FA Cup: Classic songs from years gone by - BBC Sport פנינה של ה-BBC שמזכירה מסורת שנעלמה מן העולם-"שירי הגמר" של הגביע האנגלי. בין המופיעים בקליפ: אלן פארדיו, אנדי גריי, להקת "סטטוס קוו" ולי שארפ.
מאז ומתמיד טענתי שזה המשחק הגדול ביותר בתולדות הפרמיירליג! לעולם לא אשכח את אבי מלר הפרשן אומר תוך כדי השידור לשדר רמי וייץ שהוא יאכל את הכובע אם גם המשחק הזה ייגמר בתוצאה 4:3 בדיוק כפי שהיה שנה לפני כן באותו מגרש. אבי מלר חסר כיום מאוד בשידורי הליגה האנגלית, גם ניוקאסל האטרקטיבית של אז מעוררת לא מעט געגועים....
בדיונים אחרים דיברנו על תופעת "הבלם שכובש שער עצמי ושער רגיל באותו משחק", אז הנה טוני אדאמס עושה את זה באולד טראפורד באפריל 1989, השער העצמי הוא אחד המטופשים שראיתי:
מישהו יכול להסביר לי מדוע מנצ׳סטר יונייטד התחילה משחק חוץ מול סאות׳המפטון ב-1996 בתלבושת אפורה ובמחצית השנייה החליפה לתלבושת כחולה? יש למישהו קישור של אותו משחק?
הסיבה היא שתוצאת המחצית הייתה 3-0 לקדושים, ובנוסף לכך שלאורך כל העונה לא ניצחנו עם התלבושת הזאת, היא הוחלפה מטעמי נאחס (אם כי התירוץ הרשמי היה שקשה לראות את השחקנים בתלבושת האפורה). צפייה מהנה, או משהו כזה:
ולמרבה האירוניה חצי שנה מאוחר יותר באותו מגרש מול אותה קבוצה עלינו מההתחלה בתלבושת כחולה והפעם זה לא עזר לנו והובסנו 6:3 שכברקוביץ תוקע לשמייכל שתי חתיכות כואבות וגרהאם סונס שאימן באותה עונה בפרמיירליג לראשונה מאז הפיאסקו בליברפול מציל קצת משהו מכבודו האבוד, לנו היו שני תירוצים/נסיבות מקלות לתבוסה: ראיין גיגס ואנדי קול לא שיחקו עקב פציעות ורוי קין הורחק בשלב מוקדם מאוד. אם כבר הזכרתי את גרהאם סונס (ואת עונת 97)שחוץ מאותו ניצחון מפורסם הקבוצה שלו נראתה באותה עונה כמו כלום ושום דבר והבטיחה את הישארותה בליגה ברגע האחרון אז בפגרה שלאחר אותה עונה קרה דבר מוזר/מצחיק -סונס מונה למאמן בנפיקה שאומנם כבר לא נחשבה לקבוצת צמרת אירופית אבל להפוך ממאמן של קבוצה חלשה שכמעט ירדה ליגה למאמן של מועדון פאר עם יומרות לכל התארים בארצה זה שינוי מאוד קיצוני ותמוה, אולי ה-3:6 על מנצ'סטר יונייטד סינוור את ראשי בנפיקה.....
סונס ידוע בבנפיקה כמי שבזכות קשריו הענפים בארץ הביא את קנדאורוב, אבל בעיקר כמי שהעדיף את מרק פמבריג' על דקו. קנדאורוב היה דווקא רכש מעולה, פשוט היה לו חוסר מזל שהפציעות הרגו אותו. אחד הזרים הבודדים בארץ שהיה יכול להפוך לשחקן פרמייר ליג לגיטימי לגמרי. בסוף נדמה לי מוריניו היה זה ששיחרר את האוקראיני מבנפיקה.
יכול להיות שכל הסיפור עם החולצה האפורה הסתכם בנאחס, אבל צריך לומר - היה לנו רקורד מזעזע איתה. אני חושב ששיחקנו חמישה-שישה משחקים באפור, השגנו נקודה אחת והבקענו שער או שניים (אני זוכר את קאנטונה בפנדל נגד פורסט, נדמה לי שגם בקהאם ב-3-1 לווילה במשחק הפתיחה היה באפור). כמובן שכולם היו בחוץ וזה קצת מקל על העניין, ועדיין, מאזן זוועה לקבוצה שסיימה את העונה עם דאבל.
המאזן הזה קצת עשה עוול לחולצה, כי היא רחוקה מלהיות חולצת החוץ הגרועה ביותר שלבשנו. זאת כן: http://e0.365dm.com/15/07/768x432/ryan-giggs-manchester-united-selhurst-park_3330920.Xxx?20150729163133
הדעה הרווחת, שאני מסכים איתה, היא שחולצת החוץ האולטימטיבית שלנו היא השחורה שבה קאנטונה בעט באוהד פאלאס: http://1.bp.blogspot.com/-vr6gUsFVyLA/UbPeEnAduuI/AAAAAAAAACk/mdkBc3lYMko/s1600/P1080097.Xxx אני אוהב גם את אלה: http://www.aworldofsoccer.com/jerseys/images/manchester_united_1997_away.Xxx http://jerseysemarang.com/wp-content/uploads/2014/03/manchester-united-2001-2002-away-third-centenary-reversible-400x400.Xxx http://1.bp.blogspot.com/-g1G5mVYZvFw/Unlj3MVdSMI/AAAAAAAAA6I/ctrHi02JXv0/s1600/article-1199500-029EADBD0000044D-975_468x374.Xxx
כבר הוזכר פה בנושא, אז היום מלאו 20 שנה לראיון המפורסם של קיגן 20 years on from Kevin Keegan’s infamous 'I will love it' rant… relive in full the moment the title race between Newcastle and Manchester United reached boiling point | Daily Mail Online פרמייר ליג - ההתחלה פתיחה חגיגית של הפרמייר ליג כבר זימנה הפתעה שכללה מהפך מטורף בהייבורי תאריך: 15.8.1992 איצטדיון: הייבורי מעמד: הפרמייר ליג, מח' 1 הרכבים: ארסנל: דיוויד סימן, טוני אדמס, סטיב בולד, לי דיקסון, נייג'ל וינטרברן, ג'ון פקסה יינסן, אנדרס לימפר, דיוויד הילייר, פול מרסון(73' איאן רייט), אלן מרטין סמית, קווין קמפבל. מאמן: ג'ורג' גראהם נוריץ' סיטי: ברין גאן, בוב ניומן, איאן באטרוורת', איאן קלוורהאוז, דיוויד פיליפס, מרק בואואן, ג'ון פולסטון, גארי מגסון(87' איאן קרוק), ג'רמי גוז, רואל פוקס, כריס סאטון(58' מרק רובינס). מאמן: אלן גאן הניצחון נתן את האות לריצה מפתיעה מאוד של נוריץ' - קבוצת תחתית בשנים שלפני כן, בצמרת הטבלה עד ינואר, כשגם במרץ היא הצליחה להעפיל מחדש לפסגה. זה נגמר בסוף במקום שלישי מה שכמובן עדיין הפך אותם להפתעת העונה וזיכה בכרטיס לגביע אופ"א. ארסנל עם עונה חלשה בליגה סיימה רק עשירית אבל התנחמה בדאבל גביעים. גם ההגנה שלה בסופו של דבר לא אכזבה וספגה רק 38 שערים(ב - 42 משחקים). רק יונייטד האלופה ספגה פחות - 31. http://www.sporting-heroes.net/content/thumbnails/00179/17775-zoom.Xxx גיבור המשחק מרק רובינס. זו הייתה הופעת בכורה חלומית שלו במדי הקנריות אחרי שנרכש יום לפני כן ממנצ'סטר יונייטד תמורת 800 אלף פאונד, שם גדל מגיל 15 וערך את הבכורה ב - 1988. הוא ידוע כמי שאולי הציל את המשרה של פרגוסון עם שער ניצחון בנוטינגהאם בסיבוב השלישי בגביע ועוד עם שני שערים בהמשך הקמפיין שנגמר בזכיה של יונייטד. סה"כ כבש 17 שערים ב - 70 הופעות. ב - 1990 זכה לשחק בנבחרת אנגליה הצעירה. בעונת הבכורה שלו בנוריץ' הוא כיכב עם 15 שערי ליגה אך לא היה המשך לכך. בינואר 1995 הוא עבר ללסטר, כשגם הקבוצה הישנה וגם החדשה שלו ירדו ליגה בסוף והיה שותף עונה אחר כך לעליה של לסטר חזרה לפרמייר ליג כשהוא כובש 6 שערים. מכאן התחילו ההשאלות שלו לקופנהאגן ורדינג. ב - 1998 חתם באורנסה מליגת המשנה בספרד ואחר כך שיחק גם בפניוניוס היוונית. ב - 1999 חזר לאנגליה ושיחק בליגות נמוכות - במנצ'סטר סיטי, וולסול, רוזרהם, בריסטול סיטי שפילד וונסדיי וסיים את הקריירה ב - 2005 במדי ברטון אלביון בנון ליג. הוא כבש בדיוק 100 שערים בפוטבול ליג. ב- 2007 החל קריירת אימון בליגות נמוכות: רוזרהם, ברנסלי, קובנטרי, האדרספילד ולאחרונה פוטר מסקאנתורפ.
אני בטוח שכל אוהד ארסנל שרואה את ההרכב ההוא שלה מאז מקבל צמרמורת ומתמלא געגועים לימים בהם שיחקו שם סמלים אמיתיים(שחלקם אף גדלו במועדון) ולא שכירי חרב כמו היום, הקבוצה של אז אומנם לא הייתה קבוצת צמרת ואפילו רחוק מכך אבל כשמשווים בין השחקנים של אז לאלו של היום מגלים הבדלים כל כך תהומיים,גם ג'ורג' גרהאם של אז עדיף בהרבה על ארסן ונגר הנוכחי!
