ההרכבים של מרטינז בשני השלבים האחרונים הריחו מהרבה פחדנות ואולי גם פוליטיקה. שלישיית בלמים של ורמאלן ורטונגן ואלדרווירלד כאילו נתקענו ב2017. באמת אין מישהו יותר טוב שיחליף אפילו אחד מהם? גם המקום המובטח של ויטסל בהרכב למרות שהיה פצוע חצי עונה תמוה. תמיד חשבתי ש"דור הזהב" של הבלגים הוא קצת אוברייטד. חוץ מהזאר בשיאו ,דה בריינה ואולי אולי קורטואה לא יצאו שחקנים באמת וורלד קלאס. לוקאקו לא התפתח כמו שחשבו ואולי עוד יגיע לשם, אבל חוץ מזה השאר הם במקסימום טובים. אבל בהחלט אפשר להגיד שהם היו יכולים וצריכים להיראות יותר טוב בטורניר הזה.
אני לא חושב שהיה להם שחקן הגנה ברמה גבוהה באמת מלבד וינסנט קומפאני, ועוד אלדרווירלד ו-ורטונחן זקנים ואיטיים יותר כרגע. אני אפילו הופתעתי שתומאס ורמאלן בסגל, זה מבציע על הרבה דברים. לגיטימי למשל לעוף נגד צרפת בחצי הגמר ב-2018 במשחק שהם היו בו לא רעים בכלל ועוד הודחו בגלל מצב נייח אבל בטורניר הזה הם כמעט ולא הראו כלום. אני לא זוכר משחק כל כך נרפה של נבחרת גדולה בשלב כזה כמו מה שהיה נגד פורטוגל. אני כן רוצה לציין את מרטינס דווקא לגבי דוקו היה קל יותר לשחק עם מרטנס המנוסה. דוקו הותיר טעם של עוד. לגבי לוקאקו, @Rushie, אתה חושב שהוא לא עשה התקדמות עצומה בשנתיים שלו באינטר? אתה מתייחס רק ליכולת שלו בנבחרת? מערך שלושת הבלמים הפך למגמה ברורה ביורו הזה ואני חושב שמעט מאוד נבחרות עושות את זה נכון. בצרפת זה היה גרוע יותר מהבינוניות של ה-4-3-3, אנגליה גם כן לא הראתה משהו יוצא דופן. בבלגיה זה היה קיצוני כי הנבחרת לא באמת הייתה מאורגנת ואף אחד לא ידע לאכן ללכת. תורגן הזאר פעם בעמדה גבוהה מאוד, פעם בעמדה נמוכה מאוד וכן הלאה. אני חושב שמונייה כמגן ימני זו לא התאבדות, לגבי צד שמאל אין לי רעיון בשלוף.
אני לא מבין מה עפים על הסגל של בלגיה. הוא הידרדר משמעותית ונשאר פחות או יותר רק דה בריינה ולוקאקו. בואו, מי זה כבר ויצל ומי זה כבר טילמאנס. שחקנים נחמדים לא יותר מזה.
איפה היית מדרג את הסגל שלהם? לדעתי הוא חד משמעית לא הראשון (צרפת) אבל לא רחוק מהמקום השני יחד עם נבחרת פורטוגל אולי. גם לא תמיד זה רלוונטי אם לפורטוגל לדוגמא יש 20 שחקנים טובים ולבלגים "רק" 16, סתם דוגמא. יש שחקנים שאוטומטית מגיעים לשוליים. תוסיף לנבחרת הזו חיבור טוב עם המאמן ושמדובר בסגל שרץ כבר הרבה-הרבה-הרבה זמן שזה גם מהווה יתרון. נבחרת ספרד לדוגמא היא נבחרת די חדשה, בלי פז"ם משמעותי בטורניר גדול לפחות מצד רוב השחקנים. אם נקודת ההשוואה היא מונדיאל 2018 אז גם קורטואה נשאר, חייבים לציין, ולדעתי גם דה בריינה אפילו קוצנזוס גדול יותר ולוקאקו הפך לשחקן שלם יותר באינטר.
הייתה היום כתבה באתלטיק בדיוק על זה, ואני לא כ״כ מסכים עם האבחנה הזאת. בסוף צריך להסתכל בפרספקטיבה יחסית, כמה נבחרות כבר ב20 שנה האחרונות אתה יכול להגיד שהיו מפוצצות בשחקני וורלד קלאס? בוא נגיד צרפת הנוכחית החל מלפני 3-4 שנים, ספרד של אראגונס ודל בוסקה, איטליה 2006 (גם לא בטוח בכלל), אנגליה 2002-2004 וברזיל של אותן השנים. פחות או יותר זהו. נכון שהשנה הרבה כבר הזדקנו, אבל אני מדבר על כל הקדנציה של מרטינז שם. הסגל של מונדיאל 2018 לצורך העניין היה מלא בשחקנים טובים מאוד, ששיחקו בטופ של אירופה, עם עומק כמעט בכל עמדה למעט אולי עמדת המגן השמאלי. גם שם לא זכור לי כדורגל גדול שלהם. גם לא ב2016.
זה אגב מה שכתבתי פה עוד לפני המשחק הראשון(לא ציינתי את דה בריינה כי הוא עוד היה פצוע) יורו 2020, שלב הבתים (12.6): ויילס - שווייץ | דנמרק - פינלנד | בלגיה - רוסיה | עמוד 8 | Asoccer.co.il - לאנשים שאוהבים כדורגל כל זה כמובן לא מוריד מהנצחון אתמול של איטליה שהיה אדיר.
מקבל, עדיין הגענו פה לכמה? 5-6 נבחרות לאורך 20 שנה. למעט מאוד נבחרות היו סגלים עדיפים על הסגל של בלגיה בקדנציה של מרטינז, זאת הטענה שלי בגדול. הכדורגל הפחדני שלו (כמו שתמיד היה אגב בכל מקום שהלך אליו) הוציא מהם מעט מאוד, וגם כשכן הגיע לתוצאות סבירות זה היה בדרך שלא תואמת את היכולת של השחקנים. ולחבר׳ה שמעליי, טילמאנס היה אחד הקשרים המרכזיים הכי טובים בפרמיירליג העונה, ויטסל עד כמה שאני יודע (פחות ראיתי אותם העונה) בורג מרכזי בדורטמונד, לא מדובר בסתם שחקנים. קשרים טובים מאוד.
אפשר להגיד הרבה על נבחרת ספרד אבל כשהיא בועטת במשחק אחד יותר מאשר אנגליה ב4 משחקים אפשר וצריך לכבד אותה. איטליה עדיפה עליה לדעתי אבל יהיה משחק מרתק.
מבחינת סגל נטו לדעתי הם מאחורי צרפת, פורטוגל, גרמניה, איטליה אנגליה וספרד. היא אפילו לא מדגדגת את השמות הראשונים.
ספרד? נו באמת. נבחרת של no names מוחלטים, יש שם בקושי שחקן וחצי שנחשבים מהטובים בקבוצה שלהם, שלא נדבר אפילו על שאר אירופה...
בוסקטס וג׳ורדי אלבה הם שחקנים שכבר בירידה בקריירה. כמובן שהגיעו לרמות הגבוהות ביותר אבל מדובר בשחקנים שכבר לא מה שהיו. דה חאה בכלל לא בהרכב, פאו טורס חייב להגיד שלא הרשים אותי בכלל בטורניר הזה אבל אולי בויאריאל לאורך עונה שלמה הוא היה יותר טוב, אין לי מושג. כך או כך להגיד שמבחינת סגל נטו הם עדיפים על בלגיה... לא נכון בעליל בעיניי. מעבר לזה, כל הדיון מבחינתי הוא על הקנדציה של מרטינז מתחילתה ועד עכשיו, לאו דווקא הסגל של הטורניר הספציפי הזה. וגם פה הוא יכול היה להרכיב 11 הרבה יותר טובים לאורך הטורניר.
לא חושב שיש בספרד שחקן ברמה של דה בריינה, לוקאקו או קורטואה. אפילו שחקנים כמו טילמאנס נכנסים להרכב שם לדעתי. אבל זה לא משנה, ראינו בטורניר הזה שהמונח "סגל" בפני עצמו לא רלוונטי. מה שחשוב זה ההתאמה של השחקנים לשיטה ו/או לעמדה בה הם משחקים (על דרך השלילה - שהמאמן לא #מחבל), מוטיבציה וכשירות.
לוקאקו התפתח לשחקן העונה באיטליה, רמה אחת מעל רונאלדו, ואחד החלוצים הטובים בעולם. זה לא מספיק? לשמות שהבאת אני אוסיף את דריס מרטנס, אוצר חבוי לשוחרי הסריה א׳, שרק מי שעוקב אחריו בנאפולי מבין באיזה גאון כדורגל מדובר. הבעיה שבנבחרת הוא נופל בין הכסאות. לא יכול לשחק 9 כי יש שם את לוקאקו. לא יכול לשחק מאחורי לוקאקו כי יש שם את דה בריינה והזארד(לא תורגן, השני)
