זו היתה רק דוגמה קטנה. הנוער שלנו ממש לא המשיך להיות טוב אחרי תקופת יאמר וזו הבעיה. מאז תקופת יאמר לא הוצאנו כמעט כלום. במושגים של מכבי נתניה זה חלש מאוד. אפשר להיות בתפיסה של ״רוצו לאליפות או תתפרקו״. מה יש בה חוץ מילדותיות? מה תעשה כשהם יתפרקו? תלך לאהוד את מכבי ת״א או מכבי חיפה? תפסיק לראות כדורגל? את ״הסתם קבוצה סתמית באמצע״ הזה יש מועדונים שהיו קונים בשתי ידיים? מה עדיף? להיות הפועל פ״ת? Sent from my iPhone using Tapatalk
אני בעד שאפתנות. לשאוף לפליאוף עליון זה לא שאיפה בעיני. אם אתה חותם כל עונה על מקום 5 לבריאות, עם מחלקת נוער טובה זה יהיה אפשרי.
זה לא מה שאמרתי ואין קשר לשאפתנות. הגישה שלך לא ברורה לי. ״עם מחלקת נוער טובה ובלי מחלקת נוער טובה לא תיקח אליפות״. זה כמו להגיד לילד שמתגייס שגם אם הוא מאוד ירצה ויתאמץ וגם אם לא הוא כנראה לא יהיה טייס- אז עזוב- לך תהיה בשקם. Sent from my iPhone using Tapatalk
ממש לא.הטענה היחידה שלי היא שמחלקות נוער, בטח במועדונים בינוניים כלכלית - זה אוברייטד גדול מהסיבה שמקצועית מחלקת נוער טובה לא יכולה לשדרג מועדון לטווח ארוך.
אולי האלטרנטיבה היא שאם יאמר היה לוקח את כל הכסף ששם במחלקת הנוער במשך השנים על חלוץ טוב בעונת מתיאוס (ולא ויקי כנפו ואלנתן סלמי), היום היה לנו תואר. לא חשבתי על זה עד עכשיו, אבל איתי באמת מעלה פה טענות נכונות.
חלקם שחקנים שעלו לבוגרים כבר לפני שיאמר עזב אבל כולם עברו במחלקת הנוער של המועדון בעונות יאמר ונשארו בו גם יום אחרי שיאמר עזב - אלמוג כהן, חן עזרא, אוראל דגני, עמרי בן הרוש, פיראס מוגרבי, עידו לוי, עדי נימני, דלה ימפולסקי, דניאל ליפשיץ ובטוח יש עוד כמה שמות ששכחתי. אפשר לזלזל בחלק מהשמות אבל רובם עושים \ עשו קריירה יפה בליגה. חלקם נשארו לסחוב את הקבוצה בעונות שאחרי יאמר, חלקם נמכרו והכניסו סכומים יפים מאוד למועדון, שוב, בעונות שלאחר יאמר - ללא בעלים שמכניס כסף, וחלקם הצליחו רק כשיצאו מנתניה.
אלמוג כהן וחן עזרא במיוחד באו מב"ש כי שם היה הכל מפורק ובנתניה מסודר. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
אחרי שעזבו זה פחות מעניין אותי מה הם שווים מקצועית. מצידי שיתרסקו כולם. אפילו עדיף. מה שמדבר זה המספרים- אלמוג כהן הכניס לקופה מאות אלפי יורו. חן עזרא 1.8 מיליון ש״ח אוראל דגני 3.5 מיליון ש״ח עמרי בן הרוש 2 מיליון ש״ח מוגרבי 2 מיליון ש״ח דלה ימפולסקי 1.5 מיליון ש״ח. מיליוני שקלים שעזרו לקבוצה להעמיד תקציבים מכובדים ללא בעלים שמביא כסף פרטי. איך אפשר לזלזל בזה? Sent from my iPhone using Tapatalk
חלק בלתי נפרד ממחלקת נוער זה לדעת להביא שחקנים מבחוץ. טוברוק הביאה בחינם בגיל 15 ומכבי נתניה הביאה בגיל 17. זה לא היה בחינם. במחלקת נוער שלא רוצים להשקיע בה לא שמים 100-200 אלף ש״ח על שחקני נוער(לא זוכר את הסכום המדוייק). גם נכון לתקופת סגל השקיעו לא מעט כסף בשחקנים צעירים ממחלקות נוער אחרות. גם מוגרבי ודגני הגיעו מבחוץ. Sent from my iPhone using Tapatalk
נו ו ? הם דיברו פה על השקעה במחלקת הנוער - כן או לא. אלמוג כהן וחן עזרא זה האמא והאבא של דוגמא להשקעה במחלקת הנוער.
נראה לך שלא בא חלוץ טוב בגלל כסף? הביאו חלוצים לא טובים ויאמר התעקש על הבייבי שלו אוקוצ׳ה. בוא נגיד שהדבר האחרון שעניין את מתיאוס היה להביא רכש איכותי. זה מה שהכי ביאס אותי אצלו. כשהוא הגיע- הייתי בטוח שיגיעו איתו זרים ברמה גבוה. מדהים שהרכש הכי מוצלח היה שחקן בינוני ואפור כמו ביבאן פרנסמן. ברור שהשקעה בנוער לבעלים קפריזי שבא מראש לכמה שנים וחטף קריזה אחרי 3 שנים- זה מיותר והיה עדיף לשים הכל על שחקנים- אבל תחשוב איזה בסיס מצויין היה לו אם היה נשאר עוד שנה שנתיים... תוסיף את שטראובר ובן דיין, לואיס מרין, איתי שכטר וכן היית פוגע לפחות ב 3 זרים ויש לך קבוצת צמרת לשנים ובלי להוציא כמעט כסף על רכש. Sent from my iPhone using Tapatalk
נגמרו הזמנים של לפני הכסף הגדול שאם היית מגדל דור איכותי בנוער (כמו שהיה לנו בשנות ה-70, שתי אליפויות עם סגל שרק שחקן אחד בו הוא לא באר שבעי) היית זוכה בתארים. כי לא רק שהשחקנים האיכותיים שאתה מגדל עוזבים במהירות הבזק - מיוסי בניון נהנו רק עונה אחת - והוא היה בן 17 כן, מברדה יותר אבל זה כי בתחילת דרכו היינו בלאומית, ברגע שעלינו לליגת העל והוא היה על הראדר הוא עזב תוך עונה וקצת למכבי חיפה בינואר בגיל 21, אפילו משחקנים כמו גדי חזות, סתיו אלימלך, אלעד בונפלד, תומר חליבה, יניב אלול, עוז יפרח ואחרים שהם שחקני ליגה לגיטימיים או טובים אתה לא זוכה להנות ברגע שאין לך כסף (חזות ואלימלך עזבו במכירת החיסול אחרי הגביע, כל השאר עזבו במכירת החיסול האיטית אבל הקבועה תחת זינו). בלי כסף גדול קשה לך מאוד להחזיק את שחקני הבית האיכותיים ואפילו את הטובים או הראויים, ואז במקרה הטוב מה עשית? מכרת אותם כדי לשרוד עוד עונה בליגה או להימנע ממאבקי תחתית? לדעתי שחקני הבית, לפחות בתחילת דרכם, צריכים לספק לך איכות בעלות נמוכה (כשהם צעירים ומרוויחים משכורת חייל או חוזה ראשון), לאחר מכן הם אמורים להיות לכל הפחות שווים לשחקני הרכש גם אם הם כבר באותה שכר כי הם מייצרים זהות וחיבור למועדון. אם לאורך הדרך אתה מגדל איזה כישרון יוצא דופן או עושה איזה מכירה בסכום גבוה, זה כמובן מצוין, אבל לא חושב שזאת המטרה ושזה ריאלי בכדורגל הישראלי. להתגאות בשחקני בית שמשחקים אצלך רק כי הם שחקני בית, בלי שיוליכו אותך למשהו אמיתי, תואר, זיכרונות שילכו איתך בעתיד, זה מרגיש לי כמו משהו שהיינו מוכרים לעצמנו בליגה הלאומית כשהכדורגל היה רע, והמצב היה רע, אז חיפשנו להתנחם בזה שדודו פלס (במקרה שלי נניח) שפותח בהרכב למד איתי בשכבה בבית ספר ושיחק נגדי כדורגל במסגרת בית הספר והוא "אחד משלנו". אבל זה נחמת עניים, אין אחד שלא יעדיף איזה שכיר חרב כזה סטייל ערן זהבי כזה שיתן לך דאבל בטדי או איזה מאור בוזגלו כזה שיתן לך שער באנגליה שיעלה אותך ל-32 הגדולות על חשבון מועדונים כמו אינטר וסאות'המפטון.
