לטעמי הם גם אף פעם לא היו... מן גרסת לא מוצלחת של ניק ברמבי (אני זוכר תשם הנכון? הכוונה לזה ששיחק באברטון ליברפול...).. *הכוונה לגודי מוריס.. לא זוכר מי זה גון הארלי בכלל.
שני מקרים שונים לחלוטין. ג'ון הארלי אף פעם לא נחשב לעילוי גדול מדי, בקושי קיבל דקות במסגרת תחרותית. הוא קיבל קצת ליטופים מהתקשורת שחיפשה שחקנים אנגלים בסגל של צ'לסי - אבל אני לא חושב שהוא יכול להיכנס תחת ההגדרה של הבטחה שלא מומשה, בטח לא ברמת השחקנים שקדמו לו בדיון. שחקן בינוני שברגע שאיבד את הגורם היחיד שפעל לטובתו (הגיל), מצא את מקומו כמחליף בקבוצת תחתית בפרמיירליג או שחקן קצת יותר מרכזי בצ'מפיונשיפ. ג'ודי מוריס זה סיפור אחר לגמרי. עלה לבוגרים בגיל 16, שרד כמעט עשור בקבוצה הראשונה של צ'לסי. בתחילת הקריירה וגם בעונה השנייה של ראניירי הוא קיבל המון דקות. לא עשה איתם יותר מדי - מצד שני, אין מקום לשני דניס וויזים על אותו מגרש, ככה שזה די הרג לו את הקריירה. ניסו לקטלג אותו כשחקן טכני, אבל אני לא חושב שהיה לו משהו יוצא דופן בתחום, שחקן נשמה קלאסי על כל המשתמע מכך.
אולי בעונה הבאה הוא ישבור את שיא ההבקעות של ניוקאסל בכל הזמנים, כשהוא מקום 2 עם אני זוכר נכון. איך זה, ומאכזב מסתדר ביחד? נו בסדר, גם ג'ורג' בסט וגאזה יכלו להיות יותר טובים, מישהו קורא להם אכזבה, או כוכבים נופלים? מישהו יכול לשים אותו בשורה עם לוק צ'דוויק ושחקנים שהוזכרו פה?
בדיוק. אבל יחסית למה שהוא כניראה היה מגיע אים היהבוחר ביונייטד? כניראה לאבטוח אבל רוב הסיכויים שכן... אלן שירר יזכר אגדה בניוקאסל אגדת פרמייר ליג וזה לא הרבה בהשוואה לכמה תארים אליפות גביעים גביעי אירופה ושללתארים אישיים שהיה משיג אים היה הולך ליונייטד ואניבטוח בזה.
גאזה הוא טיפה אכזבה... בעיקר בגלל מה שהיה סביבו מחוץ למגרש.. אבל לשים את גאזה ושירר באותו קטגוריה, לא יפה.... שירר הוא החלוץ הגדול מסוגו בכל הזמנים, האכזבה היחידה ממנו הייתה הפציעות שאם לא הם הוא היה שובר כבר את מחסום ה250 ולא ה200בניוקאסל... כל כך חבל על הפציעות שהורידו לו מהמהירות וכמובן זמן משחק... אבל שירר עשה דברים גדולים בכדורגל והוא לא מאכזב בשום קנה מידה, הדבר היחיד שמאכזב זה אם הוא יצא מניוקאסל בלי תואר.
אבל העניין הוא שאנחנו מדברים על שחקנים כמו לוק צ'דוויק ופרנסיס ג'פרס. לשים גם את שירר, וגם את גאזה, איתם באותה קטגוריה... זה קצת http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/bduh.Xxx
בימנו אין כימעט שחקנים שהם לא רודפי תהילה... תשאל את שירר עכשיו אים הוא מיתחרט שלאבא ליונייטד ניראה מה היה אומר... ואים קראתץלי גלוריהאנטר אז עדיף שתישתוק חבוב זה שהקבוצה שלך לא מצליחה לא אומר שכול אוהד של קבוצה שכן מצליחה הוא גלורי האנטר
טיפל'ה הגזמת קצת עם ה"כנגד כל הסיכויים" אתה לא חושב? בתחילת אותה עונה לא היו הרבה אוהדי יונייטד שהימרו נגד הקבוצה שלהם. מה גם ששירר דווקא כן סחב קבוצה לאליפות נגד כל הסיכויים... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/rolleyes.Xxx
אוקי קצת הגזמתי ב"כנגד כל הסיכויים" אבל המסר הועבר. ההבדל משירר הוא ששירר לא היה איך נקרא לזה ה-"לידר" שסחב את הקבוצה על גבו... כמובן אני לא טוען שהוא לא מיצה את הפוטנציאל שלו או שהוא היווה אכזבה אלא ההיפך הייתה לו קריירה מדהימה רק שהוא לא הצליח לסחוב את ניוקאסל לתארים..
לא אוהב את ההיצמדות חסרת הרחמים לתארים. כו, זה חשוב, אבל זה לא הכל. בטח ובטח כשמדובר בשחקנים ולא בקבוצות. זה נכון ששירר לא הצליח במשימה שלשמה הובא לניוקאסל בסכום שיא, אבל עדיין, זה לא מוריד מהאיכויות או מהגדולה שלו כשחקן - להיפך, בהתחשב בחומר השחקנים שמשחקים לידו בעונות האחרונות, זה אפילו מגדיל את גודל ההישג. אם ניקח לרגע את הדוגמא של מפקד השייטת, תסכים איתי שיש הבדל בין לסחוב שחקנים כמו ריו, גיגס קין ואחד דיוויד בקהאם (אני לא מתבלבל נכון? הוא עדיין היה שם, לא?) לבין לסחוב קבוצה שהדבר היחידי שהיא עושה בצורה יסודית זה להשתלט על כל שחקן שיוצא מהנוער של איפסוויץ'...
אני מסכים בהחלט, בגלל זה אני לא מעז לסכם את הקריירה של שירר כאכזבה אלא ההיפך..הוא היווה את נקודת האור היחידה בקבוצה שנעשו בה כל הטעויות האפשריות בשנים האחרונות..אבל בסופו של דבר כשיבואו לסכם את הקריירה שלו או יותר נכון כשהוא יסתכל אחורה בעת הפרישה אני בטוח שיהיה חסר לו התואר עם ניוקאסל..
שוב אני יגיד שירר אכזבה יחסית... יחסית למה שהוא יכל היה להגיע הוא אכזבה... אבל הוא עשה תהחלטות שלו. גאזזה אכזבה ביגלל ההיתנהגות המגעילה...
אתה לא מבין שאי אפשר לקבוע מי איכזב ומי לא על סמך דברים שלא קרו?!? אם שירר היה ביונייטד, אולי הם לא היו לוקחים את כל אותן אליפויות, אולי הם לא היו זוכים בטראבל, אולי הוא היה נפצע אחרי שלושה משחקים ומסיים את הקריירה - אין שום דרך ושום מצב להפוך את הקריירה של שירר לכישלון על סמך העובדה שהוא לא הגיע ליונייטד.
