יובנטוס 17/18 :: תקרת זכוכית?

נפילת החומה: מה קרה להגנת הברזל של יובנטוס מאז פתיחת העונה?
החלל שהותיר בונוצ'י, השחיקה של הוותיקים, השגיאות בחלון ההעברות והרוטציה שלא פוסחת גם על בופון. דווקא בעונה בה היא שוברת שיאים התקפיים, יובנטוס סופגת בכמויות ומתמודדת עם בעיות בהגנה שעד לפני כמה חודשים הייתה הטובה באירופה. הצרות שמסכנות את המשך השושלת

בברצלונה היו בטוחים: שער אחד ייתן תקווה לרמונטדה נוספת. שער אחד, והכול פתוח. אחרי הקאמבק המפואר נגד פריס סן ז'רמן, הקטלאנים הסתבכו קשות עם תבוסה 3:0 בטורינו מול יובנטוס, אבל האמינו שבקאמפ נואו יצליחו לצאת שוב מהקבר ולהעפיל לחצי גמר ליגת האלופות. אלא שמולם ניצבה חומה בלתי עבירה בדמות ההגנה הטובה באירופה. אלופת איטליה ספגה רק שלושה שערים ב-12 משחקים עד הגמר, כולל 339 דקות של רשת נקייה מול שתי ההתקפות הקטלניות ביבשת - ברצלונה ומונאקו. "שיחקנו את המשחק שלנו, הגענו להזדמנויות, אבל יובנטוס העמידה מולנו הר", סיכם בייאוש ג'רארד פיקה. "הגנה זו המומחיות שלהם".

אחרי שלושה חודשים בתוך העונה הנוכחית וכשבעה שחלפו מאז אותו ערב בו כל אירופה הצדיעה לקו הביצורים של הגברת הזקנה, גם ביובנטוס כבר מוכנים להודות שההגנה שלהם במשבר. וסיבות לכך לא חסר: העזיבה של לאונרדו בונוצ'י, עייפות החומר, הטעויות בחלון ההעברות, הרוטציה בין הקורות והמערך שמיצה את עצמו.

דווקא בעונה בה הקבוצה קובעת שיאי שערים ומשכללת את הארסנל ההתקפי שלה, החלק האחורי חושף פגיעות מפתיעה ומאפשר ליריבות בליגה האיטלקית להאמין שבשלה העת לקטיעת השושלת היובנטינית. ברצלונה הדליקה שלוש נורות אזהרה לביאנקונרי בסיבוב הראשון, אך מסימיליאנו אלגרי העדיף להתעלם ונאלץ להתמודד עם הבעיות כעת, באיחור של חודשיים. האם הפעם היא תציע לו סוג של תרפיה?

באופן מפתיע, הניצחון הכי גבוה של יובנטוס העונה - 2:6 ב-10 שחקנים בחוץ מול אודינזה - היה זה שגרם לאנשי האלופה להכיר בבעיה. ג'יג'י בופון היה הראשון להודות: "אנחנו חייבים להשתפר, אי אפשר להשלים עם זה. אתה לא זוכה בתארים עם ניצחונות של 2:6". ולשוער האגדי אין כמובן בעיה עם ה-6, אלא עם ה-2. אלו לא המספרים אליהם הוא רגיל. אלו לא המספרים של יובנטוס.

אלופת איטליה קיימה עד כה שמונה משחקי חוץ בליגה ובליגת האלופות, ושמרה על שער נקי רק פעם אחת - בסן סירו מול מילאן. ובכלל, יובנטוס ספגה עד כה 14 שערי ליגה ב-13 משחקים. זה יותר ממחצית הכמות שספגה בכל העונה שעברה (27 שערי חובה ב-38 מחזורים). אם נוסיף גם את השלישייה בסופרקופה מול לאציו ואת חמשת השערים בליגת האלופות, ההגנה של יובנטוס הוציאה 22 כדורים מהרשת ב-18 משחקים.

אלו נתונים יוצאי דופן מבחינת יובנטוס, בטח ובטח כשמדברים על השושלת הנוכחית. בכל שש עונות האליפות האחרונות, הגברת הזקנה ספגה לא יותר מ-0.73 שערים בממוצע למשחק. כרגע, הממוצע שלה עומד על 1.22 שערים. רחוק מהעונות האחרונות וכמעט זהה ל-1.23 שהעמידה הקבוצה של ג'יג'י דלנרי ב-2010/11, טרום השושלת.

בחודש שעבר, אחרי עוד משחק מאכזב של בונוצ'י, נשאלה שאלת 42 מיליון היורו: האם העסקה הזו פגעה יותר בהגנה של יובנטוס או בהגנה של מילאן? בזמן שבלם נבחרת איטליה לא מצליח להשפיע על הרוסונרי ולעתים אף מתגלה כנקודת תורפה, חבריו לשעבר מתקשים למצוא פתרון לבור שנפער במרכז ההגנה בעקבות מכירתו. ולא רק שתי ההגנות הללו, אפילו הנבחרת נפגעה.

הפתרון הראשוני של אלגרי היה זניחה מוחלטת של מערך שלושת הבלמים. אם בעונה שעברה הוא עוד הרשה לעצמו לדלג בין מערכים ויובנטוס עשתה את הדהירה דווקא עם המעבר לקו של ארבעה שחקני הגנה, העונה השינויים הללו פסקו. בונוצ'י היה הבלם המרכזי בשלישייה האחורית, האיש שהחזיק אותה וגם זה שדחף קדימה. בלעדיו, אלגרי הרגיש שלמערך כזה אין תוחלת. אז יובנטוס הרוויחה עוד שחקן קישור ופתחה את העונה עם המאזן ההתקפי הכי טוב של קבוצה בסרייה A מאז 1951/52, אך ההגנה שלה נחשפת פעם אחר פעם.

נגד ברצלונה במחזור הפתיחה של ליגת האלופות, יובנטוס הציגה 4-4-2 שקרס תוך זמן קצר. לאחר מכן אלגרי חזר ל-4-2-3-1 ול-4-3-3 מהעונה שעברה, אבל החלק האחורי עדיין לא התייצב. אחרי רגעים מביכים מול ספאל, במשחק בו יובנטוס כמעט ספגה את ה-2:2 ובסופו של דבר ניצחה 1:4, המאמן בן ה-50 כבר לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו. הבלם אנדראה ברצאלי הצדיק אותו: "טבעי שיכעס, הרי בשנים האחרונות יובנטוס תמיד הציגה קודם כל הגנה סולידית וניצחה משחקים גם בתוצאות דחוקות, בזכות שמירה על שער נקי. דעיכה כזו מרגיזה את כולנו, זה ברור".

ברצאלי כבר בן 36. זו כנראה העונה האחרונה שלו ביובנטוס. אל הדעיכה הטבעית שלו מצטרפת גם נסיגה משמעותית בכושרו של ג'ורג'ו קייליני בן ה-33. וכמו לבונוצ'י, גם לשניים האלה אין כרגע תחליף ראוי. דניאלה רוגאני מקבל העונה את הבמה בצורה רצינית יותר, בתקווה שיעשה את קפיצת המדרגה ויהפוך למנהיג החדש של ההגנה. כרגע הבלם המוכשר לא בשל להוביל, והתלות בשניים שנותרו משלישיית בלמי ה-BBC עדיין גדולה. הדבר נכון במיוחד לאור חוסר היכולת של מהדי בנעטיה להישאר בקו הבריאות ושל בנדיקט הובדס להיות כשיר כדי לרשום דקת בכורה רשמית.

אלגרי בנה על חזרתו של הובדס כדי לנסות מחדש את שיטת שלושת הבלמים (כ-3-4-3 הפעם ולא כ-3-5-2- כפי שהיה נהוג בימי אנטוניו קונטה וגם אצל אלגרי אחריו) אלא שהגרמני נפצע פעם נוספת. בלית ברירה, במהלך הפגרה תרגל אלגרי את השיטה עם הקשר הצרפתי בלס מטוידי כאחד הבלמים.

אל הכישלון הזה בהבאת מחליף לבונוצ'י (במועדון העדיפו את שאילת הובדס על פני החזרת מתיאה קאלדרה המשחק כמושאל באטאלנטה) מצטרפת גם הנפילה עם מתיאה דה שיליו. המגן האיטלקי הגיע ממילאן במטרה להיכנס לנעליו של דני אלבס, אבל כמו הובדס היה בעיקר פצוע ושותף עד כה במשחק ליגה אחד. שטפן ליכטשטיינר השתלט מחדש על עמדת המגן הימני, אך גם הוא כבר מעבר לשיא ועשוי לעזוב כבר בינואר. ואם זה שחקן ההגנה המוביל של יובנטוס מבחינת דקות משחק, הבעיה זועקת לשמיים. אפילו בעמדת המגן השמאלי, שם אלכס סנדרו עשה עבודה נהדרת בעונה שעברה, כבר אין ליובנטוס מניה בטוחה. המגן הברזילאי רצה לעבור לצ'לסי בקיץ והחל את העונה בחוסר חשק מופגן, עד כדי כך שלאחרונה איבד את מקומו לטובת קוג'ו אסמואה.

בכלל, יובנטוס טבעה מרוב רוטציות. לא פחות מ-22 שחקנים פתחו בהרכב ב-13 מחזורי הליגה. לשם השוואה, נאפולי הציגה 18 שחקנים בהרכב בפרק הזמן הזה ואינטר 15 בלבד, כאשר אצלה שני הבלמים, המגן הימני והשוער פתחו יחד בכל 13 המשחקים. הרוטציה הנרחבת אצל האלופה לא פסחה גם על השער, שם בופון ניצב שמונה פעמים (וספג תשעה שערים) והפולני וויצ'ך שצ'סני בחמשת המשחקים הנותרים (ספג חמישה). "אי אפשר לעשות תחלופה כזו גם בין הקורות", אמר מאמן העבר אריגו סאקי. "זה מזיק לשני השוערים ולא נותן שקט להגנה".

כך, הגנת האלופה איבדה לגמרי את הביטחון והיציבות שאפיינו אותה, וזה עוד לפני מפח הנפש שחוו נציגי הקבוצה בנבחרת, בראשם בופון וברצאלי שגם פרשו לאחר ההדחה בפלייאוף מול שבדיה. התחושה היא שיובנטוס זקוקה לאנרגיות חדשות, ובשבוע האחרון גם ראשי המועדון הודו כי יש צורך בחיזוק ההגנה. עד שזה יקרה, אלגרי ינסה לסחוט את הטיפות האחרונות מההגנה הוותיקה ובאופן פרדוקסלי יסמוך קודם כל על ההתקפה.


*******

מה דעתכם? לפחות לפי הפרשנות שלי יש שינוי ברור בסגנון המשחק של יובה ונטייה לכדורגל התקפי יותר. חשבתי שמאטווידי הגיע כדי לשחק במשחקים האלה כמו נגד בארסה יחד עם קדירה ופיאניץ' כדי שהקישור לא יהיה מרגרינה. יש בעיות קבוצתיות ואישיות, שחקנים ירדו ברמה וגם התיאום ודברים כאלה. מבחינת העבר, אני זוכר את קנבארו נראה כמו סמרטוט בעונה האחרונה באינטר וכשהגיע ליובה של קאפלו - הופה, בטון, אולי הבלם הטוב בעולם. ובכלל אני גדלתי על יובה של הגנת הברזל, זו שביטלה את התקפת הכוכבים של ריאל מדריד ב-2003 בקלות.

 

מחווה יפה אך קל לעשות זאת כשאתה מונופול בליגה.

לא ראיתי שעשו זאת בתקופת דל נרי או פרארה.

וזה בסדר - אף קהל לא עושה זאת.

 

http://www.sport5.co.il/Sip_Storage/FILES/8/size475x318/759018.Xxx

היום שאחרי הניצחון בנאפולי| בדיוק בזמן הנכון, כשהיא עם הגב אל הקיר וחוששת שהצמרת תברח לה - יובה התעוררה והשיגה 1:0 קטן-גדול בנאפולי. בזכות הניצחון היא צימקה את הפער ממנה לנקודה אחת בלבד| זה היה הניצחון השני בלבד של יובה אצל נאפולי בעשרת המפגשים האחרונים, וכמה סמלי שגונזלו היגואין היה זה שכבש את השער. "חיפשתי את דה-לורנטיס ביציע אבל כנראה הוא הסתתר", אמר החלוץ שאתמול חרג ממנהגו וכן חגג נגד האקסית, "לא חשוב כמה האוהדים יקללו אותי - את שלוש השנים הנהדרות שלי כאן אני לא אשכח". היגואין הוסיף עד כמה המשחק היה חשוב עבור יובה, שכובשת בליגה במשחק ה-44 ברציפות.

*** נערך***

 

לדעתי אלעד פשוט רצה שתחזור לכתוב פה.

Welcome back!