יובנטוס 2018/19 :: All In

למה לא? וידאל. ומהמצטיינים של הסריה א' שאתה כל כך מזלזל בהם אפשר למנות את דיבאלה וליכטשטיינר. אגב גם את שחקן העונה בפרמייר ליג.

 

מדוייק לחלוטין.

Sent from my SM-N950F using Tapatalk

 

ולשני הגמרים האלה היא הגיעה, בסופו של דבר, כאנדרדוג. והפסידה.
עדיין לא היתה אף עונה שבה ההרגשה היתה 'יובנטוס חייבת לקחת את הצ'מפיונז, היא הכי טובה באירופה'. היא פשוט שם, כמו אתלטיקו מדריד - קבוצה חזקה שלא תודח 'סתם', אבל כן תודח מול הקבוצה הגדולה באמת. אז נכון, בסוף תמיד אפשר לדבר על החמצה קטנה שעשויה לשנות הכל, אבל זה לא סתם מקרים. אצל ליברפול או סיטי אני רואה הרבה יותר סיכוי להיות חלק ממועדון ה'בארסה-ריאל' (שכרגע ריאל קצת יוצאת ממנו) מאשר אצל יובה (או פסז', כרגע, אבל זה סיפור אחר).

יכול להיות שתהיה עונה שבה לא תהיה אף קבוצה דומיננטית באמת ויובה עדיין תהיה פה ותיקח את הצ'מפיונז. אולי אפילו כבר בעונה הקרובה. אבל אני לא רואה כאן קבוצה עוצמתית כמו מה שפפ עשה מסיטי (וגם הוא מודח, נכון), קלופ מליברפול או מסי ורונאלדו מבארסה וריאל. זה משהו שאולי אפילו אצל קונטה היה קיים יותר מאשר אלגרי, ואולי זה גם קשור לזכייה בסקודטו בהליכה.

אסטרטגיית הרכש של יובה נראית ברובה כאילו היא מכוונת למקום הזה - להיות קבוצה חזקה בלי להשתגע יותר מדי. קלופ הביא את ואן דייק ואליסון, שנייים מהשחקנים הכי טובים בעולם בתפקיד שלהם. על פפ בכלל אין מה לדבר, וגם בארסה שברה את הארנק בשביל קוטיניו, שאמנם כרגע לא תורם מדי אבל השתלבות שלו עשויה ליצור קבוצת-על (כמו סוארז וניימאר, ואפילו זלטאן והנרי לפני כן) שתפרק את היובנטוס התורנית שתצליח לזרום עד הגמר, בדיו כמו שריאל פירקה את הליברפול הבינונית שהיא פגשה ואת אתלטיקו לפני כן.

אפשר ללכת על מטווידי וצ'אן וחדירה ולשמור על הקבוצה בטופ 8 של אירופה ופשוט לחכות לעונה שבה השאר ידעכו. הנה, עכשיו זה קורה לריאל ובאירן וגם בארסה לא מאוד מאיימת, ובלי תצוגה פנטסטית של אייקס זו יכלה להיות העונה של יובה. אבל בשביל ללכת אקטיבית על זכייה בצ'מפיונז צריך קבוצה מטורפת. צריך להתפוצץ על רונאלדו ואולי לצוות לו את איקרדי ולשקם את דיבאלה, כי אלה השחקנים שעושים את ההבדל ברמות האלה.

 

ואז אנחנו מגיעים לאותה נקודה מלכתחילה: יכולת כלכלית שלקבוצות שציינת יש וליובנטוס אין.

אני לא רואה את יובה שופכת בחלון העברות אחד 200 מיליון ליש"ט כמו ליברפול (קייטה - 40, פאביניו-40, אליסון 70, שאקירי 17) כדי לחזק כל עמדה בסגל.

אני כן מסכים שיובה צריכה ללכת על שחקנים יותר צעירים כמו למשל קאי הרבץ או אנדומבלה שעשויים להתפתח לטופ קלאס ולא רק על שאריות של הגדולות יותר אבל זה שוב מביא אותנו לעניין הכישרון והזדמנויות בשוק.
Sent from my SM-N950F using Tapatalk

 

אולי אני טועה כאן, אבל לפי התגובה השניה שלך לא נראה לי שהבעיה שלך בכלל עם יובנטוס היא באסטרטגיית רכש, אלא בסגנון המשחק שלה. לא אצלה ולא אצל אתלטיקו מדריד יש בעיות אקוטיות בסגל אולי למעט שחקן אחד-שניים כזה או אחר, ולמרות זאת היא משחקת כמו אנדרדוגית מובהקת במפגשים הגדולים. על הנייר, fire power לא חסר לא שם ולא שם. ההפך הוא הנכון. השאלה היא מה עושים איתו.

לגבי ליברפול: קלופ השפיע על המותג בצורה דרמטית. שאתה מקדם שחקן כמו קוטיניו ומוכר אותו ב-150 מיליון אירו, אתה יכול להרשות לעצמך להביא את השוער והבלם הכי טובים בשוק (לא שונה בהרבה ממה שיובנטוס עשתה שמכרה את פוגבה והביאה את היגוואין, דאז החלוץ הטוב ביותר שיכלה להביא). בנוסף לעובדה שהיא מרוויחה סכומים מפלצתיים מהשתתפות בפרמיירליג ועכשיו גם מהשתתפות בליגת האלופות בדרך קבע (עם הגעה לשלבים האחרונים), והרי לך giant שהתפתח לו, איתו יובנטוס לא יכולה להתחרות בתנאים הנוכחיים.

לא הבנתי את האיזכור לקונטה שהיה כישלון טוטאלי בליגת האלופות. אלגרי - כמו סימאונה באתלטיקו - הוא הסיבה המרכזית שיובנטוס שברה את תקרת הזכוכית שלה בזמנו והגיעה פעמיים לגמר ליגת האלופות. האם שניהם מסוגלים לעשות מעבר, זה כבר משהו אחר.

 

@itzik.miro
בטוח שמדובר ביכולת כלכלית ולא באג'נדה כלכלית? אני בכנות לא יודע.
בכל מקרה הנקודה השניה היא מה שחשוב. כדי להיות הכי חזקים באירופה צריך להמר. זה אפילו לאו דווקא רכש אלא גם השתמשות בשחקנים שכבר נמצאים בסגל. הסיפור של דיבאלה העונה זה בשורה התחתונה שחקן שדיברו עליו כ'הדור שאחרי מסי ורונאלדו' ובפועל הוא כרגע מאוד רחוק משם. בלי לדון בשאלת האשמה, זה בדיוק סוג הפספוסים שיובה לא יכולה לעשות, ועוד יותר אם אין לה את האמצעים הכלכליים לזה.

@אלעד
אני חושב שזה בא ביחד. הן בבניית הסגל והן בסגנון המשחק אני לא רואה כאן קבוצה שבאה לדרוס. אצל קלופ, אצל פפ ואצל ברצלונה רואים את זה בכל מקום - רכש מפוצץ (ברנרדו, ואן דייק, קוטיניו) שיאפשר למאמן יותר דומיננטיות ויותר כח אש. כל צעד בחלון ההעברות נראה כמו מסע חימוש שאמור לאיים על כל השאר, בעוד אצל יובה - שוב, למעט רונאלדו - זה נראה שחותרים להחזיק סגל מאוזן בלי חורים משמעותיים בשום מקום. זה מתחיל ברכש ומתקדם בפועל גם לסגנון המשחק, שבו יובה כמעט אף פעם לא באה לדרוס ולפרק.


יכול להיות שליובה באמת אין את הכלים הכלכליים לשחק במגרש הזה (רונאלדו זו ללא ספק רכישה מיוחדת במינה), ואז ההתנהלות הנוכחית ברכש היא הטובה ביותר. העונה הנוכחית של דיבאלה היא משהו שמעבר לרכש ופשוט לא אמור לקרות כשהשאיפות הן לנצח קבוצות שמחתימות קוטיניו אחרי ניימאר אחרי בייל אחרי אמבפה.

 

מה זה מעבר לגמר? זה בסך הכל לנצח משחק אחד יותר. בשנה שעברה ברצלונה עפה ברבע, זה הסיפור של טורניר נוקאאוט.
בסוף יש את יובנטוס שעם המאמן המתאים מצליחה להגיע להישגים כי היא מנצחת מספיק משחקים בליגה ובאירופה, ויש את יובנטוס שברור לרוב האנשים שהסגל שלה הוא לא הסגל המרהיב בעולם ומלא בכיסי בינוניות. שתי הקבוצות האלו חיות ביחד בשלווה עד שקורה מה שקורה העונה והיא עפה, בעיקר בגלל חוסר ריכוז בהתמודדות שיכלה להיות אחרת לגמריי.
מאוד קשה לעשות שינויים במכונה שעובדת, גם אם הם נזקקים. ראינו את זה בריאל מדריד, שם אפשר לצעוק עד מחר שהקבוצה גרועה, תמיד יבוא מישהו עם הטענה של "הנה זכינו בצ'מפיונס אז כנראה שאנחנו אחלה" ולך תוכיח לו אחרת. המפלה העונה היא פחות או יותר הראשונה בעידן של אלגרי, אולי היא תגרור שינויים. זה לא צריך להיות בהכרח שינויים של להביא שחקנים בעשרות מיליונים, אלא רק החלפה של שחקנים פחות טובים במערך בשחקנים שאולי יש בהם סיכון (ככל שהסכומים עולים הסיכונים יורדים) אבל יכולים בטווח הבינוני להיות שחקנים טובים יותר.

 

אני חייב להבין למה כשיובנטוס מגלה דומיננטיות מוחלטת מול ברצלונה שנתיים אחורה ברבע הגמר אין את ההרגשה שהיא שייכת לטופ של אירופה אבל כשברצלונה מודחת שנה לאחר מכן מול רומא לא יהיה אחד שיעז לומר עליה את המשפט הזה.

יובנטוס לקחה את האליפות הכי מהירה בהיסטוריה של הסריה A, הודחה ברבע גמר ליגת האלופות מול קבוצה טובה מאוד וכולם מתייחסים לזה כמו אל כישלון קולוסאלי - ואחרי כל זה אנשים באים ואומרים שיובה שייכת לtier של אתלטיקו מדריד (שאפילו בשבילה רבע גמר ליגת האלופות לא נחשב הישג יותר מידי מדהים)? משהו כאן בכלל לא מסתדר לי.

בסוף היום אין חיה כזאת "X חייבת לקחת את הצ'מפיונס". זה מפעל נוקאאוט וערב אחד שבו שכחת לשחק כדורגל/באת למשחק שאנן ואתה מוצא את עצמך בחוץ. זה יכול לקרות ברבע הגמר כמו ליובנטוס העונה וברצלונה אשתקד, זה יכול לקרות בחצי הגמר כמו לריאל וליובנטוס במשחקים אחת נגד השניה אשתקד וזה יכול לקרות בגמר כמו ליובנטוס במחצית השניה ההיא נגד ריאל ב2017. זה לא אומר דבר וחצי דבר על איכות הקבוצה שלך.

מנצ'סטר סיטי עומדת לקחת אליפות באנגליה עם קרוב ל100 נקודות אבל היא לא מצליחה בליגת האלופות (ועוד נגד קבוצות נחותות). בוא נראה אם גם היא לא שייכת לטופ.

 

אני כמוך לא יכול להיות בטוח שמדובר ביכולת ולא באג'נדה אבל בהסתמכות על המאזנים הכספיים והעובדה שהאניילים מזרימים כספים בזמנים מאוד מצומצמים אני יכול לשער, די בבטחה שמדובר ביכולת כלכלית.

אני מסכים שיובה צריכה להמר יותר הן בסגנון המשחק והן בסגנון הרכש. אני לא מסכים עם הניסיון לבטל את שיטת הרכש שהונהגה עד כה כפי שניסו לעשות כאן.

Sent from my SM-N950F using Tapatalk

 

@yonmu,

אם השמות האחרונים שציינת הם שחקנים מצוינים? כן. האם הם יכולים לעשות את ההבדל במשחק נתון? כן. האם הם רונאלדו ומסי? לא. זה האובייס עבור כולם, אבל חשוב לציין את זה כי לא מדובר עכשיו ב"נשק יום הדין"; יובנטוס כקבוצה לא נראיתה טוב במשחקים שראיתי אותה בליגת האלופות ובכמה משחקים בודדים בליגה האיטלקית (נראה שהמצב היה זהה ואפילו חריף יותר לאורך כל העונה לפי תגובות של אוהדי הקבוצה). אני לא חושב שהכדורגל של הקבוצה כקבוצה היה עכשיו נראה אחרת לחלוטין עם ניימאר או מבאפה (שעד היום לא קידמו את פאריז לשום מקום) לצד רונאלדו.

אתה חוזר על ה-buzzword של "רכש מפוצץ" כאילו יש כאן guarantee למשהו. אותו קוטיניו עוד לא סיפק שום אימפקט משמעותי בברצלונה מלבד כמה היילייטס. גם לא דמבלה שעלה המון. גם לא בייל בריאל (לפחות לא מה שצופה ממנו). אפשר להיכשל גם שמבזבזים הרבה כסף, זה לא תמיד מביא כישרון טוב יותר למערכת (תראה איזו הצלחה יש לברצלונה וליברפול עם המגנים השמאליים שלה שעלו ביחד אולי 20 מיליון אירו).

מה הבעיה בחוליית התקפה של רונאלדו, דיבאלה, מנדזוקיץ', קן, קוסטה, ברנרדסקי וקוואדראדו עם מגנים תוקפים כמו קנסאלו וסנדרו? כמה עוד שחקנים יובנטוס תצטרך כדי לשחק טוב יותר ב-1/3 האחרון במגרש? אם זה לא fire power שמספיק, אנחנו בבעיה.

@סיונרה,

"מעבר לגמר" = לרגע לא הורגש לי שיובנטוס של אלגרי בשני הגמרים שהגיעה אליהם יכלו לעשות את זה. נכון, "זה בסך הכול לנצח משחק אחד יותר", אבל שאתה נתון לרחמים של היריבה ואיך שתופיע באותו היום אתה נמצא בבעיה. בטח שיש את MSN או רונאלדו בצד השני.

אני חושב שזה לגיטימי לשאול אם אלגרי יחד עם יובנטוס יכול לשבור את תקרת הזכוכית הזו (אני חושב שכן, אגב).

 

שמע אתה חייב להפסיק להכניס לי מילים לפה. לא זילזלתי בשום מקום בסריה א'.

וידאל זו אחלה דוגמא, כמה זמן עבר מאז? כמעט עשור?
יובה צריכה עוד רכישות כאלה.

 

סתם הערת צד לדיון: אני חושב שסקאוטינג - בטח במועדונים גדולים עם כיסים עמוקים - הולך ונעשה קל יותר, ולכן גם פחות משמעותי, עד לרמה שגם ילד בן 8 שפותח את הסמארטפון יכול לגלות כשרונות מעניינים בליגה ה-2 בברזיל. החלק הקשה יותר הוא עבודת האימון והתאמה של שחקן למערכת. זה לא מקרי שכל שחקן שמגיע לליברפול היום מוציא 200% מעצמו. לא כל שחקן שהגיע לשם היה באותו רגע הטוב ביותר בשוק (סלאח, מאנה). ליברפול הפכה להיות giant קודם כל בגלל המאמן שלה, לא כי היא התחילה לבזבז בגדול (שזה לא ממש מדויק בהסתכלות על net spend).