמחליף בגלל פציעה במשחק באולד טראפורד. בגלל פציעות, אך בעיקר בגלל שהרשים באמצע המגרש, זולה רצה לשמור אותו בהרכב והעביר אותו לצד שמאל. אפשר היה לראות גם בעמדה הלא טבעית שלו כמה הבחור מוכשר. בן רגע הפך משחקן אלמוני לאחד המובילים בסגל. תגלית העונה: זולה&קלארק. השילוב הזה הוא הסיבה לשינוי בצורת המשחק. זה היה הימור גדול. היינו לא רעים עם קרבישלי, הפיטורים/התפטרות שלו לוו בהרבה חוסר הבנה וכעס מצד האוהדים, אבל לזכותם של הצמד ייאמר שהם הצדיקו את הכל ובגדול.נקווה שיישארו עימנו עוד המון. משחק העונה: 1-4 בחוץ מול פומפי היה בהחלט מצויין. גם הניצחון הביתי על וויגאן במחזור הפתיחה מצמד של אשטון היה נהדר. שער העונה: קוליסון מול אברטון בבית(1-3). מלבד העובדה שזה היה שער יפה כשלעצמו, זה גם היה שערו הראשון של היהלום במדי ווסטהאם, והתמזל מזלי להיות באפטון פארק כשזה קרה. הרכש הטוב: אילונגה. אחרי העזיבה של מקארטני, הדעה הרווחת בין האוהדים הייתה שעזב אותנו נכס גדול. אישית אף פעם לא אהבתי את המשחק של מקרטני, אבל אני חושב שאילונגה הגיע וסתם את החור בצורה מושלמת. ולמרות שהוא עשה עונה טובה והצליח להשתלב היטב- דבר אחד שמאוד מפריע לי במשחק שלו(שזה בדיוק ההפך בצד השני של המגרש אצל הקפטן) זו האדישות שלו. בעוד ניל חי כל שניה מהמשחק, אילונגה לפעמים נראה כאילו הגיע לטיול בפארק. הרכש הרע: לא היה כזה. נקווה רק שדי מיקלה לא יקבל חוזה קבוע. אכזבת העונה: הדקות המעטות של פרדי סירס. חשבתי שהעונה תהיה עונת הפריצה שלו, אבל לצערי זולה בחר לתת את רוב דקות המשחק העונה בהתקפה לדי מיקלה על חשבונו של פרדי הצעיר. כשהתראיין בסוף העונה זולה אמר לקראת העונה הבאה שסירסי כנראה יושאל לקבוצת צ'מפיונשיפ. אני מאוד מקווה שיצליח בליגה הזו לצבור דקות וביטחון. רגע בו הייתי גאה להיות פטיש: היו לא מעט רגעי משבר- בעית הפציעות, הבעייות הכלכליות- השחרורים של בלאמי ופאובר, התביעה של שפילד, באופן כללי עונה עם הרבה סיבות לחוסר הצלחה. העובדה שבמשך הרבה מאוד זמן החזקנו במקום ה7 מעל קבוצות עשירות מאיתנו בהרבה כמו סיטי וטוטנהאם היו ממלאי גאווה. לא היה רגע ספציפי, אלא עונה שלמה.
אכן שער יפה, גם בזכות הבישול הנהדר של פארקר (אם אני לא טועה) עם העקב ... לא שזה נתן לכם את 3 הנקודות אך השער בהחלט מרשים. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
אלו אמורים להיות ימים קריטיים עבור המועדון והמשך עבודתו. אחרי שהתגלה שהבעלים שלנו פשט רגל(למעשה את כל הגוף) והוא בחובות של 300 מיליון פאונד, עכשיו השאלה שעולה היא לידי מי המועדון שלנו יגיע? הוא כבר הודיע שהוא מעוניין למכור, הבעיה היא שכמו שהדברים נראים כרגע, הבעלות על המועדון תעבור לגוף שגם הוא עצמו חלש מאוד כלכלית. סנדרלנד ופומפי השבוע נרכשו בגדול, ומתוכנן שם כסף גדול לקיץ. קצת לא מובן לי למה להשקיע כסף בקבוצה כמו פומפי- כשיכולת להשקיע את הכסף בקבוצה כמו ווסטהאם, אבל שיהיה , אולי עדיף ככה. אם בגלל הבעלים האיסלנדי נצטרך למכור את נשמתנו זו תהיה בכייה לדורות, צריך להחזיק אצבעות ולקוות שהקבוצה תגיע לידיים טובות.
למה בכייה לדורות? שימשיכו לגדל שחקנים מוכשרים ולספק אותם לקבוצות הגדולות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx Same Same
"The new regime have moved swiftly to assure manager Gianfranco Zola and his assistant Steve Clarke that their jobs are safe and that some funds will be made available for transfers. " האמת, אני מאוד שמח בשבילכם. מאוד מקווה שתצליחו שנה הבאה במיוחד עם כל שחקני הבית.
