יובנטוס 2018/19 :: All In

מאוד קל לזכור טעויות שיפוט נגד הקבוצה שניצחה. בדיוק כמו שכולם זוכרים את השופט שדפק את צ'לסי מול ברצלונה, אבל מתעלמים מזה שכבר בתחילת המשחק היתה נגיעת יד ברורה של באלאק בתוך הרחבה. אותו הדבר היה במשחקים של באיירן מול ריאל - טעויות שיפוט לשתי הכיוונים.

@VAR
אז בוא, תגדיר אתה משחק גדול ותגיד כמה כאלה היו לריאל וכמה ליובה. בהצלחה.
וברור שיש הבדל בין ניצחון דורסני במשחק הראשון לבין לא-קמבק במשחק השני. ניצחון גדול במשחק הראשון גומר התמודדות. זה מה שריאל מדריד בשנים האחרונות עשתה, וזה משהו שיובה כמעט ולא עשתה.

אפשר להמשיך לבקש קריטריון מתמטי מפורמל למי קבוצת-על ומי לא, אבל אין כזה ולא יהיה כזה. בסופו של דבר כדורגל זה משחק שרואים עם העיניים ועל זה אני מדבר. אפשר לגבות את זה במספרים ומשחקים שמדגישים את הנקודה, אבל זה לא מדע מדויק. כשאני רואה את סיטי אני רואה קבוצה שבאה לשלוט בכל המגרש, כשאני רואה את ליברפול אני רואה קבוצה שבאה לשטוף ולכבוש כמה שיותר, כשראיתי את ריאל בשנים האחרונות ראיתי קבוצה שעשויה לשים גול מכל רבע הגבהה של קרבחל. כשאני רואה את יובה אני רואה קבוצה טובה. מול קבוצות חלשות הולך להם מאוד, מול קבוצות חזקות (בקנה מידה אירופאי) הולך להם בצורה די בינונית. ההבדל בין הגעה לגמר לבין זכייה רחוקה מלהיות אנקדוטלית כמו שמנסים לצייר את זה כאן.

אגב, לקנות את רונאלדו ואז לעוף מול אייאקס ברבע גמר זו בהחלט בושה.
זה פחות או יותר האקווילנט האירופאי של מסע הרכש המפוצץ של מילאן שהסתיים במקום השישי.

 

לפי דיווחים ברומא מנולאס מקושר חזק ליובנטוס. מיוצג על ידי מינו ראיולה שביחסים טובים עם הביאנקונרי.

 

לא בדיוק. אתם למיטב ידיעתי בניתם את כל התכנית הכלכלית שלכם על זה שתעפילו לצ'מפיונס ליג ותחזירו את הכסף. יובה לא בנתה את כל התכנית הכלכלית על זה שהיא תזכה בצ'מפיונס ליג. מה שכן אם היינו מודחים נגד אתלטיקו זה בהחלט היה מסב נזק גדול למועדון, ההדחה נגד איאקס היא נזק הרבה יותר מינורי. וזה עוד מבלי שדיברנו על התרומה הכלכלית של רונאלדו כמו ערך המניה, מרצ'נדייז, השוק האסייתי ועוד.

לגבי ה"בושה"-זאת כבר דעה סוביקטיבית.

 

קבוצה טובה. אוקיי. אני מניח שזה שהיא לאורך השנים מחזיקה בהגנה הכי טובה בעולם זה עובר לידך. נגיד שהחלק הזה של המגרש לא חשוב. במה ליברפול ההתקפית והשוטפת טובה יותר? היא כבשה העונה בליגה שלה 2.3 שערים למשחק לעומת 2.03 של יובה. זה הבדל זניח ביותר שבקלות אפשר להסביר בעובדה שליברפול נמצאת במאבק אליפות רצחני והיא עולה לכל משחק ליגה כאילו זה גמר ליגת האלופות, בעוד שיובה יכולה בכיף לשים את המילואים בליגה מתי שמתחשק לה בערך.

אני בסך הכל מסכים שמבחן העין הוא החשוב ביותר. אבל אם ראית משחקים של ליברפול העונה ראית אותה מספיק פעמים מחלצת נקודות בקושי אחרי תצוגות לא מרשימות בכלל - בדיוק כמו יובנטוס. כמובן שיש ליובנטוס חסרונות מסוימים שאפשר לשחק עליהם אבל לוחשים לי באוזניה שגם לליברפול יש. סך הכל אלה שתי קבוצות שביום נתון מסוגלות לנצח כל קבוצה בעולם מבלי שזה יפתיע אף אחד. הן עלו על נוסחה שעובדת ומביאה תוצאות באופן עקבי. זה בשבילי הקריטריון לשאלה מי דרג א' ומי דרג ב' ומטה. יש יותר משיטה אחת לשחק בה כדורגל - זו של ליברפול מוצאת חן בעיניך יותר וזה סבבה - זה לא אומר שאחת נמצאת בטופ והשניה לא.

מה אני אגיד לך, יובה מודחת מול אייאקס זו בושה. אבל ריאל מדריד שמסיימת עונה במקום השלישי מרחק 17 נקודות מהיריבה שלה אבל קוטפת תואר אירופי היא קבוצה היסטורית שפשע אם לא הייתה זוכה.

 

@VAR
במבחן העין - באיזה חלק של המגרש יובנטוס נראת לך משכנעת יותר מליברפול (עם ואן דייק)?
יובנטוס בסריה אה היא לא פקטור. הנתונים משם לא מעניינים. הנתונים מהפרמייר ליג כן מעניינים. מה לעשות, נאפולי ואינטר אלה לא סיטי וטוטנהאם וכל התנגשות ראש-בראש מראה יתרון משמעותי מאוד לטובת הפרמיירליג, וזה מעבר לנכות הפסיכולוגית של קבוצות איטלקיות מול יובה.
יובה לא הרשימה העונה בשלב בתים קל מאוד, הפסידה לאתלטיקו במשחק הראשון (וניצחה בגומלין עם תצוגה נהדרת של רונאלדו, נכון) ואז ספגה עוד 3 שערים בצמד מפגשים מול אייאקס. סך הכל ספגו 9 שערים ב10 משחקים, לא מדהים מדי. בעונה הקודמת? 12 שערים ב10 משחקים. בטוח שההגנה שלהם באמת כזאת טובה? כי פחות או יותר את אותו פרסונל ראינו גם בנבחרת.

בקיצור, הראיות החזקות לטובת יובנטוס הן מה שקורה בליגה שאין בה יריבות ברמה הנדרשת ונמצאת כולה באיזו נחיתות פסיכולוגית מול יובנטוס. אותה נאפולי שמזנבת ביובה לא רק סיימה מאחורי ליברפול בבתים אלא גם הודחה מול ארסנל באירופית. אותה אינטר לא רק סיימה מאחורי טוטנהאם אלא גם הודחה מול פרנקפורט. מה מילאן - הרביעית כרגע - עשתה בליגת אירופה אתה בטוח יודע. בליגת האלופות יובנטוס לא מראה שום דומיננטיות מיוחדת. כן, לפעמים יש תצוגות טובות ולפעמים פחות, וכן, להגיע פעמיים לגמר ליגת האלופות זה נחמד (ומזכיר איזה מועדון שהזכרתי כאן קודם). גם לאתלטיקו יש נוסחה שעובדת ומביאה תוצאות באופן עקבי, פשוט בליגה עם בארסה וריאל התוצאות האלה לא הופכות ל8 אליפויות רצופות. בליגה עם מילאן של בוריני ואינטר של פוליטאנו סיכוי סביר שזה כן היה מספיק.

וכן, לקנות את רונאלדו ואז לעוף ברבע הגמר מול אייאקס זו בושה.
ולא אמרתי שכל זוכת צ'מפיונז היא קבוצה ש'פשע אם לא תזכה', אלא שיש קבוצות שאתה מרגיש את זה אצלן ואצל יובה זה אף פעם לא היה קרוב לזה.

 

שאני אבין? ההשוואה לאתלטיקו אמורה לבייש אותנו?

 

לבייש אתכם? ממש לא רלוונטי לנקודה שלי פה.

 

"לעוף ברבע הגמר מול איאקס זה בושה" מתאים יותר לאיאקס מודל 2016 ולא לאיאקס מודל 2019, קבוצה שמחזיקה מאגר כשרונות נדיר ביותר בעונת שיא מטורפת. קבוצה שהדיחה גם את ריאל מדריד ולך תדע איפה תיעצר.

נכון, כשהחתמנו את רונאלדו לא לזה פיללנו אבל גם לא ידענו את מי נפגוש, באיזה טיימינג נפגוש את היריבה ובאיזה מצב פיזי ומנטלי נפגוש אותה. זו ראייה מאוד שטחית של הכדורגל.

Sent from my SM-N950F using Tapatalk

 

מונצ'י, ה ds הטוב בעולם (עם תת התמחות בסעיפי שחרור) סידר למאנולאס סעיף שחרור שמשקף מחיר נמוך מהשווי שלו בשוק.
כך עשה גם ללורנצו פלגריני.

ועל כן שמו בישראל הוא מונצ'י החמור.

בין לאבד את מאנולאס - לבין לאבד את לור. פלגריני: אני מעדיף לאבד את היווני, בלי לחשוב פעמיים.

כמובן הייתי מעדיף שמאנולאס יעבור לקבוצה מחוץ לאיטליה שתשלם את ס' השחרור שלו (36 מיליון) ואני מאמין שגם הוא בעצמו מעדיף זאת - במיוחד אם נכונים הפרסומים שמועניינות בו היונייטד וארסנל ואתלטיקו... אבל, אם לא תהיה הצעה כזו ואך ורק יובה תהיה מוכנה לשלם - אז so be it
שיהיה יובנטוס.

לא חושב שהוא יצליח אצלכם דרך אגב.
על כל 4 פעולות הגנתיות מעולות, יש לו באופן קבוע פעולה אחת שערורייתית.
ובונוצ'י אחד שכזה כבר יש לכם ממילא בסגל.

 

אין לי שום מילה רעה לומר על ליברפול של ה15 חודשים האחרונים. אובראצ'יבריות מטורפת איך שלא תסתכל על זה. יובנטוס של העונה לא התעלתה לרמה שציפו ממנה - ועדיין יש לך שתי קבוצות ברמה דומה מאוד שעושות שפטים בליגה שלהן (ההשוואות האלה בין הליגות אף פעם לא רלוונטיות כי יש לנו אינדיקציה מאוד צרה ליחסי הכוחות ביניהן. אם מתייחסים רק לטופ 3 אז הספרדית הכי חזקה בקילומטרים, אם יורדים לטופ 2 או עולים לטופ 6 אז האנגלית משאירה לה אבק, לפחות העונה). זה די מראה לך מה יחסי הכוחות בין הקבוצות. מה קורה בליגת האלופות זה הרבה פחות רלוונטי בעיניי כי מדגם של 10-13 משחקים מלמד אותנו הרבה פחות מאשר מדגם של 38 משחקים, זה א"ב של סטטיסטיקה. ובכלל גם ליברפול ב90% מהמקרים נתקלת בקבוצה הרבה פחות טובה ממנה). אפשר גם לפטור את יובנטוס מהאכזבה בליגת האלופות עם הטענה שהליגה לא מאתגרת אותה וזה פוגע בליגת האלופות ובגלל זה ליברפול מצליחה יותר בשנה האחרונה בזירה הזאת. יש לך איך לסתור את הטענה הזאת? דבר אחד אתה לא יכול לסתור - קבוצה אחת לקחה 8 אליפויות ברצף עם אחוזי הצלחה שמשתפרים מידי עונה וקבוצה שניה לקחה 0, ויש לה עוד הרבה עקביות להוכיח.

 

@VAR
הדיון הזה מתחיל להיות רפטטיבי אז אסכם את הטיעונים שלי -
1. אין לי מושג איך עדיין אפשר להניח שהליגה האיטלקית ברמה של הליגה האנגלית. פערי התקציבים עצומים, פערי הסגלים נגזרים מכך ופערי הכדורגל בפועל נגזרים מכך. הפער בא לידי ביטוי בכל מקום שרואים ולכן יובה בסריה אה זה בערך כמו באירן בגרמניה ופסז' בספרד - לא מעניין. מעט המשחקים של ליגת האלופות מעידים הרבה יותר מהמשחקים בליגה, ובאירופה יובה בינונית.
2. ליובה אין סגנון שליטה בולט. ריאל היתה קטלנית, ליברפול עם התקפות מהירות בטירוף, סיטי עם הטיקי-טאקה של פפ, בארסה עם גמד אחד שיש לו יותר טכניקה מכל הליגה ביחד, אתלטיקו היתה אגרסיבית בצורה יעילה להפליא. ליובה אין שום סגנון ברור שבאופן קבוע מנצח לה את המשחק. יש לה שחקנים טובים ומאמן לא רע, אבל אין כאן משהו מעבר (אגב, אולי לכן אייאקס שלטה בכזו קלות).

 

ליובנטוס יש דווקא סגנון בולט. של כוח והגנה חזקה. סגנון דומה לשל אתלטיקו, ככה היא נתפסת.

לא יודע אם אפשר לקרוא לזה "סגנון שליטה" אבל למה לאתליטקו כן אפשר?
חוץ מזה בוא תגיד לי מה אתלטיקו עושה שונה וטוב יותר מיובה? גם כמוה היא מגיע לגמרים ושם נעצרת, וגם הסגנון משחק דומה ומול הגדולות היא בדרך כלל הפאסיבית. מה ההבדל?

 

אין הבדל משמעותי. להיות כמו אתלטיקו זה בדיוק הסיפור.
בארסה וריאל נמצאות במקום אחר. סיטי וליברפול ובאירן חותרות למקום הזה, לא למקום של אתלטיקו, שהוא נחמד והכל אבל לא הטופ של הטופ.

 

לא אמשיך לחפור על מה שכבר נכתב פה, אלא אוסיף את נקודת המבט שלי. הנקודה שהכי קפצה לי לעין, ברם לא ראיתי שבא נגעו.


יובנטוס, בכל תקופת אלגרי, בלא הבדל מי השחקנים שלבשו את מדיה, הייתה בעיניי יחידה מגובשת, קבוצה מחוברת בה כולם שווים, או לפחות חשובים פחות מהכולם ביחד, או ״אף שחקן לא מעל המועדון,״ כמו שהם בעצמם אמרו. גם כשהוחלפו שחקנים, הרכבים, מערכים, שיטות ודרך, הכל היה לטובת הקבוצה ולא לשם שחקן כזה או אחר.


העונה, ואת זה היה ניתן לראות כבר החל מהמחזור הראשון, אבל כמובן גם הלאה, בהמשך כל הדרך, לא ניתן היה לפספס שיש אחד שהוא הרבה מעל כולם, גדול מהקבוצה ואולי גם מהמועדון. כי הרגיש שזה המועדון שמשרת אותו, עם כל הקבוצה והשחקנים. אם הוחלפו הרכבים, מערכים ושיטות משחק, הכול היה בשביל שרונאלדו יצליח.

וכשכל הזמן, לאורך כל הדרך, שוטפים לשחקנים את המוח שהם כאן כדי לשרת אותו, שהם נחותים ויש רק אדון אחד, לא מפתיע, ובעצם די צפוי שכשהם שיחקו איתו, אבל בהמשך גם כשהם כבר שיחקו בלעדיו, פסיכולוגית הם הפכו לעבדים שהתרגלו למקומם, שלא מנסים אפילו לברוח, או במונחים של כדורגל, אינם יכולים ליזום בעצמם או ליצור בלעדיו משהו משלהם. זה נראה גם בליגה (למרות ששם זה לא השפיע על ההצלחה), אבל גם בהדחה מהגביע וכמובן גם בליגת האלופות.

הדוגמה הכי קלה ובולטת זה כמובן דיבאלה, אבל אני שואל את עצמי (ואתכם), איזה שחקן שדה פרט לקייליני נתן עונה לא פחות טובה בצילו של רונאלדו מזו שנתן בלעדיו אשתקד...


כדי להראות שזו לא סתם רק תחושה אישית שלא ניתן בשום דרך להוכיח, אתן דוגמה, מה שנקרא, עובדתית.

היתה (גם) במפגש החוזר נגד אייקס בעיטה חופשית לזכות יובה במצב מסוכן, ומי שכמובן ניגש לבעוט אותה היה רונאלדו, ומה שהכי חשוב לטענה, על זה הסכימו (כמו שמסכימים על משהו שהינו ברור מאילו) כולם: רונאלדו בעצמו כמובן, אבל גם פיאניץ׳ (סטטיסטית אחד מבועטי החופשיות הטובים באירופה ברגל ימין), גם דיבאלה (סטטיסטית אחד מבועטי החופשיות הטובים באירופה ברגל שמאל - יש מצב שהבעיטה הייתה במחצית השניה כשהוא כבר בחוץ), כול השחקנים כולל הקפטן, אלגרי ועוזריו. עכשיו, רונאלדו בעט יותר חופשיות מכל שחקן אחר בסרייה אה! רונאלדו (גם כשפיאניץ׳ ודיבאלה על המגרש) בעט כ 90% מהבעיטות החופשיות (במצבים מסוכנים) של יובנטוס. אתם יודעים עם כמה שערים במצבים נייחים הוא הגיע לבעיטה החופשית המאוד קריטית הזו נגד אייקס, כשפיאניץ׳ על המגרש, אבל לכול ברור שזה יהיה רונאלדו... עם 0, כן, אפס.

 

קודם כל מנדז'וקיץ', וזה עוד השחקן ששיחק הכי קרוב לרונאלדו. לדעתי גם מטוידי בעונה נהדרת, לא פחות טובה אם לא יותר מהעונה שעברה. ובדיוק כמו בעונה שעברה לכל משחק היה את הגיבור המפתיע שלו, משחק אחד סנדרו התעלה, משחק אחר קוסטה התעלה, במשחק אחר ברנרדסקי התעלה. אוסף של הרבה חוסר יציבות שהסתנכרן ליציבות אחת גדולה. אתה לא סתם עושה קצב צבירת נקודות של 90+ בואכה 100. זה לגבי הליגה. באירופה זה כבר יותר אמורפי כי זה משחק לפה משחק לשם. נגד איאקס כולם היו רעים, לעומת זאת נגד אתלטיקו כולם היו טובים, כולל אפילו אמרה ג'אן.