איזו ריצה מטורפת במקצה השלישי של חצי הגמר 100 מטר. כולם עם 10 שניות ומטה, שיא אסייאתי + שיא אירופי וכמובן 2 הרצים המהירים ביותר באו מהמקצה הזה. יש מצב שזה שסיים אחרון במקצה הזה היה יכול במקצה אחר לעלות לגמר. אגב, זברב הפך היום לאלוף האולימפי הגרמני הגבר הראשון אי פעם, מפתיע ביותר. לישראל כבר היו 2 לפניהם
לא מדברים על זה מספיק אבל הנעליים החדשות הן הסיבה לתוצאות האלה ולריצה המטורפת של הנשים אתמול וגם כמובן לשבירת שיאי העולם הסיטונאית ב-5,000 ו- 10,000 גברים + 400 משוכות נשים. הרצי 100 מטר עכשיו הם די חלשים ואני עדיין מהמר שבגמר ירדו שם מה-9.8 מבאס שהנעליים לא היו בתור הזהב של בולט, בלייק, פאוול, גיי וגטלין. ועל הנעליים- הנעליים שמסעירות את עולם האתלטיקה
הוא יותר איטלקי משארטיום "שלנו" ישראלי. נולד בטקסס לאב אפרו-אמריקאי ולאם איטלקיה. בגיל 18 חודשים ההורים נפרדו והוא עבר עם אמא שלו האיטלקיה לאיטליה ומאז הוא שם. הוא בקושי יודע אנגלית.
זו לא יהירות. אין שום דרך אחרת לנצח את האמריקאים מלבד בעזרת טקטיקה. לכן, בכל פעם שהם יפסידו, זה יהיה כי היריב הערים עליהם.
אפשר להגיד את זה גם על ניר ברקוביץ׳ שניצח את מכבי עם אום אל פאחם. בכל מקרה האירופאים הזחוחים מדברים על משהו אחר.
רק שבכדורגל הישראלי עבודה של מאמן מסתכמת ב"חבר'ה תרוצו יותר מהר הם חלשים" ובכדורסל נבחרות זה קצת יותר מתקדם.
לא מוריד מהמאמנים האירופאים, ומננו בפרט, אבל קצת צניעות לא היתה מזיקה. הם מדברים על ליגה שהיא 10 רמות מהליגות שהם מאמנים בהם. זה כמו שברק בכר יגיד על פפ גווארדיולה שהעבודה שלו זה רק ללחוץ על כפתור והכוכבים שלו כבר יעשו את העבודה לבד בזמן שפפ אפילו לא יודע מי זה ברק בכר. עכשיו זה יותר מובן?