התחילו בקטן חוק בוסמן הווה ברכה עבור הבלוז של לונדון. עם לגיון זרים הולך וגדל בסוף שנות התשעים, צ'לסי חזרה לזכות בתארים - גביע אנגלי ב - 1996/97, גביע הליגה וגביע המחזיקות עונה אחר כך. בליגה היא עלתה לחלק העליון של הטבלה עם מקום 6 בעונת 1996/97, 4 בעונת 1997/98 ומקום 3 בעונת 1998/99 - הגבוה ביותר בכל עידן הבעלות של קן בייטס והכי גבוה של המועדון מאז עונת 1969/70. זה גם נתן לקבוצה הזדמנות לשחק בליגת האלופות. במוקדמות היא עברה את סקונטו הלטבית עם 3:0 בגשר ו - 0:0 בריגה. בליגת האלופות הבכורה ההסטורית שלה הייתה מול מילאן בגשר. האיטלקים הגיעו גם אז בתור אלופת איטליה ועבורם זה היה המשחק הראשון באירופה אחרי היעדרות של 3 שנים. מרסל דסאי פגש את האקסית במדיה זכה בליגת האלופות 5 שנים לפני כן. תאריך: 15.9.1999 איצטדיון: סטמפורד ברידג' מעמד: ליגת האלופות, שלב בתים ראשון, מח' 1 הרכבים: צ'לסי: אד דה חוי, מרסל דסאי, פרנק לבוף(81' ייס הוג), אלברט פרר, סלסטין בבאיארו, דן פטרסקו, דידיה דשאן, דניס וייז, גוסטבו פוייט(80' גראהם לה סו), ג'יאנפרנקו זולה, טורה אנדרה פלו(85' כריס סאטון). מאמן: ג'יאנלוקה ויאלי מילאן: כריסטיאן אביאטי, אלסנדרו קוסטקורטה, רוברטו אז'לה, פאולו מלדיני, גולי, דמטריו אלברטיני, ג'נארו גטוזו, תומאס הלבג, לאונרדו(83' פדריקו ג'ונטי), אנדריי שבצ'נקו, אוליבר בירהוף. מאמן: אלברטו זקארוני צ'לסי עשתה קמפיין יפה בשביל בכורה והגיעה עד לרבע גמר שם הודחה על ידי ברסה אחרי הארכה. מילאן כשלה והודחה מאירופה כבר אחרי שלב הבתים הזה.
קשה מחוץ לאנפילד מאז עליית הליגה האחרונה שלה ב - 1962 ליברפול מעולם לא סיימה מתחת למקום 8. מהמקום הזה היא גם הגיעה לסיטי גראונד בפעם האחרונה שלה בליגה עד המשחק היום. בצל סערת חגיגת ההסנפה של רובי פאולר בדרבי יומיים קודם לכן, היא גם חיפשה ניצחון חוץ ראשון מאז הבוקסינג דיי מול המארחת שהייתה שקועה עמוק במקום האחרון ובדרך הבטוחה לליגת המשנה. תאריך: 5.4.1999 איצטדיון: סיטי גראונד מעמד: הפרמייר ליג, מח' 32 הרכבים: נוטינגהאם פורסט: מרק קרוסלי, אלן רוג'רס, קרלטון פאלמר, כריסטיאן אדוורדס, מתיו לואי-ז'אן(88' ניל שיפרלי), אנדי ג'ונסון, ריצ'רד גאף, תיירי בונלייר, מרלון הארווד, פייר ואן הוידונק, דוגי פרידמן(76' ברנאר אלו). מאמן: רון אטקינסון ליברפול: דיוויד ג'יימס, דומיניק מתאו, סטיב סטונטון, רוז'ובר סונג, ג'יימי קראגר, סטיב מקמנמן(65' קרל-היינץ רידלה), פטריק ברגר, ג'יימי רדנאפ, פול אינס, מייקל אואן, רובי פאולר(78' סטיבן ג'רארד). מאמן: ז'ראר הויה ליברפול סיימה במקום השביעי, בהחלט אחת העונות החלשות שלה. זה גם היה אחד ממשחקיו האחרונים בקריירת האימון של הביג רון. הוא פרש בתום העונה אחרי 28 שנים במקצוע. עובדת בונוס: דוגי פרידמן מנהל מקצועי של קריסטל פאלאס מזה 5 שנים. עושה עבודה לא רעה בכלל.
זאת הייתה עונה שפתחנו עם 2 מאמנים, אתם מכירים דבר כזה בהיסטוריה? בטח באנגליה? בעקבות התוצאות הגרועות, אוואנס עזב במהלך העונה והוייה נהיה מאמן ראשי. בקיץ שאחרי העונה הזאת הוייה כבר עשה את המהפיכה שלו, הביא המון שחקנים חדשים.
היה בנבחרת ישראל את שניאור וגרונדמן, את נבחרת ברה"מ במונדיאל 1982 אימנו שלושת המאמנים הבכירים במדינה ביחד. היו עוד מקרים ברחבי העולם. באנגליה קרה בעיקר כדבר זמני עד שמצאו מאמן קבוע. בעונת 1992/93 היה מקרה יוצא דופן, את טוטנהאם אימנו דאג ליברמור וריי קלמנס ביחד. אך במקרה הזה היה מדובר בשני המאמנים בעלי זיקה ישירה למועדון, שהיו כבר בצוות. מה שליברפול עשתה זה מצב חצי הריון קלאסי וברור שזה לא יכל לעבוד. שני מאמנים מעולמות שונים לגמרי. עשו את זה כנראה בגלל נוסטלגיה. רצו משהו חדש, אבל לא רצו להפרד ממישהו ששירת את המועדון עשרות שנים. אין מקום לזה בכדורגל.
כן, האמינו בהוייה אבל גם לא רצו לעזוב את קונספט ה BOOT ROOM. הוייה השאיר את פיל תומפסון איתו אז משהו כן נשמר.
Rami {Z} on Twitter: "בלונים בפרופיל של @sheffieldfc יומולדת 165 שמח למועדון הכדורגל הותיק בפלנטה! Happy birthday to the Earth's first!" / Twitter
20 שנה לבכורה של ג'יימס מילנר בפרמייר ליג *וגם בבוגרים של לידס יונייטד באופן כללי תאריך: 10.11.2002 איצטדיון: אפטון פארק מעמד: הפרמייר ליג, מח' 13 הרכבים: ווסט האם יונייטד: דיוויד ג'יימס, איאן פירס, נייג'ל וינטרברן, טומש רפקה(46' סבסטיאן שמל), כריסטיאן דיילי, סטיב לומאס(51' אדואר סיסה), טרבור סינקלייר, מייקל קאריק, ג'ו קול, פאולו די קניו, ג'רמיין דפו. מאמן: גלן רודר לידס יונייטד: פול רובינסון, איאן הארט, טדי לוצ'יץ', לוקאס רדבה, ג'ייסון וילקוקס(85' ג'יימס מילנר), אייריק באקה, לי בוייר, הארי קיואל(89' סטפן מקפייל), ניק בארמבי, מרק וידוקה(77' מייקל ברידג'ס). מאמן: טרי ונבלס משחק הליגה הבא של מילנר יהיה ה - 600 שלו בפרמייר ליג, אם כך יוצא בדיוק ממוצע של 30 משחקי ליגה בשנה אחת. כנראה עבודת אימון של גלן רודר עליו השלום באותה עונה, זה פשע הכדורגל הגדול ביותר שקרה בעידן פרמייר ליג, שכן הקבוצה "הצליחה" לרדת עם סגל שחקנים שכזה. המשחק הבא של לידס זכור מאוד לאלן סמית. הוא כבש רביעיה לרשת של שביט אלימלך, אבל שם מילנר לא שותף.
