אלן רק בן 23, לא הייתי מספיד אותו כבר עכשיו. מכירים אותו לא מעט בגלל שהסיפור שלו היה בכותרות בזמנו אחרי ששיחק בנבחרת קרואטיה ואז עם המלחמה והעצמאות של בוסניה עבר לשחק בבוסניה (ואפילו הצטיין בהפסד 3 - 2 לאותה קרואטיה במוקדמות גביע העולם).
23 זה כבר גיל שהשחקן צריך להיכנס לעניינים. זה שהוא התגלגל לקבוצה שולית בהולנד זה סימן לדאגה. זה עדיין לא סותם את הגולל על הקריירה שלו, היו שחקנים שפרצו בגיל יותר מאוחר, פאפו גומז למשל. אבל הוא חייב להראות עקומת שיפור בשנה-שנתיים הקרובות. אני לא ממש עוקב אחריו בהולנד, אבל אם להסתמך על WHOSCORED גם שם הוא לא מרשים במיוחד. בטח ההולנדים פה יוכלו להרחיב יותר.
בעקבות הכרזה על סיום ליגת המשנה ברוסיה, חימקי הממוקמת במקום השני עלתה ליגה. מי שמשמש כמנכ"ל שלה הוא ואסילי איבנוב ואילו מנהל מקצועי דמיטרי אוליאנוב. כמובן הם שיחקו לא מעט אחד נגד השני בארץ, כולל גם בדרבי חיפאי. http://fckhimki.com/upload/iblock/584/5846e180e554b5d3237fc5040d2f0e81.Xxx מי שעולה איתם היא רוטור וולגוגרד, שידעה שנים יפות בשנות התשעים, כולל הדחה של מנצ'סטר יונייטד ופעמיים היו קרובים לאליפות. נעדרו מהליגה הרוסית הבכירה 16 שנים.
כשאירוניה מתאבדת. כמה חוסר מודעות "???? ?? ???? ???? ???????, ?? ?????, ?????" ואו אז שיחקת בנוער של דורטמונד. מהנוער של דורטמונד ששיחק בסמי עופר לפני 3 שנים, רק שחקן אחד יצא, הדני הזה עם השם הכפול. כל היתר משחקים לכל היותר ברמה של ליגת העל, אם לא מתחת. כל לגיונר ישראלי מוצלח עשה צבא, ולא קרה כלום. ולא בן שהר, לא לגיונר מוצלח.
לא נכנס לשאלה האם בלי הצבא היה מגיע רחוק יותר. אבל למה לא שיחררו אותו? השנים שהיה מגיע פעם בשבוע להפעיל את הממטרות תרמו למישהו? להיות בסגל של מועדון בגודל הזה הוא תרומה גדולה יותר למדינה מלקבל תפקיד רק כדי לסימן ויי ועוד לקבל על זה כסף מצה״ל. ייצוג של ישראלי ברמות האלה, בטח באותם שנים, זה שירות לאומי לכל דבר.
כי יש חוקים במדינת ישראל, גם אם הם מטומטמים. אני גם חושב שספורטאי מצטיין צריך שירות לאומי ולא לשרת בשביל הוי, אולי רק לעבור את הטירונות, כדי לקבל מושג בסיסי על הצבא. אבל אני גם חושב שמי שטוב באמת, בסופו של דבר יצליח מהצבא. אם כאלה טובים, אז איך הם לא הצליחו בליגת העל? כשהם עברו לדורטמונד בגיל נוער, הם ידעו שיצטרכו לשרת.
יש לציין שהמצב תוקן מאז עם מה שנקרא "נהלי שחר פאר"(גרסה מרוככת של חוק בן סהר). ספורטאי שיחשב לעילוי יוכלו לעבור לחול והשירות הצבאי שלו ידחה. לעילאי אלמקייס למשל דחו את השירות עד שיחזור לארץ. גם מנור סולומון קיבלת דחיית שירות ברגע שעזב לאוקראינה.
ראיון מביך ביותר. אבל אין ספק שהחזרה לארץ פגעה בהם בצורה משמעותית. גם ידוע ששנת הגיוס אצל כדורגלנים היא שנה קשה שמשפיעה לרעה ואת זה אני יודע ממקור ראשון, דבר שני, לחזור לארץ מדורטמונד הגדולה שאתה בן 18 זה מכה מנטלית לא פשוטה ואני מאמין שזה שיחק תפקיד בכישלון וגם מדובר בשנים חשובות מאוד להתפתחות של שחקן ובגיל הזה במקום להיות בטופ של אירופה ובמקרה הרע להיפלט לקבוצה קטנה בגרמניה או הולנד הם מצאו את עצמם שחקני ספסל בארץ. סאסי עוד נלחם והצליח לחזור ולמצוא את מקומו כשחקן זניח בסגל של דורטמונד כאשר הם היו אלופי גרמניה אז אני מניח שאם היה נשאר שם אולי היה הופך לשחקן רוטציה.
עמוס סאסי ושלומי דהן היו אגדה. לא יודע לאן זה היה מתגלגל אם לא היו חוזרים לארץ אבל בנבחרת הנוער דיברו עליהם באותה נשימה עם יוסי בניון. המורה לספורט שלי באורט נתניה הביא אותם דוגמה לא דווקא בהקשר ישיר של כדורגל אלא מה עשתה להם גרמניה מבחינה אישיותית. שני ילדים שחשבו רק על כדורגל- הגיעו לשם ועברו קודם כל מהפך אישיותי. פתאום לוקחים ספר ליד. לומדים. מרחיבים אופקים. ״נהיו בני אדם״. מקצוענות ברמה אחרת. חבל שהחזרה לארץ פירקה אותם מנטלית. אני אישית החזקתי יותר מסאסי. שחקנים עם הכשרון של שלומי דהן ראיתי כמה. זה לא הרגיש משהו מיוחד. עמוס סאסי דווקא כן הרגיש לי כמו משהו יוצא דופן. בהחלט פספוס גדול. Sent from my iPhone using Tapatalk
מנהלים, טעיתי בנושא, תעבירו ללגיונרים בניון היה בנוער של איאקס ונחת בב"ש מפורקת. לא מקבל את הטענה שלך. יש הרבה דוגמאות של שחקנים שחוו אכזבה בכך שנפלטו ממחלקת נוער רצינית ובכל זאת עלו על דרך המלך. בדקתי בויקיפדיה - אליפויות נוער של דורטמונד 1996/97, 1997/98 - דהאן שיחק בשני הגמרים, סאסי רק בראשון, אבל מניח ששותף גם בעונה השנייה Deutsche Fußballmeisterschaft der A-Junioren 1996/97 – Wikipedia Deutsche Fußballmeisterschaft der A-Junioren 1997/98 – Wikipedia עכשיו תגיד לי כמה שמות אתה מכיר פה? אין אפילו ערך ויקיפדיה לרוב השחקנים. רק פרנסיס בוגרי, בנג'מין קנוחה וכריסטיאן טים קיבלו דקות בודדות בקבוצה הבוגרת. טים קצת יותר מבודדות והוא היחיד ברשימה הזו שעשה קריירה רצינית יחסית בבונדסליגה והגיע לנבחרת ב' של גרמניה אפילו. יש לו 134 הופ' בבונדסליגה. לא יודע אם הישראלים שותפו ב - 1995/96, שם שיחק שם יותר גדול ולדימיר בוט, שכן קיבל קרדיט נרחב בבוגרים של דורטמונד, ועשה קריירה ענפה בגרמניה. אפילו שותף מעט לקמפיין הזכיה בליגת האלופות. השם הגדול בקבוצת הנוער של סאסי ודהאן זה המאמן שלהם מיכאל סקיבה שהפך למאמן הצעיר ביותר בבונדסליגה כשקיבל את אימון הקבוצה הבוגרת ב - 1998. שיא ששבר נאגלסמן לפני מספר שנים. סקיבה אגב חזר לאמן את הנוער של דורטמונד בשנה שעברה. ההסבר הוא שאליפות נוער של גרמניה לא מהווה מדד. דורטמונד לקחו 5 אליפויות נוער רצופות. אז בעיקר יצא להם את לארס ריקן משם באמת שחקן שהפך לאגדה, בוט וטאנקו - שחקני משנה. כנראה הם היו סטייל מכבי חיפה. גידלו שחקנים לתארים בנוער, לא לקריירה רצינית.
ההבדל הוא שבגרמניה אין הגבלת זרים אז דורטמונד לא באמת צריכה את המחלקת נוער שלה. זה סתם מסחטת כספית/חיבור לקהילה או ווטהבר. בישראל מחלקת הנוער היא דבר הכרחי. לא סתם את האליפות האחרונה שלנו לקחנו עם לא מעט שחקני בית. לצערי היום אנחנו כבר לא מייצרים/משלבים כאלה, או לא מספיק כאלה לפחות.
