דאבור שוקר לא הגיע לארסנל בקיץ שלאחר המונדיאל והזכייה של ריאל בליג״א אלא בקיץ שנה אחרי, הוא הגיע לארסנל אחרי עונה גרועה בריאל שברובה הוא היה פצוע/מושעה עקב התבטאויות כנגד המאמן. גם בארסנל הוא היה פצוע רוב הזמן ושוחרר אחרי עונה אחת בלבד בלי להותיר יותר מדי חותם. אגב רבאנלי מישהו פה יכול להסביר לי איך שחקן ברמתו שהיה אלוף אירופה טרי ואחד החלוצים הטובים ביבשת נחת דווקא במידלסברו קבוצה בינונית נטולת מסורת ונטולת קהל? מידלסברו אגב ירדה בסיום העונה עם רבאנלי לליגת המשנה.
הצגת סוף עונה עונת 2004/05 הייתה העונה המוצלחת ביותר של אברטון בעידן פרמייר ליג כשהיא מסיימת במקום הרביעי, עם כרטיס למוקדמות הצ'מפיונס ומעל ליריבה העירונית. ארסנל לא הצליחה לשמור על התואר אחרי עונת האינבינסיבלס אבל במשחק הביתי האחרון של העונה וכשהיא עם העיניים לגמר הגביע, היא טבחה ללא רחמים בטופיז. תאריך: 11.5.2005 איצטדיון: הייבורי מעמד: הפרמייר ליג, מח' 33, משחק דחוי הרכבים: ארסנל: יינס להמאן, סול קמפבל, פיליפ סנדרוש, לורן ביסאן אטמה, אשלי קול, רובר פירס(64' ססק פברגאס), פטריק ויירה(46' מתיו פלאמיני), אדו, דניס ברגקאמפ, חוסה אנטוניו רייס, רובין ואן פרסי(46' תיירי הנרי). מאמן: ארסן ונגר אברטון: ריצ'רד רייט, ג'וזף יובו, דיוויד וייר, טוני היברט, אלסנדרו פיסטונה, סטיב ווטסון, מיקל ארטטה(74' דנקן פרגוסון), לי קרסלי, קווין קילביין, ג'יימס מקפאדן, ג'יימס ביטי(48' מרקוס בנט). מאמן: דיוויד מויס במשחק הזה ויירה כבש את שערו האחרון במועדון
50 שנה לאריות ליסבון סלטיק הייתה הקבוצה הראשונה להביא את גביע האלופות לבריטניה. הם עשו את זה בדיוק לפני יובל בגמר בליסבון נגד אינטר. אלסנדרו מצולה כבש כבר בדקות הראשונות אך טומי גמיל(שהלך לעולמו במרץ) וסטיבי צ'למרס הפכו את התוצאה. The Lisbon Lions 50 years later: still the greatest story ever told in Scottish sport | Football | The Guardian הקבוצה הזו לא הייתה רק מורכבת ברובה משחקני בית, אלא ממש משחקנים שגדלו ביחד סביב המגרש של סלטיק. אימן אותה המאמן הסקוטי המפורסם ג'וק סטין הרכב סלטיק בגמר: רוני סימפסון, בילי מקניל, ג'ון קלארק, ג'ם קרייג, טומי גמיל, ג'ימי ג'ונסטון, בובי מרדוק, ברטי אולד, בובי לנוקס, סטיבי צ'למרס, וילי וולאס.
Ranked! The 20 best Premier League shirts EVER | FourFourTwo דירוג התלבושות היפות בתולדות הפרמיירליג.
כל כך הרבה איכות התקפי על אותו מגרש, כל כך הרבה גיוון בקבוצה אחת, מהירות, טכניקה אישית, ראיית משחק, תנועה ללא כדור, יכולת מסירה, אלגנטיות, אומנם הייתה היריבה הגדולה שלנו באותם שנים, אבל כשהכל זרם אצל ארסנל של אותה תקופה, זאת הייתה כמו שירה בתנועה,
ובקיצור, דניס פאקינג ברגקאמפ. מודה לו שהוא זה שגרם לי להתאהב במשחק, מעט כועס עליו שבגללו אני אוהד את הקבוצה הכושלת שאני אוהד כיום.
עד היום כואב לי הלב על ברגקאמפ שבמשחקו האחרון בקריירה הוא לא זכה להניף את גביע האלופות,כי אם יש שחקן שכל כך הגיע לו להיות אלוף אירופה אז זה ללא ספק הוא.
[/QUOTE] עד היום כואב לי הלב על ברגקאמפ שבמשחקו האחרון בקריירה הוא לא זכה להניף את גביע האלופות,כי אם יש שחקן שכל כך הגיע לו להיות אלוף אירופה אז זה ללא ספק הוא.[/QUOTE] בהחלט, רק חבל שעד שארסנל עשתה קמפיין של גמר הוא לא באמת היה פקטור או בורג משמעותי. בכלל עצוב שבליגת אלופות אני מתרפק על קמפיין מ2006. בכלל מאותו גול של בלאטי כאילו המפעל הזה קילל את ארסנל. מהפנדל המטומטם של טורה על קויט אחרי השיוויון של אדביור כשת׳יאו רץ את כל המגרש ועד ההגרלות ב5 6 שנים האחרונות.
הפנדל בצ׳מפיונס היה על באבל (וג׳רארד כבש), היה פנדל מטומטם של אבואה על לוקאס כמה עונות אחר כך כשהייתה תוספת זמן של 10 דקות.
עד היום כואב לי הלב על ברגקאמפ שבמשחקו האחרון בקריירה הוא לא זכה להניף את גביע האלופות,כי אם יש שחקן שכל כך הגיע לו להיות אלוף אירופה אז זה ללא ספק הוא.[/QUOTE] בהחלט, רק חבל שעד שארסנל עשתה קמפיין של גמר הוא לא באמת היה פקטור או בורג משמעותי. בכלל עצוב שבליגת אלופות אני מתרפק על קמפיין מ2006. בכלל מאותו גול של בלאטי כאילו המפעל הזה קילל את ארסנל. מהפנדל המטומטם של טורה על קויט אחרי השיוויון של אדביור כשת׳יאו רץ את כל המגרש ועד ההגרלות ב5 6 שנים האחרונות.[/QUOTE] צודק. ברוב העונות בהן היה ברגקאמפ הכוכב של ארסנל היא ידעה בליגת האלופות כשלונות מחפירים, לדעתי הפחד שלו מטיסות פגע מאוד בארסנל במשחקים בהם לא שותף. ובכל זאת למרות שב-2006 הוא לא היה פקטור משמעותי זה היה כל כך סמלי ומוצדק שהוא יסיים את הקריירה עם גביע האלופות שזה אגב התואר האירופי היחיד בו הוא לא זכה בקריירה המפוארת שלו.
http://www2.pictures.zimbio.com/gi/Jussi+Jaaskelainen+Bolton+Wanderers+v+Manchester+jwQUp9oj8fKl.Xxx יוסי יאסקלאינן בן ה - 42 הודיע היום על פרישה אחרי 20 שנים בכדורגל האנגלי. יוסי הגיע לבולטון בנובמבר 1997 תמורת 100 אלף פאונד בלבד מואסה הפינית והפך לשוער הראשון כעבור שנה. הוא שיחק בבולטון 15 שנים וערך 527 הופעות - מקום חמישי בכל הזמנים במועדון. היה שותף מלא לתקופה היפה של הקבוצה בפרמייר ליג תחת הביג סם. בולטון החזיקה מעמד 11 עונות רצופות שם. אחרי הירידה יאסקלאינן עבר לווסט האם בה שיחק 3 שנים כאשר בעונה הראשונה שימש כשוער ראשון. בשנתיים האחרונות שיחק בויגאן איתה רשם עליה לצ'מפיונשיפ וירידה ממנה. יאסקלאינן הוא הזר עם הכי הרבה הופעות בהסטוריה של הליגה האנגלית המקצוענית - 575 מתוכן 436 בפרמייר ליג(מקום רביעי בין זרים אחרי שוורצר, דיסטן ופרידל). ב - 7 עונות פרמייר ליג לא החמיץ אף משחק. סך הכל צבר 638 הופעות בכל המסגרות בכדורגל האנגלי. מבין זרים רק לגרובלאר ושוורצר יש יותר(מעל 700).
שוער מצויין שהצליח לסחוב את הקריירה יפה עד גיל מבוגר מאוד, אגב האם ברוב הקריירה הארוכה שלו הוא היה השוער הראשון של נבחרת פינלנד?