לארסון,מה עוד אפשר להגיד...אחד החלוצים הגדולים,והוא היה תקוע עד עכשיו בליגה הסקוטית... יאללה,שבדיה עד הסוף!!
הוא נשאר שם רק מבחירה שלו. העדיף להיות ראש לשועלים מזנב לאריות. ושוודיה משחקת פשוט נהדר. הנעת כדור מצויינת, קור רוח, דיוק. עד כה מנצחים בשיא הפשטות.
ואני עדיין מחכה לחילוף של קאלסטרום.. שחקן כזה עוד לא נכנס למשחק וכבר דקה 75. מה כבר הוא יעשה ברבע שעה . גם הדבר הזה לא עזר לבולגרים שהתפרקו http://www.as.com/diarioasmedia/diarioas/media/200406/14/futbol/20040614dasdasftb_20_I_LCO.Xxx
אנגליה פשוט צריכה ללמוד משוודיה. שוודיה משחקים כמוהם - על אגפים, מתפרצות, הגבהות וכדורים ארוכים אבל באיזה איכות השוודים עושים את זה
אביע קצת את דעתי בקשר למשחק שהיה מוקדם יותר הערב. המשחק היווה תמונת מצב לא רעה לגבי יכולת הסגל של טראפטוני להתמודד מול נבחרות דינמיות ומהירות בעלות הגנה טובה ומאורגנת בטורניר הנוכחי. על מגרש צר מן הרגיל ובתנאי מזג אויר חם, לח ודביק, אין פלא שלא ראינו הברקות יוצאות דופן של נבחרת זהירה ומבולבלת משהו של מאמן הנמצא תחת לחץ עצום מצד התקשורת. במחצית הראשונה של המשחק איטליה גם לא טרחה ללחוץ על הדנים מעבר לרדיוס 30 המטרים מבופון, ואיפשרה להם חופש פעולה בחצי שלהם ובמרכז המגרש, מה שהתבטא בהחזקת כדור משמעותית (כשני שליש מהזמן) ברגליהם של הסקנדינביים. כבר בראשית המשחק היה ניתן לראות את החולשה הכל כך ניכרת של איטליה, שמורטן אולסן דאג לנצל ביעילות אגף שמאל של האיטלקים היה חשוף פעם אחר פעם להתקפות של רומדאל המהיר. דנמרק החלה לסירוגין לשלוח כדורים אלכסוניים מן המרכז לעבר האגפים (לעבר רומדאל ויורגנסן), ומן האגפים למרכז, שם אבה סאנד נכשל פעם אחר פעם לנצל את המצבים אליהם הגיע ולאורך כל המשחק היה השחקן הכי פחות אפקטיבי של הדנים. במחצית הראשונה ניצלו הדנים את המרחק הרב בין פרוטה וזאנטי לבין שלישיית ה"התקפה" כביכול של איטליה, והקשרים הנהדרים של דנמרק נמנעו ממפגשים ישירים מול הצמד. הניסיונות החוזרים ונשנים של איטליה לפתח התקפות מהמרכז (כשראו שקאמורנזי נכשל בכל מהלך שהוא מנסה), דרך טוטי ודל פיירו לעברו של ויירי, מה שההגנה הדנית הצליחה להתמודד איתו בצורה מצויינת. וכשראו שזה לא הולך, החלו קנבארו ונסטה לשלוח כדורים ארוכים לעבר ויירי ולתפוס את הדנים "על חם", אך אלה היו מרוכזים והציגו שמירה יוצאת מן הכלל על איש המטרה של איטליה. בכל חלקי המגרש ניכר היה יתרונם של הדנים בכדורי הגובה, בעיקר באגף שמאל שלהם, ממנו התפתחו ההתקפות הכי מסוכנות של דנמרק במחצית הראשונה של המשחק. איטליה המשיכה בשיטה אותה אימץ טראפטוני ממילאן של עונת 2002/03 "היעדר לחץ אופטי", שלפיו היא נסוגה לאחור, לא לוחצת, ומחכה לדנמרק שתפתח התקפות, על מנת "לעקוץ" ברגע המתאים ולשלוח כדור על 30-40 מטר (תפקידו של פירלו) לעבר איש המטרה ולהפתיע את היריב. רק שלאיטליה, החלק של לעקוץ ולהפתיע לא בדיוק הלך. יורגנסן ותומאסון המשיכו לתקוף ולהוביל את ההתקפות הדניות הזריזות והיפיפיות, וברגע שראו שקשה להתגבר על נסטה וקנבארו, נשלחו שחקנים נוספים לסיוע וראינו הרבה התקפות בהן מחכים חמישה-שישה אדומים ברחבה האיטלקית. מן העבר השני, איטליה המשיכה להתקשות וליזום מהלכים התקפיים יעילים, ונראה היה כאילו פעם אחר פעם היא מנסה את אותו תרגיל, דרך אותם שחקנים, באותה דרך. כאן היה חסרה מכל אותה יצירתיות שלה ציפו רבים מטוטי ודל פיירו, ועל הניסיונות הכושלים של קאמורנזי אין בכלל טעם לדבר. איטליה פשוט לא הצליחה למצוא את הנוסחה לפריצת ההגנה הצפופה והשמירה העיקשת של חבורת הבלונדינים מדנמרק. ובצדק כשלאיטליה אין אלטרנטיבות התקפיות, הנבחרת הדנית מוצאת את הנוגדן לשיטה של האיטלקים ומגנה בקלות פשוט מצחיקה. הלחץ שהפעילו הדנים במרכז השדה ניטרל כמעט לחלוטין את זאנטי ופרוטה ומנע מהם לבוא לידי ביטוי ביצירת התקפות וכדורי עומק לעבר ויירי (ששיחק היום חלוץ מטרה גרידא) וטוטי. ומנגד, גם לדנים הייתה בעיה של סיום ההתקפות אליהם הגיעו הכדורים השטוחים הלכו והפכו צפויים ככל שהזמן חלף, והם כמעט שלא השתמשו במשחק הגובה שלהם בתוך רחבת החמש של איטליה (מה שהם ניסו מאוחר יותר, אך נסטה הצליח למנוע). דבר נוסף שבלט מאוד היה המסירות המרובות של תומאסון לצד שמאל שלו, אשר גרם לי לשאול את עצמי פעמים רבות אם קאמורנזי אכן על המגרש. הדנים באופן כללי נעו מהר מאוד על פני המגרש, ונראה היה כאילו יש להם יותר שחקנים מלאיטליה רגע אחד יש שבעה דנים ברחבה מרחיקים כדור להתקפה מתפרצת, וברגע השני, עוד שישה דנים כבר מחכים ברחבת איטליה. לאיטליה יש מזל שנסטה וקנבארו המשיכו להפגין יכולת נהדרת. טוטי הרים ידיים לשמירה האישית הנהדרת של פאולסן, וכמעט כל מהלך שעשה בא בקושי רב ולחץ אדיר. במחצית השנייה דנמרק לחצו הרבה פחות מבראשונה, והחלו לשלוח שחקנים רבים יותר לעזרת ההגנה. איטליה החלה סוף סוף לפתח התקפות מאגף שמאל הודות לפריצות של זאמברוטה שלפתע קם לתחייה, אך הצפיפות והלחץ של הדנים לא איפשרו למצבים הללו לסכן את סורנסן בצורה משמעותית. תומאסון לכשעצמו היה נהדר. הוא זיהה שוב ושוב את הפירצה שנוצרה אצל האיטלקים במרכז השדה, דאג שרומדאל ויורגנסן ימשכו אליהם את תשומת לב המגינים, ופרץ כמעט באין מפריע לחזית הרחבה של בופון (שם הוא ניסה פעם אחר פעם לסחוט עבירות מקנבארו). קנבארו עצמו התקשה להתמודד עם המהירות המסחררת של רומדאל, ונאלץ להשתמש בכוח פיזי כדי לעצור אותו (מה שלבסוף עלה לו בכרטיס צהוב). בהתקפה האיטלקית המתוסכלת היה ניכר חסרונו של חלוץ נוסף, מה שגרם לטראפ לערוך את החילוף המתבקש, קסאנו במקומו של דל פיירו. מהלך זה משך את המשחק יותר למחצית המגרש של הדנים (שעד כה היה מרוכז בצד השני), וגם בהגנה נראה היה כי האיטלקים מצליחים להסתדר טוב יותר עם הדנים ואלה התקשו לתקוף מהאגפים. וברגע שפאולסן יצא, טוטי הפך חופשי ובולט יותר במרכז השדה אך החל לשחק יותר מאחור. פיורה נשאר רחוק מדי מהמרכז והתקשה לבוא לידי ביטוי מבחינה התקפית, ומשחק האגפים של שתי הקבוצות כמעט ונוטרל לגמרי. את פאנוצ'י כמעט שלא ניתן היה לראות משותף בנסיונות ההתקפיים של האיטלקים (הוא כנראה הבין שהיום זה לא ילך), והוא העדיף להתרכז בהגנה ובלימת ההתקפות של הדנים באגף ימין. נסטה ופאנוצ'י הצטיינו בניטרול האגף השמאלי הקיצוני של הדנים במחצית השנייה. לאחר השליטה של הדנים בהתפתחות המשחק במחצית הראשונה, כעת הייתה זו איטליה ששלטה יותר במרכז המגרש, והרבתה לשלוח כדורי עומק מקו החצי. חסרונם של גראבסן וגרונקיאר בהרכב הדני, שכמעט ולא הורגש במחצית הראשונה, החל לבוא לידי ביטוי בשנייה. בסך הכל, שני הצדדים יכולים לצאת מרוצים למדי מהמפגש הזה. טעויות שיפוט בולטות לא היו לנו, וזה כבר נתון מעודד בהתחשב במונדיאל הקודם. דבריו של תומאסון לפני המשחק ("החולשה של איטליה היא באגפים") באו לידי ביטוי מצויין במשחק, ויביאו לטראפ הרבה חומר למחשבה לקראת המשחק הבא. באיטליה גם יתחילו לעבוד על פתרונות נוספים ליוזמות ההתקפיות שלהם, שהיום נכשלו פעם אחר פעם (למעשה, יותר מחצי מהמצבים אליהם הגיעו האיטלקים נבעו מכדורים נייחים). הדנים צריכים להיות מרוצים מההופעה המשכנעת של הנבחרת היום, ונראה כי הם יתמודדו ברצינות על המקום הראשון בבית ג'. לאיטלקים לא יהיו יותר מדי סיבות לדאגה אם הם ישכילו ללמוד את הטעויות ונקודות התורפה שהם הציגו היום. איטליה אולי לא בכושר של אלופת אירופה, אבל להשתפר ולהתחזק היא עדיין יכולה. אבל מטראפטוני אל תצפו לשינויים דרסטיים יתכן כי פילוסופיית הזהירות והבטיחות שלו תעלה לו בעבודתו הקיץ. האיטלקים יאלצו גם להתחשב בצהובים שספגו היום, שעלולים להתנקם בהם בשלבים יותר מאוחרים של התחרות. שיהיה לטראפטוני בהצלחה עם שעורי הבית.
וואו! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/eusa_dance.Xxx המחצית השנייה הזו הייתה פשוט תענוג, המשחק הכי מהנה עד עכשיו בטורניר. הנעת כדור מצוינת וגם לא מעט ברק, ככה משחקים כדורגל. אבל יותר חשוב, לשבדיה יש את הנשק הכי טוב בכדורגל העולמי- התקפות מתפרצות, והיא עושה את זה בצורה יוצאת מהכלל. מסירות עומק נהדרות, תנועה מצוינת באגפים, צמד חלוצים רב תכליתי (הו, המסירה של לארסון בשער החמישי... מדהים), המון אופציות התקפיות. פשוט כדורגל מהנה ויפה, וגם כשבולגריה החזיקו יותר בכדור, שבדיה הייתה תכליתית וידעה להוציא מעצמה את המהלכים הטובים בזמן הנכון. השער הראשון של לארסון (ה-2:0) היה מדהים. בכלל, ארבעה שערים של שבדיה ממהלכי כדורגל פשוטים, אבל יפים וקטלניים, ועוד פנדל שהתחיל מפריצה נהדרת נוספת של פרדי. פשוט שיחקו כדורגל, ובניגוד לכל הנבחרות האחרות שכבשו חצאי שערים ממצבים נייחים- שבדיה עשתה את המוטל עליה. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/eusa_clap.Xxx לשבדיה! Heja Sverige!
פשוט נגיחה מדהימה מה שלארסון הביא, עד עכשיו לא הערכתי אותו מספיק! איזה קבוצה מהליגה האנגלית לא תרצה אותו?
הרגשתי רע מאוד עבור בולגריה. הם שיחקו משחק טוב מאוד עד השער השני, ובהחלט היוו הפתעה נעימה עבורי. אך, חוסר הנסיון שלהם בלט, והם נשברו מנטלית לאחר השער של הנריק לארסון. בכל זאת, יש להם פוטנציאל. אהבתי את האופן שבו הם הניעו את הכדור, לא פחדו לקחת סיכונים, שיחקו עם תשוקה וחוצפה רבה. מה שחסר לגירסה הזו של הנבחרת הבולגרית הוא סטויצ'קוב - שחקן שיהפוך אותה מאנדרדוג סימפטי ליריבה מאיימת. התוצאה אמנם משקרת באופן בוטה, אך גם משבדיה אי אפשר לקחת הרבה קרדיט. הם ידעו איך לנצל את הטעויות של הבולגרים במרכז השדה, והקילר אינסטינקט שלהם פעל בעוצמה מקסימלית היום. בטח, הם קיבלו עזרה מסויימת מהשופט (היה צריך להרחיק את לינדרות' בלי להסס), אך הם כנראו היו מנצחים בלאו הכי. איברהימוביץ' הוא איש המשחק. הוא היה מעורב בכל ההתקפות החשובות, וניצח את המגנים בעימותים האישיים. ומה שחשוב במיוחד לנבחרת שבדיה, את הטמפרמנט המפורסם שלו הוא השאיר בכיס. איזו מסירת עקב מדהימה הוא נתן לליונברג, חבל שהשני החמיץ. מהלכים כאלה צריכים להחקק בזכרון שלנו עם שער. ליונברג עצמו הראה לנו היום את התנועה הנהדרת בלי כדור שהוא למד בארסנל, אך באופן מפתיע נעלם באותה הזמן שהיריבה עשתה את אותו הדבר. לארסון? הוא כרגיל הפעיל את יכולת הסיום האיכותית שלו. חלוץ ענק הוא לא, אבל הוא טוב עשרות מונים מהגרסה השבדית של אמיל הסקי, מרקוס אלבאק. אני בכל זאת מסרב להאמין שבבארסה מעוניינים בו. ג'סי, ח"ח על ההודעה המושקעת. אבל למה לא לחלק קצת לפסקאות?
שבדיה נתנה היום לבולגרים שיעור בכדורגל. אפשר לומר בוודאות שהמנטליות הבולגרית נתנה לשוודים את הניצחון - אחרי השער הראשון הם נסוגו ואחרי השער השני הם בכלל לא הזכירו את היכולת שלהם מתחילת המשחק. חסר להם משחק אגפים בעיקר מצד שמאל כשחריסטוב עוד מדי פעם עשה טובה וסטה ימינה. כעיקרון בולגריה כנראה עפה היום מהטורניר, אם הם ישפרו את המנטליות אולי הם יראו לנו בכל זאת למה הם הגיעו למעמד הזה.
לא כל כך קראתי את מה שאמרו על איטליה, אומר רק את מה שאני התרשמתי: בופון היה טוב. ההגנה - מצויינת. ויירי וטוטי יצרו מעט מצבים, אבל זה בעצם מביא אותנו לבעיה המרכזית של איטליה - הקישור. האגפים לא תפקדו. דל פיירו היה נוראי ולא הצליח להתמודד עם החוסן של המגינים הדנים. קאמוראנסי, שחקן מוגבל בין כה, נתן את היכולת הגרועה הרגילה שלו. שני הפקטורים הללו הביאו לכך שלא ראינו מצד איטליה שום הגבהה נורמלית, שום התקפה רצינית שבאה מהאגפים. פשוט אפאתיות. במרכז, התרשמתי ששיתוף הפעולה בין פרוטה לזאנטי לוקה בחסר, והם נוטים להיתקע אחד בשני. מעבר לכך, שניהם לא ביצעו אפילו פעולה התקפית חיובית אחת, וכמעט לא עלו לעזרת ההתקפה. אם אני טראפאטוני, פירלו מחליף אחד מהם על בטוח משחק הבא. השילוב הזה גרם לכך שטוטי וויירי כמעט לא קיבלו חלוצים, נתקעו, והתוצאה ידועה - 0 שערים. יכול להיות שטראפאטוני צודק, והחום העיקר על שחקני איטליה. אבל גם עם החום, יש יותר מדי נקודות לשיפור בקישור.
חבר'ה, באופן רשמי היורו כאן. בהפסקה שבין המשחקים בין איטליה-דנמרק ושבדיה-בולגריה רציתי לפתוח דיון על כמה שהיורו מאכזב אותי עכשיו, איך זה שרק שער אחד עד עכשיו היה שער שכיף לראות, השאר היו מצבים נייחים או טעות בהגנה, איך המשחקים לא מעניינים, איך הכל. אבל בגלל שהמשחק השני כבר התחיל אמרתי לעצמי טוב אני אפתח את הדיון אחרי זה... אבל סוף סוף, אני יכול להגיד שנהנתי לראות משחק ביורו. היה משחק נהדר, מספר הגולים משקף את המשחק, התוצאה לא, כי בולגריה גם שיחקה כדורגל נהדר לעין, כמו שבדיה, היה פשוט תענוג של משחק, שרק יבואו עלינו עוד כאלו. איטליה אכזבה אותי. מה שהם עשו זה שיחקו את סגנון המשחק הרגיל שלהם, תוך כדי שהם מגיעים למספר הזדמנויות וזהו, בדיוק מה שלכאורה צריך, וחבל. אני אוהב שנבחרות מגיעות ליותר מ10 הזדמנויות, כובשות איזה 2 מהן, ויש משחק מעניין. עוד משהו, אני ראיתי את קמורנסי בליגה האיטלקית וראיתי שחקן נהדר. אבל גם בליגת האלופות אני כבר שנתיים לא רואה ממנו כלום, ועכשיו גם בזירה הבינלאומית. זה שחקן שיודע לשחק רק בליגה האיטלקית, הזירות האחרות פשו טלא מתאימות לו לדעתי. ולגבי מי שאמר שלארסון מעדיף להיות ראש לשועלים - אני חושב שלארסון בקלות היה יכול להיות גם ראש לאריות. איזה שחקן, פשוט תענוג, בגלל שחקנים כאלה שווה לראות את היורו. :aaatv:
הגול הראשון שלו[הנגיחה] היה פשוט מדהים,הרמה גדולה של הדמן ונגיחה מדהימה של לארסון,בינתיים זה גול הטורניר. לא יצא לי לראות הרבה את זלטאן,הוא ממש תותח ויחסית למימדים שלו [ובעצם לא רק יחסית] הוא ממש מהיר ויש לו טכניקה ברמה גבוהה בכלל שבדיה היא נבחרת ממש מוכשרת,מאיסאקסון השוער ואדמן וקלסטרום וליונברג עד לארסון את זלטאן.
כמה חלוצים היו מצליחים לגמור את הנגיחה הזאת בפינה הרחוקה מהשוער, ובכלל כמה חלוצים היו בכלל נוגעים בכדור הזה או מכוונים לשער, על אחת כמה וכמה לפינה שהשוער לא יכול לעצור מנה את הכדור
אפילו כמה שחקנים בליגה הישראלית כבשו גולים יפים בחייהם. זה ממש לא מדד. ואגב, אני חושב שאם הוא לפחות היה מנסה השוער אולי היה עוצר את הנגיחה. המיקום שלו היה מצויין.
אתה באמת משווה אותו לחלוצים ישראלים? אתה יודע מה.. לא זה.. המסירה שלו לאלבאק הגול ברגל שמאל שאני מבטיח לך שהרבה חלוצים לא היו מצליחים לשים מזה גול.. וכל אלה מצביעים, כן, מה לעשות, על זה שלארסון חלוץ גדול.. אה וגם 35 גולים לשנה בסלטיק אומרים משהו..
