כשבפאונד היה חור - נושא נוסטלגיה של הכדורגל האנגלי

כשניוקאסל רצה לאליפות וסיטי בסה''כ רצתה להישאר בליגה...

בקיץ 1995 אחרי שנתיים ראשונות טובות בפרמיירליג(אך לא מספיק טובות כדי לאיים על האליפות)החליטה הנהלת ניוקאסל ללכת על גדול על מנת שהקבוצה תרוץ עד הסוף לאליפות והחתימה עבור המנג'ר קווין קיגן 3 שחקני רכש נוצצים: הצרפתי הבינ''ל דוד ז'ינולה שהגיע מפ.ס.ז, החלוץ האנגלי הבינ''ל לס פרדיננד שהגיע מ-ק.פ.ר והמגן המוכשר ווארן בארטון שנרכש מווימבלדון.

מנגד כרגיל באותן שנים הייתה מנצ'סטר סיטי לא יותר מקבוצת מרכז טבלה-תחתית בינונית שראתה באופן עקבי את הצל של יריבתה העירונית
ששלטה באותן שנים בפרמיירליג. רוב הסגל הבריטי של סיטי היה אלמוני לחלוטין אולי למעט הצפון אירי הבינ''ל סטיבי לומאס שעתיד יהיה לככב בקבוצה המוכשרת של ווסטהאם בעונות הבאות(יחד עם ברקוביץ',ריו פרדיננד ולמפארד). באותו קיץ ביצעה סיטי רכש מעניין כשהחתימה 3 שחקנים גרמנים עם עבר מכובד בבונדסליגה: השוער איקה אימל,הקשר מיכאל פרונטזאק והחלוץ אובה רוסלר, 2 הראשונים שיחקו בעבר בנבחרת גרמניה המערבית ואילו האחרון שיחק בנבחרת גרמניה המזרחית. בנוסף אליהם החתימה סיטי באותו קיץ חלוץ גרוזיני מוכשר בשם גיורגי קינקלדזה שאלמלא פציעה קשה שידע בהמשך הקריירה היה מגיע הרבה יותר רחוק. את הקבוצה אימן קשר העבר האגדי של נבחרת אנגליה הג'ינג'י אלן בול.

שתי הקבוצות נפגשו במחזור השישי בסיינט ג'יימס פארק כשניוקאסל מגיעה אליו אחרי פתיחת עונה מהממת עם ארבעה ניצחונות בארבעת מחזורי הפתיחה, אולם לאחר הפסד חוץ מפתיע לסאות'המפטון מחזור אחד לפני כן ואילו סיטי הגיעה למשחק אחרי פתיחת עונה מזעזעת שכללה ארבעה הפסדים ורק נקודה אחת בחמשת המחזורים הראשונים.

אצטדיון: סנט ג'יימס פארק
צופים: 36,501
שופט: ג'ף ווינטר

הרכבים:
ניוקאסל: שאקה היסלופ,בארטון(ווטסון,79),ברספורד(סילרס,62),סטיבי הוואי, פיקוק, קלארק, גילספי, רוברט לי, ז'ינולה, בירדסלי(פוקס,71),פרדיננד. מאמן: קווין קיגן.
סיטי: אימל, אידגייל, בריג'טוול, קורלי, סימונס, טרי פילהאן, ביגרי, פילקרופט(לומאס,35),קינקלדזה(סומאריבי,66), קראני, רוסלר. מאמן: אלן בול.

למרות שכבר הוליכה את הטבלה בכריסמס בפער של 10 נקודות על פני מנצ'סטר יונייטד ולמרות שצירפה לשורותיה באמצע העונה עוד שני שחקני רכש נוצצים(דוויד באטי ואספרייה)לא זכתה לבסוף ניוקאסל באליפות שהייתה יכולה להיות הראשונה שלה מזה 69 שנה, מנצ'סטר סיטי לעומת זאת ירדה בסיום אותה עונה לליגה השנייה וזאת הרבה בגלל ספורטיביות עילאית של ליברפול חסרת העניין שכפתה עליה 2:2 במיין רואד במחזור הנעילה. שנתיים מאוחר יותר אגב תדרדר סיטי עד לליגה השלישית ורק 10 שנים מאוחר יותר עם בוא הקטארים תהפוך מקבוצת מרכז טבלה-תחתית אפורה לאחת הקבוצות העשירות בעולם. וניוקאסל? היא עדיין מחכה לרוכש שיגאול אותה ממייק אשלי הקמצן ויחזיר אותה להיות מה שהייתה באמצע/סוף שנות ה-90...

 

זה היה גם המשחק הראשון בליגה במדי ליברפול מתוך 6 בלבד של פיל צ'יסנל, השחקן האחרון עד היום שעבר ישירות בין מנצ'סטר יונייטד לליברפול ברמת בוגרים.

 

מנצ'סטר יונייטד נגד האקס על הקווים - רביעיה של סולשאר, פספוס טרבל מקומי ועוד
https://d2x51gyc4ptf2q.cloudfront.net/content/uploads/2016/09/Alex-Ferguson-Ron-Atkinson-Football365.Xxx
האקס הראשון שמנצ'סטר יונייטד פגשה היה ארנסט מנגנל, שהוליך אותה לתארים הראשונים בתולדותיה - 2 אליפויות, גביע ו - 2 מגני הקהילה.בספטמבר 1912 מנגנל חצה את הקווים מיד אחרי הדרבי ואימן את הסיטיזנס במשך 12 שנים. המשחק הראשון נערך ב -28.12.1912 ויונייטד ניצחה 2:0. סך הכל הוא אימן נגד יונייטד ב -11 דרבים, כולם בליגה וניצח אותה ב -3 משחקים, הפסיד ב - 4 ועוד 4 הסתיימו בתיקו.

למפגש הבא מול מנג'ר לשעבר יונייטד הייתה צריכה לחכות עד מרץ 1975, כששיחקה באולד טרפורד מול יורק סיטי במסגרת ליגת המשנה. יורק מינתה זה עתה את וילף מקגינס, שפחות מ - 6 שנים לפני כן עוד מונה להיות היורש של מאט בזבי וכשל לחלוטין. יונייטד ניצחה במשחק 2:1.

מי שאימן את יונייטד באותה שנה היה טומי דוקרטי(ה"דוק"). במאי 1977 הוא פוטר בגלל פרשת מהאבים עם אישתו של הפיזיותרפיסט.דרבי קאונטי מינתה אותו והוא פגש את יונייטד 3 פעמים ולא הצליח לנצח - תבוסה 4:0 באולד טרפורד בינואר 1978, הפסד 3:1 בבייסבול גראונד בדצמבר 1978 ותיקו אפס באולד טרפורד 4 חודשים מאוחר יותר.

דייב סקסטון אימן את נבחרת אנגליה הצעירה בין 1977 ל - 1990. בששת השנים הראשונות של הקדנציה הוא שילב את זה גם באימון מועדונים, 4 שנים מתוכן ביונייטד ובין 1981 ל - 1983 היה בקובנטרי וניצח ב -3 מתוך 4 המשחקים שלו מול האקסית, כולם בליגה(2:1 באוגוסט 1981 ו - 3:0 בדצמבר 1982 בהייפילד רואד ו1:0 במרץ 1982 באולד טרפורד). במשחק הרביעי הוא הפסיד 3:0 באולד טרפורד באפריל 1983.

לרון אטקינסון הייתה קריירה יחסית ארוכה ברמות הגבוהות אחרי הפיטורים ממנצ'סטר יונייטד והוא היה גם זה שאימן נגדה הכי הרבה מכל האקסים האחרים - 17 פעמים וגם ניצח אותה בשני גמרים של גביע הליגה. זה התחיל עם שפילד וונסדיי שהוציאה תיקו אפס באולד טרפורד באוקטובר 1989 והפסידה 1:0 בהילסבורו במרץ 1990. באפריל 1991 הוא ניצח את יונייטד בגמר גביע הליגה - 1:0 ואתם תשאלו ולמה לא פגש אותה במסגרת הליגה? כיוון ששפילד וונסדיי שיחקה בליגת המשנה באותה עונה וגם עלתה חזרה לדיוויז'ן ואן הישן. לא פחות מ- 9 פעמים הוא פגש את יונייטד כמנג'ר אסטון וילה. הוא המשיך להיות הצורר של יונייטד במפעל גביע הליגה כאשר ניצח אותה שוב בגמר של המפעל במרץ 1994 - 3:1 ובדיעבד מנע מהשדים טרבל מקומי הסטורי. פרט לכך הדיח את יונייטד מהמפעל עונה לפני כן עם ניצחון 1:0 קטן בוילה פארק. בליגה הוא הפסיד למנצ'סטר יונייטד פעמיים 1:0 בבית ובחוץ באוגוסט 1991 ואפריל 1992. עונה אחר כך אסטון וילה התחרתה על האליפות וסיימה כסגנית, אחרי יונייטד האלופה. היא גם ניצחה את השדים 1:0 בוילה פארק באוקטובר 1992 וסחטה תיקו 1:1 באולד טרפורד במרץ 1993. עונת 1993/94 הייתה גרועה בהרבה בליגה ונגמרה במקום העשירי, ולצד הניצחון בגמר גביע הליגה, במסגרת הפרמייר ליג אסטון וילה הפסידה 2:1 בוילה פארק באוגוסט ו - 3:1 באולד טרפורד בדצמבר.
את משחקו האחרון נגד יונייטד כמנג'ר אסטון וילה רון אטקינסון הפסיד בבית 2:1 בנובמבר 1994. בסיבוב השני של אותה עונה הוא כבר אירח את יונייטד בתור מנג'ר קובנטרי סיטי ולא הצליח להפריע לה במאבק האליפות כשהפסיד 3:2 בחודש מאי.
בעונת 1995/96 מנצ'סטר יונייטד זכתה בדאבל ורון אטקינסון עדיין כמאמן קובנטרי סיטי הובס 4:0 בבית בחודש נובמבר ובאולד טרפורד נכנע לשער בודד של מי אם לא קנטונה באפריל 1996 שבאותה תקופה כבש בערך את כל השערים של יונייטד.
למפגש הבא נגד האקסית אטקינסון חיכה כמעט שנתיים והפעם בהחלט הפריע לה במאבק האליפות כשניצח 2:0 בבית בקדנציה השנייה בשפילד וונסדיי בחודש מרץ. בינואר 1999 מונה למשרתו האחרונה בקריירה, מנג'ר נוטינגהאם פורסט שנלחמה קשות נגד הירידה. כעבור חודש הוא ספג את התבוסה הקשה בחייו כאשר השדים הביסו את פורסט 8:1 בסיטי גראונד, מה שעד לא מזמן היה הניצחון הכי גבוה בתולדות פרמייר ליג. אולה גונאר סולשאר נכנס כמחליף וכבש מחצית משערי קבוצתו.

אחרון חביב דיוויד מויס שאימן בקריירה שלו 27 פעמים נגד מנצ'סטר יונייטד, אך רק 3 משחקים היו אחרי הקדנציה האומללה שלו באולד טרפורד. בעונת 2016/17 הוא הפסיד עם סנדרלנד האולטרה עלובה 3:1 באולד טרפורד בדצמבר ו - 3:0 באיצטדיון האור באפריל. במאי 2018 הוציא תיקו אפס באיצטדיון האולימפי כמנג'ר של ווסט האם.

סך הכל הסטטיסטיקה של מנצ'סטר יונייטד נגד מנג'רים אקסים בכל המסגרות: 39 משחקים, 19 ניצחונות, 8 תיקו ו - 12 הפסדים.

ועוד בקטנה: למנצ'סטר יונייטד יצא גם לפגוש מנג'רים שעבדו אצלה כעוזרי מאמן. משחק ה - 82 הגבהות מול פולהאם באולד טרפורד היה כשאת הקוטג'רס אימן רנה מולנסטיין. יונייטד פגשה את פלאן, אז מנג'ר האל סיטי, לפני 3 שנים באחד ממשחקיו הראשונים של מוריניו כשרשפורד מביא 3 נקודות ממש בתוספת הזמן.
בראיין קיד סחט ממנצ'סטר יונייטד תיקו אפס באיווד פארק בעיצומו של מאבק הטרבל של השדים ובעיצומו של מאבק ההשרדות של בלקברן שלו. זה לא עזר לקבוצתו ולא הפריע ליונייטד.
הבולט ברשימה מקלארן עם 14 משחקים מול הבוס שלו לשעבר פרגי ותאמינו או לא אם לחבר את כל המסגרות יהיה שיוויון בניצחונות ביניהם 5:5.

 

רון סונדרס הלך לעולמו
https://i2-prod.dailystar.co.uk/incoming/article21047471.ece/ALTERNATES/s615/1_JS104599641.Xxx

האיש שהוליך את אסטון וילה לאליפות האחרונה שלה בעונת 1980/81 הלך אתמול לעולמו בגיל 87.
סונדרס איש מרסיסייד גדל באברטון, אך העביר את רוב הקריירה בליגת נמוכות. כבש 207 שערים בפוטבול, רק 21 מהם בליגה העליונה(במדי פורטסמות).
החל לאמן ביאוביל טאון החובבנית ואפיזודה באוקספורד סיטי, הוא התמנה ב - 1969 למנג'ר נוריץ' סיטי וכעבור 3 שנים העלה אותה לליגה העליונה באנגליה לראשונה בהסטוריה וגם העפיל לגמר גביע הליגה. בנובמבר 1973 התמנה למנג'ר מנצ'סטר סיטי(נוריץ' ירדה בלעדיו ליגה) וגם איתה העפיל לגמר גביע הליגה אך פוטר באפריל אחרי שהקבוצה נאבקה נגד הירידה.
וכאן הגיע הפרק הכי משמעותי בחייו כמנג'ר - אימון אסטון וילה. זה התחיל בעונת 1974/75 בה גם החזיר את הויליינס לליגה העליונה וגם זכה בגביע הליגה. ברוב העונות איתו אסטון וילה סיימה בחלק העליון וכמובן הדובדבן שבקצפת אליפות ראשונה מזה 71 שנים בעונת 1980/81 ואחרונה עד היום. הוא גם זכה בגביע הליגה השני שלו בעונת 1976/77 וסיים במקום הרביעי באותה עונה.
בפברואר 1982 הוא עזב את אסטון וילה אחרי חילוקי דעות עם ההנהלה וכך פספס את הזכיה ההסטורית שלה בגביע אלופות.
בהמשך אימן את 2 היריבות עירוניות של אסטון וילה בירמינגהאם סיטי וווסט ברומויץ' אלביון ובעונת 1985/86 זכה לכבוד המפוקפק כאשר שתיהן ירדו ליגה אחרי שאימן אותם בשלבים שונים של העונה.

 

https://secure.i.telegraph.co.uk/multimedia/archive/03099/SL-tara0_3099815b.Xxx

30 שנה ל TA RA FERGIE

ב - 9.12.1989 מנצ'סטר יונייטד אירחה את קריסטל פאלאס למשחק ליגה. ראסל בירדסמור כבש כבר בדקה ה - 9 שער יתרון למארחת, אך צמד של מרק ברייט הביא לנשרים את הניצחון. יונייטד דשדשה במקום ה - 12 והייתה אווירה של פיטורים קרובים של אלכס פרגוסון שהגיע 3 שנים לפני כן ופתח דווקא טוב. העלה את הקבוצה ממקום 19 בו קיבל אותה אל 11 בסיום העונה. בעונה המלאה הראשונה 1987/88 סיים במקום השני, הישג יפה מאוד ליונייטד שלאז. אך הנפילה הגדולה הגיעה אחר כך - מקום 11 בעונת 1988/89 וכאמור המשך הדשדוש במרכז הטבלה בעונת 1989/90.
לפיט מוליניו נמאס וממש ובאותו ערב הוא הביא איתו את השלט המפורסם - "3 שנים של תירוצים ועדיין גרוע. להתראות פרגי".
מנצ'סטר יונייטד סיימה את אותה עונה במקום ה - 13, הנמוך ביותר שלה מאז שעלתה ליגה בפעם האחרונה ב - 1974, אך בסיומה פרגי זכה בתואר הראשון שלו במועדון גביע. לדעת רבים זה הציל אותו מפיטורים, אך יו"ר דאז מרטין אדוורדס תמיד מכחיש את הטענות האלה.
כך או כך כולם יודעים מה קרה אחר כך.

בהמשך אותו אוהד ותיקכתב אפילו ספר בו הוא מספר על אהדתו למועדון מאז 1963. הוא נכח במעל 2000 משחקים של יונייטד.
https://kbimages1-a.akamaihd.net/d5e72c51-9995-4bda-a3a4-21336dbb59fc/353/569/90/False/ta-ra-fergie.Xxx

אותו שלט גם נותן מאין אליבי לכל מאמן כושל שירש את פרגי. תמיד יגידו נו הנה תראו מה עשו לפרגי ומה קרה אחר כך. סבלנות!!!111

וקריסטל פאלאס? היא הייתה צריכה לחכות לעונה זו ממש כדי לחזור ולנצח באולד טרפורד.

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/78731816_10221014556897768_2579731987052888064_o.Xxx?_nc_cat=108&_nc_ohc=pye8WTzhQhEAQmsCK5d-DbJ5iRzdCU-dVHFdU7dJuKdEyQyxkbN1Njs6Q&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=ecea63b4417f9dcdcfbf8c4bdd610aa1&oe=5E859EE4

 

כל מילה אפשרית על המשחק הזה כבר נאמרה, אבל הנה עוד כמה

 

הניצחון הכי גבוה של ארסנל באירופה

דווקא בעידן ה - Boring Boring Arsenal וכשאוהדיה אף מתגאים בהיותה קבוצה של 1:0 אפור, ארסנל הצליחה להשיג את ניצחונה הכי גבוה באירופה.
זה קרה בגביע המחזיקות 1993/94 לשם ארסנל העפילה בתור הזוכה בגביע האנגלי. בסיבוב הראשון היא פגשה את אודנסה הדנית ואחרי ניצחון חוץ 2:1 סיימה ב - 1:1 בהייבורי.
בסיבוב השני ציפתה לה יריבה יותר חזקה על פניו - סטנדרד לייז', אך ארסנל הביסה את הבלגים במשחק הראשון בהייבורי - 3:0 מצמד של איין רייט ועוד שער של פול מרסון.


בגומלין ארסנל ממש לא התכוונה להוריד את מהדוושה אלא להיפך.
תאריך: 3.11.1993
איצטדיון: דה סקלסן, לייז'
מעמד: גביע המחזיקות, סיבוב שני, גומלין



הרכבים:
סטנדרד לייז': ז'קי מונרון, אנדרה קרוס, רז'יס ז'ינו, פיליפ לאונר, תיירי פיסטר, גי הלרס, רוברטו ביסקונטי, פרנס ואן רוי, מרק וילמוץ, פטריק אסלמן, מיקאל גוסנס. מאמן: רנה ונדרייקן
ארסנל: דיוויד סימן, טוני אדמס, מרטין קיאון(82' סטיב בולד), לי דיקסון, נייג'ל וינטרברן, ג'ון פקסה ינסן, פול דיוויס, פול מרסון, איאן סילי, קווין קמפבל, אלן מרטין סמית(46' אדי מקגולדריק). מאמן: ג'ורג' גראהם

ארסנל עשתה את כל הדרך עד לזכיה במפעל. התואר האירופי האחרון שלה עד עכשיו.
כעבור 14 שנים היא שחזרה את התוצאה מול סלביה פראג בליגת האלופות.

 

הבכורה של ראיין גיגס

ראיין גיגס נחשב לעילוי גדול במחלקות הצעירות של מנצ'סטר יונייטד. בעונת 1990/91 במהלכה מלאו לו 17 בלבד, הוא כבש 21 שערים בקבוצת הנוער ועוד שניים עבור קבוצת המילואים.
לקראת משחק הביתי בליגה מול אברטון, גיגס זומן לראשונה לקבוצה הבוגרת. בדקה ה - 35 זה קרה. דניס ארווין נפצע וגיגס נשלח למערכה, אך לא הושיע את יונייטד באותו משחק.

תאריך: 2.3.1991
מעמד: דיוויז'ן ואן הישן, מח' 28
איצטדיון: אולד טרפורד





הרכבים:
מנצ'סטר יונייטד: לז סיטי, דניס ארווין(35' ראיין גיגס), לי מרטין(70' ראסל בירדסמור), גארי פליסטר, מל דונגי, קלייטון בלקמור, דארן פרגוסון, פול אינס, דני וולאס, לי שארפ, בראיין מקלייר. מאמן: אלכס פרגוסון
אברטון: נוויל סאותהול, דייב ווטסון, קווין רטקליף, ניל מקדונלד, אנדי הינצ'קליף, פט נווין(ריימונד אטוולד), מרטין קיאון, סטיוארט מקול, ג'ון אברל, מייק ניואל(טוני קוטי), גראהם שארפ. מאמן: הווארד קנדאל.

משחקו השני היה דרבי של מנצ'סטר שם כבש שער ניצחון. גיגס זכה בתואר השחקן המצטיין של האקדמיה של יונייטד בעונות 1990/91, 1991/92, כאשר באותה עונה הוא גם זוכה בתואר השחקן הצעיר המצטיין של הליגה, כמו גם בעונת 1992/93.

אגב המחליף של אברטון, אטוולד, מאמן היום את בית"ר תל-אביב בת ים.

 

זה מהאימייל? אי אפשר לשתף ישר משם

 

עקיצה כואבת מהצרעה

בקיץ 1999 עברה ליברפול מהפכה גדולה אחרי עונה גרועה במיוחד(מקום 7 בלבד)כאשר בפעם הראשונה ז'ראר הוייה קיבל את המנדט לבנות את הקבוצה כרצונו ועל הדרך הוא העיף ממנה שחקנים בינוניים רבים שהתקבצו בה בעונות הקודמות(כמו למשל פול אינס) וכמו כן הוא נאלץ להתמודד עם עזיבתו של הכוכב הגדול סטיב מקמנמן שהעדיף את הכסף הגדול של ריאל מדריד. במקומם הגיעו לקבוצה שחקני רכש חדשים רבים שהבולטים בהם היו דיטמאר המאן,ולדימיר שמיצר,סמי הופייה,טיטי קמארה והשוער ההולנדי סנדר וסטרבלד. שלושת הראשונים אף עתידים להיות חלק מהקבוצה שזכתה בצ'מפיונס ב-2005.
לאחר ניצחון חוץ 1:2 במחזור הפתיחה על שפילד וונסדיי ציפה לליברפול במחזור השלישי של אותה עונה(המשחק השני של ליברפול נדחה)משחק ביתי שעל הנייר נחשב לקל מאוד מול העולה החדשה ווטפורד שהפסידה בשני משחקיה הראשונים של העונה ונחשבה לקבוצה חלשה מאוד ללא שחקנים מוכרים אך יחד עם זאת עם מאמן נבחרת אנגליה לשעבר על הקווים-גרהאם טיילור.

תאריך: 14.8.199
אצטדיון: אנפילד
צופים: 44,174
שופט: אלן וויקי



הרכבים:
ליברפול: וסטרבלד, הופייה, מאטאו, קאראגר, האגגאם(סונג/81), ברגר, סטיבן ג'רארד(תומפסון/57ׂׂׂׂׂׂ),רדנאפ, שמיצר(היינץ רידלה/62ׂ),פאולר, קאמארה. המאמן: ז'ראר הוייה.
ווטפורד: דאי, ליטל, קנדי, פלאמר, פייג, רובינסון, נגונגה, היידי, מוני, ג'ונסון, וויליאמס. המאמן: גרהאם טיילור.

באותה עונה(כרגיל באותן שנים) ידעה ליברפול המון עליות ומורדות ולבסוף סיימה את העונה במקום הרביעי שלא הספיק לה כדי להעפיל לליגת האלופות(עד עונת 2001 רק 3 הראשונות בטבלה עלו), ווטפורד לעומת זאת למעט אותו ניצחון מדהים באנפילד ידעה באותה עונה בעיקר תבוסות והפסדים וסיימה עונה חלשה מאוד במקום האחרון עם 24 נקודות בלבד, רק 7 שנים מאוחר יותר היא הצליחה לשוב לפרמיירליג.

 

תראו את הגול איזה קומדיה ההגנה שלנו.
קאררגר עד ההגעה של בניטז היה שחקן בינוני להחריד. הוייה שיחק איתו מגן, רק בניטז הבין שקאררגר חייב לשחק בלם או לא לשחק בכלל.
מכל 3000 השחקנים שהוייה רכש לעונה הזאת, הופייה כמובן המשיך ונחשב אגדה. היתר די בינוניים.

 

איך אתה מצליח למצוא אותם? אני מניח שאוהד יונייטד לא שומר כתבות של סטיבי ג'י