לא ידוע מה הקריטריונים לתואר כזה, אבל אם יש שופט שראוי לקבל אותו זה ווב. השופט האנגלי הכי טוב שאני ראיתי בעשור האחרון.
איזה אנדרסטיימנט. מה הוא יגיד בראיון הראשון שלו? "תמיד חלמתי לשחק עבור בלקבורן רוברס ואני שמח שאעבוד עם מאמן כמו סטיב קין"? ---------- הליגה הסקוטית (אין לה מקום ראוי בפורום) מחליטה להמשיך ללכת אחורה ורוצה לצמצם את הליגה ל-10 קבוצות. http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/s...rem/9336457.stm
ללכת אחורה? לנוכח חוסר התחרותיות בליגה הזו, הייתי ממליץ להתאחדות הסקוטית שיקימו ליגה נפרדת בה ישחקו רק סלטיק וריינג'רס ולא רק כדורגל, אלא גם סטנגה, רוגבי ומחניים.
כתבה מדהימה כי היא באמת גרמה לי לשנות את צורת המחשבה שלי. חייב להגיד שכאוהד כדורגל שחושב לרוב רק על הצד של הקבוצות, הכתבה גרמה לי לחשוב גם על הצד של הכדורגלנים. נכון, השכר שהם מקבלים הוא שערוריה וחסר פופורציות. נכון, הנאמנות שהייתה פעם אבדה לה והיום מה שמנחה את השחקנים הוא לא הסמל על החולצה אלא הסמל של הדולר,נכון, ההתנהגות של חלקם הגדול היום היא רחוקה מהתנהגות של "מודל לחיקוי", אבל הכתבה של דן רומן (כתיבה נפלאה ומפתיעה), מזכירה לנו שוב שלא רק הכדורגלנים אשמים באיך שהכדורגל נראה היום, אלא גם בעלי הקבוצות. אולי בעולם שבו שחקנים במחלקת הנוער לא צריכים לשלם עבור היותם בקבוצת הנערים או בקבוצת הנוער של המועדון, הנאמנות שלהם למועדון הייתה גדולה יותר. אם אני דן רומן, אני לא חוזר להפועל ירושלים גם אם היא חוזרת לליגת העל...
דן רומן נפל כאן על מקרה חריג. ויקטור יונה ויוסי סאסי הם 2 האנשים הכי מטונפים שיש היום בכדורגל הישראלי. רק לפי התגובות שלהם בסוף אפשר לקבל אינדקציה לזה. "שיגיד תודה שבכלל השאלנו אותו". והמצב באירופה לא בהכרח יותר טוב בחלק מהמדינות. ומשה, דיברת על השכר שהשחקנים מקבלים, שכר מוגזם? אלה שחקנים שאמורים לפרנס את המשפחות שלהם על קריירה של 15 שנה, כשאחרי זה הם יוצאים לשוק העבודה בלי ניסיון קודם. לפני חודש-חודשיים פורסמה כתבה בכלכליסט או גלובס על שחקנים בארץ אחרי פרישה. יש נהגי מוניות, פקידים בבנק וזה המקרים הטובים כשהשחקן לא מתדרדר לסמים ולהימורים.
שחקן כדורגל יכול להשאר בענף אחרי הפרישה. יש לו אפשרויות בחירה כמו אימון, פרשנות (גם אם לא היית שחקן גדול אפשר להגיע לזה עם קומבינות) או עבודה בתחום הספורט הכללי.
וכמה נשארים כבר בכדורגל, 15%? 20%? הרי אין מקום לכל שחקן שפורש להיות מאמן ב2 מהליגות הבכירות, או להיות פרשן. בסופו של דבר הרוב לא מוצאים את המקום שלהם בכדורגל.
יש גם תפקידים אחרים. מאמני נוער, מאמני שוערים למינהם, מאמני כושר, עוזרי מאמן, מאמנים אישים, מאמני חלוצים והיד עוד נטויה...
ועדיין, כמה מהם מוצאים את עצמם מחדש בענף? כמה מהם בכלל מספיק טובים בזה? הרי לא כל כדורגלן מוצלח גם טוב בתפקידי הדרכה ואימון, לאו דווקא כמאמן בליגה הבכירה. בסופו של דבר, לכדורגלן אין שום Job security. לא מובטח לו שפציעה לא תחסל לו את הקריירה בגיל צעיר, לא מובטח לו למצוא את עצמו מחדש בענף. רק על זה מגיע לו יותר. ואם ה"יותר" הזה הוא בסך הכל השתתפות ברווחים שעושים בליגות ובקבוצות גם בעזרתו - תלוי כמובן אילו ליגות ואילו קבוצות - אז זה רק הוגן יותר.
1. לא רואה מה מונע מכדורגלן ללמוד לתואר במהלך לימודיו. יש היום מכללות שהם סופר גמישות בימים ובשעות. אין שום סיבה שכדורגלן לא יוציא תואר במהלך הכדורגל וישתמש בו לאחר מכן. 2. שכר השחקנים בליגת העל מגיע בקלות לממוצע של 60 ו70 אלף דולר לשחקן ממוצע (מעל 250 אלף שקל לשנה). פעמים רבות זה לא כולל דירה, דלק, רכב, מענק חתימה ובונוסים כאלה ואחרים שהקבוצה מממנת. במילים אחרות, 6 אלף דולר לחודש מה שאומר מעל 20 אלף שקל בחודש לשחקן ממוצע (לא מדבר על השחקנים הבכירים). אפשר לחיות יופי של חיים וגם לחסוך לעתיד, כן יש חיה כזאת. 3. הכדורגלנם עושים את מה שהם נהנים ממנו, הם עובדים מספר ימים מצומצם בשבוע, בישראל רובם גם לא חיים בצורה מקצוענית ולא עומדים בסטנדרט של מקצוענים ועדיין אלה הסכומים שהם מרוויחים. לא חושב שיש צורך לרחם על אף שחקן בליגת העל. אלה מהם שחושבים על העתיד, שחוסכים, שממקסמים את הקרירה שלהם, שעושים משהו במקביל לקרירה כשחקנים, גם יחיו בצורה טובה מאוד בעתיד. אלא שלא, כמו בכל מקצוע, ימצאו את עצמם אחרי הקרירה בנקודת התחלה (וגם אז צריך לזכור שלא מדובר באנשים מבוגרים בני 40 ללא השכלה אלא לרוב באנשים בגיל צעיר יחסית של 30+ שעדיין יכולים לעשות לא מעט דברים ולהתקדם). 4. ששחקן יקבל רווח מההעברה שלו? לדעתי זה קורה בחתימה בקבוצה החדשה כי כל שחקן כזה מקבל מענק חתימה, כשהוא חותם על חוזה, בעת המעבר. 5. אין ספק שבכתבה של דן רומן יש הרבה בעיות, ואין ספק שמדובר במצב שמתקיים בהרבה קבוצות בישראל. רק אני לא בטוח שהתשובה הנכונה היא נתינת חלק מההעברה לכיס של השחקן, אלא בפיקוח גדול יותר על הקבוצות ובענישה של קבוצות שמתנהגות כמו הפועל ירושלים (דרישה כפולה לדמי השאלה אחרי שמכבי ת"א כבר שילמה עבור השאלה לשנתיים).
במידה ואתה מדבר על ארצנו הקטנה, אז רוב התפקידים האלה בכלל לא מיואשים. כשאני מסתכל על הפועל תל אביב הקבוצה שלי הצוות המקצועי זה אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס(מאמן והעוזר שלו), גבי בורשטיין(מאמן שוערים, לא שיחק כדורגל מקצועי בעבר), רון ציבלין(מאמן כושר, שחקן עבר), זאב זלצר(אחראי מחלקת הנוער, שחקן עבר) ואסי דומב(סקאוטר, שחקן עבר של המועדון). ברוב הקבוצות בישראל פרט להפועל וחיפה אין גם סקאוטים(ההוא מנתניה עזב כבר לא?), ככה שיש 5 תפקידים סה"כ ששחקנים יכולים להתעסק בהם אחרי פרישה. נגיד שכדי להתפרנס כראוי צריך קבוצה מ2 הליגות הבכירות(ואני לארג', כי גבי בורשטיין ודומיו מרוויחים סכומים מצחיקים) אז יש מקום ל160 אנשים בתפקידים האלה. ברור לך שיש הרבה יותר שחקני עבר, נכון? בחו"ל עוד המצב יותר טוב כי ברוב המועדונים, אפילו במדינות כמו בלגיה יש מערך מקצועי הרבה יותר מתקדם עם מספר סקאוטים ויותר מאמנים בד"כ. גם ברוב הליגות אפשר להתפרנס בכבוד מליגות נמוכות, והמשכורות יותר גבוהות ככה שאפשר לחיות בצורה סבירה מהפנסיה, אבל יש גם יותר שחקני עבר ומעסיקים בתפקידים האלה זרים בניגוד לארץ. בקיצור, להיות שחקן כדורגל לא משתלם ל80% מהשחקנים.