מה באמת קורה עם כל המאמנים הגדולים של מכבי ת"א שהיו כאן? ולאדימיר איביץ' - עבר לוופורד ופוטר ב-2020. ליטו וידיגאל - עבר לאמן קבוצות כמו סטובאל ובואבישטה והיום מאמן את מאריטימו. שוטא ארבלדזה - מאמן מאז את פחטקור טשנקנט. פטר בוס - עבר באייאקס, דורטמונב ולברקוזן. מאמן את ליון היום. סלבישיה יוקאנוביץ' - כאמור עבר 3 שנים לפולהאן, מאמן היום את שפילד אחרי אפיזודה באל-ע'ראפה. פאקו אייסטיראן - עבר ב-ולנסיה ונכשל, היום בטונדלה. ג'ורדי קרויף - אימן בסין, ואת אקוודור. היום בחלק הטכני של ברצלונה (מן הסתם אין קשר בין היכולת המקצועית שלו לבין התפקיד). אז אפשר לומר שחוץ מפטר בוס, שעבר במועדונים גדולים מאוד (ונכשל, לפחות לדעתי), כל שאר המאמנים די נעלמו או שלא מועסקים כלל היום.
ארנסט מאבוקה מצטרף לשורה ארוכה של זרים שאחרי שעזבו את מכבי חיפה, המשיכו עוד לשחק בקבוצות שונות בארץ. להלן הרשימה המלאה: *לא נכללו בה זרים שהושאלו לקבוצות ישראליות אחרות מבלי לערוך הופעה רשמית במדי הירוקים. *לא נכללו זרים שרק נבחנו במשחקי גביע הטוטו ולא הוחתמו לבסוף במועדון. *לא נכללו זרים שהתאזרחו וייצגו את נבחרת ישראל. *נכללו שחקנים בעלי תעודת זהות ישראלית, אך כאלה שמייצגים נבחרת אחרת. ויקטור צ'אנוב - השוער הסובייטי/אוקראיני האגדי בעל מניות רבות בדאבל החיפאי היחיד בעונת 1990/91 ובהמשך גם זכה בגביע בעונת 1992/93. אחרי קצת יותר משנתיים וחצי בכרמל, רפי כהן הגיע מהפועל פ"ת והחליף אותו בשער. צ'אנוב המשיך לעונה אחת בבני יהודה(1993/94), שם התחבר במיוחד לניקולאי קודריצקי ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים במהלך העונה. רומן פץ - בלם שהצטיין בעונת האליפות ללא הפסד(1993/94), עד שמליקה שבר לו את הרגל. לא חזר להיות אחר כך בלם שהיה, אך המשיך לשחק במועדון עד חורף 1995, אז עזב לצפרירים, שם שיחק שנה וחצי ועזב את הארץ ב - 1997. יארוסלב קנ יארוסלב קנטוש - הבלם הסלובקי החליף את רומן פץ בינואר 1996 והיה אמור לשפר את ההגנה של מכבי חיפה. הוא די כשל בכך בחצי עונה שלו בכרמל. בעונת 1999/00 שיחק בהפועל כפ"ס יחד עם דורו ויעקובו ולא מנע את ירידתה. אחר כך כבר לא חזר לשחק בארץ. ולדימיר נידרגאוס - כוכב בליגה הרוסית של שנות התשעים. החליף את קנדאורוב בינואר 1998. שותף לזכיה בגביע, אך לא נשאר בקבוצה. נדד מיד למכבי הרצליה שם שיחק במהלך עונת 1998/99 ואחר כך חזר לרוסיה. איברהים דורו - הקשר הבוסני שיחק במכבי חיפה בין 1997 ל - 1999 ושותף מלא לזכיה בגביע והצלחה בגביע המחזיקות. אחרי מכבי חיפה הקריירה שלו בארץ הייתה זוהרת הרבה פחות וכללה ירידת ליגה עם הפועל כפ"ס(1999/00), כמו גם עונה אחת בלאומית במדי אחי נצרת(2000/01). ויקטור פאצ'ה - הגיע מהפועל ירושלים בהשאלה למכבי חיפה בינואר 1999 ולצד רונן חרזי היה אמור להחליף את אלון מזרחי, שנמכר לניס. זכור בעיקר מתקרית הנעל במשחק מול מ.ס. אשדוד. שוחרר אחרי חצי עונה לבית"ר, שם הפך לאחד השחקנים האהודים. השערים הכי זכורים שלו בעונת 1999/00 היה הצמד הדרמטי בגמר הגביע מול הפועל ת"א, אך בית"ר בסוף הפסידה בפנדלים. בקיץ 2000 חזר לכרמל, אך הפעם חתם בהפועל חיפה כחלק מעסקה בה רוסו עשה את הדרך ההפוכה. אחרי עונה אחת של מקום 3, חזר לבית"ר ועזר לה רבות לשרוד בליגה בעונת 2001/02. אחר כך עזב לתורכיה. ואסילי איבנוב - הזר הכי גדול בתולדות מכבי הרצליה כנראה, חתם בכרמל בקיץ 1999 כחלק מקמפיין רכישות מאוד מוצלח תחת המאמן אלי כהן. אחרי קצת יותר מעונה למכבי חיפה היו יותר מדי זרים טובים והיא הייתה צריכה לוותר על מישהו ולכן הקשר הרוסי חזר למכבי הרצליה כשהיא כבר בליגה לאומית. אחרי שנה אחת במדיה חזר לרוסיה. סרגיי קלשצ'נקו - כמו במקרה של איבנוב, היה מדובר בזר מצוין, אבל הוא נפל באחת התקופות הגדולות של הקבוצה מבחינת איכות כל מכסת הזרים וגם הוא עזב בשנת 2000 אחרי עונה אחת, במקרה שלו להפועל ת"א שבאותן עונות הייתה המתחרה היחידה של מכבי חיפה על התואר. קלשצ'נקו לא הצליח לזכות באליפות בצד האדום, אך שותף מלא לקמפיין הענק בגביע אופ"א, עם שערים מול צ'לסי ומילאן. סך הכל העביר בצד האדום של ת"א 2 עונות (2001 - 2003) ואחרי אפיזודה קצרה ברוסיה, חזר לארץ ובחלק השני של עונת 2003/04 שיחק בבני יהודה, אם כי כבר לא באותה מידת הצלחה כמו קודם. סרגיי קנדאורוב - אחד מהזרים הכי גדולים בתולדות המועדון שיחק במדיו מ - 1993 ועד לשנה החדשה 1998, כאשר בחלק מהזמן הוא גם עונד את סרט הקפטן. כידוע קנדאורוב נמכר לבנפיקה, שם בשנת 2000 רופא אחד חסר אחריות גרם לו נזק גדול לברך הפגועה בזריקה אחת לא מוצלחת. קנדאורוב לא הצליח באמת להתאושש והקריירה שלו החלה לדעוך. בעונת 2002/03 הוא חזר לארץ וחתם במ.ס. אשדוד אך לא הצליח לשחזר משהו שמתקרב ליכולתו בקדנציה הראשונה בארץ. אריק אג'יפור - הבלם הניגרי הגיע בקיץ 2002 ונחשב לפוטנציאל למכירה לאירופה ברווח גדול. במציאות הוא היה לא יותר מבלם סולידי. שותף לקמפיין צ'מפיונס וזכיה באליפות 2003/04. עבר בקיץ 2004 למ.ס. אשדוד שם שיחק עונה אחת, לפני שנדד לקפריסין. ג'ובני רוסו - אולי הזר שהכי מזוהה עם הכדורגל הישראלי ועשה בו את החלק המכריע של הקריירה. עוד לפני מכבי חיפה עשה סיבוב מוצלח מאוד בהפועל ב"ש והפועל חיפה ופחות מוצלח בבית"ר. חתם בקיץ 2001 בתור "עזרה של יעקב שחר" לקבוצה הירושלמית הקורסת. במועדון לא הצטערו לרגע והוא הפך לכוכב ענק ושותף מלא ל - 3 אליפויות וקמפיין צ'מפיונס. בקיץ 2005 רצה לשנות אווירה וחתם בפרויקט ה"עגלקטיקות" במכבי ת"א. אחרי שנתיים שם, חזר לעוד עונה אחת בירוק - 2007/08. ירו בלו - החלוץ הניגרי הגיע למחלקת הנוער של הקבוצה והופיע במשחקים הרשמיים בחודשי הקיץ, תחילה ב- 2007 באינטרטוטו ואז ב - 2009 במוקדמות האלופות. בתווך עשה קריירה בארץ בעירוני ק"ש, הפועל חיפה, בני סכנין ואשדוד. תחילה כמושאל מהירוקים ואחר כך כבר בהעברות קבועות. סך הכל צבר 155 הופעות בליגת העל וכבש 40 שערים. אף הופעת ליגה לא הייתה במדי מכבי חיפה. לוקאש סורמה - מלך ההופעות הנוכחי של הליגה הפולנית, הגיע למכבי חיפה בקיץ 2007 שנוהל בצורה די כאוטית. אחרי שפתח במחזור הפתיחה בהפסד ביתי 1:0 לבני סכנין, הוחלט לוותר עליו והוא עבר לאותה סכנין ועזר לה לסיים במקום הרביעי המצוין. בתום העונה עזב את הארץ. שבייר דירסאו - הקשר האחורי הברזילאי המצוין היה שחקן הרכב ב - 2 אליפויות (2004/05, 2005/06) ובקמפיין גביע אופ"א המצוין בעונת 2006/07), שוחרר באופן תמוה בקיץ 2007 ומכבי פ"ת אמרה תודה כשהחתימה אותו. הוא שיחק אצל הלוזונים במשך כל עונת 2007/08. אלן מסודי -קשר התקפי קונגולזי מאוד מוכשר אך גם סורר העביר שנים רבות בארץ. במכבי חיפה הוא שיחק בעונת 2006/07 אחרי שכבר שיחק בסכנין ומכבי נתניה. אחרי עונה במכבי חיפה, המשיך לשחק הן בליגת העל והן בליגה הלאומית: מ.ס. אשדוד(2007), מכבי ת"א(2008), מכבי הרצליה(2008 - 2009, 2010 - 2011), הפועל ניר רמה"ש(2011 - 2012), אח"י נצרת(2012 - 2015). הוא אף השתקע בארץ. אנדרסון ווסט - הרכש המגוחך של ינואר 2009, למעשה הפך ללא רלוונטי אחרי 2 משחקי ליגה גרועים שלו ונחתך אחרי חצי עונה. הבלם הניגרי המשיך לשחק בארץ בעונת הירידה של אח"י נצרת(2009/10) וגם העביר עונה אחת בלאומית במדי עירוני בת ים(2011/12) אנדריי פיליאבסקי - הגיע בינואר 2011 לחזק את ההגנה ושותף לאליפות ירוקה. אחרי קמפיין מוקדמות האלופות בקיץ 2011, הושאל למשך עונה בית"ר י-ם. בקיץ 2012 חזר למכבי חיפה ושיחק במדיה עוד 2 עונות. מרטינס דפקוס - קשר ליטאי שהגיע לקבוצת הנוער בהמלצת ז'וטא. ערך הופעה בגביע הטוטו באוגוסט 2011. בין 2012 ל - 2014 הושאל להפועל נצרת עילית בליגה הלאומית. לא המשיך במכבי חיפה וחזר ליטא, שם הוא משחק עד היום. אברהם פאס - אחד הזרים הגדולים בתולדות בני סכנין, הגיע בהשאלה למכבי חיפה בינואר 2015. בתום העונה חזר לבני סכנין והמשיך עוד לשחק במדיה 3 שנים. אולי הירוקים מיהרו קצת עם הויתור עליו והיו צריכים לנסות ולרכוש אותו. רומאריו פירס - קשר ברזילאי שהגיע ממכבי נתניה לקבוצה בינואר 2016. שותף לזכיה בגביע, אך לא המשיך אחרי תום העונה. אחרי שעזב את מכבי חיפה שיחק במשך 2.5 שנתיים במכבי פ"ת(2016 - 2019). דניאל הייבר - יהודי קנדי שהגיע על תקן זר בינואר 2013 ואף הופיע בנבחרת קנדה במספר משחקים. אחרי שכצפוי לא הותיר שום רושם בכרמל, הוא עוד חזר לסיבוב שני בארץ כשחתם בהפועל ניר רמה"ש מהליגה הלאומית, שם העביר את החצי הראשון של עונת 2015/16. ולדימיר דוולישוילי - החלוץ הגאורגי רשם הצלחה רבה בשנתיים וחצי שלו במכבי חיפה(2009 - 2012), שכללו זכיה באליפות וגם הגעה לחשלב הבתים בליגת האלופות. כשהוא כבר בשלהיי הקריירה, הוא חתם בינואר 2018 בהפועל אשקלון ובחצי עונה שלו במועדון לא הצליח למנוע את הירידה ואף לא הצליח לכבוש באף אחד מ - 9 הופעות הליגה שלו. קאיו - הרכש הגדול של גיא לוזון בקיץ 2017 ואחת הנפילות הגדלות גם בעונה הכי רעה של מכבי חיפה ב - 30 שנה שקדמו לכך, שהסתיימה בפליי אוף תחתון. מכבי חיפה נתקעה איתו כמובן, אך לפחות הצליחה להשאיל אותו להפועל ת"א למשך כל עונת 2018/19, כשאחר כך הוא חזר לברזיל. ג'ואל דמהו - רכש פאניקה של עטר בפתיחת עונת 2012/13 הנוראית, לא שרד במועדון הירוק את חלון ההעברות חורף 2013. בקיץ 2018 חזר לארץ וחתם בהפועל עכו בלאומית, שם שיחק חצי עונה. אליסון דוס סנטוס - הבלם הברזילאי הכושל שיחק במכבי חיפה בין 2017 ל - 2019. אחרי המחזור הראשון של עונת 2019/20 הוא שוחרר לבני יהודה, שם גם העביר שנתיים, כאשר בעונה השנייה שותף לירידה של הזהובים. איווקום אוטין - צעיר אפריקאי שהגיע למכבי חיפה כהשקעה לעתיד. שיחק מעט במדים הירוקים בעונת 2019/20 ובעונה שעברה היה מושאל לבני סכנין, שם כשל בלהרשים. סייקו טוראי - בדומה לאוטין הגיע למכבי חיפה בתור צעיר אפריקאי בעל פוטנציאל. הושאל תחילה לסקציה נס ציונה. אחרי שקיבל מבכר 7 דקות משחק בשני מחזורי הליגה הראשונים של עונת 2020/21, הושאל עד תום העונה לעירוני ק"ש. העונה מושאל להפועל חיפה. ניקיטה רוקאביצה - החלוץ האוסטרלי בעל האזרחות הישראלית, חתם בכרמל מיד אחרי שקיבל אותה בקיץ 2016 כאשר נרכש מבית"ר. צריך לחלק את התקופה שלו כאן ללפני מינוי בלבול ואחריו. בלבול היה הראשון שניצל את יכולותיו הקטלניות כחלוץ שפיץ וכמובן בכר המשיך להנות ממנו, בתמורה ניקיטה זכה ב - 2 תארים רצופים של מלך שערי הליגה ובאליפות. בתום החוזה בקיץ 2021 הוא ניסה לחפש אופציות בחו"ל. מכבי חיפה החליטה לא לחכות ואילו ניקיטה לבסוף חתם בהפועל ב"ש. https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/271243346_10227104691107317_2808909707604662896_n.Xxx?_nc_cat=108&ccb=1-5&_nc_sid=b9115d&_nc_ohc=PIibF6s8wXoAX-CNcYk&_nc_ht=scontent.ftlv5-1.fna&oh=00_AT-YNbgyS2MSDWhO0_VT5n2RgwrApFA_H8YkarsSYd5JHA&oe=61DA9A40
מעביר את הדיון לפה אוסקר לא הצליח? הוא לקח מועדון הרוס שכל שנה לא היה אפילו באיזור של אליפות והוביל אותו לאליפות גדולה. להבדיל אלפי הבדלות אבל זה בדיוק מה שקונטה עשה ביובה. אוסקר היה פורץ הדרך שהחזיר את מכבי לטופ של הכדורגל הישראלי. גם פאקו היה מוצלח, הוביל את מכבי לטרבל, עשה לאלישע בגמר הגביע את אחד הנוק אאוטים הכי גדולים שמאמן עשה למאמן אחר, ו״על הדרך״ העביר את זהבי לתפקיד החלוץ, שהיום זה נראה כאילו הוא נולד בתפקיד הזה. אי אפשר להגיד על מאמן כזה שהוא לא מאמן מוצלח. כשאני מחבר אליהם את איביץ׳ וסוזה שהזכרת זה רק מחזק את מה שאמרתי בהודעה הראשונה, שרק מאמנים זרים מתקופת גולדהאר הצליחו בכדורגל הישראלי, מסיבות כאלה ואחרות.
זה שאוסקר גרסיה היה המאמן הראשון שלקח אליפות בעידן גודלהאר לא הופך אותו למאמן מוצלח. לא פלא שהקדנציה השנייה שלו הייתה קצרה מאוד. כנ"ל פאקו, לא סתם הוא נודד ומחפש קבוצות, והגיע עד טונדלה (מהשיר של הגשש החיוור). אם חיים סילבס היה מאמן באותו עונה, הוא גם היה לוקח אליפות, היא הייתה על הריצפה. היחידה שהלכה איתה ראש בראש הייתה קרית שמונה. אז חיים סילבס היה מאוד מצליח? לא. גם איביץ', שמחפש קבוצה אגב, בעיניי הצליח כי הוא לקח אליפות, אחרי 3 שנים רצחניות של ב"ש, עם סגל ישראלי עם מגבלות פיננסיות. אוסקר לא לקח מועדון הרוס. אוסקר קיבל מועדון עם אלירן עטר בשיאו, גל אלברמן, קולאוטי, יצחקי, טיבי וקיבל את זהבי ופריצה בינואר.
הוא קיבל מועדון שעונה לפני סיים מקום 7 עם 22 נקודות אחרי פאקינג קריית שמונה, אי אפשר לבטל את ההשפעה שלו על הקבוצה. חיים סילבס? אם סילבס היה מאמן את מכבי הוא היה בורח אחרי יום כי עטר היה מרביץ לו. פאקו ואוסקר לא מצליחים בחו״ל נכון אבל תסכים איתי שלהצליח בליגה הספרדית או הצרפתית זה ״קצת״ יותר קשה מלהצליח בליגה הישראלית. בוא נגיד שבמאצ׳ אפ עם כריסטוף גאלטייה אתה צריך יותר להפעיל את הראש מאשר במאצ׳ אפ עם שרון מימר.
גם גווארדיולה הצליח עם סגלים שכללו שחקנים ברמות הכי גבוהות, זה אומר שאין לו קשר להצלחה הזו? שהקבוצה לא הייתה מאומנת? אוסקר גרסיה עשה עבודה מצוינת במכבי ת"א, זו הייתה העונה הכי טובה בעידן קרויף מבחינת איכות והנאה מהמשחק. סוזה הצליח יותר(מכולם) אבל הכדורגל היה אפור.
אפור זה לא בהכרח רע כל עוד זה אפור יעיל, ככה היה אצל אוסקר וככה היה אצל איביץ' ופאקו. להבדיל מאוהדי חיפה לאוהדי מכבי זה לא כל כך אכפת, אותם מעניין תואר. מאד מזכירים את אוהדי יובה בקטע הזה.
ממש לא בהכרח. תן לי לאמן את פסז' ותאמין לי שאליפות איתם תהיה לי הרבה יותר קלה להשגה מאשר אליפות בישראל עם ב"ש לצורך העניין. הכל עניין של איזה כלים יש לך ביחס ליריבות שלך. זה לא משנה אם אתה מאמן בישראל, בצרפת או בליגה סינית.
מי היו קודמיו של אוסקר? ב-10/11 ו11/12 כשלו שם איווניר, נמני ויוסי מזרחי. אוקיי. אז אוסקר גאון? אני רואה איזה גאון הוא ואיזה הצלחות הוא עושה מעבר לליגת הבורסה.
