רק ורטו? אני חושב שאפשר להרכיב נבחרת שהייתה משחקת יותר טוב משחקנים שלא זומנו. ראביו זו הטרלה פר אקסלנס של דשאן. אני אגב חושב שהעתיד של צרפת ורוד. רק להסתכל על קאדר הבלמים הצעירים שלהם (קונדה, קונאטה, אומפאקנו, פופאנה) והקשרים (אנדומבלה, אוואר, שרקי, קאמבינגה) + "ותיקים" כמו אמבפה וקומאן ולהבין שגם במונדיאל/יורו הבא עם מאמן יותר אמיץ אפשר לבנות פה קונטנדרית לעשור הקרוב. רק צריך לדעת להגמל בהתאם מחלק מהוטרנים.
אם אפשר לצאת רגע לנקודה יותר רחבה, אז צריך לדבר קצת על כמה היורו הזה הוא כנראה מהטורנירים הטובים שאי פעם היו(לפחות בימי חיינו). מרגיש כאילו אחרי שנים של פערי איכות שקבעו את התוצאות, הגענו לנקודה בזמן שבו הנבחרות ממדינות "קטנות" קוצרות את פירות השנים של השקעה במחלקות הנוער ביחד עם בחירת מאמנים מקצועיים שמסוגלים לחבר את הנבחרת ולתת ערך מוסף. ולעומת זאת נבחרות גדולות כבר כל-כך התרגלו להצלחה "עצלה" עם כל מיני "מחבלים"(@VAR™️ ) שלא מצליחים להפוך את היתרון האיכותי של השחקנים שלהם ליתרון קבוצתי. בנוסף, העידן שבו אנחנו נמצאים מבחינה טקטית שקבוצות(לפחות מבחינה מנטלית) רוצות לשחק כדורגל או לחילופין לא מפחדות לשחק כדורגל, ולצד זה גם מקשות מאוד על המשחק עם היכולת להגן נמוך במספרים רבים. כל זה מוביל לטורניר יורו סופר מיוחד עם רמה שוויונית, כדורגל ברמה גבוהה ותוצאות נזילות. נ.ב. אין זוכה יותר מתאימה לטורניר כזה מאשר איטליה או דנמרק הנוכחיות.
@סמואל אטו נראה לי שאתה עושה מזה יותר ממה שזה. בסופו של דבר בכדורגל הכל יכול לקרות בערב נתון, ישראל אפילו יכולה לנצח את אוסטריה. זה לא שייך לעצלנות או ווטהבר. זה גם לא עניין של עידן. הפתעות ביורו היו מאז ומתמיד, דנמרק 92, צ׳כיה 96, יוון 2004 ועוד הרבה הפתעות בין לבין. גם במונדיאלים זה קורה. סרי לנקה או איזה מדינה שזאת לא היתה שעלתה לשמינית על חשבון איטליה ואנגליה שהלכו הביתה.
פורטוגל ב-2008 לחלוטין לא הרשימה. היא זכתה בעיקר בזכות השיטה שמעלה ממקום 3. אחרת הם היו הולכים הביתה כבר בבתים עם 3 תיקונגד איסלנד, אוסטריה והונגריה. ספרד ביורו 2008 בהחלט עשתה זכיה מרשימה. מונדיאל 2010 הם היו משמימים (וגם היה להם מזל נגד פראגוואי והולנד) יורו 2012 צריך לזכור שבחצי גמר הם עברו בפנדלים את פורטוגל (שכריס חיכה לבעוט חמישי אבל לא בעט בסוף).
ומשהו בקטנה על נבחרת שוויץ. עוד לפני הטורניר אמרתי שפטקוביץ׳ הוא מאמן הנבחרות הטוב בעולם. מה שהוא עושה בנבחרת זה ניסים ונפלאות. לקח חבורה של שחקנים שהטובים שבהם הם בינוניים והפך אותה לנבחרת מלהיבה שיכולה לעשות צרות לכל נבחרת. בגלל זה לא הבנתי את הזלזול בניצחון שלנו עליהם ״מי זה שוויץ? בוא נראה את איטליה נגד נבחרות רציניות״. ואגב עוד לא גמרנו איתם, אנחנו מתמודדים איתם ראש בראש על עליה למונדיאל, אבל קודם בוא נסיים את היורו
יכול להיות, אבל אני לא מדבר על תופעה/הפתעה בודדת כמו יוון ב-2004 שזכתה משום מקום. יש לך יורו שבו כל נבחרת מאיימת על כל נבחרת, ושהונגריה היא הנבחרת הכי יציבה בבית שכלל את צרפת, פורטוגל וגרמניה. ובפן של רמת המשחק? כמה טורנירים כאלה אתה זוכר?
ועם כל זה עדיין כל הנבחרות הגדולות עלו מהבתים. הונגריה עם כל זה שעשו דברים אדירים מבחינתם הלכו בסוף הביתה. העניין הוא שבגלל ששלב הבתים זה 3 משחקים ולא משחק אחד שהכל קם ונופל עליו אז אתה רואה פחות הפתעות. לגבי רמת המשחק, כולנו מסתנוורים משני המשחקים של אתמול אבל שוכחים שמשחקי הנוק אאוט שקדמו להם היו מסמרים בעיניים. גם בבתים להוציא משחקים מסויימים הכדורגל לא התעלה לרמה גבוהה מדי.
@סמואל אטו נקודה מעניינת. אני חושב שעד כה סימן ההיכר של היורו הזה הוא הצלחת הקבוצתיות. שים לב שבכל הקבוצות המרשימות שעלו (בעיקר איטליה, דנמרק, ספרד) אין שחקן אחד שזורח מעל כולם. כל פעם מישהו אחר מבריק (וזה משתקף בפילוח הכובשים בצורה אחידה). בנוסף בסגלים של הקבוצות הללו אין כוכבים מובהקים כמו בצרפת, פורטוגל, בלגיה ואפילו הולנד.
אף מאמן נבחרת לא יכול לדעתי להפוך את היתרון האיכותי שלו ליתרון קבוצתי. זו לפעמים עבודה שלוקחת שנים ארוכות אצל קבוצות שהשחקנים שלהן מתאמנים יום-יום במשך 90% מהשנה. מאמן נבחרת לא יכול ב10% הנותרים (מינוס פגרות קיץ/חורף) להפוך גם את החומר הכי איכותי שיש (נגיד צרפת/פורטוגל) ליתרון קבוצתי. מהבחינה הזו המשוואה שווייץ = צרפת תמיד תחול. תפקיד של מאמן נבחרת הוא לאפשר לכמה שיותר מהשחקנים שלו לבוא לידי ביטוי. שזה בדיוק ההיפך מלשים איזה סרג׳ גנאברי כחלוץ מזויף ולייבש את סאנצ׳ו בשביל שיהיה אפשר לשחק עם פודן באגף. ברגע שאתה עושה את אלה אתה מצמצם את היתרון האיכותי שלך ואז פתאום מגלים שאין הבדלים גדולים בין צרפת לשווייץ. יש, פשוט זה לא עוזר שיש לצרפת מאגר כישרונות בלתי נגמר כשבסוף ראביוט נמצא בכל הרכב שהמאמן שלו מעלה וכשרוצים לשחק עם שלושה בלמים, לנגלה שהוא בלם של ליגה ז' פתאום דופק הופעה בשמינית גמר היורו.
מדברים על האיבוד של פוגבה אבל מה עם קומאן? איבוד שלו ליד הרחבה הוביל לגול השני. בצד השני איבוד של שקירי ליד הרחבה הוביל לגול השני של צרפת. משחק של הרבה איבודים קריטים של שחקנים לא מספיק אחראים. הלחץ של שוויץ השתפר עם החילופים כשנכנסו שחקנים קצת יותר רעבים משקירי ושות'. מילה טובה לזובר השוויצרי ששיחק מצוין. מאוד פיסי ולצרפתים היה קשה איתו. אהבתי שבפנדל למרות העבירה הברורה הוא קם מיד וניסה להמשיך לשחק במקום להתפתל על הדשא. מזל שהואר עשה צדק. אמרו בשידור שהוא כמעט ולא פתח בפרנקפורט בעונה שעברה. הערך שלו בטוח יעלה עכשיו.
אני יודע איפה יאן זומר משחק, כוונתי הייתה - שעם כל הכבוד לבורוסיה מנשנגלדבאך שביום טוב היא קבוצת צמרת ואפילו מגיעה לליגת האלופות - הוא התפספס קצת. אם קפה הגיע לצ'לסי בסכום עתק ושצ'סני שוער ראשון ביובנטוס - המבין יבין. בחזרה לנושא: נבחרת ספרד וגרמניה הציגו כדורגל קבוצתי נפלא שלא התבסס רק על כישרון של יחידים, אלו נבחרות שרצו הרבה-הרבה זמן יחד באותו השיטה, אצל היתר, אולי למעט איטליה בטורניר הזה - לא ראיתי משהו ממש דומה. מצרפת כן היה ניתן לצפות, לוריס, פוגבה, גריזמן וכאלה משחקים מ-2014 אם לא קודם לכן. אני חושב שלנגלה הוא ממש "פיגוע" בניגוד לראביו ששיחק בעמדה זרה לו והיה סביר קודם, הוא שחקן שולי בנבחרת, בטח שלא בכיר. בכל מקרה אני את האחריות מטיל על שחקני המפתח שיש מהם ציפיות, אמבפה 'אשם' בכישלון של צרפת הרבה יותר מראביו, קאנטה נתן הצגה במשחק הפתיחה אבל מאז די דעך. דשאן בטורניר הקודם כן הוציא את המיטב מפוגבה-קאנטה-גריזמן-אמבפה בגדול וגם ההגנה הייתה בסדר, הטורניר הזה היה נוראי וההחלטה ל-3:5:2 הזה היא לא פחות משערוריה. החילוף של סיסוקו הוא כמעט באותו משקל של רובן ב-2004 ותודה לאדבוקט. היתרון האיכותי כן יכול לעזור כי להעלות שחקן כמו קומאן מהספסל זה לוקסוס ואפילו ז'ירו שבנבחרת איכשהו תמיד מבקיע וחלק הימרו כאן בפורום בזמן אמת שהוא יביא את ה-3:4 (מניח שחלק היו צינים). הכדורגל? היו יומיים יוצאי דופן שלדעתי יירגעו, צריך לבדוק ממוצע גולים למשחק. נניח ש-2004 עוד הייתי צעיר מדי ואני בעין נוסטלגית על ראול-פיגו-זידאן שגדלתי עליהם, 2008 גם זכור כטורניר מאוד אטרקטיבי וקצבי.
לשם הכדורגל הולך ברמה הכללית. ליברפול, סיטי, צ'לסי, אינטר, אטאלנטה. מה שמשותף לכולן זה שאין סופרסטאר שנמצא מעל הקבוצה, הקבוצה היא ה"סופרסטאר". לעומת זאת אתה מסתכל על יובה או פסז' שהכוכבים הגדולים שלהן בלעו אותן. מצד שני אם הקונספט של הסופרסטארים ידעך לטובת ה"טים פליירז" ממה הכדורגל יתפרנס? צריך הרי להמציא "גיבורים" בשביל לייצר עניין. מסיVSרונאלדו זה כמו באטמןVSסופרמן. מאד ילדותי אבל עושה כסף.