https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2022/12/29/16723434167662.Xxx אני חושב שהרבה פעמים שמענו על החמרה במצבו בשנים האחרונות והוא תמיד יצא מזה, כשכל אוהדי הכדורגל גם יחד החזיקו אצבעות. הרגשנו שהוא בן אלמוות, לא האמנו שזה יכול לקרות מתישהו. אני חושב שמעטים ראו אותו באמת משחק אבל זה לא משנה. כולם גדלו עליו והעריצו אותו והשם ‘פלה’ תמיד הלך לפניו, השם שישר זורקים בדיונים האלה של ‘הגדול בהיסטוריה’, השחקן הראשון שקראתי עליו בספר הכדורגל שהיה לי בכיתה ג’ על השחקים הגדולים בין אם אלה ילדים קטנים שבעטו בפעם הראשונה בכדור או מבוגרים שיכולים לספר שהם היו שם במגרש במונדיאל ב-1970 וכן הלאה. פלה מסמל את הכדורגל וזה לא משנה איזה קבוצה אתה אוהד. בשורות עצובות, יהי זכרו ברוך. תודה על כל מה שנתת לכדורגל.
לא אכנס להשוואה בין תקופות אבל מגיע לו התואר הלא רשמי של מלך של הכדורגל שניתן לו. הסמל הכי גדול למשחק במאה ה 20. שיאו בדיוק בעידן בו טלויזיות הפכו לדבר שבשגרה והוא בהחלט תרם המון להעלאת הפופולריות של המשחק ומשך עשרות שנים היה השגריר של המשחק. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
שני הגדולים מהמאה הקודמת כבר לא בחיים. אחרי שמארדונה כבר הלך לעולמו פלה עזב אותנו סופית. הכדורגל העולמי באבל.
מדובר באייקון הראשון של המשחק. שני המותגים אולי הכי חזקים של עולם הכדורגל - מונדיאל ו-נבחרת ברזיל - רשומים על שמו (וכמובן שבאו אחרים ושדרגו). ומדובר אולי בשחקן היחיד שאפשר להגיד שדורות של שחקני ברזיל, GOATS בפני עצמם, הסתכלו עליו בהערצה. זה די מטורף.
הדיון הזה כבר לדעתי לא רלוונטי כי מסי ורונאלדו עולים בכל פרמטר על פלה (או מראדונה). זה לא נורא כי הספורט עבר שינוי כל כך גדול. כבודם במקומם מונח.
אמרתי את זה גם בפורום מונדיאל ואחזור על זה. קשה להשוות מבחינת פרמטרים כי הכדורגל עצמו התקדם מאז. גדולה של שחקן אפשר למדוד פי הדומיננטיות שלו בדור שלו. אז בדור של 1958-1970 פלה היה הגדול מכולם, וזה דור שהיו בו לא מעט אגדות על. גרינצ'ה, בובי צ'רלטון, ג'ורג'י בסט, ג'אני ריברה, סנדרו מאזולה. פלה היה מעל כולם. ברזיל מאז ומתמיד היתה מדינה שחיה כדורגל 24/7 אבל פלה היה זה ששם אותה על המפה, זה שבנה את ה"מותג" של נבחרת ברזיל, זה שב-58 עשה תיקון למרקאנסו והחזיר למיליוני ברזילאים את החיוך. כשאני גדלתי בשנות ה-90 האקסיומה היתה שפלה הוא הגדול מכולם, אלה שרצו להיות אופיזיציה אמרו מראדונה, לא ניכנס לויכוח על מי היה יותר גדול והכניסה של מסי למשוואה מסבכת אותה עוד יותר. בואו פשוט נסכים שלכל עידן היה את המלך שלו.
מאז 2014 זה פלה, מראדונה, קרויף, די סטפנו, יוזביו, רוסי, מולר. לא כולם באותו דרג, אבל עדיין, בוכטה גדולה של פרידות.
פלה הוא הבסיס לחלום של הברזילאי בפאבלה. הוא החלום להזדמנות כנגד כל הסיכויים, כרטיס היציאה שכולם חולמים לקבל. מי שמכיר את ברזיל מקרוב יודע שהוא הרבה יותר מרק ׳המלך׳ הוא גם אבי התקווה והחלומות. עצוב.
כריסטיאנו רונאלדו באל נאסר. עד הרגע האחרון הייתה בי התקווה שזה לא יקרה. מ"חלומות" על כך שיישחק בצ’לסי לדוגמא, אולי נאפולי כשחקן גיבוי, סגירת מעגל בספורטינג ליסבון - זה דעך לארה"ב ואז הבומבה הזו. כמובן שיעשה כמה כסף שהוא רוצה ואני מאושר בשבילו עבור החוזה הכי גבוה בתולדות הספורט אולי, אבל כמובן שכסף זה לא חסר לו ולהערכתי הוא מרוויח אפילו יותר כסף “מהמסביב” ולא מהכדורגל - האינסטגרם והפרסומים והקמפיינים וכל הנכסים שלו וכן הלאה. עצוב לי לראות את השחקן הכי אהוב עליי אחרי ראול מסיים בצורה כזו כשהוא עושה פשוט הכל הפוך. קרה הרבה מאז, אבל ב-2018 אמרתי שכריסטיאנו רונאלדו וריאל מדריד זו חתונה קתולית - הייתה צריכה להיות - לכל החיים. בשנה שעברה אולי הייתי במעין בועה, כלומר מנצ’סטר יונייטד לא באמת הייתה קבוצת כדורגל - הארי מגווייר והגנת הליצנים, אין קשר אחורי, מאמן טירון, והוא עדיין הבקיע בכמות לא רעה בעיקר בליגת האלופות על אף שהמהירות המשיכה לדעוך כמובן. העונה הוא כבר היה נראה ממש חסר אונים. אני אמשיך לעקוב אחריו בכל מקום מה שנקרא וסולח לו על הצהוב-כחול הזה, ושוב, תודה על הכל, ורוצה עוד SSUUII אחד.
