לגמרי הייתי באותה סירה. אני מבין את הרעיון של ליצור סדרה שמאתגרת את הקהל, אבל יש גבול בין לאתגר את הקהל לבין לאלץ את הקהל ממש לקחת עבודה שנייה שנקראת "להבין את ווסטוורלד", לרבות צפיות חוזרות ונשנות בפרקים, קריאת הסברים באינטרנט וכו'. זה הוריד להם את הרייטינג וטוב שכך, כי פשוט הגיע להם. אנשים לא אוהבים להרגיש מטומטמים. העונה השלישית טובה יותר מכל בחינה, לרבות הבחינה הזו, למרות שגם בה באיזשהו שלב הגעתי למצב שאני כבר לא לגמרי מבין מי נגד מי. קצת מצחיק אותי שעידו ישעיהו (שאני מאוד מעריך) עושה לזה סיכומים שבועיים בוואלה כאילו זו איזו סדרת מופת (ולסמוך על סול עושים רק לסיכום עונה). נראה לי שהאדרת הסדרה הזו עוזרת לאנשים להרגיש נעלים - כי צריך להיות אנין טעם, אינטליגנטי ומשקיע כדי להבין את כל הרמזים וההקשרים לאירועים קודמים שהצופה הממוצע לא אמור לזכור. ובינתיים, כמובן, הובטחה להם עונה רביעית.
כל הקטע של הסדרה הזאת זה האם הרובוטים יגלו שהם מתוכנתים וימרדו. ברגע שזה קרה היה אפשר לסגור את הסדרה. אני חייב אגב להגיד, ואולי אני אצא פה שטחי, אבל כל הבולשיט הפסיכולוגי של הסדרה מה זה מעייף. גם המשחק אגב לא מתרומם לגבהים, אין שם איזה דמות שהותירה חותם.
הלו, אנתוני הופקינס? עונה שנייה הייתה מלאה בבעיות, אפילו בלי קשר לכל המשחקים עם ציר הזמן, היא פשוט לא הייתה כזאת מעניינת. והמשחקים עם ציר הזמן פשוט נעשו גרוע, אני לא מאמין שהייתה שם כוונה לבלבל ולאתגר, אפשר לעשות את זה טוב כמו שעונה 1 עשתה וכמו שאחיו של יוצר הסדרה (הנולאן המפורסם יותר) עשה מזה קריירה. זה היה פשוט גרוע. מה שכן, עונה 2 רשמה לזכותה אולי את הפרק הכי טוב בסדרה, בוודאות האהוב עליי אישית (פרק 8). 3 דווקא מאוד פשוטה, גם להבין וגם לעקוב. היא כבר סדרת מדע בדיוני די פשוטה אבל אני נהנה. מן הכלאה בין מטריקס לטרמינייטור לבלייד ראנר. זה לא שיש שפע של סדרות כאלה בטלוויזיה, לא טובות לפחות.
מה שכן הצילום והאפקטיבים זה ברמה הכי גבוהה שיש. אין ספק שבקטע הזה הם שיחקו אותה. יש למשל סצנה שיורים במישהו ואתה ממש רואה את המהירות של ההדף. פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה.
אני לא מבין דברים גם בעונה 3. איך מייב שולטת בכל המחשבים? עם מי דולורס מדברת כל הזמן באוזניה? מה לעזאזל רוצה ברנרד? יש עוד דברים שלא מובנים לי אבל אני לא זוכר כרגע. אולי זה בגלל שאת עונה 2 ראיתי כבר ברפרוף מרוב שיעמום אז פיספסתי כמה דברים. אני חושב שהעונה השלישית דיי מרהיבה מבחינת נראות, אבל זה עדיין דיי משעמם. גם הנולאן הזה, אגב, יודע את העבודה. לא רק אח שלו. היו לו עוד פרוייקטים מוצלחים ומעניינים.
המארחים מתקשרים ביניהם דרך איזה ווייפיי כדי שיהיו מתואמים במקרה של סטייה מהתסריט. מייב בעונה השנייה למדה איך להשתמש בזה כדי לשלוט במארחים אחרים, כנראה שזה עובד על כל המחשבים. לדולורס יש פשוט איזה מחשב חכם דומה למה שיש לבני אדם בעולם שמופעל על קולות. משום מה היא גם שולטת בחלק מהמחשבים באופן אוטומטי ועדיין צריכה לדבר לחלק אחר מהמחשבים. לגביי ברנרד לא חושב שלמישהו ברור. מאז שהוא לא יכול לנגב לעצמו את המשקפיים הוא די איבד את זה.
הנראות זה הצד החזק היחיד בסדרה. אין לי ספק ששפכו עליה הרבה מאד כסף. השתמשו שם בטכנולוגיה הכי חדישה שיש והשתמשו בה כמו שצריך. הבעיה שבשאר הפרמטרים הסדרה לא ממש מותירה חותם. .
הרעיון המרכזי מאחורי הסדרה מעניין מאוד לדעתי, אבל זה יותר מדי מסובך. היה פוטנציאל רציני והם פיקששו אותו. בדיוק סיונה, מייב איכשהו שולטת על כל המחשבים כולם (אבל לא רחבעם ולא על דולורס). לא הוסבר איך בדיוק. מאיפה לדולורס יש כזה מחשב חכם? תוך שניה הוא פורץ לכל רשת תקשורת. עם כל הכבוד, אלה עניינים בסיסיים וחשובים ביותר בעלילה ואין להם הסבר (בניגוד לברנרד שזה לא כזה קריטי שלא מובן מה הקטע שלו).
בעונה הראשונה היא הכריחה את הטכנאים לתת לה את היכולת לשלוט במארחים האחרים עם דיבור(מה שהתברר אחרי זה כחלק מהתוכנית של אנתוני הופקינס), ואז בעונה השנייה בפרק עם היפנים היא הצליחה פתאום להשתמש בזה גם בלי לדבר דרך הווייפיי. הקטע עם דולורס לא ברור. בכלל, בעונה החדשה זה שכל המארחים פתאום מומחים לאומנויות לחימה ויודעים איך עובד העולם של בני האדם מעצבן. כל החיים שלהם הם היו בפארק שבו הם היו צריכים להעמיד פנים שהם מהמערב הפרוע וזה הדבר היחיד שראו, ופתאום הם מסתובבים בעולם של בני האדם כאילו הם נולדו שם.
בסדר, היא שולטת על מארחים, אבל איך היא שולטת על כל מחשב שהיא נתקלת בו? דולורס כביכול "למדה" את כל המידע ששאבו מהלקוחות בפארק לגבי התנהגות אנושית, לא? מה שמזכיר לי, איך בדיוק לקחו מהלקוחות את המידע? הרי הם לא התחברו לאיזה מכונה כמו במטריקס, הפארק הוא אמיתי...
לגביי דולורס זה באמת סביר, גם לא ממש האמת אבל אפשר להחליק, לגביי השאר לא. עכשיו זאתי שעשו לה ריסטרט נהייתה לוחמת נינג'ה מיומנת. הפארק הוא בעצם מערכת שבוחנת את כל האנשים בכל מני סיטואציות, ומהתגובות שלהם והצורה שבה הם מתנהגים, כמו גם השיחות שלהם עם המארחים, מצליחים להעתיק את האישיות שלהם. הפארק הוא קבוע, והדבר היחיד שמשתנה הם האורחים. זאת הסיבה שכל בנאדם שנכנס מקבל תמיד את אותם התסריטים, כדי לבודד את הדברים שייחודיים לו.
הקורונה הביאה אותי לצפות בסדרה "אליטה" ואני לא מתחרט על כך לרגע. לסדרה יש 3 עונות. העונה הראשונה היא לא הרבה מעבר לשדרוג של "המורדים", רק עשוי טוב יותר, עמוק יותר ואותנטי יותר. עונות 2-3 מעולות והופכות להיות סדרת מתח ברמה גבוהה מאוד. מה שבעיקר אהבתי, זה שכמו ב"משחקי הכס" של עונות 1-5, בעונות 2-3 של "אליטה" אסור להפסיד שום פרט. הצורה בה כל כך הרבה דמויות מתחברות לאותה עלילה היא מדהימה. ממליץ מאוד על הסדרה. לדוברי הספרדית, הסדרה עוזרת גם בלהבין סלנג חדש.
הייתי בטוח שהליגה הבילארוסית זה הדבר הכי משעמם על המשחק. עד שהתוודעתי לעונה החדשה של הישרדות. מה שהזכיר לי למה לא ראיתי את העונות הקודמות. רשת החריבו לגמרי את הפורמט, ודווקא נהנתי מהעונות הראשונות(למרות שגם שם היו מורחים את הפרקים).
