כשבפאונד היה חור - נושא נוסטלגיה של הכדורגל האנגלי

ההפסד המטופש ההוא לרומניה שמנע מאנגליה את המקום הראשון בבית עד היום לא עוזב אותי , אם כי לא בטוח שבשמינית הגמר אנגליה הייתה מצליחה להתגבר על קרואטיה החזקה עם דאבור סוקר במיטבו שהשפילה ברבע הגמר את גרמניה 0-3(כמה שמחתי באותו משחק!!!).

 

חגיגת כדורגל

אולי הבית האיכותי ביותר של שלב בתים כלשהו בצ'מפיונס קיבץ בתוכו את באיירן, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד וברונדבי הקטנה.
ברצלונה(עם שני מאמני עתיד של יונייטד על הספסל) הגיעה למשחק הזה אחרי הפסד ביתי קריטי לבאיירן כשהיא חייבת ניצחון כדי להמשיך הלאה ולא ליפול בשלב הבתים כמו עונה לפני כן.
מנצ'סטר יונייטד מצידה גם כן חיפשה לנצח כיוון שרק 2 סגנויות הכי טובות מתוך 6 העפילו לרבע גמר.
ואן חאל שידוע בעין מצוינת לצעירים התחיל להריץ באותה עונה קשר קטלוני בן 18 בשם צ'אבי וחסר במשחק את לואיס אנריקה,פפ גווארדיולה ופיליפ קוקו.
יונייטד חסרה את ראיין גיגס וגם לפרגי היה צעיר חדש בהרכב - ווס בראון.

תאריך: 25.11.1998
איצטדיון: קאמפ נואו
מעמד: ליגת האלופות, שלב הבתים, מח' 5


הרכבים:
ברצלונה: רוד הספ, סמואל אוקונובו, מיכאל רייזיחר, אלברט סלאדס, סרג'י, צ'אבי, ג'ובני, ריבאלדו, לואיש פיגו, בודוין זנדן, סוני אנדרסון. מאמן: לואיס ואן חאל
מנצ'סטר יונייטד: פיטר שמייכל, גארי נוויל, יאפ סתאם, ווס בראון, דניס ארווין, דיוויד בקהאם(80' ניקי באט), פול סקולס, רוי קין, ג'ספר בלומקויסט, דוייט יורק, אנדי קול. מאמן: אלכס פרגוסון

סולשאר כאמור ישב 90 דקות על הספסל, בביקור הבא במגרש הזה, האימפקט שלו יהיה מעט יותר משמעותי.

 

גירוש השדים מגודיסון פארק

למרות הזכיה בגביע האנגלי ב -1984 אף אחד לא ספר את אברטון כמועמדת רצינית לנשל את אלופת 3 העונות הקודמות ליברפול מהכתר, אלא דווקא הייתה זו מנצ'סטר יונייטד שהתחזקה בגורדון סטראכן מאברדין, אלן ברזיל מאיפסוויץ' ויספר אולסן מאיאקס.
ליברפול עצמה אחרי שמכרה את סונס לסמפדוריה החלה את העונה בצורה מביכה ביותר והדרדרה לתחתית בחודשים האחרונים, מה שעוד יותר הגביר את התחושות באולד טראפורד שניתן לקחת אליפות.
השדים הגיעו לגודיסון פארק כשהם במקום השלישי בפער 5 נקודות מהמוליכה ארסנל ועם הפרש שערים עדיף על המארחת אברטון הרביעית.

תאריך: 27.10.1984
איצטדיון: גודיסון פארק
מעמד: דיוויז'ן ואן הישן, מח' 12


הרכבים:
אברטון: נוויל סאותהול, דרק מאונטפילד, פאט ואן דן האו, קווין רטקליף, גארי סטיבנס, פול ברייסוול, פיטר ריד, קווין שידי(אנדי גריי), טרבור סטיבן, אדריאן הית, גראהם שארפ. מאמן: הווארד קנדאל
מנצ'סטר יונייטד: גארי ביילי, גראהם הוג, גורדון מקווין, ארתור אלביסון, קווין מוראן(27' פרנק סטייפלטון), רמי מוזס, גורדון סטראכן, יספר אולסן, בראיין רובסון, אלן ברזיל, מרק היוז. מאמן: רון אטקינסון

העונה האיומה ביותר לכדורגל האנגלי הייתה גם לעונתה הגדולה של אברטון בהסטוריה ואחת העונות הכי מרשימות שידעה קבוצה אנגלית עד אז.
אברטון דרסה את הליגה ולקחה אליפות בהפרש של 13 נקודות על יריבתה העירונית המתאוששת, אותה גם ניצחה פעמיים וטוטנהאם הוטספור השלישית. אברטון קינחה גם בזכיה בגביע המחזיקות, אך הייתה זו דווקא מנצ'סטר יונייטד שמנעה ממנה טרבל אחרי שניצחה את הטופיז 1:0 בגמר הגביע. יונייטד עצמה שמרה על המקום הרביעי מהעונה הקודמת וסיימה בפער 14 נקודות מהאלופה.
אגב מספר ימים אחרי המשחק המדובר אברטון הגדילה לעשות והדיחה באולד טראפורד את השדים מגביע הליגה.

https://i2-prod.liverpoolecho.co.uk/incoming/article3272985.ece/ALTERNATES/s615/kevin-sheedy-57642483.Xxx
הכוכב הכי גדול בטור הזהב של אברטון בשנות השמונים הוא ללא ספק הקשר ההתקפי האירי קווין שידי שהגיע לאברטון ב - 1982 דווקא מליברפול בה לא מצא את מקומו בין כל התותחים הכבדים במשך 4 שנים ושיחק במדיה רק 3 משחקים. במשך 10 שנים באברטון הוא כבר 97 שערים ב - 357 הופעות, זכה ב - 2 אליפויות, גביע המחזיקות ובגביע אחד.
אחר כך עוד הספיק לעזור לניוקאסל לעלות לפרמייר ליג ב - 1993, לפני שפרש אחרי עונה אחת במדי בלקפול.
במדי נבחרת אירלנד הוא שיחק בשני הטורנירים הגדולים הראשונים שלה יורו 1988 ומונדיאל 1990 שם גם כבש נגד נבחרת אנגליה.

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/57299422_10219017388769813_2180760079651831808_n.Xxx?_nc_cat=103&_nc_ht=scontent.fsdv3-1.fna&oh=070be9ec388fe03e189ee10396330b38&oe=5D3A520C

אנקדוטה קטנה, שהייתי בדרבי של צפון לונדון במרץ אז עשו לקליב אלן ובן דודו כבוד לפני המשחק. הוא נכנס לדשא.

 

אברטון של התקופה ההיא היא אחת הקבוצות המפוספסות בתולדות הכדורגל האנגלי. אלמלא אסון הייזל וההרחקה של האנגליות מאירופה בשנים שאחרי היה לה פוטנציאל גדול מאוד להגיע רחוק בגביע האלופות במתכונתו הישנה אשר נמנע ממנה להשתתף בו פעמיים בעונות 86 ו-88.

 

ולפני שני עשורים
http://2.bp.blogspot.com/-xNJmj2RHTwU/T2EyZE7aevI/AAAAAAAAqK4/sh0MAuiL204/s1600/Juventus%252B2-3%252BManchester%252BUnited-1.Xxx

 

https://i.dailymail.co.uk/i/pix/2013/07/29/article-2380821-00085A1000000258-120_634x428.Xxx

דיון דבלין, האיש שבזכותו יונייטד רכשה את קנטונה, חוגג היום יובל שנים.
פרט לכך הוא כבש 111 שערים ב - 312 הופעות פרמייר ליג והיה מלך השערים במשותף עם עוד מספר שחקנים ב - 1997/98
למרות ששותף ב - 7 משחקי ליגה בלבד בעונת האליפות 1992/93 של יונייטד, הוא קיבל מדליה.
הוא זה שכבש שער דרמטי בדקה 88 שהביא ליונייטד את ניצחונה הראשון בעידן פרמייר ליג, זה קרה בדל של סותון.

 

הפעם האחרונה שטוטנהאם שיחקה בחצי גמר האלופות

הפעם הראשונה והאחרונה עד כה בה השתתפו התרנגולים בחצי גמר ליגת האלופות (שאז נקרא גביע האלופות) הייתה ממש מזמן לפני לא פחות מ-56 שנה בעונת 61/62! וללא ספק מדובר ברצף הזמן הארוך ביותר בין עלייה של קבוצה כלשהו לשלב זה לבין זו שבאה אחריה.
טוטנהאם שעונה קודם לכן הייתה לקבוצה האנגלית הראשונה במאה ה-20 שזכתה בדאבל רכשה לשורותיה באותה עונה את החלוץ הבינ''ל האגדי ג'ימי גריבס שהגיע מצ'לסי הצנועה(היום מעבר כזה הוא כמובן בגדר מדע בדיוני) ויחד איתו שיחקו אותם שמות גדולים שכבר היו בקבוצה בעונה הקודמות ושהבולטים בהם היו דני בלנצ'פלוור,בובי סמית', ג'ון וייט, דייב מקאי, קליף ג'ונס,וטרי מדווין. המאמן היה בילי ניקולסון ללא ספק המאמן הגדול ביותר בתולדות טוטנהאם ויסלח לי מאוד מאוריסיו פוצ'טינו.
בדרכה לחצי הגמר חלפו התנרגולים על פני גרוניק זברה הפולנית,פיינורד ההולנדית ודוקלה פראג הצ'כוסלבקית והיריבה שציפתה לטוטנהאם בחצי הגמר הייתה לא אחרת מאשר אלופת אירופה המכהנת בנפיקה ליסבון שהודרכה בידי בלה גוטמן האגדי ושבדומה לטוטנהאם שזכתה באותה עונה בגריבס שנחשב לחלוץ הגדול בתולדותיה זכתה גם היא בחלוץ שיתגלה בהמשך כגדול ביותר בתולדותיה הלא הוא כמובן 'הפנתר השחור' אאוזביו.

במשחק הראשון בליסבון גברו הנשרים על התרנגולים 1:3 מצמד של חוסה אגוסטו ושער נוסף של אנטוניו סימאו אל מול שער מצמק של בובי סמית' שהותיר לטוטנהאם תקוות לגומלין בוויט הארט ליין, האם יצליחו התרנגולים למחוק את הפיגור ולהעפיל לגמר היסטורי?

הרכבים:
טוטנהאם: בראון, באקר, הנרי, נורמן, בלנצ'פלוור, גריבס, מקאי, ג'ונס, מדווין, סמית', וויט. המאמן: בילי ניקולסון
בנפיקה: קוסטה פראיירה, ג'ואו, מרטינס, קאווים, קרוז, ג'רמאנו, אגוסטו, אגואס, קולונה, אאוזביו, סימאו. המאמן: בלה גוטמן

ספק אם מישהו האמין אז שהפעם הבאה שבה תעפיל טוטנהאם לשלב חצי הגמר תהיה רק 56 שנה מאוחר יותר, ספק אם גם מישהו האמין שהזכייה של בנפיקה שעלתה לגמר והביסה בו את ריאל מדריד 3:5 באחד הגמרים הגדולים בהיסטוריה תהיה הזכייה האחרונה שלה עד כה(וכנראה גם לתמיד). טוטנהאם לא זכתה באותה עונה באליפות(ולא זכתה בה כלל מאז 1961!) אבל התנחמה בזכייה בגביע ושנה מאוחר יותר זכתה בתואר אירופי היסטורי כשהביסה בגמר גביע המחזיקות את מחזיקת הגביע היוצאת אתלטיקו מדריד 1:5. כך סיכמו התרנגולים 3 עונות מדהימות בהן זכו בסך הכל בארבעה תארים וייזכרו לנצח כקבוצה הגדולה ביותר עד כה בתולדות טוטנהאם כי עם כל הכבוד להישגיה של הקבוצה הנוכחית מה שזוכרים בסופו של דבר זה את התארים,אבל אם הקבוצה הנוכחית תיקח את ליגת האלופות ההיסטוריה תיכתב מחדש...

 

הדרבי היהודי הראשון

הגרלת גביע המחזיקות של עונת 1981/82 זימנה למחזיקת הגביע הטריה של אנגליה טוטנהאם, הגרלה קשה בדמות איאקס, שלא מכבר החזירה את שחקנה הכי מפורסם יוהאן קרויף, אך הוא החמיץ את המשחקים.
טוטנהאם הציגה בשער את הרכש הטרי מליברפול וגם זוכה בגביע אלופות הטרי ריי קלמנס ודבר חסר תקדים אולי אז באנגליה כוכביה הגדולים למעשה היו זרים - צמד הארגנטינאים ריקי וילה ואוסי ארדילס.

כבר במשחק הראשון באמסטרדם טוטנהאם נתנה הצגה מעולה ולמעשה הכריעה את ההתמודדות


גם בגומלין התרנגולים לא הורידו את הרגל מהדוושה
תאריך: 30.9.1981
איצטדיון: וייט הארט ליין
מעמד: גביע המחזיקות, גומלין הסיבוב השני


הרכבים:
טוטנהאם הוטספור: ריי קלמנס, כריס היוטון, גרהאם רוברטס(83' ג'ון לייסי), פול מילר, גלן הודל, טוני גלווין, אוסי ארדילס, ריקי וילה, סטיב פרימן, מרק פאלקו, סטיב ארצ'יבלד. מאמן: קית ברקינשואו
איאקס: הנס חליה, קאיה מולנאר, פיטר בובה, פיט ויינברג, סורן לרבי, וים יאנסן, חרלד פננבורג, דיק שונאקר, יספר אולסן, וים קיפט, פיט המברג(67' סוני סילוי). מאמן: קורט לינדר

יספר אולסן עתיד עוד לפגוש את טוטנהאם לא פעם, במהלך 4 שנותיו במנצ'סטר יונייטד.
לא פחות מ - 3 מחזיקי גביע אירופה לאלופות בעבר ובעתיד שיחקו בהרכב של איאקס, אך אף אחד מהם לא עשה זאת במדי המועדון הזה.
וים יאנסן זכה עם פיינורד ב - 1970 ואילו קיפט ופננבורג עתידים לזכות עם איינדהובן ב - 1988.
סוני סילוי לצערו החמיץ את כל עונת 1994/95 ונכנס לתודעה בגמר ליגת האלופות 1996 כמי שהחמיץ את הפנדל האחרון של איאקס, שזו גם הייתה פעולתו האחרונה במועדון הזה.

ברצלונה עצרה את טוטנהאם בחצי הגמר באותה עונה, דבר אפשרי גם העונה, רק שלב אחד יותר גבוה.

 

כמה מילים שכתבתי על "קופ".

 

גולף בקאמפ נואו

https://images.performgroup.com/di/library/goal_uk/25/3d/barcelona-1-2-liverpool-2007_twk891o6fs5j19ce257gd8tpk.Xxx?t=704262916&w=940

אומנם זכרונות מאיסטנבול היו טריים, אך מעטים נתנו סיכוי כלשהו לליברפול מול האלופה המכהנת ברצלונה עם השחקן מס' 1 בעולם ד'אז רונלדיניו וגם ילד פלא ארגנטינאי בשם מסי, אך שוב לקבוצתו של רפא היו תוכניות אחרות במשחק נוק אאוט...
פפה ריינה חזר למגרש בו החל את הקריירה המקצוענית שלו.

תאריך: 21.2.2007
איצטדיון: קאמפ נואו
מעמד: ליגת האלופות, שמינית גמר


הרכבים:
ברצלונה: ויקטור ואלדס, רפא מרקס, קרלס פויול, ז'וליאנו בלטי, ג'יאנלוקה זמברוטה, טיאגו מוטה(54' אנדרס אינייסטה), צ'אבי(65' לודוביק ז'ולי), דקו, לאונל מסי, רונלדיניו, חבייר סביולה(82' איידור גודיונסן). מאמן: פרנק רייקארד
ליברפול: פפה ריינה, ג'יימי קראגר, דניאל אגר, אלברו ארבלואה, ג'ון ארנה ריסה, מוחמד סיסוקו(83' בודויין זנדן), צ'אבי אלונסו, סטיב פינאן, קרייג בלאמי(80' ג'רמיין פנאנט), סטיבן ג'רארד, דירק קאוט(90' פיטר קראוץ'). מאמן: רפא בניטס

המסע של ליברפול שהחל בניצחון דחוק על מכבי חיפה הגיע שוב לגמר מול מילאן, אך כזכור הפעם האיטלקים נקמו, אך עדיין ליברפול התעלו בליגת האלופות.
עבור ברצלונה של רייקארד זה היה תחילת הסוף. עד להגעת פפ במועדון הקטלוני ידעו רק אכזבות.

 

https://images.cdn.fourfourtwo.com/sites/fourfourtwo.com/files/styles/image_landscape/public/fft_50_hated_prem_players_2018_header.Xxx?itok=zWymWlcF

כמובן דירוג של FourFourTwo.
ספוילר - אין ישראלים ברשימה.

מוזמנים להעלות זכרונות משלכם
Ranked! The 50 worst players in Premier League history | FourFourTwo

1) עלי דיא - סאותהמפטון. רק לסונס זה יכל לקרות.
2) סביו - ווסט האם יונייטד. אפילו מבחנים בהפועל עכו הוא לא עבר.
3) מאסימו טאיבי - מנצ'סטר יונייטד
4) מילטון נונייס - סנדרלנד
5) ג'וזי אלטידור - האל סיטי, סנדרלנד
6) ג'וניור ליואיס - לסטר סיטי
7) בבה - מנצ'סטר יונייטד.
8) וינסטון בוחרדה - צ'לסי
9) איגורס סטפנובס - ארסנל. בדיחה של שחקנים שהלכה רחוק מדי.
10) בושקו בלאבן - אסטון וילה
11) אנדראה סילנצי - נוטינגהאם פורסט. האיטלקי הראשון בתולדות פרמייר ליג.
12) אריק דג'מבה-דג'מבה - מנצ'סטר יונייטד, אסטון וילה. פרגי שתה יותר מדי ויסקי בקיץ 2003.
13) שון דנדי - ליברפול
14) קלוד דיוויס - שפילד יונייטד, דרבי קאונטי
15) אנטוניו נונייס - ליברפול
16) מרקו בוחרס - ווסט האם יונייטד
17) ז'אן-אלן בומסון - ניוקאסל יונייטד
18) אלברט לוקה - ניוקאסל יונייטד
19) ריקי ואן וולפסוינקל - נוריץ' סיטי.
20) תומס ברולין - לידס יונייטד, קריסטל פאלאס. בתיאבון תומס.
21) ברונו שיירו - ליברפול
22) קוסטס מיטרוגלו - פולהאם
23) גז'גוז' רסיאק - טוטנהאם הוטספור, בולטון וונדררס
24) קוראדו גראבי - בלקברן רוברס. איטליה המדינה שכנראה סיפקה את הכי הרבה בלופים לליגה.
25) זילברטו מלו - טוטנהאם הוטספור. הביאו את הז'ילברטו הלא נכון.
26) לאון קורט - סטוק סיטי, ברנלי
27) מרסלינו - ניוקאסל יונייטד
28) אישטוון קוזמה - ליברפול. בשבילו ויתרו על אפשרות להחתים את קנטונה
29) אדה אקינביאי - נוריץ' סיטי, לסטר סיטי, שפילד יונייטד
30) מריו ז'רדל - בולטון וונדררס. זוכה בנעל הזהב של אירופה.
31) לוקאס יוטקביץ' - אברטון, ברנלי
32) אנדי ואן דר מיידה - אברטון.
33) קוסטס חלקיאס - פורטסמות
34) אריק מאייר - ליברפול
35) יא יא סנוגו - ארסנל, קריסטל פאלאס
36) דין ליקוק - פולהאם, דרבי קאונטי
37) טורבן פייחניק - ליברפול. דנמרק 1992 סיפקה מספר בלופים לליגה האנגלית ושוער על אחד.
38) ריצ'רד קינגסון - ויגאן אתלטיק, בלקפול
39)אנדראס קורנליוס - קרדיף סיטי
40) ז'ו - מנצ'סטר סיטי, אברטון
41) כריסטיאן פואולסן - ליברפול
42) ז'אן מקון - אסטון וילה
43) אגוסטין דלגדו - סאותהמפטון. בנבחרת אקוודור הלך לו הרבה יותר טוב.
44) אחמד מוסה - לסטר סיטי
45) סבסטיאן סקילאצ'י - ארסנל
46) אלכסנדאר טונב - אסטון וילה
47) ניקולה ירקן - נוטינגהאם פורסט
48) רוקה ז'וניור - לידס יונייטד. באופן מדהים נמצא ברשימה האקסקלוזיבית של הזוכים גם בליברטדורס וגם בצ'מפיונס.
49) סליף דיאאו - ליברפול, בירמינגהאם סיטי, פורטסמות, סטוק סיטי
50) רדאמל פלקאו - מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי

 

אנדי גול

קווין קיגאן מונה בתחילת 1992 כדי להציל את ניוקאסל יונייטד מירידה לליגה השלישית וב - 1993 הוא העלה אותה לפרמייר ליג. אבן דרך חשובה לכך התרחשה בפברואר אותה שנה כאשר העורבים שברו שיא העברות ושילמו 1.5 מיליון פאונד לבריסטול סיטי על חלוצה הצעיר אנדי קול.
אנדי פרע שטרות מיד עם 12 שערים ב - 12 הופעות, אך זו הייתה רק ההתחלה.
ליברפול של גראהם סונס הגיעה ביום חורפי לסיינט ג'יימסיס פארק ופרט לאנדי קול פגשה גם 3 אקסים - פיטר סירדסלי, בארי וניסון ומי שהיה שוער המשנה שלה שנים רבות מייק הופר

תאריך: 21.11.1993
איצטדיון: סיינטס ג'יימסיס פארק
מעמד: הפרמייר ליג, מח' 15


הרכבים:
ניוקאסל יונייטד: מייק הופר, קווין סקוט, בארי וניסון, רובי אליוט, רוברט לי, סטיב ווטסון, סקוט סלארס, פול ברייסוול, לי קלארק, אנדי קול, פיטר בירדסלי. מאמו: קווין קיגאן
ליברפול: ברוס גרובלאר, טורבן פייחניק(46' ג'ון בארנס), דומיניק מתאו, ניל ראדוק, סטיב הארקס, סטיב ניקול, ג'יימי רדנאפ, נייג'ל קלאף, איאן ראש, פול סטיוארט, רובי פאולר. מאמן: גראהם סונס

זו הייתה עונת שיא לאנדי קול בקריירה, במהלכה כבש 34 שערי ליגה וקבע שיא בעידן פרמייר ליג שנשמר עד היום(אומנם שיחקו אז 42 מחזורים). סך הכל היו לו 41 שערים בכל המסגרות ו - 68 ב - 8 5 הופ' בניוקאסל.
העורבים סיימו במקום השלישי, כבשו הכי הרבה שערים בליגה(82), השיגו כרטיס לגביע אופ"א ועד היום הם העולה החדשה הכי טובה בעידן פרמייר ליג.
גראהם סונס לא החזיק יותר מדי מעמד בליברפול אחרי אותו משחק.

 

בחזרה לקדמת הבמה באירופה

ליברפול בשנות התשעים ידעה בעיקר אכזבות במפעלים אירופיים ובמועדון חלמו לחדש את המסורת משנים עברו.
בעונת 2000/01 הקבוצה סוף סוף התחילה להוכיח שהיא חוזרת לקדמת הבמה ביבשת.
היא שיחקה בגביע אופ"א ועברה את ראפיד בוקרשט, סלובן ליברץ, אולימפיאקוס, רומא. לפני שעברה את פורטו ברבע גמר בצורה קצת יותר קשה מאשר בשנתיים האחרונות בצ'מפיונס - 0:0 בחוץ ו - 2:0 בבית.
וממש בדיוק כמו העונה, היריבה הבאה הייתה ברצלונה, שבאותה תקופה בעצמה נכשלה בליגת האלופות ולכן נשרה לגביע אופ"א.
בקיץ 2000 ליברפול הפתיעה רבים כאשר החתימה בהעברה חופשית גארי מקאליסטר בן ה - 35, שחקן ותיק ומוערך מאוד בכדורגל אנגלי אך נחשב לכזה ששנותיו היפות כבר מאחוריו.

המשחק הראשון בקאמפ נואו נגמר בתוצאה מאופסת וההכרעה עברה לאנפילד.

תאריך: 19.4.2001
איצטדיון: אנפילד
מעמד: גביע אופ"א, גומלין חצי גמר



הרכבים:
ליברפול: סנדר ווסטרוולד, סטפן אנשו, סמי הופיה, מרקוס באבל, ג'יימי קראגר, סטיבן ג'רארד(78' דני מרפי), דיטמר האמאן, גארי מקאליסטר, ולדימיר שמיצר(80' רובי פאולר), מייקל אואן(62' פטריק ברגר), אמיל הסקי. מאמן: ז'ראר הויה
ברצלונה: פפה ריינה, מיכאל רייזיחר(59' סימאו סברוסה), פרנק דה בור, קרלס פויול, פיליפ קוקו, פפ גוארדיולה, עמנואל פטי, ריבלדו, לואיס אנריקה, מרק אוברמרס(74' דני), פטריק קלייברט. מאמן: לורנצו סרה פרר

ליברפול העפילה לגמר אירופי הראשון שלה מזה 16 שנים ופפה ריינה עוד ידע הרבה ערבים אירופיים במגרש הזה.

 

אחרי המפגש הזה כמובן הגיע גמר גביע אופ"א מטורף, אנחנו נגד אלאבס. משחק שנגמר עם שער זהב 5-4.

לגבי רשימת השחקנים הגרועים, שלנו:
דאנדי - הגיע אחרי שהיה מלך שערים בגרמניה ואז לא שיחק שנה בגלל פציעה, היו ציפיות ממנו בסוף שיחק משחק אחד.
נונז - 8 מ' פאונד ואת הבינוני הזה זה מה שקיבלנו על מייקל אואן...
שיירו - ראיתי את הבכורה שלו באיצטדיון, סחט פנדל. זה פחות או יותר כל מה שהוא עשה בכל הקריירה אצלנו. יזכרו לו שער ניצחון בסטמפורד ברידג' מבישול של הסקי.
קוזמה - סונס.
מאייר - הגיע בחינם מלברקוזן, דווקא תפס סטטוס של אגדה אצל האוהדים שלנו כי היה משקיע המון. חלוץ שלא יודע לכבוש שערים.
37 לא מכיר מספיק.
פאולסן - הודג'סון. בושה.
דיאו - הוייה הביא שחקן על סמך טורניר נוק אאוט. ככה זה נראה. בכלל הגיע אחרי עונה בלי משחקים בגלל פציעה. רכש עלוב, חלק מקיץ נוראי שהיה לנו ב2002 שבלם את הטרנד החיובי של הקבוצה שסיימה מקום 2 ב01-02 ומסתבר שמפה רק הלך ונהיה יותר גרוע עבור הוייה עד שפוטר.